Planet Translation Israel
Videos Posts Categorized Links Newest Links Planet

Search the Planet

נקודת ראות - הדר פרי
20 Sep 2017 10:57:47 +0000
מאמר זה עוסק במילה יוזמה ובדרכים השונות שהוצעו לקרוא אותה. אליעזר בן-יהודה הוא שחידש את המילה הזאת על משקל חוכמה. כך הוא כותב במילונו מילון הלשון העברית: "שם הפעולה ועצם המעשה שיזם איש לעשות. נהוג בדבור העברי בא"י, וכבר השתמשו בו גם בספרות". דוד בן-גוריון סבור שאליעזר בן-יהודה טעה במילונו בניקוד המילה יוזמה. הוא סבור […]

continue reading...


ענבל שגיב, מתרגמת
19 Sep 2017 13:28:06 +0000

בשנה הקרובה אני רוצה ומאחלת לעצמי להרחיב את מעגל ההרצאות שלי. קוראי הוותיקים יודעים שאני מרצה כבר שנים על תרגום ספרותי, בפני קהלים שונים, החל מכיתות בית ספר, דרך הנחיית מורים וגם כהעשרה לקהל משכיל ומתעניין. בשנתיים האחרונות הוספתי תחום עניין נוסף – יש לי הרצאות מבדרות ומחכימות על תלבושות היסטוריות במבט עדכני. אני מציגה […]

The post שנה טובה והרצאות appeared first on ענבל שגיב, מתרגמת.

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
18 Sep 2017 03:27:00 +0000
For some people, the grass is definitely greener on the other side. Such adventurers leave their place of birth and circle of family and friends to settle in some far off land. The motivations for such a move may include income, climate, culture or lifestyle. Whatever the cause, expatriates plant their roots far away from parents, but ultimately pay a price for their act of freedom.

Some costs are relatively temporary.  Difficulties involving language and cultural interaction decrease over time, depending on the level of integration chosen. Ex-patriots generally attain a reasonable standard of living by local standards even if the income numbers may not compare with those of their land of birth. If they arrive young enough, immigrants can start their own family and enjoy their grandchildren in their old age. All these issues are manageable and tolerable.

However, there is one cost of residing abroad that cannot be mitigated. As parents age, expatriates find themselves distant and unable to physically help. Of course, telephone and Skype provide affordable communication.  However, the simple acts that elderly people appreciate cannot be provided from a distance. They include trips to the doctors, help with computers, picking up heavy boxes and even sitting together and watching a football or baseball game on television. Isolation and physical weakness are companions of old age, especially in the American context and after the age of 90, as is the situation of my parents.


Having just returned from a bi-annual trip to my parents, I am much more cognizant than ever of this price. I do not regret my life choice nor do my parents reproach me for it but nothing in life is free. Yet, I have never been more aware of the price of the cost.

continue reading...


ענבל שגיב, מתרגמת
01 Sep 2017 10:22:46 +0000

בכנס אייקון הקרוב שייערך בסוכות אני מעבירה הרצאה ססגונית על תלבושות היסטוריות ותחפושות עדכניות בהשראתן. בואו לראות שמלות מופלאות מהעבר ושחזורים או שכלולים שלהן הנעשים כיום. ההשראה לתחפושת נפלאה יכולה להגיע משלל מקורות – סרטי דיסני כמו “היפה והחיה”, דמויות היסטוריות, סדרות טלוויזיה כמו “פיירפליי” ו”זרה” (Outlander) וכל השילובים המפתיעים ביניהם. בהרצאה שלי תכירו את […]

The post איך תתלבשו למסע בזמן? – הרצאה appeared first on ענבל שגיב, מתרגמת.

continue reading...


Amir Aharoni - Aharoni in Unicode, ya mama
29 Aug 2017 11:44:17 +0000
Twitter sometimes offers machine translation for tweets that are not written in the language that I chose in my preferences. Usually I have Hebrew chosen, but for writing this post I temporarily switched to English. Here’s an example where it works pretty well. I see a tweet written in French, and a little “Translate from […]

continue reading...


נקודת ראות - הדר פרי
26 Aug 2017 19:37:15 +0000
 מאמר זה עוסק במילה פיילה (פַּיְלָה בניקוד). מילה זו בשימוש בסלנג. פיילה היא גיגית גדולה, בעלת תחתית שטוחה ושתי ידיות מצדדיה להרמה ולתלייה. בתחילה הייתה עשויה מעץ, מפח מגוולן או מפח פלדה מצופה אמייל, ולאחר מכן גם מפלסטיק. היא נגזרת מהמילה פְּיָלֵי הנזכרת במשנה: "כיצד מטהרין את המצורע: היה מביא פיילי של חרס חדשה, ונותן […]

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
25 Aug 2017 05:12:00 +0000
Can a name of an object be true or false or does custom determine its virtue. I was surprised that in a Plato dialogue Cratylus, cited in translation to English by Anne Fremantle in her Primer of Linguistics (1974), the issue of the essence of words was discussed. Interestingly enough, words were described as an instrument just as a shuttle or an awn. In other words, any person can use these tools but only experts know how to use them correctly. A linguistic example is the use of the word basically. While it does have a specific and correct meaning, many people throw it in as a breath stop, without meaning.

Plato through Socrates in the dialogue argues that instruments should be defined by the wise, i.e. experts in their use. In regards to words, he specifies politicians but apparently they were a bit more educated in his days. Nobody would praise the precision and truth of the words that politicians use today. The closest current institutions are the various national language institutions, such as in France and Israel but not in the United States. They attempt to establish correct usage and meaning, with varying degrees of success.

The problem is that language, including the name for an essence, is almost always established by popular consensus, i.e., how people use it.  A modern example is the acceptance of blog for web blog. No academy proposed or approved it but it is the correct word. On the other hand, funnestis still incorrect (as far as I know) even if thousands of children say it.


In terms of the classic debate between Hamilton and Jefferson, the people always decide but the former would say that they don’t always do correctly while the latter would say that argue collective wisdom. In other words, can one million references in Google be wrong? Yes and no. The debate continues.

continue reading...


הבלוג של ליצ'י תרגומים
23 Aug 2017 07:51:50 +0000

אם יש מישהו שמכיר את שוק העסקים הסיני על כל שיגיונותיו וניואנסיו, זה אבי הוברמן. אבי הסתובב במשרדים וחדרי הישיבות בסין עוד לפני שישראלים חלמו לדרוך על אדמת הארץ הענקית הזאת, ומאחוריו מיילג׳ של אלפי שעות עם אנשי עסקים סינים כיזם וכאיש תעשיה ומומחה לשיתופי פעולה עם השוק הסיני. כיום הוא מנטור ויועץ בכיר בתחום […]

The post איך איבדתי הסכם בגלל כמה סנטימטרים? appeared first on ליצ'י תרגומים.

continue reading...


Translatable but Debatable - מארק לוינסון
18 Aug 2017 14:17:08 +0000
Think about a grandmother who mitrageshet upon receiving a birthday present from her eight-year-old granddaughter.  She doesn’t feel and behave the same as an eight-year-old who mitrageshet upon receiving a birthday present from her grandmother.

continue reading...


Amir Aharoni - Aharoni in Unicode, ya mama
18 Aug 2017 14:50:02 +0000
For the previous part in the series, see Five Privileges of English Speakers, part 1. I’m continuing the series of posts in each of which I write about five privileges that English speakers have without giving it a lot of thought. The examples I give mostly come from my experience translating software, Wikipedia articles, blog […]

continue reading...


Amir Aharoni - Aharoni in Unicode, ya mama
17 Aug 2017 19:18:37 +0000
It’s very common today on progressive blogs to urge people to check their privilege. Being an English speaker, native or non-native, is a privilege. It’s not as often as discussed as other forms of privilege, such as white, male, cis, hetero, or rich privilege. The reason for this is simple: The world’s media is dominated […]

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
13 Aug 2017 04:57:00 +0000
Festivals are very important for the life and identity of small towns. They provide exciting, around the clock life to quiet and staid villages for a few days, which is generally enough for most of the locals, and an important source of income for the area. More importantly, they create an identity for that place: X, home of the Y festival. It doesn’t make a difference how unusual the theme is. What counts is to have a fun event to attract outsiders and break the monotony of the summer. Some of my favorite ones are the Scandinavian Festival in Junction, California, where everybody turns into a Viking; the fire ant festival in Marshall, Texas, where virtue is made out of necessity; and the garlic festival in Gilroy, California, where everybody is welcome except for vampires, I suppose.

Karmiel, my home for the last almost 30 years, is a small town of some fifty thousand people.  It is a great place to raise a family but, alas, rather quiet after nine o’clock in the evening. Fortunately, for the last 30 years, for some three days in the summer, it is filled with several hundred thousand dancers and dance lovers enjoying numerous venues, big and small, to both dance and watch dancing. The major theme is Israeli folk dancing, with dancing around the clock, but also includes Balkan (my favorite), salsa, ballroom, hip hop, to name just a few. In terms of performances, all styles of dance are available starting with the top Israeli groups and branching out to foreign ballet troupes, Israeli and world modern dance troupes, national dance companies and unique styles, such as flamenco. This year, my wife and I saw a modern dance version of Carmen by a Hungarian group and a performance by the Georgian national company. For three days, there was music in the air and lots of happy feet. The organizers even got lucky with the weather, which was much more pleasant than in most of the country.  I imagine quite a few of the visitors were not looking forward to returning to the humidity of the Tel Aviv and surroundings. Then, it ended.


Karmiel has returned to being a nice, quiet place to live. Still, when I mention my home town, people generally say, “Oh, where the dance festival is. What a beautiful place!” So, as I wait for my aching leg muscles to recover and the tennis courts to be restored to their normal function after the dancing, I appreciate the beauty of a good festival for both visitors and locals.

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
09 Aug 2017 03:45:00 +0000
All languages are not created equal as each has a different creator. The context here is neither the virtue nor beauty of languages but instead their structure.  Many translators in their loyalty to the form of the source language err by applying it to the target language. I will demonstrate by showing three differences between French and English form.

It is accepted use and quite logical in terms of logic to capitalize last names, places and company names in French.  For examples, in a French legal document, there may be a reference to M. Jacques COLON, residing in NICE working for the SONY company. This use of large letters makes it easy to identify key facts. By contrast, in English, capitalization of all letters in a word is the written equivalent of screaming, only to be used to accentuate in extreme cases. DO YOU UNDERSTAND ME NOW? Therefore, applying French capitalization rules in English makes the text sound verbally violent. Mr Jacques Colon, residing in Nice, works for Sony. That is all.

Some punctuation rules are also not equivalent. The French, for reasons unclear to me, put a space between the word and the following colon, as in “les explications :” By contrast, in English the extra space is generally after the colon as in “the explanations:  fatigue…” Retention of the redundant space is generally the sign of an overzealous translator or non-English native speaker.

Finally, prepositions and articles must be restated before every noun in a series in French. Note the following sentence: Je suis protecteur de la liberté, de l’egalité et de la fraternité de chaque citoyen français.  By contrast, English tends not to repeat shared elements of parallel structure. The same sentence in translation would be: I am the protector of the liberty, equality and fraternity of each French citizen. Of and the are not repeated because they are redundant.


It may seems proper and even flattering to copy the exact formatting of the source language but it is neither correct nor professional to do so in all cases. As the French say, vive la difference!

continue reading...


הבלוג של ליצ'י תרגומים
07 Aug 2017 09:53:38 +0000

באחד הפוסטים הישנים כתבתי על ספר ילדים שכתב ואייר בעלי, רוני חפר, שהוא סופר ילדים מוכשר ומצליח (כן, אני עושה פרסומת חינם, ולא אכפת לי מה תגידו…). בספר שנקרא "מתי מגיעים?" חוצים גיבורי הסיפור, ילד בשם יותם ואביו הנמרץ, את בטן כדור הארץ באמצעות כלי רכב שחופר באדמה במהירות מפתיעה, ונוחתים בסופו של דבר בכפר […]

The post סינית, 40 מ׳ מתחת לרמת גן appeared first on ליצ'י תרגומים.

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
02 Aug 2017 05:58:00 +0000
As children, we are taught to tell the truth. As adults, we learn not to. Specifically, as we grow up, it becomes more and more evident that the price of being frank is often frankly high: losing friends, getting people angry and even social isolation.  In other words, most people either do not want to hear or are not ready for criticism and bad news.
Culture plays a major part in establishing acceptable behavior. Many societies highly value social cohesion, including Japan, main stream America and Britain and Arab countries. By contrast, “hotter” countries accept temporary unpleasantness, leading people to develop thick skin. The best examples are the Mediterranean and Latin American countries. There, people are allowed to yell and scream without serious social consequences. You get used to “rude” people or leave for more civil (civilized to some) places. Of course, the adjectives used by such locals are hot and genuine as compared to the cold and fakeof more gentile countries. As the French say, chacun à son gout (to each his own). The challenge occurs when cultures meet.

I was at a conference when a woman from an Eastern European country gave a 25 minute presentation while sitting down behind a desk and reading into her paper. I don’t understand how the largely non-native speaker crowd understood anything as I found it difficult to catch any words. Not only that, it reminded me of the Yves Montand song, le telegramme (http://www.jukebox.fr/yves-montand/clip,le-telegramme,qvqu0p.html), in which an operator completes ruins the most romantic telegram by rendering it monotone. The method ruined the message. After some 10 minutes of suffering, I got up and left the room.

The problem arose at the next break when that same lecturer approached me and asked me why I had left early. I faced a cultural schizophrenic dilemma: my American side told me to mumble something about having to go the bathroom or the like while my Israeli psyche took the question literally. The latter prevailed. I told her the truth, trying to soften my words. However, she was not stupid and understood exactly what I meant. The end result was her getting quite upset and me becoming quite confused.


My issue was and is the best way to handle that situation in the future. Should I, as a colleague, defuse the tension by avoiding the issue or take the question at face value, i.e., if you want a critique, you will get one? For comparisons sakes, I had a similar situation a few hours previously but the person agreed with my criticism and thanked me. I tend to think that I will take the latter route as I live in a Mediterranean country where confrontation is a norm. Still, I recognize that discretion is sometimes the better part of valor.  Alas if knew which part.

continue reading...


ענבל שגיב, מתרגמת
02 Aug 2017 07:26:36 +0000

יצא לאור בתרגומי בהוצאת ידיעות “מחשבה פלילית” מאת ג’וזף פיינדר (עריכת התרגום: אירית מילר). מן הכריכה האחורית: שמו הטוב של שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית מצוי בסכנת הכפשה חמורה. הקריירה שלו עתידה להיהרס בעקבות כתבה שמכין אתר רכילויות רב-עוצמה המתמחה בהשמצת ידוענים ופוליטיקאים. הכתבת הראשית ערכה תחקיר מעמיק שבו היא מוכיחה כי השופט […]

The post מחשבה פלילית appeared first on ענבל שגיב, מתרגמת.

continue reading...


ענבל שגיב, מתרגמת
30 Jul 2017 08:29:53 +0000

יצא לאור בתרגומי בהוצאת הכורסא “המקום המסוכן ביותר בעולם” מאת לינדזי לי ג’ונסון (עריכת התרגום – מורן שין). הספר מתרחש בתיכון בעיירה קליפורנית משגשגת, ומציג דיוקנאות של תלמידים ומורים המתקשים להתמודד עם חיים שבהם התדמית החברתית היא הכול והרשתות החברתיות הן המקום האמיתי שבו מתנהלים החיים. מן הכריכה האחורית: “המקום המסוכן ביותר בעולם” מציג עלילה […]

The post המקום המסוכן ביותר בעולם appeared first on ענבל שגיב, מתרגמת.

continue reading...


נקודת ראות - הדר פרי
26 Jul 2017 18:17:14 +0000
מאמר זה עוסק בביטוי חכם בלילה. מקור הביטוי ביידיש (הגייה: כאָכעם-באַליַילע). חכם בלילה הוא דיבור הלצי, וכוונתו כי רק בלילה, כשהאדם ישן, יוכל להיחשב לחכם, אבל לא בהקיץ. כלומר הכוונה היא בלשון סגי נהור לאדם טיפש. בסיפור "אַ מענה-לשון פֿון אַ שטיפמאַמע" [מענה-לשון של אם חורגת] עורך הילד היתום לקסיקון של כל קללותיה של אמו […]

continue reading...


ענבל שגיב, מתרגמת
25 Jul 2017 16:56:56 +0000

בספר “גברת פריסבי ועכברושי מב”ן” מאת רוברט אובריאן שיצא לאור בתרגומי בהוצאת עוץ יש בעלי חיים תבוניים, בעיקר עכברושים. שעשע אותי שדמות מרכזית היא העכברוש הנבון ניקודמוס, שם שהוא הצורה הלטינית של שם המשפחה שלי – נקדימון. אפילו התלבטנו לרגע אם לעברת את השם לכבוד התרגום לעברית, אבל כיוון שלא הייתה סיבה לעשות זאת עם […]

The post העכברוש המשפחתי שלי appeared first on ענבל שגיב, מתרגמת.

continue reading...


Translatable but Debatable - מארק לוינסון
23 Jul 2017 22:14:02 +0000
The Rijksmuseum in Amsterdam says that when displayed, Anish Kapoor’s Internal Object in Three Parts “will enter a visual dialogue with Rembrandt’s late works.”  I always find the one-sided claim of a dialogue irritating.   I was talking with Dante the other day, and he calls it infernal.

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
22 Jul 2017 03:54:00 +0000
There is an Israeli play entitled I am here because of my wife.  In that manner, I was present this week at a lecture by Or Yohanon called 150 pay slips. The topic was mortgages and how to choose the correct one. I don’t regret attending it as I improved my knowledge of mortgages, relevant vocabulary in Hebrew and modern means of communications.

In terms of content, house financing in Israeli is vital and complex. I myself barely understood it until this lecture even thought I took out a mortgage only a few years ago. The basic reason is the relatively high cost of housing in terms of apartment prices and income. In simple terms, starter housing is out of reach for most young Israelis without significant help from parents. Furthermore, the majority of Israelis cannot keep a budget as proven by the extraordinariness of anyone not in overdraft. Delayed gratification in terms of spending is not a developed concept in Israel. Finally, Israel has suffered from inflation, leading to the indexing of certain types of mortgages. This has and can lead to the principle actually increasing over time and even the doubling of monthly payments. That is how the dream house turns into a nightmare.

Aside from the informational aspect, the sociological view of society was fascinating. First, the speaker himself represented the new generation. He referred to himself by his first name, wore a very faded tee shirt and jeans and used language filled with Hebrew slang and terms in English. He immediately admitted that he had no formal financial education and was an IT engineer in practice. That said, he appeared completely knowledgeable about the material and made it clear when he was not sure nor did he try to tell people which specific type of mortgage to offer. Yet, I find it hard to imagine some 20+ years ago, any financial adviser would have given a lecture to some 100 or more people looking, acting and speaking like a college student at UC Santa Cruz, my alma mater. People would not have taken such a person seriously, rightly or wrongly.

On the other hand, I could sense a bit of the Banana Slug (the UCSC mascot) spirit, albeit in a modern form. He viewed his effort to educate people about how to get a livable mortgage as a personal crusade against the banks and media, which choose not to prepare people for their most important financial decision of their life. While he lacked Marxist fervency, the speaker clearly had a personal agenda to prevent banks from overly enriching themselves at the expense of naïve young and not-so-young Israelis. On the other hand, his modus operandi was perfect for his audience, including through Facebook, an Internet site (150 pay slips) and forums. His technique is apparently successful as his lectures are generally booked a week in advance. He speaks of the language of his audience, both in terms of words and means.


So, even thought I was there for the ride to ensure marital bliss, I learned about mortgages and modern communication. I honestly wish Or success in his efforts to educate people about this topic.

continue reading...


נקודת ראות - הדר פרי
22 Jul 2017 20:04:47 +0000
להלן קובץ של שלושה שירים ביידיש, העוסקים בעצים. לנוחיות הקוראים הוספתי לכל שיר מקראה למילים קשות והפניה לקובץ קול. לידער וועגן ביימער

continue reading...


נקודת ראות - הדר פרי
19 Jul 2017 16:19:05 +0000
מאמר זה עוסק בביטוי עולם-גולם. הוא ביטוי סלנג, שמקורו מהיידיש. הוא נהגה עוילם-גוילם לפי ההגייה האשכנזית, היוצרת למעשה חריזה. מקור שתי המילים עולם וגולם הוא במקרא. המילה גולם מופיעה פעם אחת במקרא, בתהלים קלט, פסוק ט"ז: "גָּלְמִי, רָאוּ עֵינֶיךָ, וְעַל-סִפְרְךָ, כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ: יָמִים יֻצָּרוּ;  ולא (וְלוֹ) אֶחָד בָּהֶם". רוב המופעים שלה במשנה, בתלמוד ובמדרשים. פירוש […]

continue reading...


דגש קל
17 Jul 2017 14:12:48 +0000
חברים ואויבים, חברות וידידות! נכון תמיד שאלתם את עצמכם "בלוגר הצמרת הזה, יובל פינטר, על מה בעצם הוא כתב את תזת המאסטר שלו?" ובכן, שאלו את עצמכם לא עוד! הודות לבלוג של עמית סגל, תוגלו לשזוף את עיניכם בסוג הדבר שהוא הדבר עצמו! עוד סימן קריאה! ראו את הציטוט הלז מרשומתו האחרונה (על אבי גבאי): כמו […]

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
15 Jul 2017 05:01:00 +0000
Listening to the news in Israel is a cultural norm.  Summaries are broadcast every half an hour on ratio as well as during morning and evening news-related programs, making it virtually impossible to escape the voice of the news announcer. Contrary to foreign reports, Israel enjoys many days without terrorist incidents.  Actually, traffic accidents are the major non-health related killer in the country but that would not surprise anybody that has ever had the pleasure of driving in a Mediterranean country.

Curiously, it is not even necessary to hear the words to know how good or bad the day has been. The most important story is always first and sets the tone, literally and figuratively, for the rest of the broadcast. If the voice is clearly happy, the lead story is an Israeli winning the bronze medal in Judo or something similar (Israelis have low expectations of their athletes). If there is excitement in the voice, however restrained, another politician is being investigated by the police, with the peak being him entering prison. There is nothing the fourth estate enjoys more than having its accusations proven correct. The flat voice is reserved for economic data since employment and inflationary statistics are notoriously dry regardless of their actual effect on people’s lives. The dreaded tone is serious and quiet, reserved for terrorist incidents and their immediate reporting. Listeners everywhere become quiet, sensing that bad news is about to follow, for the umpteenth time. After an hour or so, when the reporters start interviewing the third cousin of a witness because there is nothing new to say, the announcers struggle to maintain their earnest tone and become more businesslike.


Just as there is a science in reading faces or, in the past, reading the Soviet government owned newspapers, listening to the news in Israel is an acquired talent, going beyond understanding Hebrew. It is all in the tone.

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
09 Jul 2017 05:10:00 +0000
“How did people manage before Internet” is a rather common question today. The blunt answer is quite well and much happier but no one under the age of 30 will believe it. A much more interesting issue is how Internet would have changed the world if it had been around some 1000 years ago.

Historically, its impact would have been huge.  Clearly, the Spanish and Mongols would not have launched their Armadas to conquer England and Japan, respectively, if they had been able to access a long term weather forecast.  Logically, Alexander Graham Bell would have never invented the telephone for the simple reasons that there was no need for it. The list of world-changing potential effects is endless, limited only by a person’s imagination and knowledge. More intriguing would have been the Internet’s impact on entertainment, specifically how its existence would have changed the plots of the stories.

For example, communication issues would be much simplified. Simenon’s Maigret would not have to wait for wires and wake up operators in the middle of the night to receive the information he needed. The whos of Horton and Dr. Seuss fame would not have had to organize everybody but instead simply could have sent a message via whatsapp or tweeter.

Furthermore, characters would be more certain of where they are. Dorothy would have been certain, not merely having a feeling, that she was not in Kansas anymore anda checked for return flights instead of taking the yellow brick road. Likewise, all those characters in movies whose vehicles ran out of gas would have known where the next gas station was.

Logistics and travel would have been much easier. Jules Verne’s Phileas Fogg and Passepartout could have ordered tickets for all their means of transportation in advance, significantly reducing their stress. For that matter, if Brad and Janet from the Rocky Horror Picture Show had done a proper search for a well-rated B&B, their honeymoon would have much ordinary. On a humanitarian (or is that canine) level, wouldn’t it have much simpler if Lassie had been picked up by a local farmer, who published her picture on the Internet, leading to either a nice ride back to her original owners or, at worst, a new home?

How much suffering the Internet could have saved. Algernon, of Flowers for Algernon by Daniel Keys, could have read the result of the trials on rats and realized that his increased intelligence was only temporary. Moliere’s Imaginary Invalidwould have known that the last doctor is a quack, thus avoiding premature death.

I should note that I could not think of a single Shakespearean plot that would have “benefited” from an Internet retrofit, but that may be from lack of knowledge or imagination.

It is clear that the plots of countless tales would be completely different if the Internet had existed at the time of their writing. However, different does not mean better. I prefer the non-www version of these stories as they are somehow quite richer and more focused on the essential. I could argue that so was pre-Internet real life in many ways but that might sound dinasaurish.


I welcome any ideas for alternative “what if” plots.

continue reading...


ענבל שגיב, מתרגמת
09 Jul 2017 13:07:16 +0000

לאחרונה תרגמתי ספר בישול, אתגר חדש ומעניין. בין השאר, הייתה שם רשימת הגדרות של מאכלים על פי מוצאם: לא רק צרפתי ואיטלקי אלא גם אזורים אזוטריים יותר. נזכרתי בעניין שהעסיק אותי בזמן תרגום הביוגרפיה של אלן טיורינג – איך הופכים שמות מקומות לתארים? לעברית כמה אפשרויות של סיומות, שהפשוטה בהן היא הוספת צליל אי. כך […]

The post מלטזי, פורטוגלי, חיפני וג’ורדי appeared first on ענבל שגיב, מתרגמת.

continue reading...


נקודת ראות - הדר פרי
06 Jul 2017 06:30:10 +0000
לאחר ניסיון של עשר שנים בעריכה של טקסטים אקדמיים אני מגישה לקורא את עשר העצות שלי לכתיבת תזה מנצחת. להלן העצות: 1. יש להקפיד לכתוב שאלת מחקר מתוחמת למקום ולתקופה מוגדרים ומצומצמת לתחום דעת אחד. על שאלת המחקר ראה מאמרי: https://hadarperry.wordpress.com/2016/12/18/%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8/.2. יש להקפיד שלא לסטות מנושא המחקר, ולשם כך יש לבנות את ראשי הפרקים בתחילת […]

continue reading...


דגש קל
06 Jul 2017 17:55:11 +0000
חברים, אנו חוזים בימים גדולים למגבלותיו של הכתב העברי! זה אך סיימנו ללעוג על האקדמיה ללשון עם הצוהוריים שלה וכבר באו לא אחת אלא שתי פרשיות שהזכירו לנו כמה הכתב שלנו חסר, ויש שיגידו, מצ'וקמק, ויש שירצו בערב דורבנות לפני כמה שנים, דרוש החלפה. דוגמא ראשונה: לפני כחודש הפכו עיתונאים שרצים (נעים בריצה) בשרשרת דיבות אליבא דשרה נתניהו, […]

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
29 Jun 2017 03:17:00 +0000
(My apologies to Jules Verne)

This week, I eagerly watched as my number under pageview column on my blog statistics approached and reached 20,000. It was both a meaningless and momentous moment. On the one hand, some blogs reach that number within two or even one post. I cannot and do not try to compete with these popular writers. On the other hand, given the number of people that begin blogs and effectively stop writing after three months or so, I have achieved something, however modest. So, on this special occasion, possibly for the benefit of those seriously considering a blog, I offer some random but relevant comments.

I write three times a month and have so for a few years. This frequency is related to the writing process. I need to think of a subject that lights up the neurons in the brain, not always an easy process. So, if the goal is one post per week, I allow for lack of inspiration and therefore am never disappointed in myself for not writing that week. As they say, success leads to success.

In terms of subject matter, I almost never write about politics. It is a great way to boost view numbers but, at best, creates simultaneous monologues. People almost never change their political view due to what they read. Therefore, my ideas would have essentially no impact. Instead, I try to provide a perspective about culture and language. At worst, some people find it irrelevant. At best, I may enrich their perspective. In any case, they gain knowledge.

As for popularity, I have learned that it is impossible to predict which posts will create the most interest. My most viewed post is entitled Non-trite eatingand delineates the meanings of the various synonyms for the word eat, not exactly an earth-shattering topic. Others that I believed to be thought provoking received few views. It could all be a matter of timing and coincidence for all I know.

In regards to the statistics themselves, I am still confused about the actual meaning of a pageview. I understand that not every page view is an actual read nor is every actual read reflected in this number.

However, fundamentally it makes no difference. I have discovered that I write for the pleasure of writing, the same way that I dance for the pleasure of dancing. It is the process of artistic creation that is no less magic than the creation itself. Naturally, it makes me happy to see large numbers of people read and react to my posts. Yet, that is the essentially the cherry on top. The real satisfaction is in creating the post. That is what motivates me and has helped me reach the number, impressive or not, of 20,000 views.

To all those that have read my posts, I thank you and hope you will continue to follow me. I honestly hope that I have entertained you at times and maybe provided you with a new perspective. If I got you to laugh a bit, I have truly succeeded. Please let me know what your favorite post was.


I now look forward to pageview number 40,000.

continue reading...


נקודת ראות - הדר פרי
23 Jun 2017 16:51:25 +0000
ביידיש למילה אַליין יש שתי משמעויות: לבד ועצמו. למשל, ביצירה של איציק מאנגר "נעמי זאָגט גאַט פֿון אבֿרם" המילה אליין מופיעה בשני הפירושים: "איצט איז זי אַ וויסטע אַלמנה אין דאָרף, מיט ביידע שנורן אַליין" [=כעת היא אלמנה עזובה בכפר עם שתי הכלות לבדה]; "און זי — אַן אַלמנה אַליין" [=והיא – אלמנה בעצמה]. בהשפעת […]

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
19 Jun 2017 02:46:00 +0000
My wife and I just returned from a week’s trip in Poland, taken for the purpose of my attending a Law and Language conference in Bialystok (see previous post). I have to admit that I had never felt as uneasy before a trip as I did prior to this trip.  I could not put my finger on what exactly was disturbing me but told myself that I would take things as they are in the present. That said, I made a conscious decision to travel on my Israeli passport and speak Hebrew. The greatest response to past anti-Semitism and mass killing is to return as a proud Jew.  I did not regret that decision and was quite surprised by the reaction. Not only were there no negative reaction or incidents, people expressed interest, with one person, in his 40’s, apologizing for the actions of the Poles in the past, something we did not expect or request.

The Poland I saw in that week, granted a short time, is a complex society. It consists of three distinct generations: pre-war, Soviet and modern Polish. The first is hard to see as that few of that generation is still alive and most of the buildings of that period, at least in Warsaw, were destroyed by the Germans. Yet, it is engrained in my mind from stories and movies. The second was symbolized by the Stalin’s gift to the Poland, the imposing cement Palace of Science and Culture in the city center. No less reminiscent of that era is the stone-faced “charm” of the border guards and train clerks, who do their job in the proper Soviet manner. The current generation is more European and western. On the train from Bialystok to Warsaw, delayed by two hours, we spent a magical 4 hours with five 18-year olds returning from vacation. Aside from the respect they gave us, we were amazed by their knowledge, curiosity, English and goodness. We talked for four hours without effort and did not regret the train delay in the least. If this group is the future of Poland, I am very optimistic. This interlacing of different educations does not lead to easy conclusions about the past, present or future but makes for a fascinating trip.

In terms of the Polish language itself, I left with the impression that in six months I could be functioning quite well in it. It took some three days to figure out the pronunciation/spelling matrix. However, once I understood how to say the words, it was wonderfully (to me, not the Poles) similar to Russian, which I know, and therefore easy to understand. I was amused by the Elmer Fudd letter, specifically Ƚ(an L with a cross in it). I learned that is pronounced wa, reminding me of Elmer Fudd saying, “I am going to shoot that Wabbit.” I mean no offense to the Polish but often use humor to help remember.


The food was generally excellent. There was an abundance of non-mainstream meats, including duck, bison, venison and wild boar. The Polish are justifiably famous for their perogi with various fillings, with our favorite being those filled with blueberries in a sauce of sour cream. I loved the herring, especially in cream and served with onion, a taste acquired from my mother. On the other hand, Poland lacks the fresh vegetables so common in Israel. The one “Israeli salad” we saw (at the hotel breakfast) was so small and minimal that it engendered pity not desire. The service in restaurant was prompt and professional at least until the main dish was served. At that point, for reasons we never understood, the waiter would disappear as if he did not want to disturb us from digesting our food. At least twice we gave up on the dessert as we had become somehow invisible to the server. Admittedly, not eating a dessert is not a tragedy, at least at our age.

I must say a few words about hair.  The Middle East is known for dark, often curly, hair for women and the non-hair for men. Many of my students, in their 20’s, already have expanded foreheads. In Poland, the large majority of women were blonds, most of them natural. Curly heads must be considered very exotic. We also noted that they were much more elegantly dressed than in Israel. As for the males, they must either have the right genes or lead peaceful lives as even older men had full heads of hair.

In short, my trip to Poland, regardless of my anxiety beforehand, was extremely memorable and worthwhile. I do not claim to have become an expert on the country but at least I gained some insights on modern Poland and my grandmothers’ Poland. To any Jew considering a visit there, I would recommend it, but doing so neither forgetting the past nor ignoring the present. 

continue reading...


Translatable but Debatable - מארק לוינסון
18 Jun 2017 10:19:42 +0000
Of my print dictionaries, only Oxford (by Ya’acov Levy) acknowledges the show-biz meaning of keta, calling it a performer’s “number.”  Viewing life as a cabaret, we may ask when someone behaves strangely “What is his keta?” — that is to say, his item on the program.  His routine, his gag, his schtick, his spot, his bit, his piece, his act, his stunt, his stuff, his trick.

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
16 Jun 2017 03:27:00 +0000
I had the honor and pleasure of attending and giving a paper at the Language and Law Conference in Bialystok, Poland organized by the Legal Language department of the University of Bialystok. It was a two day event focusing on a wide variety of topics, including legal genres, language teaching and translation.  Lecturers came from all of Europe, including three from Israel, and represented all professions interested in legal languages.

Due to the fact that the conference has four rooms simultaneously running, it was impossible to hear all lectures. I would like to mention a few among those that I could attend that deserve special mention. Juliette Scott discussed the covert-overt spectrum in translation, specifically how much a translation should show the syntax and errors of the source documents, depending on the type and purpose of the document. It enlightened me in regards that seamless translation is not always the ideal. Later that session, Alexandra Matulewska elucidated the way legal texts often involve non-legal genres, including medical and engineering, thus creating a challenge and dilemma for legal translators forced to stray from their field of expertise. Andreas Abegg presenting a linguistic analysis of long term changes in Swiss administrative laws, demonstrating how that type of law had gone from declaring its rights by frequent use of we and ourto specifying its range, applying a wide variety of domain terms. Later on that session, Joanna Kozlovska gave an interesting analysis of the problem of translation EU laws into Polish, comparing the single word “hunting” in English and its two possible translations into Polish with the accompanying linguistic and legal consequences. Later on that day, Ondreu Klabal and I provided complementary perspectives on the use of shall in English legal writing.

The second day was marked by a truly fascinating lecture by Dr. John Ollson on forensic linguistics. Citing real cases, he showed how linguistic analysis can determine the truth or lack thereof regarding authorship of written texts ranging from police confessions and suicide notes to phone text messages. It was not only interesting scholarship but also a fascinating story. The conference ended with a trip to a Polish village in the forest, complete with a carriage ride, an excellent BBQ and an encounter with friendly Polish mosquitoes. My wife and I came as strangers and left as friends.

My most personal experience from this conference was visiting the birthplace of my grandmother (who left Bialystok in the 1920’s) and giving a lecture in the building where she may have studied. I hope she is smiling up there.

I wish to thank the organizers, Dr. Halina Sierocka and her assistants, for a well organized, friendly and intellectually fascinating conference. I cannot imagine how many hours of works it involved, but the result was a truly fine event.


My next post will relate my overall experiences of Poland.

continue reading...


הבלוג של ליצ'י תרגומים
15 Jun 2017 17:48:58 +0000

 ״קורא איים בזרם, מאת ארנסט המינגוויי, תרגם את זה יפה אהרון אמיר״ (לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ, מאיר אריאל) הבוקר פתחתי את העיתון ונתקלתי בכותרת ראשית גדולה ומשמחת לשם שינוי: הסופר הישראלי דויד גרוסמן זכה בפרס מאן בוקר הבריטי על ספרו ״סוס אחד נכנס לבר״. לא ביבי, לא שרה, לא דרעי ולא חמאס, איזה […]

The post מזמור לדוד, ולמתרגמת שלו… appeared first on ליצ'י תרגומים.

continue reading...


ענבל שגיב, מתרגמת
12 Jun 2017 13:00:42 +0000

יצא לאור בתרגומי בהוצאת עוץ “גברת פריסבי ועכברושי מב”ן” מאת רוברט אובריאן (עריכת התרגום – אסף שור. איור הכריכה – יעל נתן). גברת פריסבי, עכברת-שדה אלמנה ואם לארבעה עכברונים, נקלעה לצרה צרורה. עליה להעביר את משפחתה לבית הקיץ שלהם בהקדם על מנת להציל אותם ממוות כמעט בטוח. אבל בנה הצעיר טימותי חלה בדלקת ריאות, ואסור […]

The post גברת פריסבי ועכברושי מב”ן appeared first on ענבל שגיב, מתרגמת.

continue reading...


יובל הולצמן - דבר המתרגם
10 Jun 2017 15:05:18 +0000
ודאי שמעתם על כמה מילים עבריות שהוצעו אך לא חדרו לשפה היומיומית ואפילו לא למילונים. הדוגמה הידועה ביותר היא "שח-רחוק", החידוש שהוצע למילה "טלפון". חלקכם אולי שמעתם גם על השערורייה מסביב למילה "עגבנייה". השימוש בשורש עג"ב, בהשראת השמות האירופאיים שפירושם "תפוח אהבה" נחשב בוטה מאוד. הצעות נגד רבות הוצעו, כמו "בדורה" של בן-יהודה, על סמך "בנדורה" (بَندُورَة) הערבית (שהיא עצמה סירוס של "pomodoro" האיטלקית), אך ללא הועיל.מתברר שיש אלפי חידושי לשון שלא תפסו בעברית. חלקם חמודים, חלקם מצחיקים וחלקם

continue reading...


דגש קל
05 Jun 2017 03:26:41 +0000
יפה אמר המפכ"ל בדימוס דודי כהן לחדשות ערוץ 2 ב-1 ביוני (ויה נילי גור אריה דתייגה אותי בפוסט של רפי מוזס דפרסם צילומסך דצילם הצלם בתרי מקשי אייפון): כל המינויים שמיניתי היו תחת פיקוח ובקרה[.] אין מינוי שלא בוצע בהליך שאינו סדור ותקין. לא מאמינים? תמונה: שנפרוק? נפרוק. הליך סדור ותקין – מה שכהן רוצה שנחשוב. הליך שאינו […]

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
04 Jun 2017 04:42:00 +0000
Two events have occurred that have changed the audio environment of my office. First, summer has arrived, meaning the windows are now always open. Secondly, the municipality has completely refurbished the local play ground, located next to my office (in my apartment), including swings, slides, a roof, artificial grass and (just) enough open space to play football.  As a result, I get to listen to the sounds of children all day long.

As a matter of explanation, I live in a neighborhood that could be described as lower middle class. A series of low apartment buildings, with apparently random addresses, surround this playground. The residents, a typical mixture of a periphery city in Israel, include Russians, Ethiopians, religious and non-religious people, Arabs (yes, there is no Apartheid in Israel) and more established Israelis.  Unemployment is minor but nobody could be considered rich. The cars in the parking lot are run of the mill while the sizes of the flats range from 90 to 140 square meters.  We chose to buy here because of the apartment size and garden. So, the neighborhood is alive but not dangerous.

Back to the playground, this diversity is reflected in the various “shifts.” In the morning, the older residents and mothers/grandmothers watch the babies and toddlers enjoy the facilities. As the school day ends, teenagers hang out and talk their own special nonsense and release stress. In the late afternoon, once it cools off, the parents send their kids out, creating a scale microcosm of the area: from white to black, first to 12th grade, boys and girls, comfortable to modest dress. From my “observation” of the sounds emitted from the area, I have noticed the following:

1      Regardless of language and culture, the song “na, na ,na na, na” is intended to annoy.

2     There is the always the “Godot” kid, the one everybody is calling but I have never           actually seen. In my case, it is a girl named Zoar. Someone is always calling for Zoar to come.

        It may be genetic but, whatever the reason, give kids three open square meters, they will start playing football and arguing, mainly the latter.

4     Kids never tire of hide and seek (call tofeset in Hebrew). I can’t figure out that many places to hide there but it does not stop the endless count up from 1-20. Children in this neighborhood quickly learn how to count in Hebrew and English.

        No afternoon is complete without a good cry. Specifically, at least one day, one kid has to experience catharsis by sobbing.  Often, s/he is the one previously saying “na, na, na na, na.”

6      I have been there and done that but it does not help. I really hope the teenage boy whose voice is changing finishes the process soon.

7    The bossy girl lives on. We can hear give orders for hours and get upset when discipline is lacking.

8      Kids find cursing fun. In this case, the foul words are in Hebrew, Russian and English.

9     The various ethnic/religious/family groups tend to initially keep to themselves, but you can count on football and hide and go seek to bring everybody together.


This concert or cacophony may not seem to be the ideal background for work requiring concentration. It is true that I or my wife have considered various methods of silencing a few individuals. Still, for the most part, the mind can ignore the high pitches from outside or even appreciate the youthful spirit. Personally, I grew up in an upper middle class neighborhood in Los Angeles, without any communal playground. Everybody was locked in their castle. I sort of regret that I didn’t grow up in such a neighborhood. So, even if would rather not listen in, I try to remember that the communal playground plays an important and positive role in growing up and developing social skills (and thick skin). So, I just grin and bear it.

continue reading...


נקודת ראות - הדר פרי
31 May 2017 17:40:09 +0000
"קַבֵּץ אֲקַבֵּץ שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל" (מיכה ב, יב) משה כ"ץ היה רב, שוחט ומוהל במחמודיה, כפר קטן בחבל דוברודזה שברומניה. משה כ"ץ, שהיה מוצאו מליטא, התייתם בילדותו. בן שלוש עשרה היה משה כ"ץ כשגמר את תלמודו בישיבה והוסמך לרבנות. באותה העת בערך באה לליטא משלחת יהודים לחפש להם רב, שוחט ומוהל לקהילתם. על אף גילו הצעיר […]

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
28 May 2017 04:13:00 +0000
The term “French singer” is associated with native French, such as Edith Piaf and Yves Montand, or at least those born in neighboring European countries, such as Serge Reggiani (Italy) and Jacques Brel (Belgium). In fact, some of the most famous French singers were not even more born in Europe or in French-speaking countries. Three singing stars were born in Egypt but managed to enrich French culture.

Two of the three did not even have a French parent. Dalida, née Yolanda Cristina Gigliotti, was the daughter of Italian parents, her father being a first violinist. George Moustaki, né Giuseppe Mustacchi, came from a Greek Jewish family. By contrast, Claude Francois, had a French father but an Italian mother. All three arrived in France young and raw but were fortunate to meet a person that believed in them and helped them begin their career, Lucien Morisse, George Brassin and Paul Lederman, respectively. They all reached star status as reflected in their records sales, packed houses and mass public.

It is interesting to note the effect of their colonial childhood. Dalida always sang with an accent and had many “Arabic” aspects on her stage presence. George Moustaki had more of an Italian presence while Claude Francois consciously imitated American singers, notably Elvis. The first two also recorded songs in Arabic. In terms of music content, the immigrant experience had the most impact on George Moustaki, who wrote and sang about it. The others were less engagé(politically involved).


I find it fascinating these three singers were highly successfully in France despite not having been born there or spoken French at home. Their Italian background may have helped them adapt and be accepted. After all, Italian born singers did well worldwide, including in the United States. Possibly, talent compensates for all disadvantages. Another explanation is that France is more tolerant than most countries of foreign accents. Whatever the reason, France owes a lot to its Egyptian born artists, however strange that may sound.

continue reading...


Yael Sela-Shapiro
23 May 2017 09:00:02 +0000
הוצאות הספרים מצמצמות היקפי תרגום. הסטודנטים מוכנים לשלם פרוטה וחצי. המוני בעלי אתרים משתמשים בשירותי תרגום חינמיים או זולים כדי לתרגם את התוכן שלהם. האם העתיד המקצועי שלנו בסכנה? אז זהו, שלא. ענף התרגום הוא אחד הענפים הצומחים בעולם. יש עבודה בשפע. ואחד התת-ענפים הצומחים ביותר הוא לוקליזציה – תרגום של ממשקי תוכנה וחומרה, עמודים […]

continue reading...


נקודת ראות - הדר פרי
23 May 2017 19:13:55 +0000
דברים שכתבתי לשיעור יידיש בנושא ירושלים: מיַין טאָכטער הייסט כרמל אויפֿן נאָמען פֿון דער שטאָט ירושלים. כרמל איז איינער פֿון די נעמען פֿון ירושלים לויט אַ פּסוק פֿון ספֿר ישעיהו: "און דער מדבר װעט אַ פֿרוכטגאָרטן װערן, און דער פֿרוכטגאָרטן װעט פֿאַר אַ װאַלד גערעכנט װערן". די סיבות זיַינען אַז מיַין  עלטער-זיידע האָט געהייסן ירושלים. […]

continue reading...


Yael Sela-Shapiro
22 May 2017 11:34:52 +0000
Free admission and fascinating topics tomorrow (Tuesday, May 23) at 18:00, Wix Hub, 4 yosef yekutieli st, Tel Aviv (Building 26 in the Tel Aviv port, opposite Japanika) Here's what I'll be talking about: Who the F..k is Jim? Recreating Google-Speak across the Globe Google Speak is a special language, designed to convey Google's values, culture and spirit. But […]

continue reading...


ענבל שגיב, מתרגמת
22 May 2017 05:24:02 +0000

בכנס אייקון 2016 – משחקים השתתפתי בפאנל שבו הצגנו עבודות אקדמיות שנכתבו על המדע הבדיוני בישראל וקהילות החובבים. הודות לעופר ברנשטיין יש עכשיו הקלטה של הפאנל, לחצו כאן כדי להוריד את הקובץ או לשמוע אותו ישירות (כשעה וחצי). מנחה הפאנל היה אהוד מימון, עורך אתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ועורך האסופה “היֹה יהיה”. האירוע […]

The post פאנל מבט אקדמי על הפאנדום – הקלטה appeared first on ענבל שגיב, מתרגמת.

continue reading...


דגש קל
18 May 2017 04:59:51 +0000
והרי פוסט אורח מאת רן אתיה, מורה לסינית והאדם מאחורי הבלוג סימנית אחת ביום: בוא תלמד סינית הם אמרו לי. זו שפה בלי דקדוק הם אמרו לי. מתקדמים בה ממש מהר הם הוסיפו. לא צריך לשנן כלום הם הבטיחו. לשפה הסינית יצא שם של שפה נורא קשה ללמידה. בעיניי זה מוצדק אבל לא מהסיבות הנכונות. רוב […]

continue reading...


Translatable but Debatable - מארק לוינסון
17 May 2017 17:23:04 +0000
In English a word like “meticulous” does double duty, describing both the person who is strict about details and the work that gets done that way.  But it isn’t passive, so when applied to the work, it doesn’t point back to the creator of the meticulousness as strongly as mookpad does.  Mookpad is more like “meticulized.”

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
17 May 2017 04:39:00 +0000
Having just translated a Russian Federation academic certificate and its accompanying transcript, I got a glimpse of how merciless a supposedly bland certificate can be, at least to American eyes.

To explain, I am a graduate of an American university, UC Santa Cruz, affectionately known as Uncle Charley’s Summer Camp, as well as an English institution, Leicester, quaintly pronounced lester.  I even have official graduation diploma to prove it. On these hallowed pieces of paper, my name, degree, subject and year of graduation are listed. What they prove is subject to debate but it is safe to say that I proved that had enough patience and discipline, not necessarily intelligence, to “meet the academic requirements for the degree.”

Of course, the diploma itself does not state how long I took or how well I did or even what at what age and which date I began my studies. As an illustration of the possible variations, during the Vietnam era in the United States, since college enrollment could be delayed by being drafted, one way to avoid serving in the army was to stay in college. Doonesbury’s classic character (whose name escapes me and Google search) gave new definition to the term 10 year plan as he kept on changed major just before completing the last course until he distressingly discovered that there were no majors to switch to. So, most diplomas merely inform the reader of the completion of the requirements.

I am aware that the Latin term cum laude does occasionally appear on Western certificates but I apparently hanged around the wrong group of people. My brother got this supplement while I did not receive it, deservingly so. In any case, I always had the impression that the term was used by owners of dogs named Laude to get them to go home after a walk. As Tom Lehrer would say, but I digress.


By contrast in that merciless motherland that is the Russian Federation (aka Soviet Union and Russia, by generation), students have no secrets. All of the embarrassing facts appear on the certificate leaving the student nowhere to hide. First, the critical eye notices that date and particulars of the previous academic degree. So, if you went back to college some ten years after high school, you have a lot to explain. Then, the certificate viciously informs the reader that the program should take x amount of years and this particular student took ynumber of years. That could really raise a red flag among employers, not a good thing. The most damaging detail on a Russian academic certificate is three nasty letters before the certificate number: всг and вса. These translate as Russian Diploma of Specialty without Excellence and Russian Diploma of Specialty with Excellence. In other words, at a glance, without even looking at your transcripts, the employer can tell if you enriched the university or the university enriched you.  Try explaining that away.  Alas, students are held strictly accountable. Such cruelty!

continue reading...


ענבל שגיב, מתרגמת
17 May 2017 05:13:14 +0000

בקרוב יצא לאור ספר מקסים בתרגומי בהוצאת עוץ, וכך כותבת עליו גילי בר-הלל: “גברת פריסבי ועכברושי מב”ן” הוא אחד הספרים האהובים עלי מילדותי, שמסיבה לא מובנת לי מעולם לא תורגם לעברית. הוא אפילו זכה בפרס ניוברי בשנת 1972, ובשנת 1982 עובד לסרט אנימציה שהופץ בישראל בשם “על קסמים ועכברים”. זהו סיפורה של עכברת שדה אלמנה, […]

The post גברת פריסבי ועכברי מב”ן – רכישה מוקדמת appeared first on ענבל שגיב, מתרגמת.

continue reading...


נקודת ראות - הדר פרי
15 May 2017 19:21:43 +0000
בהשפעת האנגלית (to take part) או היידיש (אָנטייל נעמען) רבים משתמשים בצירוף לקחת חלק, אך יש להשתמש בו שימוש מושכל. יש נותן חלקו, כגון נדבן, ויש לוקח חלקו, כגון יורש. ויש נותן וגם לוקח, והוא השותף: המשתתף משקיע חלקו וגם נוטל חלקו. שני ההיפוכים האלה, נתינה ולקיחה, כלולים במילה האחת – להשתתף, מפני שהמשתתף משתף […]

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
10 May 2017 04:41:00 +0000
I have lived in Israel since 1989, some 28 years, not including one year as a volunteer. I was 28 years old when I made alia, immigration, and have since spent half my in Israel. In many ways, I have become local, as colonials would say. I speak Hebrew, don’t stand on protocol and understand almost all of the jokes. That said, I recognize that I will never be 100% Israeli, mainly because of a lack of military service.

 I simply never went through baku, the enlistment center, and basic training. I arrived too old be an effective soldier. Thus, I was given a health exemption. I can’t say that I fought the decision as I was a newlywed. Neither I nor my first wife was enthusiastic about me away for long period of times or optimistic about my ability to even make a bed the army way. The IDF did not really need me either. So, I missed the Israeli male-defining experience of proving myself as a soldier, doing mandatory service and reserve duty. I also did not go through that male-bonding experience that leads to so many friendships in Israel.

The other military experience I missed is that of a parent of a soldier. I have a daughter who did not serve in the IDF, having received an exemption. As a result, I never escorted by child that same baku, see her come home on weekends exhausted with a pile of dirty clothes, drive her to base and appear in uniform with a rifle whenever she had leave during her duty. For that matter, I never had to wonder where exactly she was, what she was doing and if she was safe. There are many Israeli parents that would envy me on that matter.

On the other hand, I have done my civilian “duty.” I have sat through endless special broadcasts on TV, discussing the latest military campaign. I have celebrated my birthday by going into a “protected” room as a gift from Sadam Hussein (Gulf War). It was no gas, as they say. I have seen “the rockets’ red glare” during the Second Lebanese War and chosen to stay in my house despite the frequent sirens. In fact, I no longer count how many military actions I have been viewed as a civilian. However, to my credit or stupidity, depending on your point of view, I have never run to safer pastures, instead standing my ground in Israel. I “understand” what it means to be an Israeli civilian during war.

To clarify any confusion, I am neither proud nor regretful of my lack of military service. Given the circumstances, that was the reality. On the bright side, I and my immediate family have never had a bullet shot at them or even in our direction and have never been in danger of being killed or wounded in military action. Likewise, I would have liked my daughter to do military service but fully understand why that was not practical at the time. In the opposite sense, my life would be perfectly fine without knowing how to put on a gas mask or the size of a hole created by rocket on a road. For better or worse, I accept what I have been given.


Yet, no matter how long I live here, I will always have a bit of galute, Diaspora, in me, not only because of my accent, manners or way of thinking but also because I never experienced what it means to be an Israeli soldier.  

continue reading...


Amir Aharoni - Aharoni in Unicode, ya mama
06 May 2017 12:54:18 +0000
When we became parents in 2014, my wife searched for a mobile app to help manage baby care: feeding, sleep, diaper changing, and other activities. After trying a few apps, she settled on Baby Daybook by Drilly Apps. It indeed turned out to be very convenient for parenting in the first few months, but here I […]

continue reading...


ענבל שגיב, מתרגמת
05 May 2017 09:34:57 +0000

הרצאתי בכנס “עולמות” שנערך בפסח בתל אביב עסקה בהיסטוריה של תלבושות נשים, תוך שימת דגש על נוחות ואי נוחות בכלל, ובכל הנוגע לכיסים בפרט. בצילום מופיעות בל וסינדרלה מקסימות מהכנס, גאיה קיי וענבר ארוסי, שמדגימות איך נכנס אייפון לכיס בסגנון המאה ה-18. ההרצאה הוסרטה במלואה, ואפשר לצפות בה כאן. אם הנושא נשמע מעניין, הצטרפו אלי […]

The post איפה הכיסים שלי – הרצאה מוסרטת appeared first on ענבל שגיב, מתרגמת.

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
04 May 2017 06:55:00 +0000
Israel just celebrated its 69th Independence Day. Its beginning, as usual, was marked by a ceremony in Jerusalem starting at the end of Memorial Day (the day before) leading to the kickoff of the celebrations, from sad to joy in slightly more than an hour. I have been in Israel some 28 years and never fail to watch the ceremony on television. Honestly, it lacks the smoothness and elegance of state ceremonies in more established states. However, specifically due to its multitextural and honest nature, it faithfully represents all this good in Israel.

For those that have never watched it. It fitting takes place on Mount Herzl, named after the ideological founder of Zionism. The VIP’s (the Prime Minister, President, Chairperson of Knesset and Chief of Staff) are led to their seats and give permission to the ceremony to start. At that time, a small group of IDF flag bearers march around the square. To be honest, the marching is acceptable but would probably not pass the standards of a marine sergeant. Yet, I do not regret this lack of show as it is product of the IDF emphasis on combat performance not parade performance. A video of a short statement by the Prime Minister, Bibi, as he not so affectionately called, was then shown. It resembled election campaign material. This is natural as elections are always potentially around the corner here. A musical interlude followed, consisting of a short reading of a prayer followed by its musical rendition by a mass of purple-illuminated pianos, a duo of religion and art if you will. The Chairperson of the Knesset then gave his speech. It warned Israel (and the government) of the dangers of dividing the people, a rather critical statement at what is supposed to be an orchestrated state ceremony. However, in Israel, when you have two Jews, you have three opinions.  We still have democracy.

Then began a curious part of the ceremony, 12 people received the honor to light a flame (one for each tribe of Israel) with the theme being a united Jewish Jerusalem. It is always good politics to stand up to UNESCO and be in line with the ideology of the current government. The choice of the people was rather interesting, ranging from writers and teachers to soldiers and immigrants, including an Arab and a merchant at the famous Jerusalem open market. This wide variety of honorees reflects the diversity of Israel and goes beyond the traditional elite presented in state ceremonies. The soldiers accompanying the honorees were of all shapes, sizes and colors. Not all of them managed to maintain their dignity but that is typical of this country and its Mediterranean nature.

Music of various styles followed, including Naomi’s Shemer’s Yerusalem shel zahav(Jerusalem of Gold), the classic song about Jerusalem. Finally, flag bearers of all IDF units, wearing a cacophony of uniforms marched, creating a series of formations, joined frantically by the soldiers that would be awarded by the President the following day. Oh, how much I love the Israeli sense of order. The ceremony ended with the weary flag bearers and musicians marching off the stage and the release of the fireworks.


While I admit that it lacks the dignity and form of the French Bastille Day ceremony, the Israeli state ceremony provides a short focus on what is fundamentally good and important for Israelis. This list includes diversity, democracy, faith, achievement and, foremost, the joy of having our own country. As they say (albeit in a different context), next year in Jerusalem.

continue reading...


English with Linda
02 May 2017 00:19:56 +0000
“Styles” is a very powerful tool in WORD and a basic understanding of it and will save a lot of  time! Really, a LOT of time! Here is my very basic primer about STYLES. Why you need to understand and use Styles Click on the link above to open a pdf document. It’s long (11 pages) […]

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
27 Apr 2017 03:42:00 +0000
George Carlin, a man obsessed by the search for truth, had a notable routine about the common misuse of phrases. In itself, it is quite interesting.  Among the phrases he mentions are the terms sour grapes, cop out and get a monkey off your back.  He points out that these terms have specific meanings that have been misused by public speakers. For example, a person with sour grapes is not jealous but instead rationalizes a failure. Likewise, to cop out is admit some guilt, not to find an excuse. A team cannot get a monkey off its back by stopping a losing streak since the monkey in this case is an addiction that controls its life. Nobody actually seeks to lose, rendering the expression inappropriate in the circumstances.  The full video can be found here: https://www.youtube.com/watch?v=bn9elWR13Z4.

Aside from the cleverness and information in this video, it raises a much more profound issue. Specifically, is correctness determined by a small group of educated people or, to paraphrase Carlin, the mass of idiots out there? In other words, the unspoken debate, as in Ibsen’s Enemy of the People, is whether truth, linguistic in this case, is objective or subjective.

On the one hand, I would agree that poor language cannot be justified by the quantity of Google hits. As an English lecture, I insist on the non-use of but in the beginning of a sentence despite its frequent use there in journalism. Likewise, I correct effect to affect when it is used as a verb although countless native speakers don’t know the difference.  So, I support the insistence on language standards and calling a spade a spade.

Yet, when it comes to vocabulary meanings, I am not Don Quixote fighting the windmill of common use. People have always used terms as they sit fit even if the genealogy of the word did not justify such use. To take a modern example, the gay 90’s(1890’s) were happy times, supposedly, as compared to the gay 90’s (1990’s) when homosexuality became more accepted. The people of each period understood the term as they chose.  Beyond that, I even embrace the dynamics of language. Language defines each generation in terms of its thinking and technology. Cloud technology existed a half century ago but was used for creating rain as compared to today. The dynamics of language development is fascinating and legitimate even if it is driven by a bunch of “assholes” as my brother would say.

So, while I sympathize and appreciate the efforts of Carlin and others to maintain standards in a language, when it comes to lexicon, I am not in the camp of Hamilton but in that of Jefferson.  To explain, the meaning of the words is to be decided by the people, however uneducated they maybe, not by the elite, however superior they may be. Let the revolution continue, not that anybody can stop it.

continue reading...


Translatable but Debatable - מארק לוינסון
22 Apr 2017 15:49:31 +0000
L'ar'er, meaning an undermining of balance, has never been my favorite verb, because it goes twice over two consonants that we Americans can’t pronounce well.  Even in English, I was never sure whether to pronounce the verb “err” like the first syllable of “error” or like the first syllable of “ermine.”  But what l'ar'er does have in its favor that verbs like undermine or destabilize don’t is its ding-dong, seesaw , shikshukish repetition.  It brings to mind — to my mind, at least — an effort to weaken

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
14 Apr 2017 05:32:00 +0000
Pesach leads to much conversation about kashrut. How many calories are expended in considering which calories to intake?  It borders on an infinite number.  Yet, many non Jews (and some Jews) are not completely aware how complex kosher can get and how much it affects food choices.

On the surface level, kashrut involves the manner of slaughtering animals, the prohibition of certain foods (pork and shellfish, notably) and prohibition of mixing diary and meat. Yet, it also takes into account the preparation or storage of the foods.  For example, traditional wooden wine kegs use a mixture of flour and water as glue, making the wine stored in them unsuitable for Pesach. Likewise, gelatin is commercially made from animal fat, pig or otherwise, affecting its use with dairy products or use in general.  Since a restaurant that is open on Friday night cannot by definition be kosher, an observant Jew must not eat there even during the week. At Pesach, more prohibitions come into play, including most if not all grains (rice is a matter of contention). This is not even the tip of the iceberg.  Kashrut rules make inheritance laws look like child’s play.

The truly controversial issue is the raison d’être of this corpus of religious laws.  Some justify the logic in terms of health or ancient methods of preservation (or lack thereof). Yet, even if kashrut were unhealthy or completely irrelevant in terms of food safety, hundreds of thousands, if not millions, of Jews would continue to keep it. Fundamentally, the observant perceive kashrut as a basis of Jewish life (not necessarily identity). To openly reject it is to betray the religion, no more, no less. (Maimodides named it as one of the pillars of Judaism) In other words, to embrace God, you have to embrace his rules and limitations. 

Of course, many Jews in Israel and abroad do not keep kosher to one degree or another. The expressions of rejection include eating pork and cheeseburgers to only eating “traff” (non-kosher food) in restaurants while keeping the house kosher, to name just a few.  To a large degree, this refusal is an ideological choice in the same way compliance is a matter of faith.


In the meantime, many Jews are putting up with matzo and its companying stomach effects until Tuesday while quite a few others found the ceremonial matzo on the night of the Seder more than enough for their religious conscience. In my case, I have no problem living without bread and beer for a week. I give up those foods not as a matter of principle but as a practical means to keep my wife happy.

In terms of the importance of keeping kosher, two bits of philosophy come in mind. Sartre said that a Jew is a Jew because the world views his/her to be such while Bob Marley said “don’t worry, be happy.” In other words, to the outside world, keeping kosher is of little importance but, if it makes you feel truly Jewish, enjoy.  In the meantime, I’ll have some gefilte fish with homemade khreyn (horseradish). It helps clean the sinuses. Oh, the joy of Pesach!

continue reading...


הבלוג של ליצ'י תרגומים
09 Apr 2017 08:03:10 +0000

דמיינו: בוקר, נמל יפו, הדייגים כבר יצאו לים ואת השקט השורר על המזחים הריקים מפר בליל עליז של שפות: עברית, אנגלית ואיטלקית. כמה מרגש היה לראות את חבורת אנשי BNI ממחוז פיאמונטה שבצפון איטליה, כולם ארוזים בחליפות ועניבות, מנהלים שיחות ערות ועמוקות עם אנשי עסקים ישראלים, חברי BNI ואחרים, ויוצרים קשרים שאולי יובילו לעסקאות עתידיות […]

The post בוקר איטלקי בנמל יפו appeared first on ליצ'י תרגומים.

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
08 Apr 2017 05:29:00 +0000
Being an independent business person requires you to deal with the ebbs and flowsof business since the only constant about business is that it is not constant. Curiously, these various business currents are often described using other water-related words.

On the bright side, every entrepreneur likes a steady stream of customers, not too many, not too few. Some businesses, due to their seasonal nature, require their owners to ride the wave of orders until they can relax in the dead season. In any case, nothing brings a bigger smile to a factory owner than having orders pouring in, allowing them to generate full production capacity. However, it is possible to have too much of a good thing. While a torrentof work may sound like a good thing, the poor freelancer may find him/herself floodedwith work, bogged down in various tasks, so swamped that s/he can do nothing else but work or so mired that orders must be refused.  The tidal wave can be simply too much for one person.

The other extreme is not any better. While a bit worrying, if work is trickling in or coming in dribbles, there is at least some cash flow.  A long  flat spell may be sign of changes in the market. The worst feeling is when orders start to dry up and the business is facing a drought. In such a case, it is hard to decide what to do, to have sunny thoughts and wait for a change in the economic forecastor to look for greener pastures elsewhere with less dark clouds.


As we can see, entrepreneurs and sailors must be optimistic about the weather but realistic about its chances.

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
29 Mar 2017 05:18:00 +0000
English is a mélange of roots and forms from various languages.  This creates a rich language but unfortunately quite a lot of confusion. It can make guessing the meaning of word a bit of a crap shoot.
Here are some examples in the form of a short quiz.
1   “Appositive” is
a.      A type of blood
b.      Another name for something
c.       Negative
2 “Tortuous” is
a.      Curvy
b.      Painful
c.       Tasty like a cake
3  An infamous person is 
a.      Unknown
b.      Well known in limited circles
c.       Known for doing awful things
     An “inflammable” substance is
a.      Gasoline
b.      Water
c.       A gasoline can
To “ululate” is
a.      To constantly be tardy
b.      To sing Swiss mountain songs
c.       To imitate the calls of wolves
     A bimonthly magazine appears
a.      Twice a month
b.      Every two months
c.       Both a and b
A positive charge in electronics has
a.      Lost electrons
b.      Gained electronics
c.       Sometimes a and sometime b
A parkway is a place
a.      To park
b.      To drive
c.       To play football
A scarified road
a. has been the scene of many deaths.
b. is in the middle of repavement
c. has many warning signs.


In all honesty, if you didn’t know any of the answers, you probably still can express yourself perfectly well.  Still, English scholars, i.e., those who enjoy using the language to its best, actually enjoy the peculiarity of the language. As for the answers, to be really nasty, I won’t give the answers.  That way, you will remember what the word means! However, if you are unsure about any, write me.

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
24 Mar 2017 04:10:00 +0000
Simple and complicated are a matter of perspective. What is child’s play for one person is a challenge for another. Likewise, a straightforward sentence in one language can be tricky for a translator in another language.

Take for example this short legal clause in Hebrew:
המסמך מחייב אישור מהמנהל.                        
Word for word, it says:

(   a)  The document requires approval from the manager.

That doesn’t work in English because documents are rather self-sufficient creatures and in themselves don’t require anything. So, let’s play with the grammar:

(   b)  The document must be approved by the manager.
(   c)   The manager must approve the document.

Sentence (c) is the active version of (b), generally a preferable form.  However, both sentences suffer from the same ambiguity. They could be interpreted to mean that the manager has no choice but to approve it, which is not true. The next example suffers from the same potential problem:

(   d)  Approval of the document by the manager is required.

The option that I chose in order to be perfectly clear is as follows:

(   e)  The document is subject to approval by the manager.


It may be that even better options exist. If so, I would like to hear. The search for perfection is the passion behind good translation. Like all so ambitions, it is very from simple.

continue reading...


Translatable but Debatable - מארק לוינסון
18 Mar 2017 12:12:25 +0000
A khavaya is an experience, so khavayati translates logically to “experiential” — an uncomfortable construction, certainly too unattractive for use in advertising.  It wears its suffix like a borrowed pair of shoes.

continue reading...


הבלוג של ליצ'י תרגומים
18 Mar 2017 16:21:34 +0000

״בונז׳ורנו!״ מאחורי העיניים הנוצצות והחיוך צחור השיניים עמד אנטוניו, איטלקי גבוה ונאה, חנוט בחליפת עסקים מחוייטת. המקום: סלוצו, צפון איטליה הזמן: דקות ספורות לפני שאני עולה לדבר מול 450 איטלקים בכנס BNI כאורחת הכבוד, כולי התרגשות, חיל ורעדה. ״את יודעת מיקלה״ (אוי, אני חולה על המבטא האיטלקי הזה) אמר אנטוניו בהתלהבות בלתי מוסתרת, ״אני כל […]

The post על איטלקים וניצול הזדמנויות appeared first on ליצ'י תרגומים.

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
12 Mar 2017 05:43:00 +0000
I am a product of a 1970’s Los Angeles. It was neither the most radical nor conservative of places but just slightly left of main stream American culture. When I observe males in their 20’s in Israel today, again not the most avant-garde of groups in the world, I am amazed at the change in male culture in almost two generations.

It has become acceptable for straight males to enhance their appearance using techniques limited to women (and gays) when I was growing up. For example, elite combat soldiers now often have one or multiple earrings. I see male students wearing short socks that don’t extend pass the shoe, once only used by women. I notice young males dyeing their hair and not because it has turned grey. Based on television and products available in the department store, some straight men apply makeup before dates. Their wardrobe may include pink and violet shirts, colors that American straight men would avoid when I was growing up.  
Coming from the extreme culture of the military and criminal world, tattoos have now become commonplace, with the only issues being how big, how many and where.  All in all, the culture of masculinity has significantly, as least as far as externals are concerned.


Of course, culture is subjective, i.e., conditioned by its time and society. As Mel Brooks so humorously reminded us, men once wore tights. Some would claim that society has advanced while other would argue that society has regressed. I merely say it this has become different in a certain sense. In my opinion, the reality, natural or imposed, fortunate or unfortunate, is the masculine culture is truly defined by its inherent belief that males control the destiny of themselves and consequently society, regardless of any external trappings.

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
06 Mar 2017 04:22:00 +0000
The purpose of a label is to provide essential information at a glance. Proper labeling is not only required by law but is also an essential marketing strategy. Yet, a walk through the supermarket shows that some companies somehow fail in this task.

In some cases, the grammar confuses the matter. For example, in the United States, you can buy “free range chicken broth.” Somehow, Garry Larson’s cartoon showing a boneless chicken ranch (https://www.reddit.com/r/TheFarSideGallery/comments/48yk32/boneless_chicken_ranch/) comes into mind. Can you imagine gathering a flock of chicken broth from the courtyard?  What tool should you use? Likewise, in Hebrew, one of Israel’s national department stores has a tag that literally says “clothes for men on sale.” The question of why these men are less desirable naturally pops into mind. Spelling also counts.  I wonder who the intended customers of “black painty liners” are.

Other labels are correct but somehow illogical. For instance, in Israel, you can buy kosher air freshener. Now, koshrut laws deal with foods and are quite a complicated business, both in terms of rules and the body issuing the seal. The latter ranges from the official government supervision to numerous private and more demanding bodies. I can see how paper towels might make contact with food, making it important for observant Jews to check the kosher label. However, as far as I know, air freshener is generally in the bathroom, at the other end of the story, so to speak. I guess that you can never be too careful. For that matter, why would anybody advertise not to mention buy “no fat, no sugar yoghurt?” I suppose it is making virtue out of necessity, i.e., this yoghurt may have no taste but it is not unhealthy. Similarly, I was caught by some Girl Scouts (who can resist?) and bought some thin mints, chocolate and mint being one of my favorite combination only outranked by chocolate and orange. I thus managed to ignore the fact that the label read “vegan cookies.”

The most annoying phenomenon is legally correct labeling hiding unpleasant truths. Cars “made in America” must have “all or virtually all” of their parts produced in the USA. I would like to know what this virtual reality is. The term “100% juice” on a label does not preclude other ingredients (https://www.accessdata.fda.gov/scripts/cdrh/cfdocs/cfcfr/CFRSearch.cfm?fr=101.30) I am not sure ignorance is bliss in this case.


So, a rose is a rose is a rose but will only sell if properly labeled. Enjoy your next shopping trip.

continue reading...


Take Nina's Word for It
02 Mar 2017 21:27:00 +0000
I've been going to the Israel Translators Association conferences for over 10 years, and treating the event as a vacation, time off for good behavior. I'm used to signing up for the entire event, including two nights at a pleasant hotel far from home. "Far" being a relative term, of course. To an Israeli living in the country's central region (Gush Dan), a trip to Jerusalem or Haifa, about an hour's drive away, can feel almost as adventurous as a journey to where-the-wild-things-are.
So Hubby and I would arrive on the afternoon of the first day, dump our stuff in the hotel room, and go downstairs to mingle with the Workshop crowd during their coffee break.

This year, several things changed drastically:
No hotel. No faraway city. No sense of adventure. Why? Long story. As a member of the ITA's Audit Committee, all I can say is that the change in format was well thought out, with the idea of reaching out to translators who found the usual hotel-based format too expensive and time-consuming. Most self-employed translators, especially those with families and tight deadlines, can't just escape for two and a half days.

Searching for an alternative wasn't simple. Committee members researched the options, made phone calls, received price quotes, considered everything from travelling time to cakes and ale (okay -- cakes and soft drinks) and everything in-between, and settled on the ZOA House on Ibn Gabirol Street, Tel Aviv. An aside: I am disgusted that their website is in Hebrew only. But have added the link because the pics are pretty and give you an idea of what it's like.

Spoiler alert: Sentimental mush below.

Ah, good old ZOA House! It means so much to me! See, once upon a time I belonged to The Tel Aviv Drama Circle, which then became TACT - Tel Aviv Community Theater. A group of amateur actors, singers, dancers, directors, set designers and what-not. My mother was among the early members, and soon enough so were my father, myself and my kid sister. By the time my firstborn, Daria, was about 7, she, too, got roped in; first in a musical evening; and later in a drama. I won't go into the whole history of this group. Suffice it to say that it was a wonderful hobby, and doing musicals was the best. Many of our rehearsals and most of our performances took place at the ZOA House. It was my second home. At the time I lived in Tel Aviv, not far from the Hilton Hotel, and could easily walk to and from rehearsals.
A Funny Thing Happened on the Way to the Forum @ZOA, 1981. Nina as Tintinabula

The Boyfriend @ZOA, 1980. Nina in red Tshirt

In addition, I took various courses at the ZOA House. Leather-work, Esperanto, and god knows what else. Later, when we needed a venue for a family occasion, ZOA was the obvious choice. And in recent years, the ITA has held a few events there. I gave a talk there in July 2014 called How to Work with Translation Agencies.

So in many ways, I was pleased the conference would be taking place there. I feel at home there; it hold sweet memories.
On the other hand, it was a bit of a let-down. Unexciting. Like having the conference at the neighbors' next-door. Hubby and I pass by the building twice weekly, on our way to help out with the grandkids. Skipping grandkids duty for the sake of two days at the Crowne Plaza Hotel in Jerusalem feels acceptable; but for spending time across the street (practically) at Good Old ZOA?... [Shrug. Pout. Raised eyebrows.] Oh well. [Acceptance].

The Pyjama Game @ZOA, 1979. Nina standing on the right

My Three Angels, w/Johnny Phillips, 1977

continue reading...


הבלוג של ליצ'י תרגומים
02 Mar 2017 08:23:06 +0000

עכשיו, למעלה משבוע אחרי כנס ״רומן רוסי״ של פורום ליצ׳י לעסקים, אני יכולה סופסוף לנשום ולהביט אחורה בסיפוק. היה שם כל מה שרציתי שיהיה: אנשי עסקים דוברי עברית ורוסית והעיקר – סקרנים וחדורי מוטיבציה להצליח בשוק לא קל. כל כך נהניתי לראות חיוכים הדדיים, טפיחות על השכם, כרטיסי ביקור עוברים מיד ליד והבטחות להיפגש על […]

The post הרומן הרוסי שלי appeared first on ליצ'י תרגומים.

continue reading...


Translatable but Debatable - מארק לוינסון
20 Feb 2017 10:13:31 +0000
For the American market, it was necessary to remove elements that were peculiar to Israel and change the names of the characters to proper American names.  The USA may be a nation of immigrants, but American children want to read about other children who are like themselves, not foreigners in a foreign environment.  In that way they differ from American adults who read Israeli novels in translation and tend to appreciate learning new things about the country through them. 

continue reading...


Take Nina's Word for It
20 Feb 2017 19:15:00 +0000
"See you next year!" - That's how I blithely ended my fifth(!) post about last year's (2016) Translators' Conference. And what have I written in this blog since? Nothing. Zilch. Nada. How come? Do I simply live from one conference to the next? Surely not. Was I so darn busy working that I had no time for writing? Have I not had any inspiring insights about reading, writing, translating, editing, worthy of sharing with you, for an entire year? - Rubbish! So what the ...?

Enough with the soul-searching. I'll leave that for Yom Kippur, the Day of Atonement. But I will provide a few explanations, and if you're bored already, just skip to my next post, where I actually start reporting on the conference. [Link to be provided as soon as said post is written.]

I'm officially retired, and glad of it. I love my profession, but -- as most translators will agree -- dealing with clients can be irksome, and running our business is a chore and a bore to most of us. So, once officially retired, I was freer than ever to pick and choose what projects, big or small, to take on.
I've been lucky: people call me. They tell me about a novel, say, that they wrote in Hebrew. They want it translated into English. I glance at it and, for the most part, roll my eyes. I no longer have the patience. I might find the text long, wordy, lacking focus, flowery, or just plain not my cup of tea. So I give the writer some tips and suggestions, along with the names of trustworthy colleagues who will perhaps be willing to undertake the job. I have done this for Ella, Simona, Tali, Gili, Lihi, Haim, Sigal, Lilach, Yossi, Tamar, and others. Sometimes the text is not bad in itself but is just well-nigh untranslatable.
I take this seriously. I know that the writers put a lot of time, thought and effort into their "baby". I admire them for having the determination and persistence to sit and write. What's known in Yiddish as "sitzfleisch": The ability to endure or persist in a task. So I treat my feedback with all due respect, which takes time.

Then there are the books, or manuscripts, that I do undertake. Not to translate, but to help in other ways: To read and give my opinion, to edit to a certain degree, to offer some criticism and helpful suggestions. Two writers whom I'm pleased to say I helped recently in this way are Dorothea Shefer-Vanson and Shmuel David.

On a daily basis, I get a kick out of adding my 2 cents' worth to discussions on Facebook's translators' forums, especially Agenda, which is my favorite. And when I encounter translators in distress, particularly those who are relatively new to the field, I send them one or more of the glossaries I've compiled and/or accumulated over the years.

Oh, and for the past year I've been on the ITA's Audit Committee. Not that it takes up much of my time; after all, I'm not a professional auditor. But I try to follow what's going on in the Executive Committee and be part of the discussions and decisions, to the best of my ability.

What with three [adorable, of course!] grandkids and a wanderlust-driven hubby, I find myself roaming distant lands on the one hand, and exploring Tel Aviv and Rishon Lezion kids' playgrounds on the other hand. May I take this opportunity to recommend Gan Hamoshava in Rishon, mainly because that's where my parents took me when I was the age of my grandkids... My favorites in central Tel Aviv are Ginat Dubnov and Gan Meir.

What else does a retired translator/editor do in her free time?
- Yoga, twice a week. That's pretty demanding, for a short-limbed, non-flexible person like me.
- Mentor kids from disadvantaged families at the local public library, once a week.
- Struggle to maintain three blogs, one of which includes a section dedicated to my mother's memoirs.
- Maintain correspondence with lots of penpals... (Er... do the youngsters among you even know what that means?)
- Try to read another chapter in one of the books on my night-table, while my eyelids still obey me.
- Try in vain to keep cleaning my In boxes, upload pics to my Flickr account, glance at LinkedIn, Instagram and Pinterest; not spend too much time on Facebook; not watch depressing news and scary TV series. I'm being good to you and not adding links to the above sites.

Et maintenant, que vais-je faire?.. [https://www.youtube.com/watch?v=TW6QiI7hHGA]
I'll just collapse in front of the idiot-box with a nice cuppa tea and some chocolate.
TTFN!


continue reading...


English with Linda
18 Feb 2017 12:31:38 +0000
  So sorry, but this post was not meant to be here and has been moved to the correct venue. If you came here looking for it, you can find it here.

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
17 Feb 2017 05:48:00 +0000
The 2017 Israeli Translators Association Conference has come and gone. It has left me a strong feeling of camaraderie, especially with my fellow legal translators.  There was a strange sense of a bar in the sense of a group of law people, not the watering spot. The lectures regarding legal translations, those of Emanuel Weisgras and Sue Leschen, became free, fascinating discussions of various issues that left, as they say in Hebrew, of a taste of "ode", the regret that there wasn't more time. Contrary to the old adage about lawyers according to which you can only have one lawyer change a light bulb because no room is big enough for the egos of two lawyers, legal translators disagree but are not 110% certain of their opinion.  All in all, they were productive and entertaining sessions.

Still, my highlights were the two plenary lectures by the invited writers, Yannets Levi and Amos. The first is the author of the Dod Arie (Uncle Leo in English) children stories. He spoke about the birth of his successful series of books. Like J.K. Rowling, he originally made up the tales as stories for his nieces and nephews. They were so successful that he wrote them down. He then discussed the various directions the translation took.  In particular, he mentioned that in Korea, the book was taken various seriously as a tool for installing Israeli creativity in Korean children. On a similar vein, Japanese children apparently require more visual images to follow the stories, possibly because of the complexity of and time required to learn Japanese. By the way, I also began as a translator, albeit unknowing, by translating impromptu the four first Harry Potter books into Hebrew to my young daughter.

The lecture by Amos Oz was also of note. He discussed his creative process, elaborating on his early morning walks and café observing as he tried to imagine the thoughts and history of all those around him, a bit like Sherlock Holmes. He then discussed several terms that he and his English translator struggled with. It emphasized that creativity is no less than important than language knowledge in translation.


In summary, the program was rich and satisfying. I return to work tired but filled with esteem for translators and writers alike. As Walter Konkrite used to say, "and that is way it is."

continue reading...


הבלוג של ליצ'י תרגומים
11 Feb 2017 21:29:41 +0000

אני רוצה לספר לכם שני סיפורים, וחיבור מעניין שיקרה ביניהם ממש בעוד כמה ימים. קחו לכם עוגיה ותקשיבו. הסיפור הראשון מספר על קונדיטוריה משפחתית קטנה מנהריה שעושה עוגיות ממש ממש טובות, קונדיטוריית לחמי. עם השנים גדלה הקונדיטוריה הקטנה והפכה לחברה שמייצאת את עוגיותיה הטעימות לארצות שמעבר לים. כדי לא לבלבל את הגויים עם ה׳ח׳ הגרונית […]

The post הסיפור על אלזה והבורשט appeared first on ליצ'י תרגומים.

continue reading...


על ספרות איטלקית - בעברית
10 Feb 2017 07:45:32 +0000
קטע מתוך הרומן החדש של פיירסנדרו פלוויצ'יני בתרגומי.

continue reading...


Stephen Rifkind - Tip of the Tongue
09 Feb 2017 04:34:00 +0000
Last Saturday, my wife and I went to a concert of French chansons in Karmiel arranged by the local French society. The singer, Brigitte Haviv, accompanied skillfully by an accordion, guitar and bass, sang songs from the Golden era of French songs, including golden oldies (as they say) by Jacques Brel, Edith Piaf, Charles Asnavour and Yves Montand. The small auditorium was packed. My wife and I, in our fifties, lowered the average age of the audience. However, what was lacking in youth was more than made up for in enthusiasm. People even dressed up elegantly, a rare sight in this part of the woods. The concert, more than an hour and a half, was a great success both for the singer and the audience. A good time was had by all.


That said, I had a very sad thought. If a non-French outside of France were asked to name a current French singer, band, or even song, I strongly doubt that even the most cosmopolitan would succeed. I am not saying that current French music is poor. Since it is not exported, it simply doesn't exist outside France. It may be due to the policy of foreign radio stations to play music in English and local languages but no more. It may be because that the French music has lost its identity. It even may be a result of the poor quality of music in France today.  I cannot say. What I do fear is that in some 40 years nobody is going to gather in an auditorium in a provincial town far way and listen nostalgically to the great French  songs of the early 21st century. As a proud half-Frenchman, that makes me sad. I suppose the best thing I could do is to listen to some more Brel or Piaf. It would make me feel better but not change the reality. Isn't that the definition of nostalgia?

continue reading...


דגש קל
09 Feb 2017 02:30:39 +0000
כותרת האייטם הלוהט בברנז'ה ניוז באר שבע והנגב גורסת: למ"ס: נמשכת ההגירה השלילית מב"ש והנה תצלום מסך למפקפקין: ההקשר הברור מהכתבה הוא שקיימת מגמה מתמשכת שלפיה כמות האנשים העוזבים את באר שבע גדולה מכמות העוברים אליה. המממ… נראה כמו עוד אחד לתיקי שלילת היתר, הלא כן? ובכן, המממ. מהי הגירה? מעבר אדם ממגורים במקום א' למקום […]

continue reading...


הבלוג של ליצ'י תרגומים
31 Jan 2017 22:11:48 +0000

לפני מספר שנים ביקרתי בסנט פטרסבורג. זו בעצם היתה הפעם הראשונה, וגם היחידה, שהייתי ברוסיה. אני חייבת לציין שביקרתי שם כתיירת בחופשה והעסקאות היחידות שביצעתי היו רכישת וודקה בבר ופירושקי במסעדה מקומית. למרות שסנט פטרסבורג, ללא ספק אחת הערים היפות והמקסימות שהייתי בהן, משדרת סגנון וקסם אירופאי לחלוטין, וזה בא לידי ביטוי בעיקר בארכיטקטורה הקלאסית […]

The post לרוסיה, באהבה! appeared first on ליצ'י תרגומים.

continue reading...


Translatable but Debatable - מארק לוינסון
19 Jan 2017 00:41:54 +0000
The expression asa l’veito (עשה לביתו) — literally, “provided for his household” — has a respectable origin in the book of Genesis, where Jacob says to Laban: “the Lord hath blessed thee since my coming: and now when shall I provide for mine own house also?”  But as Ruvik Rosenthal notes in his blog, modern Hebrew uses the expression “particularly in connection with public servants who make the move into profitable private business.  

continue reading...


הבלוג של ליצ'י תרגומים
15 Jan 2017 21:09:57 +0000

"Inspire a woman, you inspire a family. Inspire enough families, you inspire a community. Inspire enough communities, you can change the world.", JWRP אז אחרי שנכשלתי במאמצי להכניס אישה לבית הלבן, אני רוצה בכל זאת לדבר איתכם על העצמה נשית. ולא, זאת לא הולכת להיות הרצאה פמיניסטית, רק סיפור קטן על פרוייקט מקסים ומעורר השראה שכחברה […]

The post קצת השראה על הבוקר appeared first on ליצ'י תרגומים.

continue reading...


כנרת עזריאל - מצינו, הצצות על שפה בהתפתחות
19 Dec 2016 10:44:36 +0000
התארחנו בבית של סבוצפת, ובלדד התרשם עמוקות מכמה בקבוקים שמצא על שפת האמבטיה. הוא ספר, נרגש: לא שמפו אחד, לא שניים… שבעה שַׁמְפּוֹנִים! אם יום אחד אפתח בלוג על תפיסה חשבונית של ילדים, אולי יעלה בו דיון מעניין על תורת … להמשיך לקרוא

continue reading...


Translatable but Debatable - מארק לוינסון
17 Dec 2016 22:18:48 +0000
Nobel Prize laureate Yisrael (Bob) Aumann opined that socialists are mistaken in not wanting anyone to be too well off.  “What I need is to be comfortable.  And if somebody else is a thousand times more comfortable, she-y’vusam lo,” said Professor Aumann.  Literally, “let him have it with perfume.”

continue reading...


English with Linda
13 Dec 2016 09:37:45 +0000
Finally! A book (actually two!) that I have translated has been published and my name appears. I did two books years ago, but through “oversight” my name didn’t appear (mainly that I was too much a newbie to make sure my contract stipulated this). Most of the other books I have translated since then are still […]

continue reading...


כנרת עזריאל - מצינו, הצצות על שפה בהתפתחות
11 Dec 2016 10:58:23 +0000
מלכישוע עמל על הכנת סיפור לעיתון החדש של מתושלח, וביקש עזרה באיות. "כְּשֶׁרַצְתָּ" – הוא הטעים – "כ"ף, שי"ן, ה"א, רווח, רי"ש, צד"י, תי"ו?" כשה לא שואלים אותי, אני לא עונה. אין מתוק מסיפור ילדים בשיבושי כתיב קלים. אני גם … להמשיך לקרוא

continue reading...


יובל הולצמן - דבר המתרגם
10 Dec 2016 15:09:25 +0000
לפעמים, טעות בתרגום יכולה לעלות בחיים, לפעמים היא יכולה להשפיע על פוליטיקה, ולפעמים היא יכולה לגרום למבוכה לחברה שלמה. פוסט זה מונה כמה מקרים שבהם טעות בתרגום עשתה נזק רציני. תחשבו עליהם בפעם הבאה שאתם צריכים תרגום, ושוקלים אם לפנות למתרגם מקצועי, להשתמש בתרגום מכונה או סתם לפנות למישהו שטוען שהוא ממש טוב באנגלית.חיים על מאדיםטעות בתרגום של טקסט משנת 1877 אשר כתב האסטרונום האיטלקי ג'ובני סקיאפארלי הובילה למחשבה שאנחנו לא לבד. הטקסט מתאר תעלות לאורך פני השטח של כוכב הלכת מאדים, מה שהביא חוקרים

continue reading...


Yael Sela-Shapiro
07 Dec 2016 08:30:11 +0000
שלום לכולם אז נכון שרוב המתרגמים הם פרילנסרים, אבל פה ושם יש משרות גם למתרגמים in-house, כמו למשל בחברת MGSL. הנה שתי משרות שנפתחו אצלם ממש עכשיו. מתרגמ/ת SAP MGS פתרונות שפה מגייסת למגוון משרות בתחום השפה והתוכן. אם אתם בוגרי לימודי תרגום\ עריכה\ בלשנות בשפות עברית<>אנגלית, ואתם מעוניינים לפתח קריירה בעולם התרגום נשמח לקבל […]

continue reading...


English with Linda
18 Nov 2016 16:05:33 +0000
Please click on the links to see some sample translations for children’s books. You will see how I often had to change the “exact” wording to make the English text rhyme, while still keeping the original idea. Because of the different syntax and the fact that (obviously) two words that rhyme in one language will […]

continue reading...


Translatable but Debatable - מארק לוינסון
17 Nov 2016 23:00:10 +0000
In English, snide superciliousness tends to be conveyed with S words-- sneer, scoff, snigger, scorn.  To the ear, gikhekh makes a very different impression.  It sounds like a gurgling cackle.

continue reading...


הבלוג של ליצ'י תרגומים
08 Nov 2016 13:26:56 +0000

לומר את האמת – אני במתח. נכון, אלו אינן הבחירות לכנסת שלנו, ונכון, אני לא בקיאה בנבכי הפוליטיקה האמריקאית ולא מכירה בעל פה את התיקון הראשון לחוקה. אבל אני חייבת לומר שיש לי העדפה ברורה בבחירות לנשיאות ארצות הברית. ולא, זה לא המיליארדר הבוטה שמתגורר במגדל מוזהב בלב מנהטן. דעות גזעניות ושוביניסטיות לא עושות לי […]

The post אני בוחרת… אמריקה. appeared first on ליצ'י תרגומים.

continue reading...


דגש קל
20 Oct 2016 02:05:00 +0000
קוראינו המסורים יודעים את המסורת – כשיש מערכת בחירות סוערת, דגש קל לא נשאר אדיש! לכן מה יותר טבעי מהעיתוי הנוכחי לשתף אתכם בניסוי-הצעצוע האחרון שלי? שאלת המחקר אקטואלית מאין כמוה – האם הצד המועדף בשחרור צידי מושפע מהצד הדומיננטי בשאר אברי הגוף? אמ;לק: כן! אזהרת טריגר להמשך הפוסט – פונטיקה. נתחיל במה-זה-לעזאזל-שחרור-צדי. ובכן, חלקכם אולי למד […]

continue reading...


Translatable but Debatable - מארק לוינסון
17 Oct 2016 18:25:59 +0000
Yoram Peri says that “the media invented a new Hebrew term (hitnahalut)” meaning “a behavior pattern arising out of personality.  The terms closest to it in English — conduct, self-management — do not emphasize the psychological element sufficiently.”

continue reading...


כנרת עזריאל - מצינו, הצצות על שפה בהתפתחות
19 Sep 2016 07:24:06 +0000
בלדד, דרדק ירא שמים ומדקדק בקלה כבחמורה, אוהב לקדש. יום חול או שבת, בוקר או לילה, אמצע הארוחה או אמצע השעמום של אחה"צ ארוך – הילד לא קטנוני; כל זמן כשר לקידוש. גוררים כיסא לארון, שולפים מהמדף הנכון את הגביע, … להמשיך לקרוא

continue reading...


Translatable but Debatable - מארק לוינסון
18 Sep 2016 16:11:28 +0000
The holidays are almost upon us, so it’s time to look back and make an accounting.  Having been asked several times, I’ve looked back over the Translatable but Debatable columns and made an index of the words they discuss.

continue reading...


כנרת עזריאל - מצינו, הצצות על שפה בהתפתחות
04 Sep 2016 10:28:08 +0000
ילדונת שתכונה כאן מהיטבאל צפתה בזמר המקרב את המיקרופון לפיו והכריזה: "עוד מעט הוא משיר!" משיר, מהיטבאל? למה לא שר? פשוט בתכלית: כמו שמי שבעתיד יקים בהווה הוא מקים, כמו שמי שבעתיד יגיש בהווה הוא מגיש, כמו עוד עשרות צמדים … להמשיך לקרוא

continue reading...


דגש קל
04 Sep 2016 07:14:08 +0000
שואלת הקוראת לימור: מה זה בעצם "אח על מלא" ו-"על מלא"? איך הביטוי נוצר ואיך הוא התפשט? שאלות טובות. תשובות חותכות לא יהיו לי, אבל ננסה להבין לפחות את היקף התופעה, בתקווה שקוראינו יוכלו לעזור. למי שלא מכירים, "אח על מלא" הוא אח על אמת, בחור זהב, כפי שאפשר לראות בראש ובראשונה בשיר של אודימן […]

continue reading...


Yael Sela-Shapiro
01 Sep 2016 16:00:41 +0000
מה? 3 הרצאות *בעברית* על נושאים מקצועיים + הרצאת העשרה על תרגום לשפת סימנים. ראו תוכניה מפורטת להלן כמה זה עולה? חינם, ואפילו יהיה כיבוד. רק צריך להירשם מתי ואיפה? 8 בספטמבר, 18:30-21:30, יגאל אלון 98 תל אביב (בנין אלקטרה), קומה 29 תוכניה 18:30-19:00 refreshments and mingling 19:00-21:30 2-3 short talks about the industry (in […]

continue reading...


גבי דנון - בלשנות אונליין
23 Aug 2016 04:52:55 +0000
הנה משהו נחמד שנתקלתי בו רק אתמול דרך פוסט ב-Reddit, למרות שהוא כנראה מסתובב ברשת כבר לפחות שנה: כלומר, בתשובה לשאלה "How much does a good telescope cost" עונה גוגל ש-2.5 מיליארד דולר, כי זה המחיר של הטלסקופ Hubble. והמצחיק הוא שבמובן מסוים זו באמת תשובה נכונה, אבל לא במובן שרלוונטי למי ששואל שאלה כזו. […]

continue reading...


English with Linda
23 Aug 2016 11:43:08 +0000
A notice of a new post went out, but clicking on it led to a “dead page.” The post was a mistake, obviously. I have been updating and rearranging this blog today (mostly moving a lot of my creative writing over to its own “page.” However, if I’m already updating (which I haven’t done in way […]

continue reading...


Translatable but Debatable - מארק לוינסון
19 Aug 2016 14:20:55 +0000
When Americans were planning independence from Britain, more than one local patriot floated the idea of speaking Hebrew instead of English.  If Americans all spoke Hebrew today, they would be better able to discuss elections in which zu nevela v’zu treifa — meaning “it’s six of one, half a dozen of the other” or “Tweedle-Dum and Tweedle-Dee” but in a particularly bad way.

continue reading...


כנרת עזריאל - מצינו, הצצות על שפה בהתפתחות
21 Jul 2016 13:28:30 +0000
אז לאן נעלמה העי"ן מהנעליים של בלדד? לארץ איבוד. למקום שאליו נעלמו כל העי"נים מהעברית האשכנזית שלנו. במקלדת יש עי"ן, ולכן העברית הכתובה יוצרת אשליה כאילו האות הזאת עוד קיימת, אבל בשפה הדבורה כבר מזמן שכחנו ממנה. במקומות שנטינו לה … להמשיך לקרוא

continue reading...


Translatable but Debatable - מארק לוינסון
19 Jul 2016 18:00:21 +0000
Just today on the evening news, Amnon Abramovich announced that regarding the latest rumors of scandal in Bibi Netanyahu’s inner circle, recent testimony had contained no ytedot, nothing to hang on to.  If we use the translation of yated at Seadict.com, the testimony had no “peg, wedge, tent-peg, picket, pin, spike, stake, strut, stud, brad, chock, cotter” — all words unsuitable to carry the metaphorical meaning in English, unfortunately.  Maybe the translation in this case would be “no smoking

continue reading...


שלומית עוזיאל - הקוראת הראשונה
18 Jul 2016 05:53:07 +0000
  ילד נכה שאינו מסוגל ללכת קם על רגליו והולך. הסיטואציה הניסית הזאת היא שיאן של שתי קלאסיקות ילדים: "היידי בת ההרים" ו"סוד הגן הנעלם". לאחרונה פגשתי גרסה מודרנית ומתונה יותר של הסיטואציה הזאת בספרו של רוי יקובסן "הבלתי נראים", וכמה קווי דמיון לכדו את תשומת לבי. רוב קוראי הבלוג ודאי קראו פעם את "היידי", […]

continue reading...


שלומית עוזיאל - הקוראת הראשונה
10 Jul 2016 04:27:34 +0000
    מהי גזענות? על פי ההגדרה המסורתית, "גזענות" היא הדעה שגזעים שונים של בני אדם הם שונים מאוד זה מזה, ושיש גזעים טובים יותר מאחרים; וכן אפליה בגלל דעה כזו. אם לבחור בדוגמה רחוקה מאיתנו, האבוריג'ינים באוסטרליה נחשבו בעבר לגזע נחות, והתוצאות היו קשות. אך בשנים האחרונות אנו מרבים להיתקל בשימוש במילה "גזענות" לציון […]

continue reading...


שלומית עוזיאל - הקוראת הראשונה
05 Jul 2016 07:17:33 +0000
    בשנים האחרונות היה "מבחן בֶּקדֶל" למונח אופנתי. המבחן, כידוע, בודק את מקומן של נשים בסרטים ובספרים, בעזרת שלוש שאלות: האם יש ביצירה לפחות שתי נשים? האם הן מדברות זו עם זו? והאם הן מדברות על משהו שאיננו גבר? המבחן נקרא "מבחן בקדל" על שם יוצרת הקומיקס אליסון בקדל, שהציגה את הפרמטרים האלה ברצועת […]

continue reading...


יובל הולצמן - דבר המתרגם
30 Jun 2016 17:10:32 +0000
אם אתם לא חיים במערה, כנראה שמעתם על השערוריה האחרונה מבית האקדמיה ללשון עברית: בחיפושיה אחרי מילה עברית לפריפריה, עלתה ההצעה "שׁוּלָה", מלשון שוליים. ועדת המינוח הכללית של האקדמיה דחתה את המילה, אבל זה לא מנע מקולות זועמים לעלות עליה בציבור, ולא מכך שהמילה נשמעת כמו שם של דודה ולא אזור גיאוגרפי. אנשי הפריפריה, וכן השרה מירי רגב, הזדעמו על ההצעה, בטענה שהיא מנציחה את הקיפוח שממנו הפריפריה סובלת מזה שנים. משרד התרבות הקים בתגובה צוות משלו למציאת חלופה עברית ראויה ומכבדת למילה "פריפריה", והאקדמיה

continue reading...


דגש קל
27 Jun 2016 16:53:20 +0000
קלטו איזו אנאפורה משובחת נותנים בידיעות אחרונות עלי צייצן: בית המשפט נעתר לבקשת בתה של היוצאת בשאלה אסתי וינשטיין להיקבר כפי שביקשה – בטקס הכולל שירים ופרחים pic.twitter.com/HWiTVLYewK — ידיעות אחרונות (@YediotAhronot) June 27, 2016 למען יראון אם הציוץ ישתנה או יימחק: כאילו, הבנתם כולם שמי שביקשה להיקבר בטקס עם שירים ופרחים זו היוצאת בשאלה […]

continue reading...


דגש קל
23 Jun 2016 11:00:05 +0000
היום, כפי שוודאי יודע כל מי מקוראינו שאינו גר תחת סלע, יוצאים תושבי הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד לקבוע את עתידה של ממלכתם המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד בהאיחוד האירופי (באמת? זה כל השם הרשמי שלו? מאכזב). כיוון שבימינו אי-אפשר בלי איזה הלחם מעיק, וכיוון שיציאתה הספקולטיבית של יוון מאותו איחוד כונתה בכינוי […]

continue reading...


Translatable but Debatable - מארק לוינסון
18 Jun 2016 18:14:24 +0000
Alcalay and other Hebrew-to-English dictionaries are perfectly willing to allow that זכות (zchut) can mean either “right” or “privilege.”  Or “prerogative.”  It’s up to the context and the translator

continue reading...


שלומית עוזיאל - הקוראת הראשונה
13 Jun 2016 04:51:06 +0000
  אחד הפתגמים האהובים עליי באנגלית הוא measure twice, cut once – בתרגום חופשי "מוטב למדוד פעמיים מלחתוך פעמיים", ובתרגום עוד יותר חופשי "סוף מעשה במחשבה תחילה". ואם לעבור מעולם הנגרות לעולם האותיות, הרי שהזמן הטוב ביותר לשלב עורכת בפרויקט הוא לפני תחילת הכתיבה. כן, לפני: עוד בטרם כתבתם את האות הראשונה, הזמינו את העורכת […]

continue reading...


שלומית עוזיאל - הקוראת הראשונה
07 Jun 2016 19:32:57 +0000
  אם לפניכם ספר באנגלית ובמשפט מסוים מופיע הצירוף my niece, מה תצפו לראות בתרגום לעברית? התשובה המתבקשת היא "האחיינית שלי", או "אחייניתי" (או אולי אפילו: בת אחי, בת אחותי). אבל תרגום, כידוע, איננו המרת מילה במילה. כעורכת תרגום, עבדתי בזמנו על ספר שבמקור נכתב בו שוב ושוב my niece, ואילו בעברית רוב המופעים של […]

continue reading...


שלומית עוזיאל - הקוראת הראשונה
03 Jun 2016 10:34:20 +0000
ספר שהוא חלק מסדרת ספרים צריך להתמודד עם כמה אתגרים ייחודיים. אחד מהם הוא פנייה לכמה סוגים של קוראים: אלה שקראו את הכרך הקודם וזוכרים אותו מצוין, אלה שקראו אבל לפני שנתיים, ואולי שכחו בינתיים, ואלה שמה לעשות – התחילו ישר מהאמצע. לפיכך הספר צריך לדבר בשני קולות: להציג או להזכיר את הדמויות, את היחסים […]

continue reading...


שלומית עוזיאל - הקוראת הראשונה
29 May 2016 11:56:09 +0000
  לכאורה אנחנו חיים בחברה אוריינית, חברה שכולם בה קוראים וכותבים. אך למעשה, קיימת בקרבנו תרבות שלמה – המגיעה לכל יישוב ואף כמעט לכל בית – של אנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב. הם חיים בינינו, אבל אינם יכולים לקרוא שלטים, ספרים או כתוביות. אלה הם הילדים עד גיל חמש, שש או שבע, המוקפים טקסטים כתובים […]

continue reading...


יובל הולצמן - דבר המתרגם
28 May 2016 18:40:36 +0000
 ברוכים הבאים לפוסט נוסף בסדרה "לעז עברי". היום נבחן בפעם האחרונה (לפחות לזמן מה) את הסוגיה של מילים לועזיות שנולדו בארץ ישראל, מילים פסודו-אנגליות בעברית המדוברת.פוסט זה אינו ממצה את הדיון במילים כאלה. למעשה, רבים מהקוראים נתנו דוגמאות נוספות למילים לועזיות עבריות כאלה בדיונים שהתקיימו על הפוסטים הקודמים בפייסבוק, ובהודעות פרטיות אליי. אני מודה ומברך על תגובותיכם ומבטיח שאחזור לדון בסוגיה זו בעתיד.עם זאת, לשם הגיוון, הפוסטים הבאים בסדרה יחקרו היבטים אחרים של הגבול בין עברית ולעז.    היום ישנה

continue reading...


Translatable but Debatable - מארק לוינסון
18 May 2016 01:21:21 +0000
Tsamood means both “adjacent” and “linked.”  So if the date of your wedding rehearsal is tsamood to the date of your wedding, does that mean that the two dates are close together, or merely that one depends on the other?  

continue reading...


שלומית עוזיאל - הקוראת הראשונה
13 May 2016 07:09:02 +0000
  בשנותיי האחרונות בבית הספר היסודי התברכתי במחנכת נפלאה ומלאת להט והתלהבות. דליה לא הסתפקה בכך שחינכה אותנו, תלמידיה הצעירים, אלא גם שלחה אותנו לחנך בעצמנו את כל מי שנקרו בדרכנו, להסביר להם שאסור להשליך פסולת ברחוב ולתקן להם שגיאות בעברית. נזכרתי בדליה כששמעתי לפני זמן-מה את השיר המצחיק עד דמעות איזה קרציות אתם, שכתב […]

continue reading...


יובל הולצמן - דבר המתרגם
07 May 2016 11:28:43 +0000
כבר כמה פרקים ב-"לעז עברי" שענייננו במילים לועזיות הייחודיות לעברית − מילים לועזיות שלא נשאלו כפי שהן מלעז, אלא נוצרו בפי דוברי העברית המדוברת. בפרקים הקודמים דנו במילים סנפלינג, דיסק-און-קי, טוקבק וסייבר, והיום נדון בעוד שתי מילים לועזיות עבריות כאלה, ונעבור בדרך על תופעות לשוניות מסקרנות.         קואצ'רלעתים כשאנחנו שואלים מילים לועזיות לשפתנו, הן עוברות שיבוש וסירוס. כך קרה למשל למילים האנגליות Puncture (פנצ'ר), Handbrake (אמברקס) ו-Penalty kick (פנדל), ולמילה הצרפתית Trottinette (קורקינט).עם

continue reading...


יובל הולצמן - דבר המתרגם
23 Apr 2016 18:50:33 +0000
היום ב-'לעז עברי', בהמשך לפוסט האחרון, אבחן מילים שאנחנו מתייחסים אליהן כלועזיות, אף שהן למעשה ייחודיות לנו, דוברי העברית. למילים האלה יש אמנם שורשים שאינם עבריים, אך בין שצורתן היא שהשתנתה, ובין שהיו אלה משמען או שימושן, הרי שהן תוצר של התרבות הישראלית והשפה העברית המדוברת. להסבר מעט רחב יותר, קראו את ההקדמה לפוסט הקודם בסדרה.הפעם, נבחן שתי מילים טכנולוגיות במיוחד. עולם הטכנולוגיה הוא בהחלט כוח משמעותי בהתפתחותה של העברית המדוברת. לכן גם ברשימת המילים הלועזיות העבריות הזו, מקומה של הטכנולגיה לא

continue reading...


Translatable but Debatable - מארק לוינסון
18 Apr 2016 22:16:31 +0000
Although its meaning and its deterioration mirror the Hebrew word  m’chonen, the word “seminal” has another problem, because although the Latin word semen carries the meaning of “seed” in the botanical sense, not everyone sees “seminal” that way.  Ms. Brigitte, a blogger, writes: “it implies that the origin of a work is male, regardless of who wrote it.” 

continue reading...


שלומית עוזיאל - הקוראת הראשונה
13 Apr 2016 16:03:41 +0000
פוסט זה שונה מהרגיל בבלוג: תמצאו בו יותר שאלות מבדרך כלל, ולעומת זאת פחות תשובות. זאת משתי סיבות עיקריות: האחת, שאני מעלה כאן שאלה, או תהייה, על אופי השפה העברית, שהתשובה עליה אינה טריוויאלית. והאחרת – שבניסיון להשיב על השאלה הזאת יצאתי לסיור בתחומה של השפה הערבית, שפה שאודה ביושר שאין לי בה שמץ מושג. […]

continue reading...


יובל הולצמן - דבר המתרגם
10 Apr 2016 18:48:56 +0000
ברוכים הבאים לעוד פרק של לעז עברי, סדרת הפוסטים הדנים בגבול הבלתי ממופה בין עברית ולעז. היום אנחנו עוברים ממילים לועזיות שלא ידעתם שהן בעברית למילים לועזיות שלא ידעתם שאינן באמת לועזיות: מילים שאנו משתמשים בהן וחושבים שהן אנגליות, אך למעשה ייחודיות לנו, דוברי העברית, בצורתן ו/או במשמעותן. לעתים אלה הן מילים שקיימות בלעז אך שבשאילתן לעברית משמעותן השתנתה; לעתים אלה מילים שנוצרו מהרכבת רכיבים אנגליים באמצעות מורפולוגיה עברית; לעתים אלה מילים שהתעוותו והשתנו בצורתן.אנגליות הן בטוח לא, והן משמשות

continue reading...


אביגיל בורשטיין - אותיות, סימני פיסוק ורווחים
05 Apr 2016 08:04:41 +0000
בראיון עם אהרון שבתאי, שהתפרסם אתמול בגלריה קראתי ש: אבל עכשיו הוא אומר על ה”איליאדה” הטרי בתרגומו: “זה ספר השירה הכי טוב שיש לי. אם כל הספרים שלי בצד אחד והאיליאדה בצד השני, אני בוחר בו ומוותר על כל מה שכתבתי. כי גם זו כתיבה שלי”. איזה ביטוי מזוקק לתחושה החבויה של כל מתרגם ומתרגמת, שהספר שהם […]

continue reading...


שלומית עוזיאל - הקוראת הראשונה
26 Mar 2016 08:26:40 +0000
  כל מילה המציינת מושג מופשט מקורה במילה שציינה משהו מוחשי – כפי שמסביר הבלשן גיא דויטשר בספרו הנפלא "גלגולי לשון". המשפט שלהלן, למשל, עוסק במושגים מופשטים למדי: "הכלכלה צמחה, אבל רווחי החברות ירדו". אם "נתרגם" אותו למובנים המוחשיים המקוריים של כל אחת מהמילים שבו, נקבל את המשפט המפתיע הזה: "מצרכי המזון התפתחו ולבלבו, אבל […]

continue reading...


Translatable but Debatable - מארק לוינסון
18 Mar 2016 01:14:20 +0000
As I sought out translations, I was continually reminded that only the position of a little dot distinguishes המציאוֹת from המציאוּת, the bargains from the realities.  Generally in Hebrew, as in life, we don’t even have the little dot to help us.

continue reading...


Take Nina's Word for It
10 Mar 2016 17:17:00 +0000
The third day of the conference started bright and early -- far too early for me. The early-birds went on a tour of Machne Yehuda Market with a fascinating young man named Guy Sharett who is a linguist, Hebrew teacher, entertainer, and sharp-eyed collector of linguistic graffiti. The rest of us lazybones had to make do with his talk at the post-breakfast plenary: The Israeli Linguistic Landscape: Stuff I Found in the Street. Luckily for all of us, Guy's website is delightfully colorful, insightful, and educational in a lighthearted way. "Everything that happens in the streets can be used to teach Hebrew", says Guy. Go see for yourself. I'll just post a slide of one item that particularly appeals to me; plus one that I saw and liked in Rome:

You got up this morning? Thank the Lord. All else is a bonus.

Treat your life as you would a work of art
The next plenary talk, Translating Hannah, has a subtitle nearly as long as the session itself, so I'll shorten it: Brazilian Author Ronaldo Wrobel discussed the demanding task of translating his work into Hebrew (by Dalit Lahav-Durst) and into German (by Nicolai von Scweder-Schreiner.) Apparently, he wrote his book in Portuguese, so first and foremost it had to be translated into Spanish. I didn't succeed in following everything that was said, but one important point that came up was, that when the author doesn't speak the target language at all, it's difficult for him to extend any help to the translator. Yes, he can explain something which the translator finds perplexing, say. But he cannot help the translator make any informed choices in the target language.

On this day, I chose the Literary Track. The first session was a panel dedicated to translating Jane Austen's work into Hebrew. Panel participants were: Shai SendikLee Evron VakninInga MichaeliInbal Sagiv NakdimonMichal LadanRacheli Lavi. Now, this panel was sure to be an eye-opener, because I'd only ever read Jane Austen in English. And whereas, when reading a current-day English novel, I might find myself wondering, "Gosh, how would this sound in Hebrew?", with Jane Austen the thought had never even crossed my mind. I had a vague feeling that someone, at some point, would probably wrestle with this, and was sort of relieved it wouldn't be me.
Not only did I get a chance to hear several talented translators/editors discuss their choices, read out select passages and compare notes; but I also learnt about Jane Austen's early writing, which I  hadn't heard of before. So I have something new (that is, old, actually) to look forward to! In case you're interested, the Jane Austen Information Page is probably the treasure trove you're looking for. The translators on this panel said that the annotated versions were a great help.
Update: Was delighted to learn that Inbal uploaded to YouTube a video of this panel. Thanks to Inbal, for uploading, and to Victor Flickstein, for calling my attention to it.

I skipped the next slot -- there was nothing of interest to me. I'd planned to listen to Yael Sela Shapiro's talk, even though I'm fairly adept at Googling; but it'd been cancelled.

Last session before the coffee break: The wonderful Roni Gelbish on a Very Touchy subject: Translators as Enemies and How to Protect Your Book from Them. Any writer feels protective of his "baby", his creation; and I'm sure most have misgivings about placing their precious "baby" in the hands of someone else, who's going to "do things" to it. If you're Amos Oz and your novel is translated into English and your own English is not half bad, you can probably afford to have your say, to work hand in hand with the translator, and the two of you can drive each other crazy. But books are also translated into languages the author doesn't know at all. Which is when he/she feels they have no control over the process.
Roni gave an amusing example: Apparently, Constance Garnett (1861-1946), translated about as fast as she typed. From Russian to English! Some 73 volumes! It's easy to poke fun at her translations, which understandably suffer from some shortcomings. But nonetheless, her translations made dozens of good books accessible to readers who wouldn't otherwise have been able to read them. And I assume that later translators must have availed themselves of her work, even if just by "peeking" to see how Garnett had dealt with certain expressions or words. (Er, sometimes she didn't. She just ignored them.)
Roni's talk was followed by Open Mike, where we all had our say on this thorny matter. A translator should find something to love in the book, then give it his all. The writer, according to Margaret Atwood, has got to let go. Let go, trust your translator, and let your work reincarnate in a different language. Yes, it may come out "different", but that doesn't mean it won't be good and won't be loved by your readers in other parts of the world. A case in point is Oz's A Tale of Love and Darkness, which is popular in China, despite entire chapters that were left out. Other cases we're familiar with from childhood are Erich Kastner's Das doppelte Lottchen, aka Lottie and Lisa, aka Ora Hakfula, which was quite thoroughly "localized" both in the Israeli-Hebrew book version and in the American movie The Parents' Trap; and Little Women, which, in its Israeli-Hebrew version, was "cleansed" of obvious Christian themes and passages. All of which did not make us love those books any less than they were loved in their original language, by their original audience.

Over to the last plenary on the last day of the conference:
Writer Dror Mishani spoke on The Mystery of the Hebrew Detective: Thoughts about Detectives and Translation. I'm quite sure the first [literary] detective I ever met was Sherlock Holmes, in Hebrew, when I was still in grade school. Because, as Mishani pointed out, for years detective novels were considered "not real literature", and thus relegated to the kids' section in libraries. I remember only too well being home alone on a stormy winter night, reading The Hound of the Baskervilles, and being too scared to go to bed before my parents returned. The first detective I met in English was Nancy Drew; I'll never forget The Mystery of the Moss-Covered Mansion!
I think that next time I'm at my grandkids', I'll finally pick up one of Georges Simenon's Inspector Maigret novels that have been beckoning to me for years now. (In Hebrew; my French isn't good enough.)

Despite being in overload, I managed to take notes during Jost Zetzsche's talk, Getting Back into the Driver Seat: What We Can Do to Determine the Future of the Translation Profession. True -- says Zetzsche -- technology can collect tons of data from lots of journals the world over and machine-translate it within seconds. But only human intelligence can prevent hysterically funny (and potentially dangerous) misunderstandings. We professional translators are passionate about our work; we love what we do, and love to complain about it ;)  But are we an industry?
"Everyone" thinks that pretty soon the world will no longer need real, live translators, and our offspring won't need to bother learning a foreign language. Of course, we translators know this is drivel. But it's up to us to affect the discourse and effect a change. We have to "engage", be pro-active, be part of the process. We have the power to influence the way linguistic products are developed, and we should make sure they are developed in a way that will help us do our job better.

C'est tout.
See you next year!




continue reading...


כנרת עזריאל - מצינו, הצצות על שפה בהתפתחות
09 Mar 2016 14:49:33 +0000
עוד לא עייפתי מהנרים של בלדד, ואני מקווה שגם הקוראים לא עייפו. אחרי שסימנתי וי על הציווי ועל הזוגי, אפשר סוף סוף לעבור לפונטיקה. הלמ"ד של הפועל נְעַל ושל שם העצם נַעֲלַיִם הומרה ברי"ש, כמו כמעט כל למ"ד אחרת הנקרית על … להמשיך לקרוא

continue reading...


Take Nina's Word for It
05 Mar 2016 16:11:00 +0000
Here we are again, still on Day 2 of the conference, and the next talk in the academic track is by my colleague Inga Michaeli, a very prolific English>Hebrew translator of travel guides, non-fiction and fiction by authors as diverse as Dave Barry, Stephen King, Thomas L. Friedman, and -- oh, the list is too long; just go to her website.

This time, her talk was entitled Between Transparency and Ideology -- Translation Politics and the Politics of Translation. An important topic, that tied in nicely with Temima Fruchter's talk. I listened and enjoyed the session, but didn't take notes, since I'm very familiar with this issue. Also, a similar talk, though from a different point of view, was given in the plenary session of the 2015 conference, by journalist Eetta Prince-Gibson: Objectivity, Subjectivity and Bias: A Journalist's View of Translation in Conflict. Last year I did take notes, but never got beyond posting about the first day of the conference :-(   To make a long story short, whether you are reporting on politics or translating a report on politics, you cannot always resort to neutral words, even if you wanted to. Your choices betray your attitude and your convictions, or at least the biases and guidelines of those who pay you to write.

Next lecture was Translating Creativity by Jeffrey Green. This sounded intriguing. After opening with examples of creativity in various fields such as music and art, Green continued with creativity in translation -- obviously a topic of interest to most translators. Why, even in so-called dry or technical translating, one is often challenged and must think creatively in order to produce good work. Well then, imagine having to translate S.Y. Agnon! Though I haven't read much of Agnon's writings -- mainly what we studied in high-school, plus another couple of stories that my daughter studied in high school -- I always wondered how he got the Nobel prize in literature. I'm not saying he didn't deserve it; all I'm saying is, that I wondered in what language the judges read his writings, and whether these were good translations, and how on earth does one do justice to Agnon's peculiar Hebrew style. So I was pleased when Green handed out pages with Agnon's Hebrew text in the right column and Green's own English version in the left.
Conference program; Jeffrey Green's handout
Sorry to tell you guys that this was a disappointment. I was extremely curious to see a creative solution, but what I saw was mostly what seemed to me like taking the easy way out. The English sounded like a translation of a simplified Hebrew version of Agnon.
Now, Green himself told in an interview in 2011, how he came up with his own version of sub-standard English when translating a book whose protagonists were "Moroccan immigrants somewhere in the Galilee." His efforts were not appreciated by the publishers in London. Could that be why he decided to be less creative this time? How on earth did other translators of Agnon cope?
Guys -- seriously: If you've read English versions of an Agnon novel or short story, that you think hits the nail on the head, please tell me.

Aside #1: In an earlier ITA conference, there was an interesting joint presentation by translator Yaniv Farkas and his editor Rachel Halevi [Rachel, where art thou? Give me a link to your About page in English, please]. They spoke about Yaniv's translation of Huck Finn, and I'm sure you can imagine that was no walk in the park. Hebrew readers: Try this review of the book.
Aside #2: Just realized Jeff Green also spoke at the ITA conference of 2010. As did I :-) If you're in the mood, I highly recommend Mark Levinson's comprehensive report.
Folder with 10 years of ITA conference programs
Last session before the coffee break leading to the plenary was by Dorothea Shefer Vanson: "Every Day in Theresienstadt is a Gift", Translating the Diary of Martha Glass. Dorothea is both an experienced translator and the author of three novels, plus one more in the making. This translation was from German to English. I couldn't appreciate the German, but following Martha's thoughts and emotions in English was heart-rending, especially knowing that Martha's experiences were similar to those of Dorothea's grandmother's, except that Martha survived to tell her tale, whereas Dorothea's grandmother did not.
When blogging about her own lecture, Dorothea says plainly how nerve-wracking it can be, and I couldn't agree with her more. Aside from the nervousness and pre-lecture jitters, giving the last lecture of the day is not fun; you feel that people have had enough, they're in overload, and their attention-span has, er... been somewhat eroded. You, the speaker, are also at the mercy of your "competitors" -- the ones giving a lecture during the same time-slot, in a different room, on a perhaps "sexier" topic. I remember how I felt when giving my lecture Arbitrating in Cases of Customer Complaints at the 2011 ITA Conference.

Yay! The 2nd day is nearly over!

Daniel Goldschmidt of Microsoft spoke of Cloud and the Internet of Things - The Way Forward. I have no idea what it was all about. Yes, I know what "cloud" means in the context of computers. And the IoT is, to quote Wikipedia, "the network of physical objects -- devices, vehicles, buildings and other items embedded with electronics, software, sensors, and network connectivity -- that enables these objects to collect and exchange data." Great. The Future is here. Everything "talks" to everything. The speaker went on and on, but something about his diction and very-Israeli intonation pattern were preventing me from following what he was saying. But do go to the Wiki page, there's a cute illustration there.

Last but not least: Albert Gabay, film critic, gave a talk entitled From the Written Word to the Silver Screen. You probably wouldn't be surprised to learn that he prefers the medium of cinema to that of a written book. He likes the freedom of interpretation that comes with being a director or an actor, or a script writer, for that matter. Did you know that, to date, there have been over 900 film versions of Shakespeare's plays? And 161 film versions of Tolstoy's novels? I hope this truly impressive info comes in handy one of these days, when I'm doing a trivia quiz. (Over to you, Yoana Gonen.)

Um... there was also Day 3. Are you still with me?... Good! Here's Day Three.

continue reading...


Take Nina's Word for It
02 Mar 2016 10:47:00 +0000
Hurray! I've finally made it to the Jericho/Masada Hall, the Academic & Other Track.
The first talk was the only one given in Hebrew on that day. It was Racheli Lavi on Rhetorical Features Translators Need to Identify So that They Don't Get Lost in Translation. Long title, but spells out exactly what it's all about. I made Racheli's acquaintance during last year's ITA conference, where she and her partner were promoting their Hebrew editing software, Ivri. We got to talking (yes, that's one of the purposes of a conference...), and she told me about her own conference, dedicated to creative writing. Being a compulsive writer, I expressed an interest, and was later invited to the conference, called Nekudat Mifneh (= "Turning Point". No, not the 1977 ballet movie... Oh, you weren't even born then? Sorry.) At the time, I couldn't go. But a year later I did attend the 2nd Nekudat Mifneh conference, in November 2015, and it was great, as you can gather from my blog post about it.

Anyway. Racheli presented eight types of rhetorical devices, whose "academic" names were not all familiar to me, which doesn't mean I didn't know what she was talking about.  The definitions below are from various online dictionaries; I'm not copying Racheli's definitions since they're in Hebrew but I'm providing a link to the English definition, so go ahead and look them up!

- anaphora the repetition of a word or phrase at the beginning of successive clauses.
- zeugma a figure of speech in which a word applies to two others in different senses
- syllepsis - another form of zeugma
- parallel structure - of which there are two or three types
- rhyming sounds (?) - not sure of the English term. A type of alliteration: the same sound is repeated in several words in the same sentence. 
- alliteration - e.g, Peter Piper picked a peck of pickled peppers (an old childhood fave of mine)
- a string of words connected with "and" or "or, creating a kind of list
- onomatopoeia - e.g. "Chug, chug, chug. Puff, puff, puff. Ding-dong, ding-dong" (from The Little Engine that Could, which I read to my grandkids, although its old-train culture makes it a bit difficult for them to follow. Still, the quaintness lends it a unique charm.)

The examples in the lecture were from various sources, from the Bible through recent bestsellers to the immortal Jane Austen. More about the latter in my next post. Racheli is an excellent speaker, with a very relaxed and easy manner, and manages to make complex stuff sound simple and accessible.

Next session was Temima Fructer on What's This Text Really Saying? Matrices for Disclosure Analysis of Texts and Subtexts. Though I've heard of Temima, and had the vague impression that she's worth listening to, the title of the talk made me dread it. Matrices? Disclosure analysis? Sounds awfully scientific. Not that I have anything against science, god forbid :-)

However, I needn't have worried. The main idea was that words are never arbitrary. A translator should always keep that in mind when approaching a text. Questions to consider are, for example:
- What the text omits
- How sentences are linked together
- Grammatical features that carry relational value: who is the writer "talking" to; who does he/she identify with, or who he/she is identified with.
- Does the text use jargon? slang? formal language? euphemisms? If so, why?
- Think of the different expressions used to describe the same thing: blackout; power failure; power outage; load-shedding. Who and why would prefer one of these expressions to the others?
Temima speaks fast (she did warn us), and crammed quite a bit into her talk. It was time well-spent.

Next: Lunch break, followed by Stephen Rifkind's talk, With Friends Like These... Translation Pitfalls in French-English Legal Translation. I skipped this talk because: I don't do legal translation; my French is limited to conjugating verbs and reciting a bit of poetry; and I'm well aware of the phenomenon of "false friends" (even though it was years before I discovered that this common pitfall has an "academic" name).

In December 2005 I was invited by the late Prof. Miriam Shlesinger to give a presentation to all her classes at Bar Ilan University, on the actual challenges a translator faces in his/her daily work, in contrast with the theory of translation as studied at university. Four out of my 52(!) slides dealt with what I called at the time "mokshim" in Hebrew, literally "landmines", but meaning pitfalls in this context.
Here's one example I gave, of French > English mistranslation:
 "… par des documents rediges sous forme resumée"  - cannot be translated as "… by documents prepared in a resumedform" – it doesn't make sense in English. (Perhaps "summarized", or "in the form of a summary")
"Securité does not always mean "security"; in many contexts it means "safety".
“… une facture d'acompte etablie en six exemplaires…” - six copies, not six examples

After the lecture, Prof. Shlesinger sent me a photocopy of an academic article that discusses "false friends", which is how I learnt of this term.

Gosh, I've written over 850 words, and still want to tell you about 3 more talks/presentations, plus two lectures in the plenary session. Thanks for reading so far. More in my next post: Day 2, Academic Track continued.



continue reading...


Take Nina's Word for It
26 Feb 2016 13:52:00 +0000
... so it came about that on the second morning of the conference, right after breakfast, we had three visiting speakers from abroad*.

First among them was Andre Lindemann, President of the BDU - German Federal Association of Interpreters and Translators. I'm sorry I don't remember exactly what he said. I think my colleague Ruth Ludlam wrote about it in her post about the conference. All I recall is that he'd been asked to speak in English, which is not his mother-tongue, and he has a beautiful, deep voice.

Second was the sprightly Stefan Gentz (originally from Germany I believe), full of energy and pizzazz, with a presentation entitled The Future is Now. Creating a good presentation is an art in itself, which I, for one, have not yet mastered; my slides are far too wordy. Gentz could teach you how it's done: his slides were short on words but loud and clear on message. And as I've said before, a good speaker should be a bit of an entertainer. Translators, apparently, have become but a footnote in this huge, world-wide industry with a turnover of Lots and Lots of Money. Customers expect us to come up with innovative solutions to their needs. The industry is far from dead; it has a future, but as it evolves, we have to change too. Why don't you just go to SlideShare and enjoy Gentz's slidewhow.

Third was Andrew Morris with his talk, Standing Out: Changing the Game. This talk could probably have benefited from a slide show, just to help make his point and give the audience an additional something to focus on. Morris spoke mainly about the good and bad aspects of social media, as it applies to us translators. Israelis are addicts of social media. (I can't say exactly how they compare with other nationals.) We know only too well how [some] users get carried away with ranting and raving, creating the website or app they're using into an arena seething with foul language and hatred. As translators and wordsmiths, we seek excellence, success, enjoyment. The last thing we need is that sort of filth and stress. Acting on this conviction, Morris created an online safe haven, much like our own Agenda and Members of the ITA forums on Facebook. That's where we consult each other, help one another, joke around, and enjoy what we do.  Morris also spoke of the need to be open to change. But each of us has to decide what type of change is best for them, since every decision, every change, entails its pluses and minuses.

Coffee break, with all those mouth-watering cakes. And time for agonizing over the huge choice of lectures. I had to go by process of elimination. So, with a heavy heart, I gave up the Business Track, the Technical Track and the Specialized Track. I don't mind much having missed "10 New Ways Your Smartphone Can Help You in Your Business and Life", because I'm trying to cut down on smartphone time, as well as on my business. I'm trying to get on with other important aspects of my life. But if any of you, dear readers, went to one of the Business Track lectures -- do tell.

Similarly, I skipped the Technical Track: I've stopped using Babylon because it seemed to me to get less user-friendly and more annoying with each new version; I don't do enough work to warrant the use of Translation Memory software; and I have live-in tech support who rescues me when disaster strikes. On the other hand, I suspect I might have found the panel on assessing translation quality interesting, even though it's something I've been doing rather intuitively for dozens of years.

I always give the Specialized Track a miss, since I've never seriously dealt with legal, medical, or financial translations. Not my expertise, neither in this incarnation nor in the next. (I've applied for "ballerina" in my next incarnation, but...)

Mazal tov, I've landed in the Jericho/Masada Hall, for the Academic& Other Track. But by this time you're feeling this post has gone on for too long already, right? So I'll tell you about it next time. See you soon!
P.S.  It is now "next time" :-)  Here's installment #3.
---------------------------------
* This annual conference is not merely a local thing. Some of our leading translators -- Sarah YarkoniInga Michaeli, to name but two -- are active on the international scene, submit papers, go to translators' conferences abroad, make friends, tie ties, and invite foreign professionals to come visit us. That is, to attend the ITA conference, give talks and workshops.

continue reading...


על ספרות איטלקית - בעברית
25 Feb 2016 12:36:43 +0000
כמה מילים על הרומאן החדש של בוצי ועל בריונות נוער

continue reading...


Take Nina's Word for It
23 Feb 2016 21:55:00 +0000
... so here I was, once again, at the Crowne Plaza hotel in Jerusalem, in mid-February, at the Israel Translators Association Conference. And as always, happy to be there. Happy to see familiar faces of colleagues I see only on such occasions. Happy to get to meet for the first time colleagues with whom I'd only been in touch online. Happy to sample the delicious bits of confectionery concocted by the hotel's elite kitchen team. (I use "sample" here as a polite understatement.)

As usual, I did not attend any of the workshops which take place on Day 1. But my cousin Gila Brand, for instance, a highly skilled translator, emerged from Avirama Golan's workshop on translating children's literature with an inspired glow on her face. My colleague Inga Michaeli, who led a hands-on workshop on making social media work for you ("you" = the translator/editor), was initially surprised that most her attendees were veteran translators, whereas she expected to see more newcomers to the field. But, truth be told, many newcomers to the field balked at attending the entire conference, and seemed to think that the workshops wouldn't be that helpful. Other workshops aimed at giving translators and editors technical tools which make our work easier and faster: Trados, MemoQ, MS-Office tips and tricks, and so on. Personally, I think those translators were making a mistake.

Well then, if those workshops are so great, why don't I attend?
1) Because two full days of lectures and presentations are the limit of my attention-span; by the end of Day 3 I'm in overload. So I prefer to start with the first night's after-dinner talk.
2) At this stage of my career, when I do more babysitting than translating, these workshops are not my top priority.

The after-dinner presentation this year was given by Dr. Tal Pavel, in Hebrew with simultaneous translation by the accomplished Ruchie Avital. As it turned out, the title of the talk -- The Language of Internet Terror -- was a bit misleading. It led the listeners, as well as the organizers, I suspect, to expect a talk that was more concerned with language in its basic meaning -- words. Whereas the talk focused on visual language: online psychological warfare based on manipulating existing photos and video clips. Plainly speaking, our enemies go through huge databases, select photos and clips, then photoshop them and present them in a misleading way. Or else, even without editing the item itself, just giving it a totally false title (and relying on the short memory and/or ignorance of their target audience), thus taking it out of its original context and converting it into a nasty slur on Israel.

Such disinformation, coupled with anti-Semitic motifs, have been rampant in the current Intifada. Their target audience, explained Dr. Pavel, is threefold: To the Arab audience, they convey strength, bravery, glory. The "message" is intended instill fear in the Israeli audience. And to de-legitimize Israel on the international level.

Needless to say, the gory photos of destruction, injury and death were grim in themselves. But to see and hear how such photos were expertly abused to incite murderous hatred in, say, the Palestinian population, and to glorify hell-bent terrorists, was disgusting and disheartening, to say the least.

Oh well. As far as I recall, I didn't have any nightmares.

Next post: Conference, Day 2 -- Told you there'd be a link when I've written it :-)

continue reading...


Translatable but Debatable - מארק לוינסון
19 Feb 2016 00:09:06 +0000
Whereas Sartre was trying to distinguish an individualistic littérature engagée from already unfashionable socialist realism, in Hebrew the parallel term sifrut m’guyesset retains the association of groupthink, of being enlisted or drafted or inducted for purposes of agitprop or other propaganda rather than thoughtfully asserting beliefs one has formulated as an individual. 

continue reading...


אמיר אהרוני - השגות שושן
16 Feb 2016 09:28:22 +0000
רכשתי את המהורה החדשה של „דקדוק הפה והאוזן” של עוזי אורנן. נתקלתי שם ברשימת מילים שבהן יש א כאת קריאה (עמ׳ 40). בהן – „פֹּארָה” ו„נְכֹאת”. זה היה חשוב לי, כי אני מתחזק את הערך חולם בוויקיפדיה, ויש בו רשימת מילים שבהן יש א במקום ו. כמובן, לפני שהוספתי אותן לערך, רציתי להצליב עם מקורות […]

continue reading...


יובל הולצמן - דבר המתרגם
31 Jan 2016 19:36:08 +0000
כידוע לכם, הביטוי העברי המודרני "זה סינית בשבילי" מבטא חוסר הבנה של הדובר. אבל למה דווקא סינית? מה הקשר בין שייקספיר לקסנופוביה באמריקה הלטינית? איך סינים אומרים שהם לא מבינים משהו? ובאילו שפות אומרים "זה עברית בשבילי"? המשיכו לקרוא וכל שאלותיכם ייענו.  אז בואו נתחיל בביטוי העברי "זה סינית בשבילי". מכיוון שסין אינה מוזכרת בתנ"ך*, אפשר לנחש בקלות שזהו ביטוי צעיר יחסית שנשאל משפה אחרת. ואכן, עברית איננה השפה היחידה שקוראת לשפה בלתי ברורה סינית.ביטויים במבנה דומה ובמשמעות דומה קיימים בשפות רבות,

continue reading...


Translatable but Debatable - מארק לוינסון
17 Jan 2016 22:44:25 +0000
For the most part, English-language dictionaries consider that delusional  means “having false or unrealistic beliefs or opinions,” as Dictionary.com puts it.  But below the fold, a set of “Examples from the Web” includes more than one sentence mentioning “delusional ideas” — ideas that are  delusions, not ideas that have delusions.  So if a psychiatrist has delusional patients, it’s a good guess that the patients are imagining things; but on the other hand, just maybe the psychiatrist is imagining

continue reading...


כנרת עזריאל - מצינו, הצצות על שפה בהתפתחות
13 Jan 2016 14:24:51 +0000
ממשיכים עם בלדד והנָרִים שלו. מִפועל הציווי נַר כבר התלהבתי. הגיע הזמן לטפל בשם העצם המרובה נָרִים. גם אם האדון מסרב להכיר בעי"ן שבנַעֲלַיִם, גם אם חשוב לו להמיר את הלמ"ד ברי"ש מסיבותיו (בעזר הא-ל, עוד נדבר על זה וגם על זה) – … להמשיך לקרוא

continue reading...


אביגיל בורשטיין - אותיות, סימני פיסוק ורווחים
30 Dec 2015 12:01:35 +0000
רגע לפני 2016 אני רוצה להיפרד מ2015 עם הספרים והשירים (לא בהכרח ילידי 2015) שעשו לי את השנה. אז הנה, בקצרה, כמה מהספרים שהכי אהבתי, ולצידם שירים שכיכבו לי באוזניים (פלייליסט של השירים שכאן ועוד כמה אהובים בסוף הפוסט. הדליקו את הרמקולים). Station Elevn/ Emily St. John Mandel אני מתה על סופרות קנדיות. השנה התוודעתי לסופרת חדשה, […]

continue reading...


דגש קל
19 Dec 2015 09:20:49 +0000
…ובו אנחנו לא רק בול-עץ שפה, אלא גם קורטוב של שפה חזקה. עוד ביום העצמאות תש״ע סיפרנו לכם שמשהו מוזר קורה בעולם איוך שמות העצם (איוך – modification ). בניגוד לסכימות הרגילות, בהן שם עצם מצטרף לאחר ויוצר סמיכות (שמן זית), או שם תואר בא אחרי שם עצם ויוצר צמידות (שמן צמיגי), יש כמה חבר׳ה […]

continue reading...


אביגיל בורשטיין - אותיות, סימני פיסוק ורווחים
03 Dec 2015 10:15:19 +0000
אחד הנושאים העיקריים שחוקר ספרו היפיפיה של יניב איצקוביץ’, תיקון אחר חצות, הוא משפחה. הספר עוסק בסוגיות צורניות, כמו עגינות, חיים משותפים עם החמות וכד’ אבל הצדדים המעניינים יותר מאירים איזושהי מהות משפחתית, למשל האופן שבו אשה מממשת את היותה רעייה או האופן שבו אב, ביולוגי או לא, חי את אבהותו. הנושא נשזר בעלילה סוחפת, בשפה עשירה […]

continue reading...


כנרת עזריאל - מצינו, הצצות על שפה בהתפתחות
02 Dec 2015 20:27:45 +0000
אחד הדברים האהובים על בלדד הוא התארגנות לקראת יציאת מהבית. גולת הכותרת של ההתארגנות היא הקריאה הנלהבת "נָרִי-נָרִים!" את המשמעות לא קשה להבין – הוא מנופף בכל עוז בנעליו, שנחפז להוציא מפינת הנמנום שלהן. אבל לכדי ניתוח דקדוקי מלא הגעתי … להמשיך לקרוא

continue reading...


יובל הולצמן - דבר המתרגם
23 Nov 2015 14:06:37 +0000
 ברוכים הבאים לעוד פרק של "לעז עברי" (לפרק הראשון לחצו כאן; לפרק השני לחצו כאן).גם הפעם ענייננו הוא במילים אנגליות שלא ידעתם שבאות מעברית. והיום, שתי מילים שקשורות זו לזו − כרוב וגריפין. הקשר עדיין לא ברור אך הוא יתבהר בהמשך. אז בואו נצא לדרך.       Cherub בואו נתחיל במשהו יחסית ברור. אם אי פעם הייתם בחנות מתנות ממש גרועה, או לחלופין במוזיאון אמנות באירופה, הרי שכבר נתקלתם בהם. מלאכים שאינם אלא תינוקות (זכרים) שמנמנים עם כנפיים. חמודים. קיטשיים. מוזרים. אלה הם כרובים (ביחיד "Cherub", ברבים

continue reading...


Take Nina's Word for It
17 Nov 2015 16:56:00 +0000
What an unimaginative title for a blog post about creative writing! From a person who used to be a copywriter, to boot. Couldn't I think of anything niftier?
- Sure I could. But, quite a while back, I decide to avoid unwarranted wisecracks, and concentrate on making my message plain and simple. So here's my message: The writers' conference I attended on November 11th, 2015 at the ZOA House in Tel Aviv, was a huge success: well planned and executed, well attended, enjoyable, and helpful. That's the bottom line; now for the details.

People got there bright and early, considering the heavy traffic into Tel Aviv in the morning. I got there at 08:30 as recommended, and dozens were already milling around, drinking coffee and helping themselves to a neat collection of cute cookies. (Yes, they were as tasty as they were cute-looking.)

In her opening words, Racheli Lavi commented on how gratifying it is to see so many faces -- about 180 of them -- about twice as many as last year, at the first conference. The name Nekudat Mifneh, meaning turning point, is a forward-looking, optimistic choice, communicating a positive and encouraging attitude. Racheli hopes (I'm not quoting her, this is my impression) that this conference will make a difference in aspiring-writers' lives, infusing them hope, belief in themselves, and determination. Her approach does not rely on "New-Age" motivational techniques; it is down-to-earth, practical, accessible, and as clear as a coloful elephant. Which is an allusion to those time- and energy-guzzling tasks we undertake just because we don't know how to say No.
Racheli Lavi on stage. Photo by Peleg Alkalai
Next was keynote speaker Meirav Oz, who recounted her own experience of writing and publishing a book. In her case, she came from the advertising world, and had helpful connections. But Meirav's creativity, her relentless drive, organizational skills, and sheer spunk and determination are the force that got her where she wanted. Her romantic-comedy novel, One Wrong Move, was translated into English and is available on Amazon, in case you're interested. Though this talk was interesting and entertaining, I can't say it encouraged me. It made me feel you must be a veritable bulldozer to translate your ideas into a published novel and see the project through.

Coffee break, followed by difficult choices. Track 1 offered 2 talks: How to attract kids to poetry; and advanced writing techniques. Track 2 was a workshop on creating [fictional] worlds. Track 3 offered two talks focusing on the process of publishing a book. Actually, Track 3 interested me the most, even though I know a thing or two about the process, thanks to a few friends who've been through it and shared their experiences with me. However, sadly, it's just not relevant to me at this point, since I have no manuscript ready for publication. On the other hand, I'd heard about Roni Gelbish the writer and workshop leader, who presented, or rather led,  Track 2. But the subject matter sounded daunting. After all, to write a fantasy or sci-fi novel, one had to use one's imagination. And I was pretty sure I had none. Nonetheless, this is the workshop I attended. And am glad I did.
Roni Gelbish's workshop. Photo by Peleg Alkalai
Roni described a few basic guidelines on how to approach such a novel, encouraged everyone to add their 2 cents' worth, then gave us a few short writing assignments which we completed on the spot, read out loud, and received feedback. (Yes, I know that's how a workshop works; it's just that it's been a long time since I attended or led one.) Roni's feedback was positive and encouraging, and helped us zero in on the essence of our ideas; she sort of pointed her flashlight at the possibilities inherent in them. The atmosphere in "class" was easygoing and non-competitive, and though not everyone took the opportunity to speak up, those who did were pleased with the response. As for me -- I discovered that I wasn't a total washout when it came to imagination. What a relief for a would-be writer!

Lunch break. I chose not to leave the building and just got a sandwich and coffee at the small upstairs bar. That turned into a good opportunity to talk to and get to know a few people. See, at ITA conferences I know many of the regulars. But here, I hardly knew a soul.

Lunch break is also the time to confront difficult decisions: there were three tracks, each with two separate lectures. Track 1 offered a talk about "the emotional truth" in writing, whatever that meant; and a talk about the [indisputable!] value of editing and re-writing. Track 2 included a talk about enjoyable horror (i.e. how to write a horror-thriller); and how to write a seven-volume saga. Track 3 tried to answer the elusive question of how to find time for our writing; and Jumpstarter - raising funds for art & cultural projects, and more.

I'm glad I chose Adi Meir Siso's talk, about how to make time for writing, or generally manage your time effectively. Don't roll your eyes at me! I know you think you've heard it all before. But I found Adi very persuasive, and have already implemented two of her suggestions. "If so," you might say, "how come this blog post has taken you a whole week to write and post?!"  - Well, what can I say. Better late than never?.. Last winter, after the 2015 ITA conference, I managed to post only about the first day out of three... I still have the first draft about the 2nd day, but didn't get even as far as a draft about the 3rd day. Isn't it lucky the ITA keeps precious info in their archives! By the way: For Hebrew readers, I recommend Adi's Hebrew website; the English one is accessible but not quite finished, as I write.

Next, I left the room and switched to the second part of Track 2, the one about writing a seven-volume series. Seems a bit pretentious for beginners? Possibly. But then it has the advantage of making use of an already-created world. Once you've put so much effort into creating something like Middle-Earth, Foundation, Hogwarts, or "just" a quirky county called Midsomer , why stop at one novel? Or two? Or three?...  I hope most listeners enjoyed the talk. I tried to listen, but couldn't figure out what the lecturer was talking about. His lecture was heavily based on A Song of Ice and Fire, which I haven't read, nor have I watched the series Game of Thrones. So I took a break until the penultimate session -- Problems in the writing process, with writer Eshkol Nevo. Nevo is a good speaker -- articulate, accessible, friendly. Makes you feel that, as difficult as writing is, it is an achievable feat. If he writes as well as he speaks, I think that's a good enough reason to actually get my hands on one of his novels. He spoke of the connection (and differences) between creative writing and real life; about planning one's story as opposed to improvising or letting the characters move the plot along; about dealing with writer's block; and about the inevitable writer's loneliness.

Unfortunately, I had to leave at the Questions & Answers stage. Grandmotherly duties and all that. And so I missed the last part of the conference -- the summing up and the freebies. Still -- it was a day well-spent. Stimulating, thought-provoking, inspiring, and helpful. Well done, Racheli Lavi. Looking forward to the next conference. Ta-ta for now.

continue reading...


English with Linda
15 Nov 2015 11:24:44 +0000
Open up a new word document.  Click “Insert” -> picture and find the profile picture that you want to use as the base picture. (When it is in the document, crop it, if desired.) Now you will create the overlay. First make sure the image you want for the overlay is saved on your computer where […]

continue reading...


דגש קל
09 Nov 2015 21:37:46 +0000
בין ״בחזרה לעתיד״ 1 ל-2 חלפו ארבע שנים. כך גם בין מטריקס לרילודד. בין אינדיאנה ג׳ונס הראשון לשני חלפו שלוש. כנ״ל ליל המסכות (האלווין).  בין שני הראשונים של שר הטבעות רק שנה. שליחות קטלנית והנוסע השמיני, על שבע שנות ההמתנה שנגזרו עליכם, הם הפרנצ׳ייזים היחידים מאלה שחשבתי עליהם שגרמו לכם ליותר ציפייה מאשר הפוסט הזה […]

continue reading...


יובל הולצמן - דבר המתרגם
06 Nov 2015 14:42:59 +0000
 בהמשך לפרק שפורסם בשבוע שעבר, גם היום, ענייננו הוא מילים אנגליות שאף על פי שלא הייתם מנחשים זאת, מקורן בשפה העברית. שוב, חשוב להדגיש שכל הטענות המופיעות כאן מבוססות על מחקרים ומילונים אמינים. בחלק מהמקרים התפיסה שמקור המילים בעברית היא רק אחת ממספר סברות קיימות ובאחרים, זוהי טענה שאין עליה עוררין (בקרב מומחים).      Cider "סיידר", במובן של משקה העשוי מתפוחים, היא מילה שנשאלה לעברית מהאנגלית. באנגלית אמריקאית, הסיידר הוא משקה תפוחים ללא-אלכוהול, ואילו בבריטניה, זהו משקה תפוחים משכר. תעידו אתם

continue reading...


Take Nina's Word for It
05 Nov 2015 10:33:00 +0000
Yippee! There's a writers' conference in Tel Aviv next week, November 11, 2015, and it sounds terrific. This is the second year that Racheli Lavi is holding this conference, called Nekudat Mifneh, i.e., turning point. I couldn't attend the previous one, but I sure-as-hell am going to this one.

The conference is in Hebrew. So, no matter what language you write in -- Hebrew, English, Russian, French, Amharic, Klingon -- as long as you understand Hebrew, you'll be able to enjoy this get-together, and benefit from it.

Like many others who attend writers' workshops and other such get-togethers, I am a frustrated, would-be Writer. Yeah, I write. Always have written, and I am still a graphomaniac, still writing, but haven't published a single book. In theory I know a lot about creative writing. I even led a workshop on creative writing, years ago. At some point, I bravely sent a collection of my short stories to one (only one!) publisher. The stories were rejected. I didn't have the guts to submit them again; I just sulked at my desk. Now where would we be today, had Graham Greene (to name but one writer) sulked at the first rejection, rather than forged ahead, rewriting and resubmitting his manuscripts. Okay, so I'm no Graham Greene... but you get the point.

Besides -- I've been telling myself -- I simply have no imagination! I can blog to my heart's content about where I've been and what I've done. But actually inventing a plot and characters? Not to mention an entire new world? - Forget it; won't happen. Each year, NaNoWriMo comes along, and each year I say to myself -- Maybe next year...

But say you've had the sitzfleisch to complete your stories, or your novel. What next? How do you get the darn thing published? As a translator and an editor, I've seen many manuscripts -- both fiction and non-fiction -- at that intermediate stage. Some have seen the light of day via publishing houses; others have popped up on Amazon, having been published as an ebook by their authors, with a little help from experts; and some are still dormant on hard disks, "clouds", or good old-fashioned desk drawers. Publishing one's manuscript is a complex project, and most of us need advice, guidance, encouragement and virtual hand-holding. I think this guidance and encouragement is mainly what I'm looking for in this upcoming conference.

So, come Wednesday morning, Oct. 11th, meet me at the Turning Point conference, ZOA House, on the corner of 26, Ibn Gabirol and 1, Daniel Frisch streets. Ta-ta for now!

*              *             *

See also Racheli's Facebook page about her Hebrew editing software, and about the conference:
https://www.facebook.com/ivri.guru/

נקודת מפנה 2 -- כנס הכותבים, 11 באוקטובר 2011, בית ציוני אמריקה, תל אביב. 

continue reading...


כנרת עזריאל - מצינו, הצצות על שפה בהתפתחות
04 Nov 2015 16:17:15 +0000
לפני עידן ועידנים, כשבלדד עוד לא היה בעניין של דיבור, החלטתי בכל זאת לכתוב רשומה על השפה שלו, ועיקרה – התחליף למילה אין. שינויים רבים מספור חלו בשפתו מאז, המון דרגות ושלבים שלא הספקתי לתעד (רשימת נקודות להתייחסות עתידית שמורה … להמשיך לקרוא

continue reading...


דגש קל
25 Oct 2015 16:15:00 +0000
הו הזויגמה, מה התגעגענו אלייך. תודה לאיתמר שפי, האיש שהתחיל את קבוצת הפייסבוק חולצה מטיילת בוואדי, קבוצת הקאלט שאפילו אוזכרה ברשימת 10 הקבוצות המומלצות של איזה כתב מכלכליסט או גלובס או משהו. איתמר זיהה עבורנו את הפתית החביב הבא, מהאתר גבה-המצח האהוב עליו ביותר: הנה כי כן, למי שלא האמין למראה עיניו, אבריל לאבין חושפת […]

continue reading...


אמיר אהרוני - השגות שושן
20 Oct 2015 08:49:46 +0000
אבוי ואוי ואבוי. המילה „עמבה” אינה מופיעה באבן־שושן.

continue reading...


יובל הולצמן - דבר המתרגם
19 Oct 2015 18:02:52 +0000
זהו פוסט ראשון בתוך סדרה שבה אתייחס למקרים שונים שבהם מיטשטש הגבול בין עברית ולעז (בהתמקדות באנגלית).  בחרתי להתמקד במילים בודדות למען הנוחות והבהירות, אף שקשרים בין שפות מתבטאים גם בחלקים אחרים של השפה. כרגיל, זהו לא טקסט אקדמי, אבל הוא כן מבוסס ובדוק. תיקונים ותוספות יתקבלו בברכה.   בפרקים הבאים אדון במילים לועזיות שקל לזהות את מקורן העברי אך משמעותן השתנתה מן הקצה אל הקצה, וגם במילים שאנו משתמשים בהן בעברית וסבורים שהן לועזיות אף על פי שהן נולדו כאן בישראל.   ב-"פרק" של היום אני רוצה להסב את

continue reading...


not the Last Word - Uri Bruck
11 Oct 2015 17:37:25 +0000
Recently I attended the August Penguin – an annual half day event about Linux and open source. The Penguin, specifically a cute Penguin names Tux, is the logo of the Linux operating system. During the one of the breaks I ran into Amir Aharoni, a linguist and a software developer who works for Wikimedia, the ...

continue reading...


Take Nina's Word for It
05 Oct 2015 17:15:00 +0000
Well, at least one kind of papers: newspapers, magazines, brochures, leaflets. But mostly newspapers and magazines. The ones from yesterday and the ones from last week, last month, possibly last year.
- Oh, you don't understand the question? You mean you simply pick them up from wherever you last left them, and throw them into the appropriate rubbish bin / recycling container, whatever, and go about your business without giving it a second thought? Well, bully for you, as Teddy Brewster used to say in Arsenic and Old Lace. Amazing. I'm in awe. You need read no further.
Clara Rimon (L) & Nehama Weinberg (R) as Abby & Martha Brewster; Bob Chadis as Teddy
in The Little English Theater's production of Arsenic & Old Lace, ZOA House, Tel Aviv, 1968
But you guys who are still with me, you know what I'm talking about, don't you?...
Every once in a while, when she had an hour or two to spare, my mom used to sit at her desk with a heap of papers, a pair of scissors, a pile of used envelopes, a collection of pens, and a very serious, concentrated expression on her face. It was sorting time. She'd re-read every bit of paper before sentencing it to Life or Death. Death meant being crumpled and tossed into the wastepaper basket; Life meant she had to decide whom to pass it on to or where to file it. Recipes went into an envelope marked with the name of her cooking-fan friend; articles and photos of dancers went into her Ballet scrapbook; interesting articles went into different envelopes, according to which friend or cousin or second-cousin or third-cousin-once-removed might find them interesting. And she actually put them into envelopes, addressed, stamped and mailed them! Long before email, scanning, and other such wonders. Even before photocopying and faxing were easily available. Xerox machines may have been standard equipment in offices, but certainly not in people's homes, certainly not in Israel.

And now, I find myself tempted to continue in her footsteps. Albeit with the help of modern technology. But the first stumbling block is making the time to read, or at least leaf through, all these papers, weekend supplements, High Holiday supplements, monthlies and various magazines I either subscribed to in a moment of weakness or get in the mail, unsolicited.

At the moment, just for example: in addition to back copies of Haaretz, the Jerusalem Post and Israel Hayom (don't lynch me! I have my reasons!) piled up on the dinette chair and floor, we have
Ikea bin #1
Ikea bin #1Ikea bin #2, the coffee-table, as well as various spots in my study (not shown here, but take my word for it.)
These contain issues of: ESRA magazine, The Good Life (aka Club 50) magazine; Ikea catalogsNational Geographic; The Marker magazine; Rishon Lezion's Cultural Center program for 2015-2016, and more.

It breaks my heart to throw out so much valuable, edifying, fascinating info... I asked my eldest for moral support. Her reply was swift and decisive: Out, out, out!

Okay, okay, I'll throw them out. Except for that excellent review of...
Oh, darn! There I go again.

What? You feel cheated? I gave you no pointers on how to throw out papers? Sorry. I do apologize for letting you down. But if you happen to think of a good tip or two, do send them my way. Thanks!


continue reading...


רוביק רוזנטל
Sep 25, 2015
מהיכן הגיעו אלינו הגוגל-מוגל, השיבוט והכרבולת? מדוע לֶמֶך הוא שם נרדף ללא יוצלח? מיהו גיס, ומי קבע את סדר האותיות באלף בית? הזירה הלשונית מספקת בוחטה של תשובות לשאלות בוערות ומוציאה את פולניה מפולין

continue reading...


דגש קל
12 Sep 2015 08:55:00 +0000
היום, לא תאמינו, נכנסתי בעצמי לאתר ״הארץ״. הטריגר היה תגובתה של מלי לוי לביקורת אכזרית מצד רוגל אלפר על הסדרה ״חשודה״. באותו מאמר מסב לי אלפר אושר ענק: שילוב של קטנונולוגיה (טרוניות חסרות שחר על שפה עכשווית), התנשאות מחליאה, ושגיאה תוך טיעון לשוני שיפוטי. זה האחרון נקרא חוק וישנה, הנה ההגדרה אצל המוזר מהאינטרנט. אז הנה […]

continue reading...


יובל הולצמן - דבר המתרגם
10 Sep 2015 20:37:51 +0000
בימים האחרונים שיחות על מזג האוויר הפכו מסמול טוק לאובססיה. לארצות אחרות יש סופות טרופיות ולנו יש חול ואבק. לא בפעם הראשונה, כולם מתלוננים על האובך. כנראה שכבר קראתם מה זה האובך הזה ומאיפה הוא הגיע, אבל אני רוצה לענות על שאלה הרבה יותר חשובה -- מאיפה הגיעה המילה "אובך"? השורש העברי אב"ק מתברר כמסתורי למדי. לא ברור מהי משמעותו ההיסטורית. לצורתו הקדומה בשפה האכדית, היה הפירוש "להביא" או "לסובב", לכן יכול להיות שהשורש אב"ך הוא למעשה קרוב משפחה של השורש הפ"כ, או של השורש בו"כ (כמו במילה "מבוכה").

continue reading...


דגש קל
20 Aug 2015 16:40:00 +0000
בחודשים האחרונים הצטברו אצלנו כמה וכמה פניות נרגשות מקוראינו ובהן זוטות לשוניות מהסוג שאנחנו אוהבים, אבל שכבר לא ממש מצדיקות פוסט משל עצמן. הנה, אם כן, פוסט לקט לסיום הקיץ (והאביב, וקצת מן החורף, אבל כמו יין טוב – שגיאות של ״הארץ״ רק משתבחות אצלנו בתיבות הדואר הנכנס). דוד שלח לי את זה עוד בינואר. […]

continue reading...


דגש קל
06 Aug 2015 07:35:57 +0000
הנשיא השתמש בצירוף סמיכות דו-משמעי והובן בטעות כמי שמאשים את העם היהודי כולו בטרור

continue reading...


Take Nina's Word for It
06 Jul 2015 10:05:00 +0000
Any translator (practically...) can get work if he/she is willing to work for peanuts. Not that I've checked the current price of peanuts. For all I know, a bag of peanuts may be pricier.
But how do you land those oh-so-coveted customers who are willing to pay you top dollars for your work?

This question keeps coming up on the translator forums I belong to.
On the one hand, we translators and editors exhort each other to charge decent rates for our skills and hard work; on the other hand, a high rate scares away many a potential client.

So I've sat and looked through my Work folders, in search of a pattern.

Rewind to the bad old days:
I've been translating and editing, to this or that extent, most of my adult life. But let's concentrate on the past 9 years or so, ever since I became self-employed. Of those nine years, let's ignore the first 2-3 years, when I worked mainly for translation agencies. When you're just starting out and don't have connections, the only thing to do is sign up with several translation agencies. They don't pay top rates, of course; but some are better than others. Gradually, you gain confidence and build your reputation. Then -- if all goes well -- people start recommending you, passing on your name, referring potential clients to you. Many of those clients, however, are reluctant to pay top $. They have no idea what translation entails; they think it's like "typing in a different language"; or else they're just used to haggling, bargaining, trying to get a "good deal" out of service providers.
So, you want to know: Where are those high payers hiding??? Who are they?

You won't like the answer.

The high payers are those who get well-paid themselves. Professionals who know how much they themselves charge for their work, and who realize that you, too, are a professional who expects to be well paid.

A couple of cases in point:

1. A successful medical equipment company, let's call it In the Pink, needed a Hebrew-to-English translator and marketing writer. The specific product and service were sought-after, and not cheap. The accompanying brochure was very professionally created, both in terms of text and graphics, by a well-known Israeli firm that charges relatively high fees. I submitted a price quote based on NIS 100 per "unit" (=250 words in the target language), which was at the time a bit higher than the unofficial ITA-recommended rate. This was about twice as much as I was getting at the time from translation agencies. But the managers at In the Pink did not blink. They could easily afford it, and were used to paying professionals what they deserve.

Next, the company asked me to give them a quote for original copywriting in English based on an hourly rate. I was at a loss. I knew that I shouldn't ask for the low rate I'd been getting from Yankaleh, the local producer of cheap cosmetics, nor from the no-name pizza manufacturer. The In the Pink boss saw my distress, took pity on me and offered me $100 an hour, saying this is what he pays his other foreign-language writers. That translated to NIS 400 at the time. I was dumbfounded and barely had the presence of mind to nod a "Yes, that'll do," trying to stifle a happy chuckle.

2. A successful educational-software company, let's call it SmartKid, needed a translator for its scripts in math and chemistry. This is a highly specialized field, and since I had relevant experience, having worked for a similar company for nearly ten years, I had no compunction about asking for NIS 120 per unit. Once again, a company that is used to paying its software designers, developers, and educational content writers top bucks, will not rear up or balk when faced with translation charges. They will not risk ruining their product.

3. Other clients who did the right thing by me were, among others: well-established lawyers; senior profs at good universities; upmarket fashion boutiques; high-end skincare manufacturers who charge a small fortune for their products and can't afford to make fools of themselves; successful architects, engineers, designers and graphic artists who charge high fees for their services; public speakers who need to get their message across; and so on.

You get the picture.

Of course, we can't limit ourselves to working only for the well-off. But keep this in mind: If at least half of your clients pay you handsomely, you can afford to be considerate and charge less from people who truly can't afford large sums, but whom you would like to help nonetheless.

Last but not least, and worth repeating: Connections, connections, connections. Network. Mingle. Leave your desk and go meet other translators in person. Be nice to your colleagues. Offer to collaborate. Reciprocate. And cast your bread upon the waters.

*                 *                 *

continue reading...


not the Last Word - Uri Bruck
01 Jul 2015 07:10:29 +0000
"Darmok" is an episode of Star Trek – The Next Generation first broadcast in 1991. The exceptional thing about this episode is that the universal translator, the "magic" device they have that instantaneously translates between any two languages, doesn't work. Or rather it works more as we'd expect it to work, it translates words, but ...

continue reading...


not the Last Word - Uri Bruck
28 Jun 2015 07:30:32 +0000
לפני כמעט שני עשורים, כשרק התחלתי את דרכי בעולם האינטרנט, עבדתי באקטקום, ספקית שירותי אינטרנט, והתחלתי שם בתמיכה טכנית. אחד התפקידים שלקחתי על עצמי בתמיכה היה כתיבת הוראות התחברות. באותה תקופה יצאה לאוויר העולם מערכת ההפעלה Windows 95, בתחילה באנגלית בלבד, ובהמשך גם בעברית. נראה מובן מאליו של-Windows 95 יש לכתוב הוראות התחברות באנגלית, ול-Windows ...

continue reading...


Take Nina's Word for It
27 Jun 2015 16:47:00 +0000
Kak dilla, my friends?

The fact that I've lived in Israel all my life, have Russian-speaking friends, have been seeing and hearing it all around me, and still don't know any Russian, is beyond me. I love languages. I've read Russian literature in Hebrew and in English translations. I've been baffled by the language, attracted to it, and at times extremely annoyed by it.

In the late 1950s there was a [relatively] large wave of immigration from Poland and the USSR to Israel. Our elementary school, like the other schools in town, got a boost of Russian- and Polish-speaking kids. I became quite close with several of them. Chief among my Russian friends at the time was one Shoshana Kaufman, who later became a math teacher. The practical Shoshana both liked me and saw how we could help each other. I wrote brief compositions for her in Hebrew, checked and corrected her English homework; she started teaching me Russian. Though I don't recall getting much beyond the alphabet, both print and script. Her handwriting, using a fountain pen with a flexible nib, was beautiful.

Another way Shosh helped me immensely was with War and Peace. I was supposed to write a paper about Love in the novel, and there was no way I could read the entire novel and write the paper by the deadline. Shosh took my Hebrew volume and her Russian volume for comparison, and marked in my volume the chapters that had to do with love... And thus I skipped all the war descriptions and philosophical discussions, concentrating only on the romantic story-lines. Mind you, though I got a good mark, my teacher -- the unforgettable David Levithan -- did find my paper lacking. "What about the love of God? Love for one's country? Love between friends?" he wrote in his comment. But I was 17... To me, only romantic love mattered.

As I wrote here in the past, it can get very annoying when you're in your homeland and you don't understand a word of what it said around you. But that's not the main reason I've finally decided to learn Russian. First of all, it's a challenge, and my aging mind (tfu, tfu!) can use the exercise. Second, we're about to take a trip to Russia! More about that, I hope, when the time comes. (August)

So once again, I'm collaborating with a friend. This time it's Anna, the woman who usually occupies the exercise mat to my right on Monday and Thursday afternoons. We meet at our usual table in the nearby mall, an hour before class begins. Yes, it's a bit noisy, but it's air-conditioned and convenient for both of us. I'd been nagging Anna for a while now to let me help her practice her English. Like me, she has a daughter in Canada. But unlike me, she also has a granddaughter there, who no longer speaks Russian -- she's Canadian through and through. Anna was reluctant to take me up on my offer, until I came up with the suggestion that she teach me Russian in return. So we spend roughly half an hour on English and half an hour on Russian, then wipe the sweat off our brow and rush to exercise class to unwind from the effort. Yes, it's a big effort. Whatever text she reads or hears in English, Anna first translates in her head into Russian, then into Hebrew. And whatever word Anna teaches me in Russian, I make her repeat it half a dozen times before I even attempt to reproduce it. No matter how hard I try, I cannot reproduce the trilled R nor the glottal(?) L. I can barely hear the difference between a hard consonant and a soft one, let alone pronounce them properly.

So far, I'm nearly comfortable with the alphabet; I have a list of words that are [nearly] the same in English and in Russian; I'm collecting easy, useful phrases, and am enjoying some cute words, like "ootka" - утка -- meaning "duck", and despairing of ever being able to order ice cream -- мороженое --  in Russian.

До Свидания!

continue reading...


English with Linda
27 Jun 2015 22:00:00 +0000
Hebrew poem can be viewed on Shironet here. Confession The bridge’s sole lamp lit my coat, very plain, the cool autumn eve and my lips damp from rain – that’s how you first saw me, do you recall? And I knew from the first, just like night follows day we were meant for each other […]

continue reading...


English with Linda
25 Jun 2015 14:16:30 +0000
*** A creative writing assignment. A combination of two classes that I took: American Drama and Contemporary Literary theory. In the former, we discussed the play, A Jury of Her Peers by Susan Glaspell. In the latter, we discussed various literary theories using the writings of Conan-Doyle as a point of departure. So I started […]

continue reading...


דף הפייסבוק של אגודת המתרגמים בישראל
22 Jun 2015 13:08:45 +0100
‫כל הכבוד להוצאת ‬הכורסא הוצאה לאור‫ שנותנת את הבמה למתרגמים שלה! כן יירבו!‬


Timeline Photos
פינה חדשה בעמוד הפייסבוק של הכורסא: שאלונים קצרים עם מתרגמים.

continue reading...


דף הפייסבוק של אגודת המתרגמים בישראל
22 Jun 2015 13:24:14 +0100
‫שימו לב: קול קורא להצגת עמדות לוועדת רגב לבחינת השפעת החוק להגנת הספרות והסופרים.‬


Timeline Photos
הרבה אנשי ספרות יש בפיד שלי. הקול הקורא הזה, שפרסם משרד התרבות היום, צריך לעניין אותנו:

continue reading...


דגש קל
19 Jun 2015 11:40:00 +0000
פלאשבק לשיעורי לשון: משפט ייחוד הוא משפט שאחד ממרכיביו מועבר לתחילתו לצורך הדגשה ובמקומו המקורי במשפט מופיע תחתיו כינוי גוף. למשל, המשפט הרגיל "דני אכל את הבננה בעזרת מזלג" יכול להיהפך למשפט ייחוד מושא ישיר: "הבננה – דני אכל אותה בעזרת מזלג". או למשפט ייחוד מושא עקיף: "מזלג – דני אכל את הבננה בעזרתו". אפשר גם לגוון קצת […]

continue reading...


דף הפייסבוק של אגודת המתרגמים בישראל
16 Jun 2015 15:09:41 +0100
2ND INTERNATIONAL TRANSLATION CONFERENCE: WOMEN IN TRANSLATION 14-15 OCTOBER 2015, JAN KOCHANOWSKI UNIVERSITY, KIELCE, POLAND
http://www.ujk.edu.pl/ifo/translation-conference/


2nd International Translation Conference: Women in Translation 14-15 October 2015, Jan...
www.ujk.edu.pl
La Malinche by Rosario Marquardt

continue reading...


דף הפייסבוק של אגודת המתרגמים בישראל
04 Jun 2015 09:03:59 +0100
‫בישיבת הוועד הראשונה שנערכה השבוע נבחרו בעלי תפקידים חדשים:
דנית בן-קיקי - יו"ר
יעל כהנא-שדמי - סגנית יו"ר
שריתה קראוס - גזברית
אריה גוס - מזכיר

נאחל לכולם הצלחה!‬

continue reading...


דגש קל
01 Jun 2015 17:00:00 +0000
זהו חברים, אני מכריז רשמית על הקמת קטגוריית "עירוב ביטויים" כאן בדגש קל. מה שבר אותי, אתם בוודאי שואלים. היה זה הלינק משובב הנפש מדן, שהפנה אותי לפנינת הטמקא הזו. אומרים שם אנשי הנמלים: שותים לנו את הדם בכפית לאלה שלא מאמינים, ולאלה שלא נכנסים לקישורים לטמקא (ברוכים יהיו), הנה צילומסך: והנה קישור לגיגול שמראה שבשנה […]

continue reading...


דף הפייסבוק של אגודת המתרגמים בישראל
31 May 2015 12:54:54 +0100
‫יום העיון השנתי של תוכנית לימודי התרגום במכללת בית ברל - פרטים בהזמנה.‬


continue reading...


רוביק רוזנטל
May 29, 2015
איך קוראים בעברית לתופעת ההאשמות המכפישות ברשת, מפעל התרגום של אהוד מנור, שובה של הפנייה הוותיקה 'חברים', מלחמת הגבינות ומקורה של הקללה בשיר הטלפון. הזירה הלשונית במהדורה מגוונת מתמיד

continue reading...


English with Linda
24 May 2015 11:18:04 +0000
I’ve never been much for poets, or words arranged in some way to express what they say. To listen for symbols or grasp something obscure, is it deep down inside they have something to hide? And though I’m lost in a sea, of strange waves and strange lines, Amongst millions I find, I must make up my mind. So poet, […]

continue reading...


not the Last Word - Uri Bruck
20 May 2015 06:35:34 +0000
One of the near certainties in science fiction movies and TV shows that have aliens in them, is that the aliens almost always speak English. The reason for that is that it's simpler that way. There is only so much time to tell a story in a movie. An episode in a TV series is ...

continue reading...


דנה זייברט - מילות קישור
20 May 2015 08:21:00 +0000
איך הכרתי לראשונה את שי סנדיק?
קניתי את הקובץ הדיגיטלי של תבונה ורגישות ששי תרגם והוציא לאור.
אהבתי, ועשיתי לעצמי מנטל נוט לעקוב אחר המתרגם/מוציא לאור הזה.
זמן קצר לאחר מכן פרסם שי את רשימת הספרים שהוא מתכנן להוציא השנה. כולם היו מוצלחים ומעניינים - קלאסיקות שלא נס ליחן ולצדן ספרים שמככבים ממש עכשיו בראש רשימות רבי המכר בעולם. אחד מהם היה הספר הרביעי בסדרת האסופית. הרביעי לא במניין הישראלי - אצלנו בחרו פשוט לדלג עליו - אלא בסדרה המקורית של לוסי מוד מונטגומרי. מדובר באסופת מכתבים ששולחת אן מהקולג', טרם נישואיה לגילברט.
מאחר שזמן לא רב קודם לכן שקדתי על עריכה מחודשת של כל סדרת האסופית שיצאה לאור בעברית (בקרוב ייצא לאור גם החמישי, אן מאינגלסייד בהוצאת כתר), אמרתי לשי שנראה לי אך טבעי לערוך גם את הספר החסר, שייצא לאור לראשונה בעברית, בתרגום יפהפה של מור רוזנפלד. לאחר מכן יישארו לנו רק שני ספרים אחרונים בסדרה ואז נוכל להכריז שכל קורותיה של אן שרלי מסופרות בעברית. ועוד נגיע גם לזה, אני בטוחה.
אבל כרגע נתקלנו במחסום זמני. ההוצאה הנהדרת, שזכתה לשפע ביקורות אוהדות ואהבה מצד קוראים, שיודעים להעריך ספרות טובה שמוגשת הגשה מוקפדת ומשובחת, נקלעה לקשיים. כדי לקדם את שאר הפרויקטים שיש בקנה, ויש הרבה, ועובדים עליהם מיטב המתרגמים והעורכים, את כולם פגשתי ואת כולם אני מעריכה עד אין קץ, צריך לחשוב מחוץ לקופסה.
כמה קוראים מודאגים כאלה פתחו פרויקט הדסטארט, כדי לקבל את הספר הבא שלהם.
קוראים לו שיר לאיזי ברדלי. 
אתם יודעים איך זה עובד. תקנו את הספר מראש, בקובץ דיגיטלי או מודפס, או שתקנו ספרים אחרים או שתירשמו לסדנאות, יש שם לא מעט הצעות מפתות לאוהבי ספר, ובלי להרגיש, גם תתמכו בהוצאה.
אז אוהדות אן שרלי, אני פונה ללב שלכן. וגם לראש. זה פרויקט ראוי ויפה וכולו בשבילנו.

continue reading...


not the Last Word - Uri Bruck
18 May 2015 12:46:48 +0000
My first encounter with the term firewall was back when I worked for an ISP, and it was in the sense used in computer communications. That is, a system that controls the network traffic both into the network and out of the network. Usually the rules that govern network traffic, or access to the network, ...

continue reading...


יובל הולצמן - דבר המתרגם
17 May 2015 11:35:00 +0000

יובל הולצמן - דבר המתרגם
16 May 2015 07:22:17 +0000
כשאנחנו שרים ״השפן הקטן״, למה אנחנו בדיוק מתכוונים? לנמר יש חברבורות או פסים? האם עוף אוכל נבלות מסמל את ארצות הברית?השפה נועדה להעביר מסרים ברורים מאדם לאדם, אבל לפעמים אנחנו מתבלבלים בין מילים ומונחים דומים. לרוב זה לא משנה עד כדי כך, אבל מוטב שנהיה מודעים לכך.בפוסט הזה אעבור על שלושה מקרים שבהם דוברי עברית נוטים לבלבל בין צמדים של חיות.אז בואו נתחיל: מקרה ראשון: שפן, שפן סלע, ארנב, ארנבת וארנבוןשפן (באנגלית hyrax) הוא יונק קטן ושמנמן. שפן סלע הוא סוג של שפן שנפוץ בארץ ישראל וביבשת אפריקה. הוא

continue reading...


דף הפייסבוק של אגודת המתרגמים בישראל
14 May 2015 13:55:37 +0100
A new executive committee was elected at the AGM, May 13th, 2015:

Ibrahim Salayma, Eliram Braudo, Murad Aliyan, Yael Cahane-Shadmi, Sarita Kraus, Danit Ben-Kiki, G.E. Ansell Brauner , Arie Gus and Peter Rotberg.

A new audit committee was also elected:
Miryam Stein-Grossmann, Perry Zamek and Eliezer Nowodworski.

Many thanks to the outgoing Vaad for their work and contribution, congratulations to the new Vaad and let us hope for a fruitful year for the ITA.

continue reading...


דף הפייסבוק של אגודת המתרגמים בישראל
14 May 2015 13:55:47 +0100
‫באסיפה הכללית שנערכה ב-13 במאי 2015 נבחר ועד מנהל חדש:

איברהים סלאימה, אלירם ברוידא, מורד עליאן, יעל כהנא-שדמי, שריתה קראוס, דנית בן-קיקי, גילה אנסל בראונר, אריה גוס ופיטר רוטברג.

כמו כן נבחרה ועדת ביקורת חדשה:

מרים שטיין-גרוסמן, פרי זמק ואליעזר נובודבורסקי.

תודה לחברי הועד היוצא על תרומתם ועל פועלם, ברכות לחברי הוועד החדשים ונאחל שנה פוריה לאגודת המתרגמים.‬

continue reading...



English with Linda
04 May 2015 17:21:11 +0000
From the Institute for the Translation of Israeli Literature Dear Linda, I am glad to inform you that we are very pleased with your sample translation. According to our evaluator, “the tone is right, the story flows, there are no linguistic oddities that one stops at, no places where one feels it has been translated.” […]

continue reading...


דף הפייסבוק של אגודת המתרגמים בישראל
02 May 2015 17:28:23 +0100
‫בואו לאסיפה הכללית של האגודה! הפרטים בפנים.‬



continue reading...


דף הפייסבוק של אגודת המתרגמים בישראל
01 May 2015 15:04:26 +0100

Timeline Photos
שתי נשים נפצעו בתאונה. האחת שכירה, קיבלה פיצויים על התאונה וזאת העצמאית, נשארה ללא כלום מחוסרת יכולת לשלם שכירות ולתפקד במשך כתשעה חודשים. מה מבדיל בין שתיהן? השכירה הכירה את זכויותיה ודאגה לדרוש אותן כאשר זאת, העצמאית לא הייתה מודעת לכך שגם לעצמאים יש אפשרות לקצבת תאונה ונותרה פצועה ומחוסרת הגנה כביכול.

continue reading...


רוביק רוזנטל
May 01, 2015
בלי צנזורה ובלי טיוח, הזירה הלשונית מעמיקה לשפתם של בני הנוער העוסקים בזנות, ולפיכך המדור מלווה בפעם בביטויים לא פשוטים לקריאה, ראו הוזהרתם. הרגישים מוזמנים לדלג קדימה, שם מחכים להם מקורות רעש האדמה ונחשים מעופפים

continue reading...


דף הפייסבוק של אגודת המתרגמים בישראל
30 Apr 2015 11:37:38 +0100
‫פרסמנו כמה אירועים חדשים לחודש מאי. אתם מוזמנים להתעדכן בדף האירועים באתר האגודה: ‬http://www.ita.org.il/index.php?cnt=_workshops&lang=heb

continue reading...


דף הפייסבוק של אגודת המתרגמים בישראל
28 Apr 2015 09:00:01 +0100
‫נרשמתם כבר לאסיפה השנתית?‬



continue reading...



דף הפייסבוק של אגודת המתרגמים בישראל
25 Apr 2015 20:33:54 +0100

דף הפייסבוק של אגודת המתרגמים בישראל
21 Apr 2015 21:39:21 +0100

כנרת עזריאל - מצינו, הצצות על שפה בהתפתחות
16 Apr 2015 03:34:38 +0000
רשומה על היגד שלא ברור אם יצא מפי הילד או לא – הייתה לנו כבר. הפעם מתקדמים: רשומה שתנתח את לשונו של ילד שעדיין לא יודע לדבר. לא דחוף לבלדד העניין הזה של דיבור. יש דברים הרבה יותר מעניינים בחיים. … להמשיך לקרוא

continue reading...


דף הפייסבוק של אגודת המתרגמים בישראל
09 Apr 2015 08:00:02 +0100
‫חבר האגודה עו"ד פרנק מאיר פרסם את המאמר "כבודו, הטיעון אבד בתרגום" ב"עורך הדין", כתב העת של לשכת עורכי הדין בישראל - עמ' 72-73 בקישור:
http://www.dmag.co.il/pub/israelbar/israelbar.html


‫עורך הדין‬
www.dmag.co.il

continue reading...


דגש קל
09 Apr 2015 14:38:13 +0000
"דגש קל", למי שמחפש רפרנסים בכותרת לפוסט מלפני חמש שנים. לפני מספר ימים האזנתי בקפידה לשביב מתוכניתו של ירון וילנסקי בגלי צה"ל, כמיטב מנהגי בכמה הדקות בחודש שאני נקלע בהן לנהיגה ללא נוסעים באמצע השבוע בין חמש לשש. רצה הגורל ובאותו שביב הופיעה חצי הדקה הזו (הלינק באתר גל"צ הוא זה, בלוקיישן 27:45, אבל אני לא יודע […]

continue reading...


not the Last Word - Uri Bruck
05 Apr 2015 13:49:28 +0000
I know it's been over a month since the conference, but I did promise a second post, and there was one session I wanted to mention. This was the session I was asked to chair. It was part of the "Business and Other Track" and this particular session had a good representation of both. Among ...

continue reading...


דף הפייסבוק של אגודת המתרגמים בישראל
18 Mar 2015 11:11:45 +0100
‫לתשומת לבם של חברי האגודה:
אנו מפרסמים משרות המגיעות לידינו בקבוצת "חברי אגודת המתרגמים" בפייסבוק וכן ב"פינת החברים" באתר אגודת המתרגמים תחת "חיפוש עבודה". כדאי לבדוק.‬

continue reading...


דגש קל
15 Mar 2015 19:55:27 +0000
שטף תשדירי התעמולה תפס אותי לא מוכן השנה, ואני מודה שהתקשיתי לעמוד בקצב הדאחקות של ביבי ושות'. אבל שני סרטונים של הרשימה המשותפת מעלים על ראש שמחתנו את תופעת הדיגלוסיה: ההפרדה בין שפה תקנית לשפה מדוברת. בסרטון החביב הבא מגיעים מנהיגי שלל מפלגות בזה אחר זה ומציקים למשפחה הממוצעת באמצע ארוחת השבת, עד שמגיע אימן […]

continue reading...


יובל הולצמן - דבר המתרגם
13 Mar 2015 00:09:17 +0000
״בשביל מה צריך לשלם למתרגם כשיש גוגל טרנסלייט?״אני לא צוחק, זו באמת שאלה שאני נשאל מדי פעם. תרגום מכונה כמו שמספקים אתרים כדוגמת גוגל טרנסלייט הוא עניין מרתק, ואולי יום יבוא והוא באמת יהווה תחליף למתרגם אנושי, אבל היום הזה עוד רחוק. הנה כמה הוכחות לכך:         אני לא אומר שזה לא נכון, אבל זו לא הייתה הכוונה. זוועה שכבר הפכה לקלסיקה כתיב מלא היה מונע את הטעות האלימה הזו. רגע, מה? הנה מה טוב ומה נעים. נשמע הגון. דוברי רוסית וערבית מוזמנים לספר לנו כמה גרוע התרגום לשפות האלה. אוקיי... זה כמעט

continue reading...


not the Last Word - Uri Bruck
02 Mar 2015 12:13:36 +0000
It's been nearly two weeks since the 2015 ITA conference and I finally have some time to sit and write about it. The annual conference is always a good time to catch up with colleagues, mingle, meet new people. I arrived Monday afternoon. I did not attend any of the workshops, so I settled in, ...

continue reading...


דף הפייסבוק של אגודת המתרגמים בישראל
02 Mar 2015 16:55:42 +0100
‫חברת האגודה יעל כהנא-שדמי חולקת איתנו טיפים מכנס האגודה:‬


‫הטיפים הטכניים שלי מכנס אגודת המתרגמים‬
yaeltranslation.com
‫לפני שבועיים נערך כנס אגודת המתרגמים בירושלים. כרגיל, נהניתי מההרצאות ומהמפגש עם חברים ומכרים. שלא כהרגלי, החלטתי להתמקד השנה בהרצאות שעוסקות בעבודה עם תוכנות תרגום, ושמעתי על כמה כלים שימושיים: Co...‬

continue reading...


Yael Sela-Shapiro
01 Mar 2015 13:43:32 +0000
Here's the English (shorter) version of my Hebrew love letter to my Alma Mater, Tel Aviv University. Last Thursday I went to work in my Alma mater, Tel Aviv University, where I spent the better part of the last 2 decades. And suddenly I realized I just love it, unconditionally. Forget all the bad things they say […]

continue reading...


דף הפייסבוק של אגודת המתרגמים בישראל
01 Mar 2015 14:03:59 +0100
Our guest speaker Ellen Singer compared the ITA conference to conferences held in Europe:


ITA 2015 CONFERENCE - AZTECH SOLUTIONS
www.aztech.nl

continue reading...


דף הפייסבוק של אגודת המתרגמים בישראל
26 Feb 2015 14:06:43 +0100
‫חברת האגודה ענבל שגיב-נקדימון משתפת אותנו בטיפ שלמדה בכנס שלנו:‬


‫ענבל שגיב, מתרגמת » פעולות מתוחכמות ב”חפש החלף”‬
www.metargemet.com
‫כנס אגודת המתרגמים בישראל בשבוע שעבר היה מוצלח מאוד, מהנה ומעניין. כל הכבוד לצוות המארגן, ובראשו שרה ירקוני ושריתה קראוס.‬

continue reading...


יובל הולצמן - דבר המתרגם
25 Feb 2015 00:02:06 +0000
"תרגימא" הוא כמובן כתב העת של אגודת המתרגמים. את הגיליון כולו תוכלו למצוא כאן*. המאמר מבוסס על עבודה שכתבתי על תרגום נתן אלתרמן למחזה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", אשר מופיע כאן באתר. אם אתם מרימים גבה וחושבים שהתבלבלתי ואלתרמן הרי כתב בעצמו את המחזה, אולי כדאי שתקראו את המאמר.    * נכון לרגע זה, דף כתב העת באתר האגודה אינו פעיל. גורמים באגודה עדכנו אותי שהוא צפוי לחזור בשבועות או החודשים הקרובים [נכון לאפריל 2016]

continue reading...


Take Nina's Word for It
25 Feb 2015 20:42:00 +0000
The 2015 ITA Conference, which took place at the Jerusalem Crowne Plaza, 16-18 February, was wonderful, for more reasons than just its content. And there's no reason to go on and on about the truly varied content -- it's all in the program. If you've been to the conference, your program is probably well-worn, having been consulted over and over again in your attempt to decide which session to attend. I cherish my post-conference programs, with my notes scribbled inside. But even if you haven't been to the conference, the program is still available online. There you'll find also bios of the speakers and summaries of the lectures, in English and in Hebrew. See Hebrew program here, and English program here.

Day One of the conference traditionally features super-useful, hands-on workshops which I never attend. I have no intention of learning to use computer-aided translation tools (Trados, MemoQ, Wordfast and others) at this point in my career. If I change my mind, those companies will be only too happy to sell me their products. Some of the other workshops are for beginners, which I am not. And some are business-oriented, which is Very Important, but not relevant for me at this point, when I am trying to spend more time on being a Good Granny than on being a good business woman. There was one workshop that I'm sorry I didn't attend: Translator as Author: Advanced Translation Workshop, by writer Roni Gelbfish (in Hebrew.) Of course, I can follow her blog, attend her ongoing workshops, or I can just read her books. As Dorit Rabinyan said in her excellent talk, the one just before the chairman's closing remarks in the afternoon of Day 3. Dorit, whose carefully crafted novels have been translated into many languages, also gives creative writing workshops, but says that she feels a bit of a fraud for doing so. Because, she says, you can't really teach anyone how to be a creative writer. If you want to write a novel, you've got to read, read, read. Read good novels. Read the ones which fascinate you over and over again, to get the hang of it; to see what makes them work.

As I've said before, I can't stand reading the Hebrew translation of an English book, because my mind is constantly doing "back translation", trying to guess what the original sentence was. What I do sometimes do, is take the same book in Hebrew and in English, and compare the translation with the original. Fascinating -- if the translation is good; infuriating, if the translation is lousy.

Oh, by the way: Just because I don't feel like leaning CAT tools doesn't mean I've stopped learning. My colleague Lior Bar-On just posted on FB the following quote: "Anyone who stops learning is old, whether twenty or eighty. Anyone who keeps learning stays young. The greatest thing you can do is keep your mind young." - Samuel Clemens / Mark Twain".  We're all agreed on that, right? Which is why I plan to take up Russian. Anyone know a good teacher in Rishon LeZion? Possibly in return for English conversation lessons?

But I digress. Back to Day One of the conference. What I try to do is arrive in time for the 3:30 coffee break before the end of the workshops. Great opportunity to say my first Hi to colleagues, and sample the cakes. Which I did, in the company of veteran translator and editor Helene Landau and others. At 6:30 everyone gathered in the lobby, all bundled up in winter coats and scarves as advised, for the short trip to the Gala Event at the Bible Lands Museum. Suffice it to say that I found the museum interesting; if you're interested, go visit -- the website or the place itself. However, most of us translators are not in the peak of youth, and standing around in a museum can get tiring. Luckily, people found some plastic stools, which they carried with them from room to room.

The after-dinner speaker was the inimitable Simcha Jacobovici, and believe me, there's so much stuff about him and his work on the Internet, that I had a hard time deciding which link to use! If I recall correctly (I didn't take notes), he spoke mostly about Jesus from a historical and archaeological point of view; see, for example, his blog post Jesus' Marriage to Mary Magdalene: A Historical Fact! My mother would have loved it. You see, one of her nephews kept asking her whether she'd "found Jesus" yet. To which she'd reply sweetly that she's not looking for him, and as far as she knows, he was a nice Jewish boy.

Okay guys and dolls -- today's lecture is over.
Do come back for the next installment.

continue reading...


Take Nina's Word for It
21 Feb 2015 14:39:00 +0000
Why on earth should I choose to write about such a trivial aspect of the conference, when the three days were so choc-full of Really Important Goodies*? And when I say "the conference", I am referring to the ITA 2015 International Conference, which took place at the Crowne Plaza Hotel, Jerusalem, 16-18 February.

Well, because people look at each other during the conference. Whether in the plenary hall, in any of the other, smaller halls; in the wide corridor where coffee and cake-cake-cake-and-more-cake are served; in the dining hall; in the queue for the loo; in the lobby, the elevator, the front desk, and so on. And because one of my fave colleagues, who couldn't make it to the conference, expressed the hope that "people are dressed well", it got me thinking. And looking.

Besides, as anyone who's followed my blogs knows, I'm forever agonizing over what to pack for various trips and occasions.

Short answer to the question in the title is: That depends on whether you're there as a speaker, a representative of a company, or as an ordinary, run-of-the-mill translator or other language-smith. The issue of how the "ordinary" translator (and I use that word as a cover-all for language-related occupations) dresses just happened to pop up on Agenda, [one of] the translators' forums on Facebook. It's a closed group, so I can't provide a link nor quote directly from it. But I can give you the gist:
Translators who work from home like to be as comfortable as possible. PJs are acceptable. An old sweatshirt and sweatpants are practically de rigueur. Slippers, Naot clogs, flip-flops (weather permitting); sneakers are nearly "elegant". Women forsake underwire bras and tight jeans. Men forsake -- what? I don't know, you tell me. We all feel as snug as a bug in a rug (remember -- it's winter as I write this). When, sooner or later, we must go out for something urgent like picking up the kids (or the grandkids, in my case) from nursery school or replenishing the coffee supply, we throw on something a bit more respectable and leave the house, hoping not to bump into an ex who used to think of us as smokin' hot.

Then along comes The Conference. Gosh, what shall I wear? For the Gala evening? For the workshops? For the lectures and other sessions? How much should I pack? I need to be color coordinated, that makes it easier to choose. The blue jeans will go fine with the striped shirt and/or the blue polka dot sweater. Which means I shouldn't bother with the pink/red items. But what about the new purple thingy? Nah, better not bother; it's a bit tight around the waist and I know I always eat too much at the conference. Shoes or boots? Boots are sexier, and add a much-needed inch to my stature (No, not Uggs). But shoes are more comfortable. Heels? Are you mad? Who wears high heels to a conference? - I'll tell you who: the speaker from France. High-heeled shoes complete with sexy black pantyhose, elegant skirt (!) and top. Whereas one of the best [Israeli] speakers I heard wore scruffy jeans and some nondescript pullover knit top. Why? Because that's what we're used to wearing. And how on earth can we be expected to concentrate on hours and hours of lectures if we're uncomfortably clad?

Years ago, before the first presentation I ever gave at an ITA conference, I called my friend Marion in L.A., a public-speaking coach. In addition to public-addressing tips, I asked her for dressing tips. Her advice was to wear clothes about one notch above what the audience would be wearing. Seemed very sensible to me. Though not feasible without going out and buying something smart. Which I did, at Dorin Frankfurt's -- but only at end-of-season prices.

Anyway, I just went through all the conference pics uploaded to the ITA page on Facebook. Three times at least. And I was happy to note that most people looked both happy and comfortable. Which is the main thing. I hope they didn't agonize too much over what-to-wear and what-to-pack. Who cares. It was great to see you all.

------------------

* The important goodies shall be dealt with in a separate post. Since I sat for 2 whole days taking notes, I might as well put them to good use!

continue reading...


not the Last Word - Uri Bruck
02 Feb 2015 15:57:50 +0000
It's not that simple. First, the book was published in 1997, and it's been a few years since I read it. Being a Hofstadter book it's worth returning to occasionally. It's not that simple also because when Hofstadter writes about something he rarely writes about just that one thing. I bought the book because I ...

continue reading...


דגש קל
01 Feb 2015 22:46:16 +0000
סערה זוטא התחוללה לאחרונה בבית היהודי בשולי הנסיון לצרף את אלי אוחנה לרשימה. ח"כ זבולון כלפה, אחד מאנשי מפלגת תקומה שרצה במסגרת הבית היהודי, התפטר מהמפלגה על רקע שריונו של אוחנה. כלפה שלח מכתב התפטרות ליו"ר המפלגה, ח"כ אורי אריאל, והמכתב צוטט בצורה כזו או אחרת בכלי התקשורת. למה אני אומר "כזו או אחרת"? כי […]

continue reading...


Yael Sela-Shapiro
21 Jan 2015 07:13:36 +0000
בואו לפאנל על לוקליזציה בכנס אגודת המתרגמים כדי להכיר עולם חדש מופלא (ורווחי!) * יש הרבה עבודה, וחברות התרגום מחפשות מתרגמים * התעריפים גבוהים יותר מאשר בתרגום כתוביות וספרות, ותנאי התשלום טובים יותר * רוב הטקסטים הם לא מחרוזות של שפת מכונה, כפי שחששתם. בכלל לא. רוב הטקסטים הם טקסט רציף בשפה של בני אדם שאתם בהחלט מסוגלים לתרגם. אז בואו לשמוע יותר על איך גם אתם יכולים להיכנס לתחום הלוקליזציה ולהרוויח בו יותר, בפאנל "עולם חדש ומופלא" שיתקיים בכנס אגודת המתרגמים

continue reading...


not the Last Word - Uri Bruck
10 Jan 2015 12:57:47 +0000
One of the common tv tropes in science fiction involving aliens is that the aliens all speak English. Some movies and tv shows throw in some lines about a universal translator (Star Trek), or a Timelord gift (Doctor Who) that the Doctor can share with others. If the aliens happen to come to Earth, they ...

continue reading...


Yael Sela-Shapiro
01 Jan 2015 09:34:10 +0000
זה נחמד שספר שתרגמת נעשה רב מכר. זה עוד יותר נחמד כשהספר הזה הוא ספר שגם אהבת. אז לשמחתי, את "סיפורי חייו של א' ג' פיקרי" (קטע מהפרק הראשון) גם המבקרים אהבו (כגון יותם שווימר ועלית קרפ), וזה בטח העלה קצת את מכירותיו. וחוץ מזה, הוא מצליח בצדק. הוא באמת לא יצירת מופת חדשנית או […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Nov 28, 2014
זלמן שז"ר היה מלך הפאתוס, עזר ויצמן הוא הצבר הפרחח, שמעון פרס הפתיע בחידודי לשון ורובי ריבלין חורז רעיונות. הזירה הלשונית מוצאת את ההבדלים בין נשיאי ישראל ועומדת על הקשר בין עמיר בניון, אחמד והלכלוך שנדבק לסירים

continue reading...


רוביק רוזנטל
Nov 07, 2014
לכבוד חזרתה של פינת הלשון האהובה, כל הקוראים מתבקשים לשלוף אקדחים, לדפוק על החזה ולקפוץ ראש. מי שמאס בכדורגל בעקבות מאורעות הימים האחרונים יכול להתנחם בשפתו המשוכללת של ירון לונדון או לתהות על משמעות הלשלשת של ביבי נתניהו

continue reading...


אמיר אהרוני - חיפושים כמשל
27 Sep 2014 19:31:50 +0000
יוצא לי לתרגם המון תכנה, ואני נאנח בכל אחת מהפעמים הרבות שאני מתרגם את המילה „dialog”, או „dialog box”. כשממשקים בלי שורת פקודה היו דבר חדש בשנות השמונים–תשעים, תיבת הדו־שיח הייתה אחד הלמנטים הנפוצים, ולפחות חלק ממשתמשי המחשבים דאז ידעו שיש לאלמנט הזה שם. היום האלמנט הזה עוד קיים, אבל הוא כה נפוץ ומובן מאליו […]

continue reading...


אמיר אהרוני - השגות שושן
07 Sep 2014 19:17:11 +0000
נשאלתי האם תקין לכתוב את שם המשפחה „יהלם” בכתיב חסר ללא ו. עשיתי את הדבר הפשוט: בדקתי במילון אבן־‏שושן. המילון הזה כולל רק את המילה יַהֲלוֹם, בכתיב מלא. בדוגמה מן המקרא כתוב רק הפסוק שבו המילה מופיעה, אבל לא הפסוק עצמו, כמתבקש. אם פותחים תנ״ך, רואים שהמילה שם כתובה בכתיב חסר: יַהֲלֹם. אבן־‏שושן לא כולל […]

continue reading...


אמיר אהרוני - השגות שושן
26 Aug 2014 14:23:44 +0000
חזרתי! התקשיתי למצוא באבן־שושן את צירוף המילים „נקודת תורפה”. הוא מופיע במילון הצירופים של רוזנטל ובמילון רב מילים באות נ, אבל אינו מופיע באבן־שושן. המילה תורפה כן מופיעה, אבל מכיוון שהיא מופיעה בלשון ימינו בעיקר בצירוף הזה, ראוי להציב אותה באות נ.

continue reading...


Take Nina's Word for It
31 Jul 2014 10:24:00 +0000
כמובטח, הרי הנוסח העברי של ההרצאה שנתתי ביום העיון למתרגמים מתחילים, ב- 29 ביולי 2014, בבית ציוני אמריקה בתל-אביב. הנוסח האנגלי מופיע בפוסט הקודם.

טוב, אז החלטתם לעבוד עם סוכנות, או סוכנויות, תרגום. אתם כבר יודעים שיש לזה פלוסים ומינוסים. עכשיו משההחלטה התקבלה, אנחנו הולכים להתרכז באיך להפיק מזה את המקסימום. איך לעשות את זה על הצד הטוב ביותר.

1. לאיזה סוכנות לפנות?
- תעשו שעורי בית. אתר האינטרנט של החברה הוא בעיקר טקסט שיווקי שמיועד ללקוחות-הקצה. אתם צריכים לקרוא בין-השורות ולנסות להבין מה זה אומר  לגביכם. נניח, חברה שמציעה תרגום-תוך-שעה: האם זה מתאים לכם? האם תוכלו להפסיק כל מה שאתם עושים באותו רגע ולהתלבש על טקסט, לתרגם צ'יק צ'ק והיטב?
- חברה שמתמחה בשפות מזרח-רחוקיות מתאימה לכם?
- תתייעצו עם כמה שיותר קולגות שעבדו או עובדים עם חברות. העזרו בפורומים. (תפוז, אג'נדה בפייסבוק, יאהו ועוד) תקראו משוב של מתרגמים אחרים על סוכנויות.
- סוכנויות בחו"ל – אין לי נסיון, פרט ל
רינה נאמן. שאלו מתרגמים אחרים.

2. איך פונים לסוכנות?
בדרך כלל דרך האתר, או דרך קשרים/פרוטקציה
J
השאלון אולי לא ימצא חן בעיניכם, אבל מלאו אותו כמיטב יכולתכם. זכרו שמה שאינכם יכולים להבהיר בשאלון, תוכלו להבהיר בקו"ח שלכם.
- האנשים שבודקים את השאלון והקו"ח הם רק בני אדם. הם יכולים לפספס משהו או לקפוץ למסקנות שגויות.
- חבר המתרגמים:
שאלון מלא, אבל הוא מתחבא J
- אניטקסט:
פרטים בסיסיים + קו"ח
- אינטראופיס: אין שאלון בינתיים, אבל ישמחו לשמוע מכם בדוא"ל, עם קורות חיים מקצועיים.
-
MGS – לשעבר "תרגומי איכות": אין שאלון, אבל יש דף מפורט מאד עם סוגי התרגומים הנחוצים להם. לפי זה תראו אם יש לכם צ'אנס.
- כאמור, קשרים עם מישהו בסוכנות יכולים לעזור.
- טרנסנט
 - הדף הרלבנטי בבניה; בינתיים השתמשו ב"צור קשר"
- רנה נאמן (ארה"ב)– אין לינק שמיועד למתרגמים. אולי אפשר ליצור קשר דרך "צור קשר"...

3. קורות חיים: איך להציג את עצמכם?
כתיבת קו"ח היא תורה בפני עצמה. מה-לא-לכתוב חשוב לא פחות ממה-כן-לכתוב. ראו בשני הפוסטים הבאים:
- איך לא לכתוב ולשלוח קו"ח (פוסט באנגלית, אבל בחיי שווה קריאה)
-
למי אכפת מתי היומולדת שלך (כנ"ל)
טיפ נוסף: קו"ח לא כותבים פעם אחת ודי. מעדכנים ומתאימים לפי הלקוח הפוטנציאלי.
- פוסט מעולה על כתיבת קו"ח – באתר של יעל סלע-שפירו. (הידד, פוסט בעברית.)

4. מהם השיקולים הכי חשובים בבחירת סוכנות?
- בנוסף לתשלום (לא רק כמה אלא גם מתי): האם המסמך שלכם יעבור עריכה מקצועית. והאם תקבלו משוב על התרגום שלכם, לפחות בעבודות הראשונות.
- כמה עבודה הם יכולים לספק לכם?
- האם אתם מרגישים ש"יש עם מי לדבר".

5. להתמקד בתחום שלכם או להסתעף?
 - למתרגם מתחיל אני ממליצה להתמקד במה שהוא יודע הכי-טוב. אבל אם מה שאת יודעת הכי טוב זה לעצב נעליים, תקבלי עבודה פעם בשנה במקרה הטוב. בחרו בתחום שגם מדבר אליכם וגם שיש לו ביקוש. ראו ביתר הרחבה את המצגת (באנגלית, תתגברו!) של יעל סלע שפירו, "לגוון או להתנוון".

6. כלים מקצועיים:
- האם תוכנות עזר לתרגום (כגון MemoQ, WordFast, Trados) תעזור לכם להתקבל לעבודה? – בגדול, כן.
אשר לשליטה בוורד, אקסל,
ואולי תוכנה גרפית כלשהי -- זו כיום דרישה די בסיסית. אתם לא צריכים לדעת InDesign אבל אתם כן צריכים להסתדר עם PowerPoint  .

7. מה לשאול את איש/אשת הקשר בסוכנות עם קבלת העבודה:
- כמה זה דחוף, מה הדדליין, והאם יש תוספת דחיפות. זכרו את חוק מרפי למתרגמים: כל עבודה תתברר כמסובכת/קשה יותר ותיקח יותר זמן מכפי שנראה במבט ראשון. (בדוק!)
- למי ולמה הטקסט מיועד.  האם זה להבנה פנימית בתוך הארגון?  או שמא לחוברת שתופק על ניר כרומו בעיצוב של גרפיקאי?
- האם זה מכתב אישי שצריך להיות בסגנון חמים, או שזה מיועד כעדות בבית משפט?
 - האם זה צריך להיות באנגלית בריטית או אמריקאית? צרפתית של צרפת או קוויבק? ספרדית קסטליאנית או דרום-אמריקאית?
- האם יש מילון מונחים?
- אם דברים בטקסט ממש לא-מובנים, למי לפנות, מי יספק הבהרות, ומתי אפשר לפנות אליהם?

8. תאום ציפיות:
- מה הסוכנות רוצה מכם? בקיצור: שתעבדו טוב, מהר, ובזול. ושתהיו נחמדים.

9. איך מגישים עבודת תרגום:
- בזמן! (זכרו את חוק מרפי)
- לפי הנחיות הסוכנות
- עיצוב מסמך קרוב ככל האפשר למסמך המקור
- אחרי שעשיתם עריכה-עצמית, ליטוש והגהה ובדקתם איות שמות, מונחים וכד'
- עם כמה שפחות "הערות המתרגם", היילייט צהוב וסימני שאלה.
- שמרו תמיד עותק של המקור והתרגום. דאגו לגיבוי יומיומי על "ענן" או דיסק חיצוני או שניהם.
- זכרו ללחוץ CTRL+S  כל כמה דקות במרוצת העבודה, ותחסכו לעצמכם הרבה עגמת נפש.

10. "הגורם האנושי", או "מישהו לרוץ איתו"
טפחו איש/אשת קשר בסוכנות ותהיו נחמדים אליהם! גם בטלפון וגם במייל. אתם לא חייבים להסתחבק או ליהפך לידידי נפש, אבל תהיו מנומסים.

11. תשלום: כסף זו לא מלה גסה
– תרשמו בטבלה, גליון אקסל, כרטיסיה, או כל דרך אחרת שנוחה לכם את הפרטים של כל עבודה: הלקוח, שם הקובץ, הנושא, מספר מלים, תעריף. כאשר תקבלו את התשלום החודשי, תשוו עם הרישום שלכם. כולנו בני אדם. כבר קרה לי שסוכנות שילמה לי פעמיים את אותו חשבון, וקרה שסוכנות דילגה בטעות על עבודה אחת שעשיתי בשבילה.
- התוכנה "עבודת מלים" – יש גירסה מלאה וגירסה "לייט" למתרגמים עם היקף עבודה נמוך יחסית.
- מתי אפשר לבקש העלאה:
- אחרי שעבדתם עם הסוכנות כמה חודשים לפחות והוכחתם את עצמכם בעקביות כמתרגמים טובים ואחראיים
- אם התחלתם לקבל חומר קשה/מסובך יותר שדורש יותר השקעה של זמן.

12. גם למתרגם טוב יש ימים רעים
- גם מתרגם טוב לא תמיד קולע למטרה. ולפעמים לקוח-הקצה פשוט לא אוהב את הסגנון.
- אם מתרגם הוא בדרך כלל טוב, הסוכנות לא תפסיק לעבוד איתו. אולי הם יהיו יותר זהירים בסוג הטקסט שנותנים לו; אולי יבדקו את עבודתו במשך זמן מה אחרי המקרה.
- ואולי המתרגם ילמד להגיד "לא" לטקסטים מועדים לפורענות...

13. סיבות עקריות לתלונת לקוח-קצה
- לא נעשה תאום ציפיות עם הלקוח.  (למשל, תרגום שיווקי שגובל בקופירייטינג לעומת "סתם" תרגום; ההבדל בין הגהה לעריכה, ועוד.)
- בחירת המתרגם הלא-מתאים לעבודה
- מסירת העבודה ללקוח בלי שהתרגום עבר עריכה (רשת הבטחון של המתרגם והסוכנות)

14. משוב חיובי לעומת ליטוף האגו
קבלת משוב חיובי ומחמאה בנוסח "לקוח הקצה היה מאד מרוצה מהתרגום" זה נפלא. אבל אל תפלו בפח של "רציתי דווקא אותך לעבודה הזאת" – נכון, יש סוכנויות שמתכוונות לזה. ויש שמשתמשות במשפט הזה מתוך גישה צינית, כאילו מחמאה שווה כסף. (יש מתרגמים שמוכנים לעבוד בזול, העיקר שילטפו להם את האגו).

בונוס:
במקרה שפספסתם את ההרצאה של אביבה דורון ואליעזר נובודבורסקי, "צריך שניים לטנגו", הרי כמה מהפלוסים של עבודה בשביל סוכנות תרגום:
- לא צריך לרדוף אחר לקוחות – העבודה מגיעה אליכם למחשב
- לא צריך לרדוף אחר הכסף – סוכנות טובה משלמת כמו שעון
- לא צריך להתעסק עם לקוחות-קצה מעצבנים, הסוכנות מתווכת ביניכם
- במקרה הטוב: עוד זוג עיניים עובר על התרגום, ועוד זוג ידיים מטפל בצד הגרפי.

ברוכים הבאים למצטרפים אל שורותינו, שיהיה בהצלחה ובכיף!


 

continue reading...


Take Nina's Word for It
30 Jul 2014 14:34:00 +0000
As promised, the text of my talk at the ITA's seminar for new translators, July 29th, 2014, at the ZOA House in Tel Aviv. The Hebrew version appears here.

OK, so you’ve decide to work with translation agencies. The question now is how to do it right and make the most of it.

1. Which agency/agencies to approach?
- Do your homework. Peruse agencies’ websites. Though they’re intended mainly for end-clients, you can still read between the lines and figure out the implications for you. E.g., an agency that offers one-hour translation: is that right for you? Can you drop everything and produce a good translation within an hour?
- Agency that translates into Far East languages?
- Ask your buddies who work/have worked with agencies. Look for helpful info and relevant feedback on translators’ lists and forums. (Tapuz, Agenda/FB, Yahoo Groups, etc)
- Overseas agencies – I have no personal experience, except for Rina Ne’eman. Ask other translators.

2. How to approach an agency
- Most agencies’ websites have a link, menu option or button for translators. Complete the questionnaire and send it, along with your CV. While keeping in mind that those reading it, and your CV, are only human and can overlook or misunderstand something you wrote.
- Hever Translators’ Pool: A full questionnaire, but it’s well-hidden J
- Anytext: Basic details/info + CV
- InterOffice: No questionnaire until their new website is up and running. Meanwhile, they’ll be happy to hear from you by email, with a professional CV.
- MGS Language Services – formerly Quality Translations – no questionnaire, but a page with highly detailed info about their preferred fields of expertise.
- Transnet – Their “wanted” page is under construction. Use their Contac Us page.
- Rina Ne’eman (USA) – No link for translators. I assume you can use their Contact Us link.
If you have connections in an agency, this is the time to use it. (“protektzia”)

3. CV: How to present yourself?
Writing a CV is an art in itself. What to leave out is nearly as important as what to include. See my two earlier posts on this subject:
Tip: Writing a CV is not a one-time effort. It should be updated periodically, and adapted to suit the addressee and the job you’re applying for.
For in-depth explanations on how to write your CV, see Yael Sela-Shapiro’s excellent post.

4. What’s the most important consideration when choosing a translation agency?
- In addition to their rates  & terms of payment: Will your translation be edited, and will you receive feedback, at least on your first few submissions?
- Do you feel you have a rapport with someone at the agency?

5. Stick to what you know best, or diversify?
- For starters, I recommend sticking to what you know best. But if your expertise is shoe design, you’ll get work once a year if you’re lucky. So choose an additional field which you’ll feel comfortable with, and for which there’s demand.
For a more in-depth, and entertaining, review of this issue, see Yael Sela-Shapiro’s presentation, Diversify or Die.

6. Professional tools:
Will command of Translation Memory tools (e.g. MemoQ, WordFast, Trados) help you get work? - Probably. Command of Word, Excel, and PowerPoint is a fairly basic demand nowadays.

7. What to ask your Agency contact when undertaking a job:
- Deadline? Urgency? Urgency fee? Remember Murphy’s Laws for Translators: every job will turn out to be more difficult and will take longer than you thought.
- Who’s the target audience? Is it intended for internal company use or a fancy marketing brochure?
- What register? Formal-legal? Fuzzy-warm?
- American/British English? French/Quebec French? Castellano or Argentinean Spanish?
-  Will a glossary of relevant terminology be provided?
- Who is your go-to person for questions? When are they available?

8. Setting expectations:
What does the Agency want from you? Briefly: Do a good job, fast, at a low rate, and be nice.

9. How to submit a translation:
- On time!
- According to the agency’s guidelines
- After self-editing, polishing, proofreading, checking spelling, terminology, names etc
- Format the document as close as possible to the original
- With as few comments, highlighting etc (to indicate unclear bits) as is humanly possible
- Always keep a copy  of the original and the translation. Back-up your work every day, on an external disc, on a “cloud”, or both.
- Hit CTRL+S every few minutes!

10. The human factor:
Nurture a good relationship with your agency contact person. Be nice. On the phone, by email, and in person.

11. Money makes the world go around: Payment
- Keep track of your work in a table, Excel sheet, notebook – whatever suits you: Customer name, file name, subject, word-count, rate/fee. When you get paid, check against your records. We’re all only human.
- Software designed especially with us in mind – Avodat Milim. There’s a full version and a “light” version for non-heavy users, e.g. translators with few clients or who work only part time.
When is it acceptable to ask for a raise?
- After having worked for the agency for at least a few months and proved to be consistently good and reliable translators
- If you’ve started accepting more difficult/complex jobs that require more time and effort.

12. We all have our off-days
Even a good translator sometimes goofs; or else the client doesn’t like his/her style.
The agency won’t stop working with a good translator; but will be more careful in the future.
The translator may decide to say No to problematic texts in the future.

13. Main reasons for end-client complaint
- Client expectations weren’t clear (e.g. copywriting vs. “plain” translation; heavy editing vs. proofreading, etc.)
- The agency chose the wrong translator for the job
- The job was submitted to end-client without editing (safety net for both translator and agency)

14. Positive feedback vs. flattery
Receiving positive feedback is great. Learn to distinguish between it and flattery that comes in lieu of decent pay. Some translators will accept lower pay in return for having their egos stroked. That isn’t fair to you and is detrimental to your colleagues.

Bonus #1
AnyTEXTguidelines to their translators, verbatim:
Keep the same filename; just add your language and the word count
(i.e. filename eng xxx.docx)
Before sending us your translation, please proofread your text looking for:
· Omissions
· Typing errors
· Typos in names, dates, numbers
· Spelling mistakes
· Grammatical errors
Please
· Use a consistent terminology throughout the text
· Apply language conventions on dates, numbers, titles, etc.
· Check format is identical (tables, bold, underline, etc.)
· In case of special requests, do not forget them.
Where appropriate,
· Use the supplied glossary to translate the text
· Read the supplied reference material before translating
· Check that references such as Table of Contents and Index entries, cross references, etc. match original
Use of Google Translate or similar software constitutes a breach of confidentiality and his prohibited to all our translators.

Bonus #2
Just in case you missed Aviva Doron’s and Eliezer Nowodworski’s talk, “It Takes Two to Tango”, here are a few of the advantages of working for a good agency:
- No need to chase clients – work comes to you.
- No need to chase payment – the agency pays like clockwork
- No need to deal with annoying end-clients – the agency serves as go-between
- Another pair of eyes goes over your work, another pair of hands deals with the graphic aspect.

Welcome to the club, good luck, and enjoy!



continue reading...


Take Nina's Word for It
25 Jul 2014 12:17:00 +0000
A bit late in the day, it occurred to me that I should tell you all about the above wonderful opportunity, mainly because, to my surprise, the seminar program that appears on the ITA website and has been re-posted on Facebook and elsewhere, is in Hebrew only. Since many of my readers prefer English, and since I'm taking part in the event, here goes:

Should I become a translator? Can I make a living out of it? How do I find new clients? How do I find clients in the first place?!

We will do our best to answer the above questions -- and various others you were too shy to ask or simply didn’t know whom to ask -- in the ITA’s upcoming one-day seminar (well, half-day, actually). The speakers are all experienced translators, who’ll be only too happy to share their know-how with you, so that you can make a more informed decision on these issues: Do you want to be a translator at all? (Sure you do! It’s a great occupation), and how to make a living out of it (initiative and assertiveness go a long way.)
  • Sarah Yarkoni will speak on how to get started
  • Yael Segal will talk about contracts
  • Yael Sela-Shapiro will give a presentation called Diversify or Die
  • Ruchie Avital will address common translation mistakes
  • Aviva Doron and Eliezer Nowodworski explain how agency-translator collaboration works
  • And I will speak about such collaboration from the translator’s point-of-view: how to choose the right agency for you, and how to make the most out of it.
This seminar is the welcome brainchild of the Israel Translators’ Association, and will conclude with meeting representatives of several agencies. You see, we’ll be saving you the trouble of looking them up and pursuing them on your own. So make sure your CV is up-to-date and up-to-scratch, and bring along a bunch of business cards, too. (You do have a business card, don’t you? Because if you don’t, it’s a little late for this occasion. Not too late for other occasions, though. Just don’t keep putting it off!)

To sign up, write to ofraflint@gmail.com, and attach your CV. And yes, it does cost money. But rather than studying for a whole year and only then deciding if it’s right for you, come to this informative afternoon/evening, get the lowdown from the inner circle, and be better equipped to make an informed choice at a bargain price.

Please note: Instead of translating the ITA's notice from scratch or rephrasing it in my own words, I asked my colleague Yael Sela-Shapiro, who’d already posted on the subject in Hebrew, whether I could give you my English version of her post. She said Sure, knock yourself out! So I did :-)

In any case -- hope to see you there!
At the ZOA House, 26 Ibn Gabirol St., Tel Aviv
July 29th, 2014, 2 p.m. – 9:15 p.m.


continue reading...


Yael Sela-Shapiro
17 Jul 2014 07:29:12 +0000
כדאי להיות מתרגם? אפשר להתפרנס מזה? איך אני מוצאת לקוחות חדשים? איך אני מוצא לקוחות בכלל?! על כל השאלות האלה ועל כל השאלות האחרות שהתביישתם לשאול או שסתם לא מצאתם את מי, נענה לכם במרוכז ביום עיון אחד (חצי יום, בעצם). כל המרצים הם מתרגמים ותיקים ומנוסים, שישמחו לתרום מהידע שלהם כדי לעזור לכם לקבל […]

continue reading...


יובל הולצמן - דבר המתרגם
13 Jun 2014 18:05:57 +0000
שלום לכל המבקרים בבלוג החדש שלי, באתר החדש שלי. כאן אני מתכוון להעלות מדי-פעם פוסטים בנושא תרגום, חייו של מתרגם ושפות בכלל. אני בהחלט מקווה שיהיה מעניין. לעומת זאת, טרם הכרעתי איך כדאי לקרוא לבלוג הזה. אם יש לכם רעיון, אשמח לשמוע אותו, כאן, בדף שלי בפייסבוק או בכל מקום אחר. היו שלום ותודה על הדגים!

continue reading...


Yael Sela-Shapiro
09 Jun 2014 07:04:51 +0000
מה עושה מתרגמת כשקורה הגרוע מכול? ואיך עידן הנייר נכנס לתמונה? ומה אמר על כך איניגו?

continue reading...


Take Nina's Word for It
08 Jun 2014 06:36:00 +0000
OR:
How to fight the dreaded Murphy’s Law of translation

“Most important?” Really? When it comes to translation and editing, I have lots of opinions and advice, accumulated over decades of work. So how do I choose?  “Who cares,” I can hear you saying, “just give us what you’ve got.”

So here’s one of my pet pointers, which appears also in the presentation I gave at the ITA conference of Feb 2010,  "First Aid for Translators and Editors". (Sorry, no link yet. One of these days I’ll upload it and provide a link.) It comes under the heading "About accepting work".

Say you’re among the lucky ones whose In-box runneth over with work. Or say you’re forever frantically floundering and fishing for work. Or say you’re just your ordinary (no-such-thing), everyday translator who’s been offered a job, wants to accept it and wants to not-screw-it-up.

Remember: Most of Murphy's Laws apply to all translation and editing jobs and projects. Chief among them:
Every job is more complex and more difficult than it seemed at first glance, and will take longer than you thought.

With that law in mind, follow these simple (ha!) rules:
  1. Allow enough time for each assignment. Which is difficult, because the client usually applies pressure.
  2. Always ask to see the text/document first.
  3. Ask questions: E.g.: Who's the target audience? American or British English? Castellano or Espanol? Internal company use or for publication? Will a glossary of relevant terms be provided?
  4. Try to find out how urgent the job in question really is. Rush jobs should carry an added urgency fee. Some agencies offer it, others don't – ask or request, don't be shy.
  5. If you can't handle a rush job, don't take it. (Or you'll ruin your reputation before you've had a chance to build it.)
  6. When calculating how long a job might take, remember to take into account the administrative work related to it.
  7. Find out how much graphics/formatting the work involves. Can you deal with it? Remember that ppts, graphs, tables, illustrations etc can be tricky and very time-consuming.
  8. Paperwork: always send official price quote/work order. Get approval in writing. See more (both in Hebrew and in English) on Yael Sela Shapiro's website.
  9. Find out if your work will be edited and if you'll get feedback on your work. Some agencies are better than others at QAing translators' work and providing them with feedback. Don't sulk and take it personally -- take it professionally. Learn and improve.
  10. Pricing – don't sell yourself cheap.
Before you carry on to my colleagues' blogs and read their most-important tips, I'd like to introduce you to my friend Marion Claire, who's an expert on public speaking. Sooner or later, you may be asked to give your own advice in public... Yes, to actually leave your comfort zone and stand on a podium, shudder shudder, and talk to an audience! Before I did this for the first time, I called Marion (who lives in Los Angeles) and asked her for advice, which turned out to be very helpful. Here's one of her important tips: To Read or Not to Read, that's the question

continue reading...


Yael Sela-Shapiro
05 Jun 2014 08:25:35 +0000
לחברת MGS LS  [לשעבר תרגומי איכות], המספקת שירותי תרגום לחברות מובילות בעולם, דרוש מתרגם תוכנה מאנגלית לעברית. העבודה במשרה מלאה במשרדי החברה בפתח תקווה. יודגש: העבודה חייבת להתבצע במשרדי החברה בלבד (ולא מהבית או ממקום אחר). דרישות התפקיד – עברית ואנגלית ברמת שפת אם: חובה – נכונות לעבודה מאומצת של תרגום מונחי תוכנה וקטעי תוכנה בכמויות […]

continue reading...


Take Nina's Word for It
02 Jun 2014 20:11:00 +0000
My old high-school friend S. recently posted this cartoon on Facebook that touched a nerve: Hey, this is just what I've been meaning to write about! 
See, there’s this very-good-book that I've been wanting to read for ages and have finally picked up. Since my copy is a paperback and the print is rather small, I downloaded it onto Kindaleh. My eldest also has a paperback copy on her bookshelves, so when I’m on Savta Duty (i.e. babysitting – silly term, since not much sitting gets done) and Baby Yos is asleep, bless him, I can continue where I left off even if I've neglected to slip Kindaleh into my already-too-heavy shoulder-bag.
It is superbly written, but scary and depressing as all hell: The Plot Against America, by Philip Roth. And I don’t want scary and depressing. I want either light, witty and entertaining; or illuminating and awe-inspiring, or brain-teasing. So on the one hand I keep going back to The Plot and reading another page or two; on the other hand I’m constantly on the lookout for something light and entertaining to serve as a counter measure. At this rate, it’ll either take me forever to finish The Plot, or else it’ll join the list of books I started reading but never finished.

Some compulsive readers can’t bear to do that. They’ll grin and bear it, wade through the book for better and for worse, the less-compulsive skipping a bit here & there or peeking at the last page/s to see how it all turns out. I know a young woman who will not read a book if she finds out her fave character gets offed by the author. A man I know has no compunctions about skipping whole chapters to find out whether it’s worth pursuing to the bitter(?) end. And I? I give up, put the troublesome book back on the shelf, and add it to my list.

The list, I’m afraid, is too long to include here. Might scare you off or bore you to tears. It includes both classics and books that were bestsellers in their heyday, not always justifiably. Below is a partial list, with a short note of my first impressions at the time, often including the reason for dropping the book:

Virginia Woolf: To the Lighthouse
Requires quiet and concentration... like “good literature” I studied at university.
Having started reading Virginia Woolf's biography by Hermione Lee I thought I might find Lighthouse more interesting in terms of identifying elements taken from her own life. Not that it makes any difference to the novel itself or my enjoyment of it; but as a would-be writer, it's helpful to see the extent to which good writers draw on their own lives.
BTW – never finished reading the biography either. All those trivial details drove me crazy. Reached p.81/755 (ignoring the Index & Notes). I adore Virginia Woolf. Wouldn’t I be better off just reading her writings instead of the writings about her?...

Daniel Goleman: Emotional Intelligence
Extremely annoying. Too much repetition, too much stating of the obvious. Remember: Always count to 10 (or 20, or more) before doing or saying anything stupid. Got it? You're good to go.

Yes, I know a protagonist doesn’t have to be charming in order for a novel to be good. But the protagonist is so off-putting that I can’t force myself to continue reading. I heard it has a happy end. Jolly good.

Carolyn Heilbrun: The Last Gift of Time
Heilbrun’s (a.k.a. Amanda Cross) novels all have an agenda, they’re very “academic”. Unlike the mysteries, this one’s non-fiction. I lost patience with it because I couldn’t identify with its premises. The writer doesn’t succeed in making her insights about women relevant to a wide range of women. Virginia Woolf talked about “a room” of one’s own, which, in practical terms, is difficult enough; Heilbrun talks about a house of her own… (Poor woman committed suicide in Oct 2003).

Peter Hoeg: The Borderliners. I liked Smilla’s Sense of Snowdespite its flaws, so I thought I might like this one, too. But there was something creepy about it. Reminds me of Kazuo Ishiguro's Never Let Me Go.

Couldn't finish. The characters were not "rounded" enough, it was difficult to distinguish between them and remember who's who. Also, the writer tries too hard and ends up tripping over excessive verbs and superfluous, pointless descriptions of actions.

Graham Greene: The End of the Affair
Despite my adoration of Graham Greene, I didn't finish this one; it was beautiful and touching and engaging, until I learnt that the woman gives up her love because of a promise made to God. Lost interest. After seeing the movie, I tried getting back to the book. However, I was still annoyed that God punishes her by death(!) for her transgression. What's her main transgression, going back on her word to Him, or committing adultery? Will reading the book provide an answer?

Other GGs I didn’t finish: Stamboul Train (early novel, not very good); Monsignor Quixote (too much politics and religion); A Burnt Out Case  Reached page 189 out of 208, and couldn't continue. I saw where the plot was headed, and it breaks my heart. Of course, I could be mistaken – Graham Greene has been known to fool and surprise me with a twist of the plot… But I can see Querry falling into the trap, being ensnared by malicious gossip…; TheComedians  Started in English, got confused with the time line, so switched to the Hebrew  old translation by Amatzia Porat  which annoys me no end. Even allowing for conventions in translation during the 1960s (not to mention earlier), it is still bad, contains inexcusable inaccuracies and high register which make the clear GG text nearly unintelligible.

Margaret Atwood: The Blind Assassin
Complex. Too early to tell. But already a few shrewd observations. Never went back to it. What do you say, folks, is it worth it?

Lynne Truss: Talk to the Hand

Truss makes some very important points, only she’s so in love with words that her words sometimes cloud the very issue she’s trying to make. But that is probably considered her unique style; take that away from her, and her observations seem a bit bare. I’d hoped to continue, but never did; she made her point: people are rude. So?

*            *           *
Enough for one day, eh? 

continue reading...


Take Nina's Word for It
26 Apr 2014 15:00:00 +0000
Translators, writers, other creative people all know the wonderful feeling of working "in the zone". It's that blessed feeling when you're at your best, on a roll, seemingly without putting any effort into it. Your thoughts and ideas flow smoothly, your fingers touch the keyboard (or pen, brush, strings, keys -- whatever your medium) and produce exactly what you want.

When this happens to me as I translate, I feel as if my fingers have a will of their own... My eyes see the Hebrew text, and my fingers produce the English without "asking" my brain what to do next. It's a wonderful, exhilarating state. I think there's a name for it -- one's mind is in its Alpha state, or something like that. I read about that many years ago, when I was enamored with the idea of the Silva mind control method. For a while I tried practicing guided imagery according to Silva's instructions. I don't think I persevered long enough for it to have any effect.

One memorable period wherein I enjoyed this "in the zone" feeling was about 7 years ago. The end-client was The Israel State Archives, and the project was "Documents on the Foreign Policy of Israel" -- something that ordinary folks never think about. But it's there, and it's fascinating stuff. I found the series of documents which I was asked to translate particularly interesting, because I remembered the period involved: the time just before, during and after the Sinai Campaign of 1956. Though I was just a child at the time, a schoolgirl, various names and expressions were etched in my memory. U.N. Secretary Dag Hammarskjold was a household name, mentioned daily on the radio (no TV in Israel at the time!). Finding out, as an adult, what went on behind the scenes, reading (and translating) correspondence between Israel's top politicians (e.g. Abba Eban) and major European and American political figures (e.g. Ralph Bunche, Guy Mollet, Anthony Eden) was riveting to me. I suspect that just hearing these names helped throw me back to a different era, making it come to life. Maybe this immersion in the past helped me glide into "the zone". Work proceeded with record smoothness and speed.

I was reminded of this near-hypnotic state recently, when working on a chapter of the non-fiction book I'm currently translating. At some point, it began to flow, I was in a sort of daze, suddenly "waking up" to realize that the hours have flown by and I'd done ten pages without thinking.

But of course, nothing so good lasts for long.
This time I mentally tripped over a simple little expression which catapulted me out of the zone.
The Hebrew expression was "zeh lo zeh". The context was, roughly: The writer is planning a "roots" trip to Poland and is searching for a guide, preferably from his parents' home town. At first, all he finds online is tourist guides from a town some 200 km away from Home Town, and he feels that "ze lo zeh" -- it just won't do. But guess what -- I  couldn't for the life of me think of the expression "it just won't do", which came to me without thinking now, as did a couple of alternatives.
So I snapped out of the zone.
Never mind -- it was time for dinner anyway :-)

*              *             *
N.B.
1. To read more about guided imagery and mind control, see my post about hypnotherapy.
2. Alternative translations of "zeh lo zeh" include: not good enough; not the real McCoy, not quite right, not the real thing, etc -- all depending on context, of course.


continue reading...


Take Nina's Word for It
24 Apr 2014 09:23:00 +0000
The other day I was contacted by an Israeli book publisher. "Dear Nina," the email read. "I was referred to you by Such and Such", and from there on it was obvious that the same letter had been sent to several translators. Mr. Publisher attached a chapter from 3 novels and asked for a price quote, a time estimate, and a translation sample for each.

It's nice when [potential] work falls into my lap without my having to chase it. I acknowledged receipt and went about my business. By the time I had gotten around to reading the samples and thinking seriously about them, it was too late -- Mr. Publisher told me not to bother, he'd already received a few translation samples that seemed good to him. However, he assured me that there was plenty more where that came from, so we could still work together.

In a sudden fit of generosity -- stemming mainly out of curiosity, plus the fact that this was a good excuse to procrastinate on various chores -- I offered to look at the translations he received and tell him, free of charge, what I thought of them. Comparing translations was part of my work when I was employed at a large translation agency, and I'm quite adept at it. No wonder he jumped at the opportunity and sent me 3 translations of a couple of pages from Novel #1.

Translation #1 was easy to judge: The language did not flow naturally; the Hebrew syntax was too rigidly maintained, making the English sentences long and cumbersome; and the translator made abundant use of "fancy" words, either to show off his/her command of the English language (or of using a thesaurus), or to... I don't know what.

Translations number 2 & 3 were both better. Each had its own style, each sounded right, even though each translator had a distinct voice and style of her own. One was slightly more formal-sounding than the other. Here is a brief extract from translations 2 and 3:

#2
"In the end, art gives itself over to capital. Money can always seduce the artist, greed subjugates the work of art, harnessing and domesticating it. When a piece of art is displayed in the tycoon's living room or in a bank's conference room, the passion and burning conviction is taken from it and it hangs there as if crucified, or like a domesticated hunting dog," X thought, distracting himself from the long, monotonous report given by Y, the director of the bank's credit department."

#3
“Art eventually succumbs to riches. Money will always tempt the artist; greed subordinates creativity, controls and domesticates it. When art is shown in the parlors of the rich, or in the conference room of a bank, its burning passion and conviction is removed and it hangs there almost crucified or like a tamed hunting dog,” thought X, diverting his attention from the Bank’s Director of Credit, Y, and his long monotonous report, while his eyes brushed over the paintings."

I sent my opinion of all three translation samples to the publisher.
Do you want to guess which translation he chose?
[Suspense....]
He chose the translator who quoted the lowest price.

End of story.


continue reading...


רוביק רוזנטל
Apr 14, 2014
פסח הוא אחד הסוכנים הלשוניים החשובים של העברית לדורותיה, ויש לכך סיבה פשוטה: כל שנה קוראים ליד שולחן הסדר אותם טקסטים, הם נחרתים בזיכרון ואיתם מטבעות לשון, סיפורים ומיתוסים. הזירה הלשונית בודקת מה נשתנה

continue reading...


גבי דנון - בלשנות אונליין
10 Apr 2014 09:36:03 +0000
לפני כחודשיים נסעתי לכנס בטובינגן (ואולי טיבינגן או טיובינגן? זו כבר שאלה בלשנית לפעם אחרת), עיר מקסימה ומומלצת בחום. לפני הנסיעה נתקלתי בפוסט הנחמד הזה, שמפרט 5 סיבות לבקר בטובינגן. אותי תפס הפריט הרביעי ברשימה, או ליתר דיוק, הגרפיטי הנפלא על קיר ביתו של אלואיז אלצהיימר שבתמונה הזו: בתרגום לעברית, מה שכתוב בגרפיטי זה: "אלואיז, […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Mar 07, 2014
מה עושים חרדים דמויי חרקים? מה משמעותה של מלחמה עד המוות, כולל המוות? מה המתנה שלפיד העניק לחרדים ואיך חג פורים התגייס למאבק? הזירה הלשונית עושה סדר במילון מלחמת התרבות

continue reading...


רוביק רוזנטל
Feb 28, 2014
כמו מגוון הביטויים שיש לאסקימוסים למילה "קרח", שפת המחסלים רוויה בפעלים שונים לבטא רצח ולקסיקון האסירים רווי ביטויי נאמנות מורכבים. הזירה הלשונית מפרקת את שפת העולם התחתון

continue reading...


רוביק רוזנטל
Feb 21, 2014
שימושיו השונים של הגומי מתחילים במילה גרמנית שלא זכתה לתרגום, נמרחים על פני הזמן, מבטאים אלסטיות פוליטית, מסמלים הופעה צבאית מסודרת וכיבוש בו זמנית, וכעת הגומי מככב כלהיט התורן על זרועות ילדינו. הזירה הלשונית גומי לנצח

continue reading...


רוביק רוזנטל
Feb 07, 2014
בנט, יעלון ליברמן וסטרוק הדגימו החודש שיטות התנצלות יצירתיות למזעור נזקים. וגם: היחס הסקסיסטי של היידיש לנשים והפרימוס של שולמית אלוני ובני הזוג פרס

continue reading...


גבי דנון - בלשנות אונליין
06 Feb 2014 12:50:14 +0000
יש אנשים שמקדישים את חייהם למחקר היסטורי של התפתחות הכתב, מפשפשים בחרסים, נוברים במגילות, מנסים לגלות מי המציא את הכתב, מי העתיק ממי, וכו'. אבל אני לא אחד מהם. לי יש תהיה מסוג אחר לגמרי לגבי התפתחות הכתב. כשילד בכיתה אלף מגיע לשליטה מספיק טובה בקריאה וכתיבה של אותיות דפוס, הוא עובר לשלב הבא: כתב. […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jan 31, 2014
את נתניהו הצעיר כבר דנו קבל עם ותקשורת על השיקסע שלו, אבל הזירה הלשונית טוענת כי השיקסע העובדת בבית הרב יכולה גם היא לפסוק הלכה. וגם: למה עדיף שיהרוג אותך גוי טוב ועל אובדן הערכים של נפתלי בנט

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jan 24, 2014
דנה אינטרנשיונל מצייצת ביטויים חדשים ובן יהודה מעיר הערות. ויש גם פניה נרגשת לנחמן שי: במקום להתמקד בשינוי השפה, עדיף להתמקד בשינוי המציאות

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jan 10, 2014
שופטים, יועצים ופוליטיקאים אומרים אמת אחת אך פירושה אמת אחרת. מזל שכולנו בקיאים בספורט היפוך המשמעות

continue reading...


רוביק רוזנטל
Dec 28, 2013
2013 מסתיימת ואיתה, בתקווה, השיוך המשפחתי של בנט לכולנו. וגם: אביר העברית יורם שפטל מקלל בלועזית צחה, איך חותרים בקאנו ואיך אשכנזים קוראים לילדים שלהם?

continue reading...


רוביק רוזנטל
Dec 20, 2013
ההתבטאויות החלקלקות של נוחי דנקנר, הרב מוטי אלון ונציגי המשטרה, העירייה וחברת החשמל, מעבירות את האחריות הלאה. וגם: מזרן או מזרון? עוגייה או עוגית? משאל עם לשוני

continue reading...


רוביק רוזנטל
Dec 15, 2013
נלסון מנדלה מתאכזב שלא מציגים אותו בשמו, גרסת התנ"ך לקניבלים במוזיאון ארצות המקרא והדרת נשים מן ההיבט הלשוני

continue reading...


דנה זייברט - מילות קישור
15 Dec 2013 06:40:00 +0000


בתדהמה מסוימת גיליתי לא מזמן ששנה אחרי הבת-מצווש חוגגים את יום הולדת 13. הידעתם? ובכן, התחוור לי שכל מה שעשיתי והשקעתי בבת המצווה בטל ומבוטל, ואני נדרשת להוכיח שוב כישורים הוריים מספקים. כן, הימים חולפים, שנה עוברת, והגיע הזמן למסיבה נוספת. מה שדי הפתיע אותי כי אחרי הפקת הבת מצווה חשבתי שאני פטורה מזה עד, נניח, לנצח.
במסגרת ההתארגנות הוסכם בעיקר ביני לבין עצמי שהפעם זה יהיה קטן, אישי, אינטימי, סמלי, אבל אז שמתי לב שעם כל שם תואר כזה שנפלט מבין שפתיי, נופלות פני הילדה ועגמומיות משתלטת על החדר.
נאלצתי לחשב מסלול מחדש.
טוב, אז לא הפכתי את זה להפקה גדולה – כי צריך לשמור על סמכות הורית, חינוך וכאלה, אתם יודעים – אבל חיפשתי דרך לעשות את האירוע בכל זאת ייחודי וכיפי. וכך התוודעתי לאתר היפהיפ.
את היפהיפ, כך לפי היח"צ, הקימו בני זוג שעלו מאנגליה, וניסו לארגן מסיבת יום הולדת לבנם בן ה-6. כשגילו כמה בלגן כרוך בעניין, החליטו להקים אתר שיש בו הכול למסיבה במקום אחד ­– קישוטים, הפתעות, משחקים ואפילו ממתקים.
באתר שלהם מוצע מבחר גדול של ערכות מסיבה, פיניאטות, צלחות,  כוסות, מגשים למאפינים, בלונים, קישוטים, המון דברים כיפיים שמתאימים לסוגים שונים של מסיבות, גם של מבוגרים אגב, למשל סילבסטר 2014. מסמנים את הבחירה, משלמים בכרטיס אשראי והכול מגיע במשלוח תוך שלושה ימים.

כשהגיעה החבילה המיוחלת, הכנת המסיבה הפכה לחגיגה קטנה בפני עצמה כי הארגון של כל הכלים והעיצוב של המסיבה הוא משימת עיצוב מענגת בפני עצמה. הכול צבעוני וחדש וייחודי ומלבב. והתמונות להוכחה בהמשך.
 אפקט הוואו בעיני החברות היה שווה את משקלו בזהב, הממתקים חוסלו, נסטי אפרסק זרם כמים, מיילי סיירוס התנגנה שוב. ושוב. ושוב ברקע, והשמחה הייתה רבה.
הניקיון, כיאה לכלים חד פעמיים, פשוט ומהיר, הכול הושלך לשקית גדולה וחסל. ורק את כוסות המרגריטה רוקנתי ממיץ פטל ואני שומרת לשימוש חוזר. אני עלולה להזדקק למשהו חזק יותר מנסטי אפרסק, כי בכל זאת, תכף יום הולדת 14.









continue reading...


רוביק רוזנטל
Dec 06, 2013
טרנגוזות, לבריזונדהייט, פק"ל הנסיעות של הזוג המלכותי ומשמעות השם אדל בזירה לשונית שתשנה את העולם. או לפחות את טבע האדם

continue reading...


רוביק רוזנטל
Nov 29, 2013
חף מפוזה בעולם בו הפוזה שלטת, אוהב אישה המייצגת בית ומבטא אהבה נכזבת לבית עצמו: פרידה מאריק איינשטיין של המילים

continue reading...


רוביק רוזנטל
Nov 22, 2013
אם אלוהים אכן מדבר עם אברג'ל כל בוקר, מן הדין שיוריד לו שתי סטירות על הפה. וגם: מילת השנה סֶלְפִי וחלופותיה העבריות

continue reading...


רוביק רוזנטל
Nov 15, 2013
אמור דברי שירה, תכחיש, הנמך ציפיות, צור עמימות, ציטוט שלוף ואל תשכח לתקוף. קבלו את המדריך הראשון לפרקליט המתקשר

continue reading...


רוביק רוזנטל
Nov 08, 2013
גם מכובדי ארצנו מבלבלים בין זכר לנקבה, ההבדל בין קְסָדות לקַסְדות ולשתי שקל והעברית של אייל גולן לא גרועה כמו שחשבתם

continue reading...


רוביק רוזנטל
Nov 01, 2013
מתי נדד המאכער ממחוזות ההסכמה למחוזות הגינוי והשלילה? וגם: האם הדעה הרווחת שרוב הישראלים טועים בזכר ונקבה במספרים נכונה? (קבלו רמז: התשובה מפתיעה)

continue reading...


רוביק רוזנטל
Oct 18, 2013
שוטרי היחידה במרכזית ברמלה חשבו שהרצח של עלא הינדי, תושב העיר, הוא עניין מאוד מצחיק, והחליפו ביניהם מסרים בתוכנת הווטסאפ בסלולרים. לא נגענו

continue reading...


not the Last Word - Uri Bruck
16 Oct 2013 22:29:24 +0000
The ITA's October lecture evening offered a collection of short talks. couple of weeks ago the ITA treated us to a lecture evening format it hadn't tried before – short talks. Over the past decade or so I attended quite a few open source/free software and Perl conferences where one of the most popular sessions ...

continue reading...


רוביק רוזנטל
Oct 11, 2013
הרב עובדיה יוסף היה אהוב ונערץ על ידי קבוצה אחת באוכלוסיה, בעוד על אחרת היה מאוס ושנוא. כיצד התאפשר הדיסוננס הזה במשך שנים כה רבות? הזירה הלשונית מתחקה אחר מקור הדואליות

continue reading...


רוביק רוזנטל
Oct 04, 2013
נאום הזאב והכבש של נתניהו היה שיאו של ההתכתשות הרטורית של השבוע האחרון, שבה ניסה כל צד להראות בנאומיו מי צודק יותר, חכם יותר ובעיקר חזק יותר. וכך נחשפנו לשרשרת מטבעות לשון ופתגמים, אם תרצו - לפנינו "הדיפלומטיה של הפתגם"

continue reading...


רוביק רוזנטל
Sep 27, 2013
עשרים שנה בדיוק חלפו מאז השידור הראשון של "הקומדי-סטור" בטלעד. התוכנית נועדה להציג מענה עממי ל"החמישייה הקאמרית" גבוהת המצח, ויצרה הומור שטות מטורף שקנה לו מעריצים רבים. חלק נכבד בהצלחה של הקומדי סטור שייך ליצירתיות הלשונית, שהותירה לנו בשפה את הלפלפים, החלסטרה, הגורמֶט ועוד. לתזכורת, הזירה הלשונית מביאה לכם את מילון הקומדי סטור

continue reading...


רוביק רוזנטל
Sep 20, 2013
אוויראות, גזר באוזן, על הרעידות וצעיר לחופות. אם לא שירתתם בחיל האוויר, כנראה שאתם לא בקיאים ברזי הז'רגון של דן חלוץ וחבריו, שנראה שמתנהל במקביל לסלנג הצבאי הירוק. לרגל השנה החדשה, רוביק רוזנטל לוקח אותנו לטיסה בשמי עולם התוכן של חיל האוויר. ואף מילה על "רעד קל בכנף"

continue reading...


אביגיל בורשטיין - אותיות, סימני פיסוק ורווחים
16 Sep 2013 10:56:23 +0000
והפעם פוסט טכני יבשושי, המיועד בעיקר למתרגמים מתחילים. לפני כשבועיים פרסם איגוד אנשי ספר - איגוד מבורך, ואם אתם עדיין לא חברים, ראו עצמכם מוזמנים להצטרף – את ממצאי הסקר שערך, ולפיו “מתרגמים ועורכים מרוויחים בממוצע לשעה את שכר המינימום בישראל, כפי שמשלמו המעביד, כלומר כ-28 ₪ בשעה.” בעקבות הנתון הנמוך החלטתי לכתוב על הטכניקות שעוזרות […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Sep 13, 2013
מלחמת יום הכיפורים חרטה בזיכרון הקולקטיבי שורה של ביטויים, משפטי מפתח ומראי מקום מיוחדים. לזכור, ולהזכיר לדורות הבאים

continue reading...


גבי דנון - בלשנות אונליין
09 Sep 2013 09:41:06 +0000
מזל שמתחילה שנה חדשה, וחברות הביטוח שולחות ללקוחותיהן הנאמנים לוחות שנה. אלמלא לוח השנה של "מגדל", מאיפה הייתי לומד את המילה החשובה "אחריותיות"? אחרי שבשלב ראשון פשוט חשבתי שמדובר בטעות דפוס, החלטתי לברר את העניין, ומסתבר שאכן יש מילה כזו. אפשר להתווכח עד כמה היא נחוצה (לי היא נשמעת כמו משהו שהומצא ע"י אנשים שמעבירים […]

continue reading...


Take Nina's Word for It
07 Sep 2013 15:50:00 +0000
The good news is that I Feel Bad About My Neck is a Very Good book. The bad, or sad news is, that it is definitely her last. Unless some family member or friend of the family takes it into their heads to go through Ephron's notes, notebooks, drafts, unsubmitted or rejected material etc, and whip it up into a posthumous book. Not sure Ephron would approve of that, were she to have a say in the matter.

I don't know to what extent men enjoy this book. I don't think most men are very interested in women's ambivalent relationships with their handbags, or with the nuisance of removing unwanted hair from various parts of their body. Though I think men could benefit from a peek into what goes on in a woman's mind. For women, however, this book -- so funny, insightful, wise, and touching -- is a godsend; and some of the essays are definitely "unisex".

The essay that is the epitome of "what goes on in a woman's mind" is surely "On Maintenance". I'm not suggesting for a moment that that's all women ever think about. But, as Ephron says, "Maintenance takes up so much of my life that I barely have time to sit down at the computer."  You (er, the female "you" among us) read it, and you can't but smile, sigh, nod and empathize. For example, a few lines from the section headed SKIN:
For exactly five minutes in 2004 StriVectin-SD was thought to be the Fountain of Youth. It instead turned out to be simply skin lotion, a bottle of which cost an arm and a leg. But meanwhile, for one brief shining moment, I believed it was the answer to everything. ....  Now it sits on the bathroom counter, taking up space, alongside similar testaments to my gullibility -- relics of the Retin-A yars and the glycolic-acid era and the La Prairie period. One of my good friends once gave me a tiny jar of La Mer cream, which I think cost about a hundred dollars a teaspoon. I still have it, since it is way too valuable to use.

See what I mean?

So maybe in your part of the world having your nails done is not de rigueur. Maybe you're perfectly happy using Dove or Nivea, no matter what the women's magazines say and no matter how much your beautician insists that Obliphica oil is the new Fountain of Youth. Or maybe you happen to love exercising and can't get enough of it. (Like you, my dear friend J., you know who you are). But on the whole, we women share similar hang-ups. If it's not our girth, it's our hair. If it's not our hair, it's our skin. We often spend an inordinate amount of time either on actual body-and-looks maintenance, or on worrying about it, reading about it, talking about it. I for one draw the line at dreaming about it.

Then there's the essay that every parent can identify with, laughing and wiping a tear or two: "Parenting in Three Stages". Gosh, is it ever difficult to choose a few sentences that will do this essay justice! But here are a select few:

From Stage I:
Back in the day when there were merely parents, as opposed to people who were engaged in parenting, being a parent was fairly straightforward ....In any event, suddenly, one day, there was this thing called parenting. ... Parenting meant playing Mozart CDs while you were pregnant, ... and breast-feeding your child until it was old enough to unbutton your blouse.

From Stage II:
Your adolescent says words you were not allowed to say while growing up, not that you had even heard of them until you read The Catcher in the Rye.
...
Your adolescent's weekly allowance is the size of the gross national product of Burkina Faso, a small, poverty-stricken African country neither you nor your adolescent had ever heard of until recently, when you both spent several days working on a social studies report about it.
From Stage III:

... four years quickly pass ... Your children go. Your children come back. Their tuition is raised. But eventually college ends, and they're gone for good. The nest is actually empty. You're still a parent, but your parenting days are over. Now what? There must be something you can do. But there isn't. There is nothing you can do. Trust me.
...
Meanwhile, you have an extra room. Your child's room. Do not under any circumstances leave your child's room as is.Your child's room is not a shrine. ... Turn it into a den, a gym, a guest room...
...
 ... every so often, your children come to visit. They are, amazingly, completely charming people. ... They survived you. You survived them.... don't dwell. There's no point. It's over. Except for the worrying. The worrying is forever.
Forgive me, but this is the point where I actually cried; at this last sentence, which I put in bold.

The last essay, "Considering the Alternative", broke my heart. Even though I knew Nora Ephron died in 2012. (I don't consider this to be a spoiler; only in the sense that it can spoil your mood, as it did mine.) I won't bother quoting any more from her essays; it's too difficult to choose -- so much of it is worth quoting, and so much of her writing has indeed been quoted over and over again. Even ending this post makes me sad -- it's as if I'm saying good-bye to her again.

Enough sentimental mush; go get yourself some Nora Ephron! And if you're not in the mood for reading, just watch one of her movies!


continue reading...


רוביק רוזנטל
Sep 06, 2013
מגנבה ועד וויבערס, מהשד העדתי עד ריקי כהן, מהרווחים הכלואים ועד הרוסים הלבנים. חברי הכנסת השתנו והפוליטיקה התיימרה להתחדש, אך גם הפוליטיקאים של תשע"ג ייצרו מילים וביטויים בקצב זהה לזה של דור הנפילים, פלוס העלגות ומינוס הבושה

continue reading...


רוביק רוזנטל
Aug 31, 2013
זהו, אוגוסט תם לו, ועמו חופשת הקיץ הארוכה של ילדי ישראל. לכבוד שנת הלימודים שנפתחה השבוע, הזירה הלשונית מביאה 22 הערות על האלף-בית העברי

continue reading...


רוביק רוזנטל
Aug 24, 2013
הטרנד האחרון של פייסבוק העברי הוא קבוצות המתנשאים, עילאיים וסבירים למיניהן. חלקן מכילות הגיגים שנונים למדי, בעוד אחרות הופכות ללא יותר מעוד עמוד בנאלי ומייגע

continue reading...


דנה זייברט - מילות קישור
20 Aug 2013 09:06:00 +0000
המושג מאש אפ מוכר מתחום המוזיקה - שילוב של סגנונות מוזיקליים שונים ביצירה אחת. אני גיליתי אותו לא מזמן גם בתחום  הספרות, כשערכתי את התרגום של עידן דרקולה בהוצאת אופוס. עידן דרקולה הוא סיפור היסטורי אלטרנטיבי - אפשר לקרוא לו גם "מה היה אילו". מה היה קורה אילו דרקולה נישא למלכה ויקטוריה והממלכה הבריטית של המאה ה-19 הייתה הופכת לאומת ערפדים? ואיך הייתה מתחילה ונגמרת פרשת ג'ק המרטש במציאות הזאת?
 קים ניומן הגאון אסף דמויות כיד הדמיון הטובה עליו - מהספרות, המציאות, ההיסטוריה והבדיון - ושיתף את כולם בסיפור שרקח. במרכזו גבר וערפדה שמתאהבים ועל הדרך מפצחים את תעלומת ג'ק המרטש, וכל זה בין הרבה צאצאים - שהם הערפדים משושלתו של דרקולה המחריד - ערפדים ותיקים ובני אנוש, שלא בוטחים אלה באלה, ודי בצדק כנראה. התיאורים של הערפדים פשוט מהממים בעוצמתם. סליחה על הדרמה אבל הם מבעיתים ומזוויעים במובן הטוב של המילה. הכול כל כך חי ומדמם. תענוג לקרוא.
עידן דרקולה הוא גם חגיגה לאוהבי הטריוויה, שמגלים דמויות מוכרות, מצליבים  ביניהן ומוצאים כל מיני הקשרים הזויים (יש בסוף פירוט של כמה מהדמויות, אבל ניומן אומר בפירוש שהוא לא מגלה הכול כדי שיהיה מעניין, והקוראים מוזמנים לגלות עוד רמזים בסיפור לדמויות נוספות),  אבל היא גם כיף בתור סיפור.
גם בלי האח של שרלוק הולמס והדמות מהשבוי מזנדה, והפרש הבודד וד"ר ג'קיל ועוד רבים, מדובר בספר שנון ומצחיק וסקסי.
ניומן רקם עוד היסטוריה אלטרנטיבית גם על ערפדים במלחמת העולם הראשונה ובארה"ב בהמשך הסדרה.
שימו לב לעטיפה היפה של הספר, דמוית הכרזות של המאה ה-19, STEP RIGHT UP!

 

continue reading...


דנה זייברט - מילות קישור
17 Aug 2013 06:55:00 +0000
לא קל לתרגם את הביטוי שבכותרת, תלוי בהקשר, בתרבות, בקהל יעד, במשלב ובמה לא. המשמעות  אגב:
A jinx is a condition of bad luck possibly by way of a curse
לפעמים תרגמתי אל תעשי עין הרע, או אל תפתחי עין, וגם אל תפתחי פה לשטן. היום ראיתי עוד הצעה יצירתית, גם אם מזרח תיכונית משהו:


 

continue reading...


Take Nina's Word for It
10 Aug 2013 16:44:00 +0000
.. so, as I was saying, I needed something to cheer me up. This is because, 5 months earlier, I underwent surgery -- see "What not to bring to hospital" . The surgeon had said recovery would take around 6 weeks, but 5 months later I was still in agony and parts of me weren't functioning. So no wonder I needed cheering up.

Of course, I got lots of emotional support from family and friends everywhere. My cousin Gail in Toronto took a practical approach: "Laughter is the best medicine," she said, and proceeded to put together a parcel of 5 humorous books and mailed them to me:
Nora Ephron: Crazy Salad Plus Nine (Pocket Books, 1984)
Nora Ephron: I Feel Bad About My Neck And Other Thoughts on Being A Woman (Vintage Books, 2008)
Tina Fey: Bossypants (Back Bay Books, 2012)
Joan Rivers: I Hate Everyone... Starting With Me (Berkley Books, 2012)
Mohsin Hamid: The Reluctant Fundamentalist (Anchor Canada ed., 2008)

At the time of writing this post, I've read most of the first Ephron; all of the second one; all of Bossypants; assorted chapters of the Joan Rivers one; and I've only peeked at the beginning of the Fundamentalist.

I started with Nora Ephron, because I was most familiar with her and trusted her to be good. After all, she wrote When Harry Met Sally, which I must have seen three times; and Sleepless in Seattle, ditto. She is astute and funny -- no one can contest that.

Nonetheless, Crazy Salad was a bit of a let down. It is somewhat dated, and very wordy. Ephron rambles on and on, eventually making her point. I could tell that writing of the rambling conversational kind came easily to her. And I suppose no one told her that sometimes less is more. But in 20 years or so, she learnt. Her later book, I Feel Bad etc., is better mainly because she makes her usually-excellent points more clearly and briefly. Not brief by any means, but briefer than 20 years earlier. Most of her essays, or articles, were written for magazines or other publications, and as such, perhaps she was encouraged to fill up a certain number of columns and/or inches. Or else no one dared criticize her :-)

As for subject matter -- some of the people she wrote about mean nothing to me (e.g. Barbara Howar), though they probably mean something to Americans of my generation. Some topics may have been very topical, relevant, at the forefront, even brave at the time; but by now they sound "been there, done that". However, other topics remain vital and important today too. A case in point is "Dealing with the, Uh, Problem", 28 [pocketbook] pages long, dated March 1973.

Uncharacteristically, after an intro of less than one page, Ephron states plainly: "This is an article about the feminine-hygiene spray, and how it was developed and sold. I will try to keep it witty and charming, but inevitably something is going to sneak in to remind you what this product is really about. This product is really about vaginal odor". (p. 98) Wow! Quite shocking for 1973.
Ephron continues to illustrate her point extensively: She quotes the super-vague, euphemistic language that promoters of this product used; she refers to research that demonstrates the product is unnecessary and unhealthy; she gives the history of the product; and quotes Ralph Nader's explanation of how the manufacturers and sellers "...exploit a person's sense of fear, a person's sense of being ugly, a person's sense of smelling badly" (p. 103) -- when, by "person", he basically means women.
Nor was Ralph Nader alone in this attitude: "'Honey,' said Bill Blass when asked to explain why his line of cosmetics included a so-called private deodorant, 'if there's a part of the human body to exploit you might as well get onto it.'" (p.117). Revlon, incidentally, has (or at least had, when Ephron wrote) several such products aimed at men, one of which carried the Bill Blass label.

Fast-forward to 40 years later. What has changed, except for the fact that more companies are making more money exploiting our fears? I don't know how many intimate sprays and liquid soaps are on the market these days; when I see this category at the supermarket or drugstore I just walk on. My doctors always told me that any gentle soap, such as baby soap, will do just fine.

So much for Nora Ephron's first book.
Next: Her last book, I Feel Bad About My Neck. I found it very worth-while. It's much shorter, so I suppose my post will be shorter, too :-)


continue reading...


רוביק רוזנטל
Aug 02, 2013
אין צורך בהשכלה רפואית ובניסיון אישי כדי לקרוא את "מלכת כל המחלות" מאת סידהרתא מוחרג'י. שכן גם ללא כל אלו, תיאוריו הקשים והמפורטים של מחלת הסרטן וההתמודדות עמה, הופך אותו לקריאת חובה ולספר שקשה להניח

continue reading...


Take Nina's Word for It
27 Jul 2013 15:44:00 +0000
Shortly after posting the previous post -- the one saying how wonderful the book World's Fair is -- I suddenly realized which book it reminded me of. I'm quite sure this didn't occur to me at all while I was actually engrossed in Doctorow's novel. But once the thought popped up, it seemed to me obvious.

I'm referring to Amos Oz's A Tale of Love and Darkness.

Oz's book is an autobiography that reads much like a [very convincing] novel; Doctorow's book is a novel that reads much like an autobiography. Except that it can't be -- no child remembers such details, with such vividness, of his childhood. Then again, though the book may not be an autobiography, it does rely heavily on Doctorow's childhood memories, both conscious and subconscious ones, as is made plain in the fascinating New York Times essay Doctorow Revisits the 'World's Fair' of his Novel by Herbert Mitgang.

The large paperback copy of World's Fair I was reading is a second-hand book -- no idea where I got it -- that is littered with comments penciled in the margins. I'd say "adorned" rather than "littered" were the comments interesting or enlightening. But the reader took the persona's voice much too literally. Edgar-the-child waxes lyrical and philosophical about the sights and sounds around him, and describes what happens to him in language and in a depth that suit an older author looking back on his childhood, not a six-, seven- or eight-year old boy. I wonder whether the original owner of the book ever figured that out.

Some of Doctorow's memories and references mean nothing to me, because I have a very sketchy knowledge of New York City, and suspect I've never even been to the Bronx -- where so much of the story takes place. Not to mention that the numerous names the narrator, Edgar, mentions of radio programs, radio announcers and narrators, popular sports players and others are totally unfamiliar to me. Whereas when Amos Oz mentions people, places and characteristics of daily life of Israel in its early days, it evokes in me powerful memories and associations.

For example: Making a phone call was a Special Occasion. You (or more likely your parents) dressed up in your Sunday -- I mean Saturday -- best, and walked into the center of town (not on the weekend, of course!) to the only drugstore/pharmacy within miles; where you got permission to use the heavy, black Bakelite phone, and the owner flipped a special switch, and you called your uncle or cousin in a faraway city (like maybe 100 km away), who has been told in advance, by postcard, that you'd be phoning on such and such-a-day and time. Then there's the smell of olives, or pickles, bought at the local grocery, fished out of a large tin or barrel, and weighed on old fashioned, heavy metal scales.

Both Doctorow and Oz have an exuberant, hilarious way of describing the games and the mischief the boys (Edgar -- be it the real or the fictitious one -- and Amos) got up to. Both boys were avid readers of whatever they could lay their hands on. Both were highly aware of, and sensitive to, the ups and downs of the complex relationship between their parents -- far more aware than their parents realized. And both authors must have done some serious research to be able to write convincingly about their ancestors; though Oz goes into that far deeper than Doctorow (which is in keeping with the stated scope of each book, so that's fine.)

There are plenty of other points of resemblance, but as I said in my previous post -- this is not an academic paper. This is just me musing about how Book A suddenly reminded me of Book B.

I've been trying to anticipate your reactions:
Some may agree, to this or that extent.
Some may say, "Ma pit'om?!", i.e., "what are you talking about?!" "since when?" or even "rubbish!"
Others may say, "Well, I liked World's F, so I'll probably like A Tale of." And then -- hopefully -- they'll read it; and either agree or disagree.
But what about those who'll say, "Didn't care much for Amos Oz's story, so I won't bother reading Doctorow's." Or vice versa. Either of which would be a pity. But such is life. You can't get everyone to read the book which you thought of as a Life Changer. And no-one likes being told, "Oh, but you must read The Adventures of Jumping Jack of Java", or "The Secret to Superb Sex after Sixty"!"

So that's it for today.

*               *             *

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jul 27, 2013
יאיר לפיד התייחס בחיוך דיפלומטי לסוגיית הלפידומטור, האתר מחולל הנאומים שנבנה לכבודו ברשת, ומבוסס על מאמרים ונאומים שלו. "נעלבתי כי הוא כותב יותר טוב ממני", אמר. לא בטוח שלפיד אמור לאהוב את האתר הזה, שהוא הברקת רשת מרשימה, וכדאי דווקא שיפיק ממנו לקח מסוים. כדי לעזור לו, "הזירה הלשונית" מביאה בפניו ובפניכם את מילון המושגים (ויש שיאמרו - הקלישאות) המלא

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jul 20, 2013
יודעים מה זה "דוס טרור"? ומה לגבי "רחפנים?" המילון הדתי לאומי של שגיא שקד ילמד אתכם כל מה שאתם צריכים לדעת על הסלנג של העולם הדתי; וגם: הקשר הישראלי של טוני סופרנו

continue reading...


Take Nina's Word for It
13 Jul 2013 14:05:00 +0000
This is not a book review.

Over the years, since early 1996, I've more-or-less kept track of what I read, and have written over 200 book reviews for my own pleasure. Some are mere two-or-three- word impressions, such as "As suspense thrillers go, not bad" (Vertical Run, by Joseph Garber); "Eminently forgettable" (Clean Break, by Val McDermid); "Delightful and witty" (Mort, by Terry Pratchett); Some are puzzled ruminations about the storyline and characters, e.g. the 1235 words I wrote trying to figure out Kazuo Ishiguro's When We Were Orphans.

Then comes a book like World's Fair and leaves me speechless.
It's simply a Good Book. A shining example of what literature is all about.
I have no desire to analyze it and define what makes it so good. That would be "work", like writing a term paper. It would require re-reading it not for the sake of enjoying it all over again, but for the sake of taking it apart, finding quotations to support or exemplify my "findings" and "conclusions". That's not fun.

It took me a while to read, switching from the large soft-cover to my Kindle and back. It's not an unputdownable novel. I put it down several times, whether because I reached a chapter which was Greek to me -- say all about baseball or football in America in the 1930s; or because I reached a sad chapter and wanted something to cheer me up. Of which I had plenty, since my cousin Gail in Canada, avowing that "Laughter is the best medicine", sent me half a dozen humorous books (Nora Ephron, Tina Fey, Joan Rivers, and more). Mind you, World's Fair has its fair share of humorous passages. One that comes to mind is chapter 18, which describes Edgar (the protagonist) and his friend Bertram's "pretend", swashbuckling games. And the beginning of chapter 27, the essay that Edgar wrote and sent to the World's Fair on the theme of the Typical American Boy -- funny, incredibly moving and thought-provoking.

So there. I've finished reading the novel, and I'm not going to review it.

But if you're ever in the mood to drop best-sellers, pulp fiction, and pretentious blah blah, and lose yourself in a Really Good Book, try World's Fair.



continue reading...


רוביק רוזנטל
Jul 13, 2013
הסערה שנוצרה סביב המילה שלחש גבי אשכנזי באזנה של אורלי וילנאי היא למעשה עניין לשוני: האם "כוסית" היא עלבון, או שמא מחמאה לגיטימית? בכל הנושא רק דבר אחד בטוח: מיוצא גולני כמו גבי אשכנזי, אין צורך לצפות לרגישות פמיניסטית

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jul 05, 2013
בספרו החדש והמצוין, מאיר שלו משתעשע עם העברית, מכריז חרם על המילה "מקסים" ומשחק עם דובים ואריות. וגם - מי זו הדודה רובי (רמז: היא לא קרובת משפחה)

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jun 27, 2013
הציטוט מפיו של השופט אליקים רובינשטיין, בדבר פתיחת בתי העסק בשבת, החזיר את "ישראבלוף" הגששית לתודעה, ולא במקרה; לונדון וקירשנבאום יוצאים לסיבוב הופעות, אבל מי עשה סיבוב על יאיר לפיד?

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jun 20, 2013
עוד לפני שהיה לנשיא האהוב ביותר בתולדותינו, שמעון פרס היה פוליטיקאי משופשף ואומן רטוריקה מרשים. לכבוד חגיגות יום ההולדת הגרנדיוזיות, "הזירה הלשונית" סוקרת את קורותיו של פרס הנואם

continue reading...


דנה זייברט - מילות קישור
17 Jun 2013 07:34:00 +0000
כשתרגמתי את הקומיקס החדש זיטה ילדת החלל, נתקלתי בכמה בעיות. בעיקר לא ידעתי אם חלק מהמושגים הם יציר דמיונו הקודח של המחבר, ואם הוא מרפרר לדברים אמיתיים או מומצאים. לא הייתי צריכה לשבור את הראש יותר מדי.  חיפשתי את בן האטקה, המחבר, בפייסבוק, כתבתי לו שאני מתרגמת את הספר שלו לעברית ואם הוא מסכים שאשאל כמה שאלות כדי להיות מדויקת. הוא ענה בלבביות ובהומור על כל שאלותיי. ובכל זאת מרגיע משהו לדעת שהוא לעולם לא יוכל לדעת אם באמת תרגמתי נכון.
כשהוא קיבל את העותק שלו בעברית הוא התלהב וכתב על זה בבלוג שלו.
ככלל, מומלץ לתרגם ספר של איש מתוק ומוכשר ברמות קשות.
הספר מיועד לילדים מגיל שש ועד בכלל, הציורים מרהיבים ביופיים ובחמידותם.


continue reading...


רוביק רוזנטל
Jun 13, 2013
לקראת סדרת הופעות הפרידה הסופיות בהחלט של להקת כוורת, אחד ממותגי העל של התרבות הישראלית, מקבץ הערות לשוניות, וקצת מעבר ללשון

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jun 06, 2013
המילון הצה"לי הראשון מגדיר באופן רשמי מי לוחם ומי לא; בני גנץ עוקץ את נפתלי בנט (אבל מספק לו אלונקה) ויאיר לפיד אמנם לא הציל את הכלכלה, אבל הכיר לנו כמה דמויות חדשות. הזירה הלשונית במהדורה ירוקה במיוחד

continue reading...


רוביק רוזנטל
May 30, 2013
החייל עצמו אמנם שוחרר, אך הביטוי "גלעד שליט" הפך שגור בפי העם הישראלי והפלשתינאי כאחד. במיוחד בצורת הרבים שלו. וגם: איזה ספר נכתב בסמארטפון עם כפפה?

continue reading...


רוביק רוזנטל
May 23, 2013
העונה השנייה של "מעושרות 2" מציגה לראווה בין היתר את השפה של האלפיון העליון. זו, כפי שאפשר היה לשער, אינה דומה לאלפיון עליון בריטי או צרפתי. למעושרות יחד, ולכל אחת לחוד, שפה ישראלית ממוצעת שלא השתדרגה עם חשבון הבנק. עם זאת, כל אחת מהחמש התמקמה במקום אחר בישראלית, הפסיפס שנוצר מרתק, משעשע, ולא אחת מביך

continue reading...


רוביק רוזנטל
May 16, 2013
הכותל המערבי נמצא בלב המחלוקת בימים אלו, ואין טוב מחג השבועות להצגת מילון קצר בנושא קיר האבנים המוכר ביותר בעולם

continue reading...


רוביק רוזנטל
May 09, 2013
15 שאלות על ירושלים ליום ירושלים שחל השבוע, ותשובות בצידן, מהו באמת מקור השימוש במילה "זין" וגם: גדוד מגיני השפה מכה שנית

continue reading...


רוביק רוזנטל
Apr 25, 2013
סערת הטפילים שיצר מיקי לוי היא בעיקר עניין סמנטי, למה האיבר הגברי מיוצג על ידי האות השביעית וגדוד מגיני השפה העברית חוגג תשעים

continue reading...


רוביק רוזנטל
Apr 18, 2013
לא מעט השתנה בצבא מאז התגייס אליו דור הסמארטפונים והפייסבוק. הנהלים התחלפו, התפיסה השתנתה ועמם גם השפה הצבאית. הספר "תדע כל אם עברייה" מציג תמונה מקיפה של שינויים אלו. לפניכם מילון הצבא החדש

continue reading...


גבי דנון - בלשנות אונליין
17 Apr 2013 18:18:09 +0000
בימים האחרונים אני מבלה חלק ניכר מהזמן הפנוי שאין לי בנבירה באוסף האוצרות המופלא של ה-Public Domain Review. אחת התגליות היותר ביזאריות שלי שם היא ספר מ-1816 בשם The Danger of Premature Interment ("הסכנה של קבורה מוקדמת"). נא לא לזלזל, זה ספר רציני עד מוות, שמסביר ומדגים בעזרת מקרים אמיתיים (!) שאם לא נזהרים, עלולים […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Apr 11, 2013
כיצד הפך הערס מ"בחור פיקח" לעבריין אלים, איך קוראים לגרגירי החומוס שאוכלים לצד הבירה ומתי בפעם האחרונה אכלתם לוקשים?

continue reading...


רוביק רוזנטל
Mar 28, 2013
תמונת ההליכה המשותפת של אובמה ונתניהו בחליפות הזכירה לרבים סצנה מסרט של טרנטינו ודרשה חיקוי מיידי; אלי גוטמן המציא לעצמו שם תואר וגם: כיצד אין להשתמש במילה "אין"

continue reading...


שחר פלד - פלד.קום
21 Mar 2013 08:00:00 +0000
ב"נפש הפרא" מתאר לוי-שטראוס את הבריקולר המיומן במלאכות רבות ויודע להרכיב דברים ישנים בדרכים חדשות ולהתאים את הפרויקט שלו למאגר סופי של חומרים וכלים. לפעמים אני מעודד את עצמי כמה חירותי יוזמתי ונאה להיות מתרגם להשכיר שהוא גם משווק מנהל חשבונות תולש שערות פס ייצור בקרת איכות ושירות לקוחות אבל אז אני מתעייף ושואל את […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Mar 21, 2013
ממשלת נתניהו השלישית פוגשת את ההגדה של פסח, יולי אדלשטיין בהערה אנטישמית בכנסת וגם: מהי משמעות הביטוי "איפה שמתאבלים, מישהו מת"?

continue reading...


רוביק רוזנטל
Mar 14, 2013
בתשדיר פרסומת תמים חושף אדיר מילר תת תרבות לשונית שחרטה על דגלה את המלעיל; נפתלי בנט חייב להפסיק עם ה"אחי" וכיצד נולדה המילה "סוציומט"?

continue reading...


אביגיל בורשטיין - אותיות, סימני פיסוק ורווחים
12 Mar 2013 09:18:29 +0000
הכותרת פרובוקטיבית אבל מדובר בעניין פשוט, לעיתים בלתי מודע. דמיינו לכם ספר עיון המשתמש בדוגמאות שונות כדי להדגים את הנאמר. נניח משפט כמו: The doctor explained the results to the patient. ובכן, מה התמונה המנטלית שהצטיירה בדמיונכם? רופא או רופאה? מטופל או מטופלת? חלקכם חושב אולי שאין בכך כל חשיבות אבל בעיני זה חשוב. ולכן […]

continue reading...


שחר פלד - פלד.קום
11 Mar 2013 19:34:16 +0000
לפעמים אתה מוצא איזו פיסת נייר שמזכירה לך את מה שהיית צריך לדעת כאשר הפיסה הזו הופקה אבל אתה יודע רק עתה. אם אתה כבר יודע מה איכפת לך מתי? מה איכפת לך שלא ידעת אז? אם נפלה עליך תרדמה של שבעים שנה, מה איכפת לך מזה בשנה השבעים ואחת? אתה כבר ער, לא? אבל […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Mar 07, 2013
הארבה שפקד את מחוזותינו השבוע הוא הרבה יותר מסתם חגב; הפוליטיקאים שלנו עוסקים בשירה בזמנם החופשי ומהי המשמעות של "עשה לי סנפלינג על הריסים"?

continue reading...


שחר פלד - פלד.קום
04 Mar 2013 22:19:33 +0000
האם אפשר שהישראלית עוד תבצע הנשמה מלאכותית לעברית? אנשי אגודת המתרגמים אוהבים להביא את גלעד צוקרמן לארועים. קהל היעד מורכב מאנשים שהעברית יקרה להם, ולכן הם מתרגזים כשאומרים להם שהישראלית ירשה אותה. מבחינת האגודה, עדיף מתרגם נרגז ממתרגם רדום. אם נרדמים יותר מדי פעמים כבר לא באים יותר למפגשים. כך, או כך, מאחר והייתי בין […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Feb 28, 2013
פרשת "עמרוסי והפאקֶטים" הולכת ומסתעפת, ויחד אתה מתברר שמגוון הדרכים להעביר כסף שחור הולך ומתרחב. להלן המילון שלם (והלא סופי). וגם: שנתיים למותה של נתיבה בן יהודה

continue reading...


גבי דנון - בלשנות אונליין
22 Feb 2013 15:55:56 +0000
במהלך העבודות על הכנת תחפושת רובוט לשני הבנים שלי, מצאתי את עצמי תוהה איך בעצם הוגים את הרבים של "רובוט": ròbotim או robòtim? למרות שיש לי (וכנראה לרוב דוברי העברית) העדפה לגרסה  עם הטעם על ההברה הראשונה, גם האפשרות של הטעם על ההברה השניה באה בחשבון מבחינתי. השאלה הבלשנית היא למה בעצם יש כאן התלבטות […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Feb 14, 2013
ההחלטה תפוג או תתפוגג,מהי צורת הרבים של "אמו" והאם ניתן לנצח את המשחק?

continue reading...


רוביק רוזנטל
Feb 07, 2013
החוט המקשר בין הסימפסונס, כדורגל, אומללות, מספרי טלפון והמצאת ההמנון

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jan 31, 2013
אוהדי בית"ר מחפשים טוהר, מתחרי "מאסטר שף" נאחזים באלוהים וכיצד נוכחים "הגששים" בחיינו

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jan 24, 2013
על קלישאות ליל הבחירות,משטרת החתולים והאם העברית והיהודית הן אותה שפה?

continue reading...


גבי דנון - בלשנות אונליין
16 Jan 2013 07:25:44 +0000
כמו שכבר כתבתי כאן הרבה פעמים (לצערי), הקשר בין הדיווחים בעיתונות לבין העובדות שעליהן הם "מדווחים" הוא לעתים קרובות די רופף. והנה עוד דוגמא טריה, הפעם מחו"ל: אתר החדשות NPR מדווח ש"דו-לשוניות עשויה למנוע אלצהיימר". מדהים, לא? אז זהו, שכן- אם זה היה מבוסס על משהו; אלא שלגמרי במקרה, זה לא ממש מבוסס. לזכותם ייאמר […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jan 10, 2013
אפילו יוצרי תשדירי תעמולת הבחירות מבינים שערכם שולי, ומשתמשים בהם להפצת מילות מחץ חלולות. וגם: תערוכה העוסקת ביהדות בוכרה

continue reading...


שחר פלד - פלד.קום
06 Jan 2013 09:50:48 +0000
פוסט נפלא שפרסמה רות מוריס ב-ITA2001 מה המתרגם עושה!

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jan 03, 2013
סיקור ספרי הלשון שיצאו בשנה החולפת פורש סוגי עברית שלא ידעתם שקיימים. וגם: מיהו גבר בגברים חוץ מאריק שרון?

continue reading...


רוביק רוזנטל
Dec 27, 2012
נכון שהמילה "גנבה" היא תקנית, אבל לא מקובלת. איזה צורות למילה "גנבת" כן קיימות? וגם: מה הכוונה ב"אשכנזי ביך ביך"?

continue reading...


גבי דנון - בלשנות אונליין
23 Dec 2012 18:09:38 +0000
לפעמים אנחנו שוכחים עד כמה המשימה של שימוש בשפה היא משימה מורכבת, ולא מספיק נותנים קרדיט למוח שלנו על העבודה המדהימה שהוא עושה. אבל גם בתוכנה הכי משוכללת יש פה ושם באגים, ולפעמים הבאגים האלה הם הדבר הכי נחמד שיש. בשבוע שעבר הוזמנתי לתת הרצאה באוניברסיטה העברית. למרות שהרצאות בבלשנות הן בד"כ באנגלית, בפורום המצומצם […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Dec 20, 2012
לא רק "וויבערס" כונו הנשים במהלך השנים, אלא גם "צ'פצ'ולות" ו"ביצ'יות". מאיפה זה נובע? וגם: אריק בנאדו מתגלה כהפתעת העונה ויש גם מילון סלנגים חדש

continue reading...


רוביק רוזנטל
Dec 13, 2012
בעקבות הקמפיין החדש של ש"ס, איפה עוד כיכבה המילה "נשמה" בבחירות? וגם: אליעזר בן יהודה אחראי על שבעה מהלכים מופתיים ולא בטוח שכולנו בני לוי

continue reading...


רוביק רוזנטל
Dec 06, 2012
תרגומים מעברית לאנגלית לא נשמעים תמיד טוב כל כך, על מה מרמז שם המפלגה "התנועה" ואיזה סלנגים הביאו לחיינו המסרונים?

continue reading...


רוביק רוזנטל
Dec 02, 2012
האקדמיה הולכת לקראת הנשים, אבל קשה לעכל את השינוי. אנשי השמאל הפכו לסמולנים והאם השפה ב"למלא את החלל" תואמת את המציאות?

continue reading...


Amir Aharoni - Aharoni in Unicode, ya mama
13 Nov 2012 19:56:25 +0000
I often help my friends and family members open email accounts. Sometimes they are starting to use the Internet and sometimes they move from old email services (Yahoo, Walla!, ISP) to something modern (like it or not, Gmail). At some point they have to fill their name, which will appear in the “from” field. And […]

continue reading...


גבי דנון - בלשנות אונליין
09 Nov 2012 07:27:23 +0000
השבוע הגיע אלי מייל מהאוניברסיטה עם הכותרת הבאה: Group purchase of a real-time machine אולי זה בגלל שכשהייתי ילד ראיתי יותר מדי פעמים את "מנהרת הזמן" (החופש הגדול לא היה החופש הגדול בלי זה), אבל כשראיתי את הכותרת הצלחתי להתעלם מהמקף, ולתהות אם יש באוניברסיטה עוד כמה דברים מגניבים שלא ידעתי עליהם חוץ מאשר קניה […]

continue reading...


Amir Aharoni - Aharoni in Unicode, ya mama
03 Nov 2012 14:03:04 +0000
I’m in an Internet cafe in Mumbai. I tried to install Firefox with the Marathi interface, but on the computers here fonts for languages of India are not installed. That’s right – on computers in India fonts for languages of India are not installed. Hence, installing Firefox in Marathi failed at the very first stage, […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Nov 01, 2012
ביבי נחוש לחזק אותנו, אנשי הכתוביות נחושים לחנך אותנו וספר חדש מציע אוסף אמרות ופתגמים אתיופים

continue reading...


רוביק רוזנטל
Oct 25, 2012
על הקשר בין אוכל מקומי לביטויים שהושרשו בשפה, צה"ל ממשיך להמציא לנו פעלים והסופרת כליל זיספאל מפליאה להשתמש בתנ"כית בספר חדש

continue reading...


רוביק רוזנטל
Oct 18, 2012
על הכיסא של משה כחלון, חגיגות המאה למכללת דוד ילין ותרומתו האדירה של ילין לשפה העברית. ואלי גוטמן תורם את משפט השבוע

continue reading...


דנה זייברט - מילות קישור
13 Oct 2012 13:29:00 +0000

גבי דנון - בלשנות אונליין
12 Oct 2012 18:35:31 +0000
חופש סוכות היה חופש ארוך, וכמו עוד הרבה הורים לילדים קטנים גם אנחנו נאלצנו לנקוט בצעדים נואשים. למשל, לקחת מבלוקבסטר DVD של ET. גם כילד לא ממש אהבתי את הסרט הזה, ודעתי לא השתנתה הרבה מאז, אבל הילדים דווקא נהנו. דבר אחד שכן השתנה מאז שהייתי ילד זה שהפכתי (משום מה) לבלשן. והנה משהו שלא […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Oct 11, 2012
לכבוד הבחירות הקרבות מעדכן רוביק רוזנטל מזמור מבחירות 2006, מייעץ לשאול מופז, עונה על שאלות ואפילו מפרק עוף

continue reading...


רוביק רוזנטל
Oct 04, 2012
מה הקשר בין הסרס"פ לכובע הצבאי? ומה נחלק לשלושה חלקים? וגם: הפנינים של יעקב שרת. הזירה הלשונית עולה על מדים ומשננת פתגמים

continue reading...


אמיר אהרוני - חיפושים כמשל
01 Oct 2012 17:45:29 +0000
גבי דנון כתב בבלוג שלו על התרגום הבעייתי באתר טוויטר: "aharoni נעקב על־ידי Phoebe". הבעיה הנדונה היא לא הערבוב של כתב עברי ולטיני – זאת בעיה אחרת שמגיעה לה רשומה משלה. הבעיה היא ה„נעקב” – שימוש בסביל שנשמע מוזר בעברית. זאת בעיה אמתית לגמרי. אני שונא את ה„נעקב” הזה. הסיבה לתרגום הזה היא לא רק […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Sep 27, 2012
לכבוד המעבר לשעון חורף, הזירה הלשונית מתחקה אחרי ההיסטוריה של השעונים. וגם: שלל ביטויים מהנים ביידיש, לשימושכם

continue reading...


רוביק רוזנטל
Sep 20, 2012
איזו סיבה יש לכריסטיאנו רונאלדו להיות עצוב? על אילו חטאים כתב ביאליק בגיל 17? ומהו ההבדל בין נאורות להארה? הזירה הלשונית עונה על הכל

continue reading...


רוביק רוזנטל
Sep 18, 2012
בעקבות פטירתו של חתן פרס ישראל חיים חפר, אנו מביאים לכם את טור הזירה הלשונית מחודש מאי 2011 העוסק בפזמוניו הבלתי נשכחים

continue reading...


רוביק רוזנטל
Sep 13, 2012
מהחזרה של גלעד שליט הביתה, דרך הדרת הנשים, הברווז הגרעיני והישדרות VIP - הזירה הלשונית עם המילים של שנת תשע"ב

continue reading...


רוביק רוזנטל
Sep 06, 2012
ספר חדש עושה כבוד למורשת הייקים, סטודנטים מציעים שמות עבריים חלופיים לרשתות ישראליות עם שמות לועזיים ולאן נעלמה הריש המתגלגלת של דן קנר?

continue reading...


רוביק רוזנטל
Aug 16, 2012
מתברר שגם אפס מדליות יכולות להכניס אותנו לראש רשימה כלשהי באולימפיאדה. וגם: הנסיך, חבר להקת הבנים וואן דיירקשן וכוכבת סרטי ערפדים משפיעים על הורי בריטניה כשהם ניגשים לתת שם לילדיהם. הזירה הלשונית

continue reading...


רוביק רוזנטל
Aug 09, 2012
בעוד רוב כוכבי הריאליטי מספקים לנו חידושי לשון, תורג'י מתמקד במה שהוא טוב בו - קללות. וגם - היציאה הלשונית המוצלחת של ירון לונדון וסערת מקל הפז"ם והפצ'ולי. הזירה הלשונית

continue reading...


Amir Aharoni - Aharoni in Unicode, ya mama
07 Aug 2012 08:42:49 +0000
I received this email from Safari Books Online: The email is written in English, but notice how the text is aligned unusually to the right. Notice also that the punctuation marks appear at the wrong end of the sentence. I used Firefox developer tools to apply the correct direction, and saw it correctly: This happens […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Aug 02, 2012
מגש האופיום, דובים רוסים, בעיטת הדולפין. לא, המדור לא הוזה, אלה רק חלק מרשימת ביטויים מעניינים מעולם הספורט. וגם: אי אפשר בלי השירה של משה גרטל

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jul 26, 2012
מה הקשר בין תורג'י והרוצח מקולורדו? ומה הקשר בינהם לאורגיות? וגם - ספר חדש מרכז פתגמים מרוקאים ואנחנו מציעים מילון קצר לתקופת המיתון

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jul 19, 2012
לכבוד התוכנית "מי יפיל את המאסטר", מביא המדור מילון קוסמים חלקי, וגם: מדוע עורכי דין מתעקשים לצרף לשמם את התואר?

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jul 12, 2012
מיהו הזוי? מדוע פעם היו קרעפלך ורוגעלך והיום ביסלי וכיפלי? ומאין הגיעו העכבר והעטלף? אתם שאלתם, הזירה הלשונית עונה

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jun 28, 2012
ספר חדש נכנס לקרביים של סוגיית שמות הרחובות בישראל, הגאדג'טים מקבלים שמות עבריים ומהי בעיטה מלאה? הזירה הלשונית

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jun 21, 2012
מתי הפכו המזגן והניאון לסמל הג'ובניקים? מה הקשר בין הפזמונאי דודו ברק, אוהדי נבחרת אירלנד ווינסטון צ'רצ'יל? ועל מה עבדה דפנה לוסטיג בדם, יזע ומסקרה? הזירה הלשונית

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jun 14, 2012
אמנם לא נמצאה יורשת ראויה לליטל סמדג'ה, אבל גם בעונה השלישית היפות והחנונים מספקים לא מעט רגעים לשוניים מרתקים. וגם - פרשת השלוחים והשלופים לא מניחה לקובי פרץ. הזירה הלשונית

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jun 07, 2012
הרבה שירים נכתבו על ארצות אירופה המשתתפות ביורו, קוראת אחת תוהה מדוע בעייתי להשוות בין סרטן לעובדים זרים ותמר גלבץ שוב מפגינה יצירתיות. הזירה הלשונית

continue reading...


רוביק רוזנטל
May 31, 2012
לא רק לירושלמים ולתל אביבים יש שפה ייחודית להם, גם המילון החיפאי הוא די עשיר. ובכלל - איך צריך לומר, חיפאי או חיפני? הזירה הלשונית עולה צפונה

continue reading...


שחר פלד - פלד.קום
30 May 2012 13:33:52 +0000
I ran into this invigorating snapping match among philosophers: (Quoted from: http://en.wikipedia.org/wiki/Jacques_Derrida) Searle exemplified his view on deconstruction in The New York Review of Books, February 2, 1984;[103] for example: “ …anyone who reads deconstructive texts with an open mind is likely to be struck by the same phenomena that initially surprised me: the low […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
May 24, 2012
מהי ארץ הנקניקים? איך קוראים לזקנות המופיעות על במת האירווזיון? למה הקרואטים בכיינים? ומה הקשר של בני סלע לסיפור? לאירוויזיון שפה משלו

continue reading...


אמיר אהרוני - חיפושים כמשל
18 May 2012 08:26:56 +0000
איך יודעים שעובדי גוגל לא משתמשים בשירותי גוגל בעברית? נכנסים לשירות „כונן Google” החדש. במסך הפתיחה כתוב: כונן Google זמין עבור: מחשב ו-Mac Chrome OS iPhone ו-iPad (בקרוב) מכשירי Android מחשב ו-Mac, אתם מבינים? גם מחשב, וגם Mac. ואם נדבר ברצינות, אז הכוונה כנראה ל־PC. ליתר דיוק, למה שמשתמשי Mac, המזלזלים במשתמשי מערכות ההפעלה אחרות […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
May 17, 2012
מתברר שאבי לוזון דובר יידיש, האייפון, לעומת זאת, דובר איזו שפה שבא לו באותו רגע והניסיונות של הכתוביות הטלוויזיוניות לתקן שגיאות בדיבור נכשלים לא מעט. הזירה הלשונית

continue reading...


Amir Aharoni - Aharoni in Unicode, ya mama
12 May 2012 08:52:31 +0000
Other highlights Of course, the Turkic Wikimedia Conference had many other highlights except my talks and workshops. Jonas Öberg from Creative Commons delivered a keynote speech about the importance of letting people freely share their works, especially with regards to cultures which are not as known as the American or the Western European, such as […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
May 10, 2012
שרבוטים על מפית, נישואים בעל כורחם, תרגיל מקריח - אלה רק חלק מהכינויים שניתנו למהלך הפוליטי של בנימין נתניהו ושאול מופז. הזירה הלשונית עם גל הדימויים שאחרי הפצצה

continue reading...


Amir Aharoni - Aharoni in Unicode, ya mama
06 May 2012 18:00:24 +0000
Another technical issue that bothered many people in the Turkic Wikimedia Conference in Almaty is support for their language in Google Translate. Though this is not directly related to Wikimedia, I was asked about this repeatedly by the participants, as well as by local journalists who interviewed me. Some people even referred to it as […]

continue reading...


שחר פלד - פלד.קום
03 May 2012 15:34:00 +0000
סבתי היתה תמיד נאנחת ואומרת משהו כמו: "עס זול זיין פאר דיר" – כלומר: כל מה שאני סובלת עכשיו, שיהיה בשבילך… או במילים אחרות: "כפרה עליך". לא אכנס לשקע הקל שנטל האשמה של קשישה למודת סבל יכול ליצור במערך הפסיכולוגי של ילד בשנותיו ההתפתחותיות – אלא אעסוק דווקא בפן אחר של הרעיון הזה של משמעות […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
May 03, 2012
בעקבות פרשת יובל דיסקין - כיצד הפך הכינוי "משיח" לפוגע? איך קרה שהעיצור ה' נעלם מהשפה העברית? ומשפט השבוע מתייחס לידידות בין יאיר לפיד לחרדים. הזירה הלשונית

continue reading...


Amir Aharoni - Aharoni in Unicode, ya mama
26 Apr 2012 12:03:12 +0000
The technical issue that the participants of the Turkic Wikimedia Conference in Almaty asked me about more than anything else is migrating templates from bigger Wikipedias. MediaWiki Templates are one of the most important tools for writing Wikipedia articles more effectively and for making them informative, eye-pleasing and easier to read. For the article writers, […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Apr 19, 2012
פרשת אייזנר עוררה גם עניין לשוני - האם רוכבי האופניים הם אנרכיסטים? פרובוקטורים? תומכי טרור. וגם - ספר חדש ומקסים מאגד שירים ביידיש עם התרגום שלהם בעברית

continue reading...


שחר פלד - פלד.קום
12 Apr 2012 13:19:29 +0000
כסף מתמיר ערך בצורה שקופה. הערך המיוחס לפעילויות ומוצרים, למעשה הערך המיוחס לעצם תוצר החיים של אנשים, מותמר לכסף באופן המאפשר לאחרים להתחלק בערך זה. העלמה אֶמֶט מלמדת כתת מאותגרים הממוקמת בתוך בית ספר רגיל בעקבות מיינסטרימינג. המשכורת שהיא מקבלת מתמירה את ערך פועלה הנמרץ למדיום שקוף של ערך קונצנזואלי המאפשר לה להמיר את ערך […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Apr 12, 2012
מה זה מחמטוש? ורץ קנקן? התשובות במילון הזובור הצה"לי. וגם - האייפד בדרכו להפוך לשם גנרי וכמה הסברים למקור שמן של החברות גדולות בעולם

continue reading...


רוביק רוזנטל
Apr 05, 2012
גמר "האח הגדול" סיפק לא מעט רגעים לשוניים, וגם הזכיר לנו כאלה ממהלך העונה, וגם - "חד גדיא" בנוסח פרובאנס. הזירה הלשונית לומדת לאהוב את האח הגדול, ובעיקר את סער סקלי

continue reading...


רון כוזר "בין... לבין..."
03 Apr 2012 23:28:21 +0300
יש מספר תנוחות ביוגה שיש להן וריאציה קשה יותר בצורה מפותלת. למשל, תנוחת המשולש, הנקראת בסנסקריט utthita trikonasana. מרכיבי השם הם: utthita = מתיחה מאומצת, tri-kona = תלת-זווית, כלומר משולש, asana = תנוחה. וכך היא נראית:...

continue reading...


רוביק רוזנטל
Mar 29, 2012
השימוש של שלומי שבת במילה "כושים" חשף את הבעייתיות שברעיון התקינות הפוליטית, לגילה אדרעי יש שפה עשירה ושפע דימויים והקבלה הפכה לערימה של אמונות טפלות. הזירה הלשונית

continue reading...


רוביק רוזנטל
Mar 15, 2012
השבוע מוקדשת הזירה הלשונית אך ורק לשאלות שלכם. מה מקור המילה אשכרה? למה מזהירים מפני סכנת חיים ולא סכנת מוות? מהו ההבדל בין לפשתן ולהשתין? ומה ההיסטוריה הלשונית של המרמור?

continue reading...


רון כוזר "בין... לבין..."
12 Mar 2012 08:07:36 +0200
הַתִּקְוָה הַמִּתְחַדֶּשֶׁת כָּל עוֹד בְּנַפְשֵנוּ אַהֲבָה הוֹמָה לְשָׁלוֹם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְכָל עוֹד בִּלְבָבֵנוּ קֶשֶב לַזּוּלָת, וּלְכֻלָּנוּ אֶחָד הוּא הַמִּשְׁפָּט, תִּקְוָתֵנוּ לְכוֹנֵן אֻמָּה תַּעֲלֶה, תָּאִיר וְתִתְקַב...

continue reading...


רון כוזר "בין... לבין..."
08 Mar 2012 22:46:39 +0200
שאלת ההמנון הראוי למדינת ישראל עולה על הפרק מדי פעם בפעם. שפתיו החתומות של השופט ג'ובראן בטקס השבעת נשיא בית המשפט העליון היוו את העילה האחרונה – לעת עתה – לדיון זה. בהזדמנות זו, העלה עוזי אורנן הצעה להמנון ח...

continue reading...


רוביק רוזנטל
Mar 08, 2012
נאום הברווזים של נתניהו גרם לזירה הלשונית להזכר באינספור ביטויים ברווזיים, דן אלמגור מוציא קובץ פזמונים שמוכיח, שוב, שהוא וירטואוז של השפה ומה באמת אמר טרומפלדור לגבי ארצנו?

continue reading...


שחר פלד - פלד.קום
07 Mar 2012 12:01:21 +0000
אחד המסעות השבוע, הוביל אל מכונת "רוב גולדברג": המצאתן של דרכים מסובכות לעשות דברים פשוטים. על כך יאמר: "מחשבות חרוץ אך למותר וכל אץ אך למחסור" (משלי כא ה) – ובכל זאת, יש משהו ביצירתיות הזאת, שאינה הולכת לשום מקום, שהיא האנושי בהתגלמותו: לא הכל פונקציונאלי וגם בדיספונקציונאליות יש הרבה יופי והומור. הנה תרגום של […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Mar 01, 2012
מתברר שלמעריצי האירוויזיון יש שפה שלמה משלהם. מהי אוקרניזציה? ואיך אומרים אפס נקודות? בנוסף, מירי רגב מביכה והדיון במילה "מפגר" ממשיך. הזירה הלשונית

continue reading...


רוביק רוזנטל
Feb 16, 2012
אקי"ם מנסים למצוא תחליף ראוי ותקין פוליטית למונח "מפגר", באוניברסיטת בר אילן תוהים לפשר מילים לא ברורות בזמר העברי ואפואל ניקוסייה כובשת את ליגת האלופות. הזירה הלשונית

continue reading...


רון כוזר "בין... לבין..."
14 Feb 2012 15:57:51 +0200
ב-1929 התפרסם אחד הספרים המופלאים בנושאי סמנטיקה פוליטית: ספרו של ולנטין וולושינוב "מרקסיזם והפילוסופיה של הלשון". וולושינוב חלק על פרדיננד דה-סוסיר, אבי הבלשנות המודרנית, בעניינים רבים, ולענייננו כאן, בשאלת קביעותו של ה...

continue reading...


רון כוזר "בין... לבין..."
07 Feb 2012 21:22:06 +0200
כשהיינו ילדים, היינו שרים את השיר הבא: השקדייה פורחת, להיטלר יש קרחת. הוא טיפס על העצים, ושבר את הביצים. ט"ו בשבט הגיע, החמור הִחְרִיאַ. ט"ו בשבט עבר, והחמור גמר. לפי השיר הזה, החמור כאילו הִכְרִיעַ. אבל ברור שכששרנו את...

continue reading...


שחר פלד - פלד.קום
03 Feb 2012 11:47:00 +0000
A translation dealing with the mathematical properties of mazes and labyrinths led to the discovery of some amazing mazes braved by thousands of rodents. The Barnes Maze where rodents seek shelter from the blazing exposure of a rotund tundra. Run little rodent run. And here's a nasty one. It's called the Morris Water Maze. Here's […]

continue reading...


שחר פלד - פלד.קום
02 Feb 2012 22:10:46 +0000
As I converted a popular math text from Hebrew into English, I ran into the Seven Bridges of Königsberg. It turns out that in Königsberg once you cross that bridge – there is no [way to avoid] coming back, for Euler proved it is impossible to traverse all bridges in a single walk without repeating a […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Feb 02, 2012
האם הנבלות במשרד ראש הממשלה חיים או מתים? מה יש לנתיבה בן יהודה נגד ארמית? כמה שפות המציא טולקין? ומי אחראי על הביטוי "וילה ביער"? הזירה הלשונית

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jan 19, 2012
חומייני עושה קאמבק, הסלנג הערבי שולט במותגים, האקדמיה אישרה את הפועל "להקליק" ומתברר שהטונה הייתה פעם תנין. הזירה הלשונית

continue reading...


רוביק רוזנטל
Dec 29, 2011
מרגול, משה קצב, גלעד שליט ובנימין נתניהו הם בין האנשים שסיפקו את המשפטים הגדולים של השנה. וגם - מאיפה הגיעה המילה סילבסטר? הזירה הלשונית מסכמת שנה

continue reading...


אמיר אהרוני - חיפושים כמשל
08 Dec 2011 20:05:48 +0000
היות שחובבי אפל אוהבים מאוד את הבלוג הזה, הנה עוד רשומה שמזכירה את אפל. ק׳: „אני מנסה להתקין את המשחק הזה באייפון שלי ולא מצליח.” ל׳: „תן לי לראות… אתה נכנס לאַפְּסְטוֹר ומוריד… אה, אתה צריך ליצור ‚אפל איי־די’… בשביל מה צריך את זה?” א׳: „כי אפל רוצים לדעת מי אתה ואיפה אתה נמצא בכל […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Dec 01, 2011
יצחק תשובה מבקש תספורת, ילדים ממציאים חידושים יצירתיים יותר מבאקדמיה ללשון ובעצם, כאילו ולמעשה הן מילים חסרות תוכן. הזירה הלשונית

continue reading...


דנה זייברט - מילות קישור
27 Nov 2011 12:25:00 +0000
בת מונטסומה הוא אחד הספרים (אם לא ה-) שעיצבו את נעוריי. הרפתקאותיו של תומס וינגפילד בין האצטקים, מרדף הנקמה שלו אחרי חואן דה גרסיה ושתי אהבותיו לאוטומי וללילי הסעירו את הדמיון, סקרנו וריגשו אותי, ובעיקר ליוו אותי המון שנים (ולראיה - בקריאה עכשיו, אחרי כעשרים שנה, זכרתי חלק מהקטעים והביטויים עד לרזולוציה של המילה או הביטוי ושל הדימוי שהעלו בעיני רוחי).
כשהוחלט בכתר להוציא את הקלאסיקות מחדש קראתי DIBS על עריכת התרגום שלו (מתרגמים - מה החלופה בעברית? סתומי עלי? ) כי זוהי זכות - ועונג - גדולים לערוך מחדש עבור ילדיי ספר שהשפיע באופן משמעותי כל כך עלי.
התרגום של דליה למדני משובח, יפה, כמאמר הקלישאה תרגום לעילא ולעילא וכמאמר הקלישאה הנוספת עמד בכבוד במבחן הזמן. בקריאה ראשונה חשבתי שאין לי מה לעשות פה. הכתיבה יפה וגבוהה אולם זהו דבר המחבר.
בקריאה שנייה הבנתי שמה שנראה לי ברור גם היום - וכאמור התרגום לא ארכאי - כבר לא ברור כל כך לדור הצעיר. וכך צריך למשל להחליף ביטוי גבוה אחד בביטוי גבוה אחר, נגיש יותר, אך בשום אופן לא בשפה יומיומית. את ההתאמות עשיתי ביד עדינה וזהירה. לא פעם תיקנתי ואז החלטתי להחזיר בחזרה למה שהיה, כי למדני ועדה תמיר, העורכת, הצליחו לדעתי להעביר נאמנה את רוח המקור - תומס כותב בשנת 1588 ולכן הוא אומר אבי ולא אבא שלי, ומשתמש בביטוי כמו קללת מצפוני רובצת עלי והוא זהיר בשימוש במילים ובכבודן של נשים בדיוק כמו בשימוש בחרב ובהשמעת ביקורת על ישו בעידן האינקוויזיציה, וצריך להתחשב בכך בעריכה.
רידר הגרד, כפי שניתן לראות במקור האנגלי, הפליג בתיאורים ובפירוט ("קצת נודניק" קרא לו יודה אטלס באוזני, לא שאני באה לסכסך). לפעמים הוא ממש מטה את הקורא לנתיב אחר לגמרי ומבלבל אותו, והעורכת המקורית עדה תמיר בעצם המשיכה לערוך אותו, כמו בעריכת מקור. כך קיצצה קטעים מיותרים, חוזרים על עצמם או מייגעים, וארגנה מחדש חלק מהטקסט בהשתלשלות אירועים הגיונית.
 אהבתי גם את השימוש של המתרגמת במונחים בספרדית ובשפת האצטקים שמתבלים את הטקסט ומעניקים לו ניחוח מקורי ואותנטי, וגם את הדרמטיות שמאפיינת חלק מהנאומים, שהולמת כל כך יפה את הפרשים מלאי הפאתוס על הסוס או את האינדיאנים יראי האלים.
בקיצור, תענוג לערוך ותענוג לקרוא, ולא נופל במאום ממשחקי הכס. קראו בהמוניכם והנחילו לילדיכם.
מימין - העטיפה החדשה בעיצובה של תמר בר-דיין,
משמאל - ספר ילדותי המקור. נכון שרק העטיפה הזו של סדרת כתרי עושה נעים בבטן?


 ואורי קציר שותף להתפעמותי מבת מונטסומה, ומפרט קצת על העלילה.

continue reading...


רון כוזר "בין... לבין..."
26 Nov 2011 18:37:13 +0200
שמות התנוחות ביוגה הם בסנסקריט, והם קשים לשינון, וכדי לזכור אותם אפשר לתת בהם סימנים. כידוע, הסנסקריט היא שפה הודו-אירופית והיא אחות לרוב השפות האירופיות. לעיתים קרובות יש קשר גנטי בין מילים בסנסקריט ומילים ידועות בשפות...

continue reading...


רוביק רוזנטל
Nov 17, 2011
זהבה גלאון ודוד רותם מתכתשים בכנסת, המומחים מוחים, מאיה ערד מדהימה וסאבלימינל לא מתחזק, הוא כבר חזק. הזירה הלשונית

continue reading...


רון כוזר "בין... לבין..."
16 Nov 2011 15:51:07 +0200
"אני רוצה את טובת הרפואה הציבורית בישראל" אמר הרופא המתפטר "ואין לי ארץ אחרת". טעות גדולה, ידידי הרופא המתפטר, ידידתי הרופאה המתפטרת. יש לכם ארץ אחרת. אתה יכול ואת יכולה לעבוד באוסטרליה, בקנדה ובארצות רבות אחרות המשוועות...

continue reading...


דנה זייברט - מילות קישור
15 Nov 2011 15:42:00 +0000
מחציתה הראשונה של 2011 עברה עלי במחיצת היתומה המתוקה אן שרלי, הלוא היא האסופית. המון המון מילים נשפכו, נכתבו, דוברו וסופרו וריכזתי את כולן, במקום לחזור עליהן לעייפה.
העבודה שלי, עריכת הגרסה העדכנית של הספרים - ארבעה בינתיים ונקווה ששאר הסדרה תצטרף - הייתה תענוג צרוף. כתבתי קצת על תהליך העבודה והמחשבות שעלו בי במהלכה בפוסט האסופית ואני באתר סלונה.
עם חמוטל לוין המקסימה מטיים אאוט ריכלתי קצת על אן, ואילו עם נטע הלפרין המקסימה אף היא, מעכבר העיר, דיברתי על תהליך העבודה.
 

רונית רוקס כתבה בעכבר העיר שהאסופית היא ספר חובה לילדים, גם היום, ואני מסכימה לחלוטין, כי הערכים והרגשות שמבוטאים בו מדברים לכל ילד, ולא סותרים את ספרי הערפדים והזומבים הפופולריים כיום אלא להפך - משלימים אותם כנראה.
שהם סמיט כתבה על הגרסה המחודשת שימחה אותי עד מאוד כשכתבה שהבן שלה, בן 11, התגבר על הדחייה מ"ספר הבנות" ונשבה בקסמו של הספר הראשון (אם כי היא סיפרה לי שבספר השני הוא נשבר - קסם קסם, אבל כשהתחילו הנשיקות הוא כנראה הגיע לקו האדום שלו).
תמר רותם השוותה בין גיבורות הספרות של העבר לבין אלה של היום, שלומית כהן אסיף התרפקה על ספר ילדותה ולי עברון-ועקנין קראה מחדש וחיפשה מה דיבר אליה בילדותה

תלמה אדמון כתבה טור מבולבל-משהו אבל האירה עוד פנים בסיפורה של האסופית.
נועה אסטרייכר שהתגלתה כאוהדת אסופית אמיתית ואדוקה עוד הרבה לפני צאת הספרים, כתבה את התובנות שלה אחרי הקריאה החדשה,
גם גיבור תרבות לא התעלמו מהגרסה המחודשת 
 ואילו יהודה אטלס היקר סיכם בביקורת נדיבה ומחכימה שלימדה גם אותי משהו חדש על האסופית
ואם אתם רוצים לדעת עוד משהו על האסופית או על מלאכת עריכת התרגום, אתם יודעים איפה למצוא אותי.


27.12.2012 עוד קצת - האסופית בוועדת המדרוג של מוסף הארץ , המלצה ועוד המלצה,  ביקורת בעולם האישה וביקורת בלהיות הורים,
ולמי שכבר לא יכולה לחכות, הנה הספר הבא בסדרה , החמישי, אן מהעמק הירוק, בתרגום הישן.


continue reading...


רוביק רוזנטל
Nov 10, 2011
איפה הריחה אורנה בן-דור פלוצים? האם גרביים הם זכר או נקבה? ואילו מונחים חדשים נכנסו לחיינו בעקבות דו"ח הגרעין האיראני? הזירה הלשונית

continue reading...


רון כוזר "בין... לבין..."
20 Oct 2011 20:53:55 +0200
מסתבר שביוגה יש לכל אדם שמונה מפשעות. זה לא בגלל שאנחנו משקיעים כל כך בתרגול. זה בגלל שאנחנו מנסים לדייק. וכך יש לנו (1) מפשעה קדמית, כלומר החריץ שנוצר כשאנחנו מכופפים את הברך כלפי מעלה, (2) מפשעה אחורית, שמסומנת בקו שמפ...

continue reading...


רוביק רוזנטל
Oct 13, 2011
הסיסמאות, האנשים, העיסקות והציטוטים הזכורים ביותר - הזירה הלשונית מביאה לכם את המילון המלא של פרשת גלעד שליט

continue reading...


אמיר אהרוני - חיפושים כמשל
11 Oct 2011 07:18:27 +0000
ברשומה הזאת יש בתולה. טל לאור פרסמה ב־nrg רשומה יפה על עגנון: „שירה כבר בת 40.. ארבעים שנה ליצירתו המופלאה של עגנון” (אני אסלח לה על השימוש בשתי נקודות). בין היתר היא עוסקת בהטעמה: האם לאישה מכותרת הספר יש לקרוא שירה במלעיל או במלרע? אם לא ברור לכם מה זה מלעיל ומלרע, אז „שירה” במובן […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Sep 29, 2011
מהמחאה החברתית, דרך התרומות של מרגול ללקסיקון הישראלי ועד לנסיונות של ביבי לתקשר עם אבו מאזן. הזירה הלשונית מסכמת שנה במילים

continue reading...


רוביק רוזנטל
Sep 08, 2011
אילו שמות סרטים הפכו למטבעות לשון? מהו השיח החדש של דפני ליף? וכמה זה בכלל מיליון? הזירה הלשונית

continue reading...


רוביק רוזנטל
Aug 25, 2011
מהן המילים הכי מדוברות בוילה של "הדור הבא 24/7"? מה פירוש המילה "מלעון"? מאיפה הגיעה המילה "פנדל"? ולמה כדאי לציין ימי הולדת שמסתיימים ב-8? הזירה הלשונית

continue reading...


רוביק רוזנטל
Aug 18, 2011
זה לא היה השבוע של מרגול. כדי לשמח אותה קצת, קבלו את המרגוליזם, המילון המלא לשפה הייחודית של הזמרת, מ"שליכטה בלב" ועד "קרצנית". וגם, למה אומרים "להחליף דיסקט" ומילים של ההתפרעויות בלונדון

continue reading...


פרופ' זיוה שמיר - מחקרים בספרות עברית
14 Aug 2011 09:42:30 +0000
קובץ הקלטה - ראיון בגלי צה"ל 12-8-2011 Continue reading

continue reading...


דנה זייברט - מילות קישור
13 Aug 2011 19:06:00 +0000

היריון זה כיף. 
ולפני שאתן מגלגלות עיניים ומתחילות למנות את הצרבות והבצקות, הבדיקות והפחדים, הרשו לי לעצור אתכן. כן, ברור שיש דאגות וכאבים. ויש גם כאלה שנשבעות שזו התקופה האיומה בחייהן – טוב, אתן אל תמשיכו לקרוא. אבל לאחרות, היריון נורמטיבי הוא כיף.
מרגע הגילוי המאושר את נכנסת למקדש סודי שחצי מהאנושות כלל לא תדרוך בו ומהחצי השני – למי אכפת. ההיריון שלך הכי מיוחד. כל מה שאת עושה עובר דרך הפריזמה הזאת של מה שמתרחש בתוכך. ואת מחפשת שותפות. לחשוב ביחד אם מותר לעשות משהו (למשל, מותר לנסוע בפר לאשז בקרוניות האלה שמקפצות על האבנים הישנות?), מה לאכול או לשתות (ואז מגלים יותר מדי מאכלים עם ביצים חיות), מה ללבוש (כשאת משוכנעת שבשבוע 7 כבר יש בטן! וכולם רואים!), ולמי לספר.
אלא מה, ספרי ההיריון בישראל הם בעצם רשימות של בעיות פוטנציאליות וסיבות לדאגה. הם לא מתייחסים בכלל לפן הזה, הרגשי, שקל לפטור אותו כטיפשי – כי מה זה חשוב מה תלבשי, העיקר שהעובר בריא. זה נכון, אבל בתשעה חודשים הללו האישה לא מפסיקה לחיות והשאלות הטיפשיות מעניינות אותה מאוד.
כתבתי בעבר על ספרי ההיריון האמריקאיים, וביניהם The Girlfriend's Guide מאת ויקי איוביין. הספר אמנם תורגם לעברית, אבל התרגום לדעתי לא לכד כלל את רוח המקור השובבה, המצחיקה והלא רשמית. לאחר זמן הבנתי ששום תרגום לעברית לא יעשה צדק עם המקור, ולא יצליח להעביר את הדקויות של ההומור והתרבות. ספר כזה צריך להיכתב מראש בעברית, בישראל, ולבטא את רוח ההיריון הישראלי. אז חיכיתי. והנה הכפפה הורמה בידי ליאת לוי קופלמן וד"ר הגר שפר, בספר OMG אני בהיריון, בהוצאת ידיעות. על העטיפה מובטח שהן מספרות את האמת בשפה צעירה, הספר מלא איורים עליזים והכול ורוד – הכול נראה חיובי וקליל, אפילו שם הספר, ומבטיח התייחסות שונה להיריון.
בעוד ויקי איוביין הייתה "סתם אישה" שכתבה על ההריונות שלה – כלומר מוצלחת ורבת פעלים, אבל לא בעלת מקצוע שקשור להיריון ­– הרי ששתי הכותבות כאן מגיעות מתחום עיסוקן. אחת מהן היא מומחית תזונה, מה שמורגש מאוד בספר, והשנייה כתבת אופנה וצרכנות.
הספר של איוביין כתוב כולו כאילו היא מדברת אלייך. פה ושם פזורות רשימות של הצעות קורקטיות אבל הן נדירות. השפה בו יומיומית אבל בשום אופן לא נמוכה. הספר שנון מאוד ומצחיק מאוד ובגלל שהוא בנוי על שיחות עם הרבה חברות, הוא מציג כמה נקודות מבט כמעט ביחס לכל דבר, ומכיל הרבה סיפורים אישיים.
 OMG לעומתו בנוי בשני קולות – בהתחלה מספרת כתבת האופנה איזו אפיזודה מחייה, בקול סחבקי וקצת מלאכותי, ואחריה מגיעה הדוקטורית ובדידקטיות רבה נותנת לדברים שם מקצועי ומכתיבה הוראות. כך הראשונה מספרת על הקרב האבוד עם הסופגנייה והשנייה מסבירה כמה עלייך לעלות בהיריון תקין. הראשונה לא מבינה למה במקום שמחה היא מרגישה פאניקה ומיד אחריה מגיעה השנייה ומספרת "על נדנדת הרגשות – בין אופוריה להיסטריה". אני לא מתה על המבנה הזה, שבעצם מוציא את העוקץ מהטון החברי והופך את הסיפור האישי למשהו ילדותי, כמעט היסטרי שהנה מיד אחריו תבוא הדוקטורית שתרגיע אותנו ותסביר לנו הכול (לפחות זה לא דוקטור הפעם). כמו כן, בגלל המעורבות של התזונאית, הספר עוסק במידה רבה במשקל ובאכילה. ואולי אם היה מתקרא מדריך לתזונה בהיריון זה היה מתאים יותר.
ב-OMG נדמה לי שחל בלבול בין הניסיון לדבר כמו חברה בגובה העיניים ובהומור לבין שטחיות ("המטרה הסופית – אמא כוסית – עמדה לנגד עיניי ועזרה לי להלחם בפחמימות שנקרו בדרכי"), הנמכה כללית של טון הדיבור והעצות ("חפשי שם בסדרות טלוויזיה", "מצאתי רופא עם שם חתיכי במיוחד, שאם לא היה מוצמד אליו השם דוקטור, הייתי חותמת שהוא טייס באל על. וכך נמצא הרופא שילווה את ההיריון שלי"), דיבור סלנגי אנגלית-עברית ("חליק עם האטיטיוד הבכייני", "טו מייק א-לונג סטורי שורט", "עבדו עליכם ביג טיים") וסיפורים נדושים (החלטה לא לספר לאיש על ההיריון ואז גילוי לכל מי שנקרה בדרכה, כישלון כל ההבטחות להתעמל ולשמור על הדיאטה או מדריכת קורס לידה שאנטי שמזדעזעת מאזכור של אפידורל).
שלושת הפרקים האחרונים מקיימים את ההבטחה ונותנים משהו שלא ראיתי בספרים אחרים – טיפוח, בגדים ומתכונים. תיק איפור להיריון, קוסמטיקה מתאימה או רשימת המאנצ'יז מתאימים בדיוק להגדרת הכיף בהיריון שאיתה פתחתי. חבל שלא הרחיבו אפילו יותר (אם כי, שימו לב למילים ששזורות בשמות המתכונים – חסר סיכונים, בעת משבר, בלי רגשות אשם, ללא פחד, מנות אסורות, לא משמין, גרסת לייט, בלי ייסורי מצפון, בלי להתבאס, תחליף גאוני, ועוד. מישהו פה ממש מפחד מאוכל!! )
ספר כזה לא מספיק לבדו – לא הייתי ממליצה לאף אחת לעבור היריון רק עם ספרים כאלו. אבל גם לא רק עם הספרים הרפואיים או התנ"ך של רוזין ובר. יש מקום על המדף לשניהם והמחברות עשו צעד לכיוון הנכון – די לשלטון הספרים גבוהי המצח; ברוכים הבאים ספרים כיפיים, מצחיקים, שמכירים בחווייה המהנה – הרגשית ולא רק הרפואית – של ההיריון. אבל בהשוואה, ידו של הספר האמריקאי עדיין על העליונה, גם בגלל היקפו והנגיעה שלו בהמון נושאים שלא קיבלו ביטוי בספר הישראלי (250 עמודים בכתב קטן וצפוף לעומת 181 עמודים בישראלי, בכתב מרווח מאוד ומלאים מסגרות וציורים), גם בגלל השפה העשירה והלא מתנחמדת – המדריך של החברה, אבל החברה האינטליגנטית ­– וגם בגלל האומץ והכנות של הכותבת.

continue reading...


רוביק רוזנטל
Aug 11, 2011
בעקבות המחאה החברתית, מה מקור המילה "פראייר", אחד המותגים הלשוניים הישראליים המצליחים ביותר? וגם, עוד כמה סיסמאות מחאה ומה המילה הכי נפוצה בעברית?

continue reading...


רוביק רוזנטל
Aug 04, 2011
"די לשלטהון!"? "העם דורש צדק חברתי"? "התעסקתם עם הדור הלא נכון!"? בעקבות מחאת הדיור המתפשטת, הזירה הלשונית עושה סדר בסיסמאות המהפכה. וגם, מילים חדשות ומה מקור המילה מרינדה?

continue reading...


דנה זייברט - מילות קישור
29 Jul 2011 11:18:00 +0000
כשהייתי ילדה קטנה קראתי כתבה ב"הארץ שלנו"  על למידה מרחוק באוסטרליה. בגלל המרחקים העצומים בין החוות, סופר שם, הילדים לא יכולים לנסוע כל בוקר לבית הספר וחזרה, ולכן הם לומדים מבתיהם בעזרת מצלמה, טלוויזיה ומורה שמלמדת אותם מרחוק. אני באמת לא זוכרת מה הייתה הטכנולוגיה שאיפשרה את זה אז בשנות השבעים, אבל אני כן זוכרת איך הכתבה הזאת הסעירה את דמיוני. המחשבה שנוכל ללמוד מהבית הייתה מלהיבה - מן הסתם פחות עניין אותי הללמוד ויותר המהבית, יחד עם גבי ודבי באוסטרליה שלהם, שנראית באופן חשוד כמו יערות המנשה ועם הרופא המעופף שגם גילה כתב סתרים בעזרת נר בתוכנית אחרת ועם הציטוט המטריד:
Push! I'm Pushing! Push Harder! I'm Trying!
אבל אני סוטה מהנושא.

שנים מאוחר יותר, כשהתחלתי את התואר השני, האוניברסיטה הפתוחה שלחה לי חבילה כרסתנית עמוסה בקלטות וידאו שחורות ומגושמות, ועליהן הקלטות של הרצאות (כמה נוח, זה היה בקורס שיטות מחקר - נראה מתאים איכשהו להביט במבט זגוגי בוהה שמרמז על חוסר הבנה טוטלי על הטלוויזיה ולא על מרצה נבוך). איזו התרגשות, "זוהי קדמה!" חשבתי לעצמי. ההרצאות מגיעות אלי הביתה ואני פטורה מלהגיע לרמת אביב בשעות קצובות - ממש כמו שחלמתי בילדותי.
אבל הקדמה כידוע ממשיכה להתקדם. השבוע הושק אתר icast שרוצה להיות ארכיון האודיו ברשת. יהיו בו לא רק תכניות רדיו ופודקאסטים בנושאים שונים, אלא גם ספרים מוקראים והרצאות של האוניברסיטה הפתוחה.
היוזמה נראית לי חיובית מכל בחינה. נושא הפודקאסטים חלש מאוד בעברית, לעומת השפע שניתן למצוא באתרים אמריקאיים, ואולי האתר יעזור לתחום הזה להתפתח.
גם תכניות הרדיו המוקלטות הן מקור שחשוב שיהיה זמין ( לפני שנים ספורות בלבד חיפשתי תכנית ששודרה במקביל בערוץ הראשון ונאלצתי לשלוח טופס לרשות השידור, לשלם 100 שח ולרוץ כל יום לדואר כאילו חיכיתי למכתב אהבה. בסוף הגיעה - ניחשתם! קלטת שחורה וכבדה.)
ההרצאות הן באמת משאב חשוב לסטודנטים שלא מצליחים לפנות זמן ללימודים ולגבי ספרים מוקלטים - לציבור הילדים, המתעמלים והנוסעים ברכבת, שצוינו כקהל יעד לספרים כאלו, אפשר להוסיף עורכים ומתרגמים שעיניהם צבות אחרי שקראו כל היום במסגרת עבודתם, ובערב כבר אין להם כוח לקרוא להנאתם. אז שיקשיבו! 
חוץ מזה יש קסם מיוחד בלשמוע סופר מקריא את היצירה שלו, וקסם כפול ומכופל כשמדובר במאיר שלו.
(וכאן היה אמור לבוא ספר הכינה נחמה בהקראתו אבל בלוגר לא נותן ועמכם הסליחה). 
היוזמים מדגישים שהספרים לא באים במקום אלא בנוסף לספרים רגילים. אין ספק שהדבר נכון לגבי ספרי ילדים, שבהם האיורים תופסים מקום שווה בחשיבותו לטקסט.
ולי נדמה שהכי כיף לשמוע ספר שכבר מכירים - אחרי שהתאהבתם ודפדפתם והרגשתם - לשמוע אותו מוקרא ברקע זה נעים ומרגיע.

continue reading...


אמיר אהרוני - חיפושים כמשל
26 Jul 2011 08:32:24 +0000
הפרסומת החדשה של בנק לאומי מזמינה את הלקוחות „להיכנס ליומן של המנהל ולקבוע אתו פגישה”. היא משתמשת בכך שאנשים רבים התרגלו להשתמש ביומן בתכנות כגון אאוטלוק ויומן גוגל. לקראת סוף הפרסומת היצגן אומר „קבעו פגישה בכל זמן…” ואז מוצג המנהל קורא סיפור לפני השינה לבתו, והיצגן ממשיך: „… טוב, כמעט בכל זמן” ואז קוראקורה דבר […]

continue reading...


אמיר אהרוני - חיפושים כמשל
21 Jul 2011 08:02:14 +0000
אתמול קטלתי פה את גוגל פלוס (וגם באנגלית), וכצפוי קיבלתי כל מיני תגובות – „למה אתה כזה אנטי?” אל תתרגשו כל־כך, כולה אתר אינטרנט. מדובר בעניין מעשי: אני „אנטי” גוגל פלוס, בעיקר כי אני לא ממש מבין איך האתר הזה עובד וגם אילו הבנתי, לא הייתי משתמש בו הרבה, כי די מיציתי את כל הקטע […]

continue reading...


דנה זייברט - מילות קישור
18 Jul 2011 16:51:00 +0000
בוויקיפדיה יש ערך המסביר מהו תרגום. הערך מוגבל כמובן ומיועד רק למי שאינם עוסקים בתרגום, אבל מציג על קצה המזלג כמה עקרונות בסיסיים שיש להתחשב בהם בתרגום, ואף מזכיר טעויות תרגום ומר"נים.
אחת הטעויות המוזכרות שם היא זו:

בספר אסופית של לוסי מוד מונטגומרי, בתרגום הישן, אן מספרת למרילה, שחברתה רובי תשאיל לה סנדלים להצגת בית הספר, שבה תופיע כפיה, וזה מזל, כי "הרי לא תתואר פיה בנעליים, ומה גם פיה עם ציפורני נחושה". הכוונה למסמרי נחושת copper nails, נעליים מסומרות.

אלא שכותב הערך התעצל כנראה ולא ניגש למקור, אלא הסתמך על ההיגיון.  אכן, NAILS נוטה להיות טעות מוכרת של מתרגמים שמתבלבלים בין מסמרים לציפורניים.
לאחרונה התמזל מזלי וערכתי את האסופית מחדש (אספר על זה בפוסט אחר) וקראתי את המקור. עותק נייר ישן, עותק נייר חדש, עותק דיגיטלי באייפד ועותק בקינדל פחות או יותר כיסו את העניין. ולכן כשנתקלתי היום - כמו כל הדברים הטובים, לגמרי במקרה - בערך הזה לא יכולתי שלא לחייך. אין שום NAILS במקור. המשפט המקורי הוא:
You couldn't imagine a fairy wearing boots, could you? Especially with copper toes? 

והמתרגם המקורי - נדמה לי שזה התרגום של פישמן - כלל לא טעה לשיטתו. ציפורני הנחושה הם השם הספרותי שבחר בו ל-COPPER TOES ולא מדובר בנעליים מסומרות.
כותב הערך מיהר להטיל דופי במתרגם - למה לא נזהר שבעתיים ובדק קודם את המקור?
בתרגום של טלי נתיב עירוני הפכו הנעליים למגפיים עם נחושת בקצותיהם וכך השארתי זאת גם בעריכה החדשה. מדובר במגפיים האלו, שנעלו אנשי כפר במאה ה-19 וה-20 . קצות הנחושת נועדו להגן על קצה המגפיים משפשוף ובלאי ואני חשבתי שאולי גם להגן על האצבעות שבפנים בעת הליכה בתנאי שטח קשים. 
מוסר ההשכל ? נורא קל להצביע על תרגום ולצעוק טעות. אבל צריך לבדוק קודם אם ההקשר ו - כאילו דא - המקור אולי, לא מצביעים על כך שהמתרגם צדק ואולי אף השקיע מחשבה מיוחדת בתרגומו.

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jun 30, 2011
הפרסומת עם דב נבון מזכירה את הבדיחות הלשוניות על שמות המשפחה בעלי המשמעות. וגם, איך עושים תערוכה לילדים על השפה העברית? מה זה תכנוסת? ומה מקור הביטוי "עף לו הסכך"? הזירה הלשונית

continue reading...


פרופ' זיוה שמיר - מחקרים בספרות עברית
27 Jun 2011 00:38:57 +0000
מתוך אחרית דבר: לחצו על התמונה כדי להוריד את קובץ סונטות שקספיר ….תרגומיי לסונטות של של שקספיר הצטברו במגרה טיפין-טיפין. את הראשונות התחלתי לתרגם באמצע שנות השישים, שעה שלמדתי תרגום אצל ד"ר אדם ריכטר, ראש אגודת המתרגמים דאז, וכשלמדתי ספרות אנגלית באוניברסיטת תל-אביב. … Continue reading

continue reading...


פרופ' זיוה שמיר - מחקרים בספרות עברית
27 Jun 2011 10:35:43 +0000
- ברוכים הבאים - הוראות שימוש באתר Continue reading

continue reading...


פרופ' זיוה שמיר - מחקרים בספרות עברית
26 Jun 2011 00:04:39 +0000
קובץ הקלטה - ראיון ברשת ב' 23-06-2011 - Continue reading

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jun 23, 2011
מה מקור המילה סמבוסק? מי הם המושבעים? מה הקשר בין תינוק פג לפג תוקף? ומה בדיוק משמעות הביטוי "והשאר היסטוריה"? הזירה הלשונית עם שאלות ותשובות

continue reading...


פרופ' זיוה שמיר - מחקרים בספרות עברית
20 Jun 2011 20:25:51 +0000
Jabberwocky / Lewis Carroll 'Twas brillig, and the slithy toves Did gyre and gimble in the wabe; All mimsy were the borogoves, And the mome raths outgrabe. 'Beware the Jabberwock, my son! The jaws that bite, the claws that catch! … Continue reading

continue reading...


פרופ' זיוה שמיר - מחקרים בספרות עברית
20 Jun 2011 20:56:33 +0000
LE DORMEUR DU VAL / Arthur Rimbaud C'est un trou de verdure où chante une rivière Accrochant follement aux herbes des haillons D'argent; où le soleil, de la montagne fière, Luit: c’est un petit val qui mousse de rayons. Un … Continue reading

continue reading...


פרופ' זיוה שמיר - מחקרים בספרות עברית
20 Jun 2011 21:04:38 +0000
ROBERT HERRICK (1591-1674) / To the Virgins  Gather ye rose-buds while ye may, Old time is still a-flying; And this same flower that smiles to-day To-morrow will be dying The glorious lamp of heaven, the sun, The higher he’s a-getting; … Continue reading

continue reading...


פרופ' זיוה שמיר - מחקרים בספרות עברית
20 Jun 2011 21:12:59 +0000
Emily Dickinson / Exclusion The soul selects her own society Then shuts the door; On her divine majority Obtrude no more. Unmoved, she notes the chariot's pausing At her low gate; Unmoved, an emperor is kneeling Upon her mat. I've … Continue reading

continue reading...


פרופ' זיוה שמיר - מחקרים בספרות עברית
20 Jun 2011 21:26:00 +0000
Philip Larkin / Wants Beyond all this, the wish to be alone: However the sky grows dark with invitation-cards However we follow the printed directions of sex However the family is photographed under the flag-staff - Beyond all this, the … Continue reading

continue reading...


פרופ' זיוה שמיר - מחקרים בספרות עברית
20 Jun 2011 21:53:05 +0000
  ודווקא מתוך "נווה שאנן" זה, שבו כמצות אנשים מלומדה אין מזכירים כלל כל אותם עניינים הטורדים את מנוחתם של בני הדור הוותיק, יוצאים שני ילדים אמיצים ושוברי מוסכמות – מיה ומתי – ונכנסים בלא יודעים למעמקיו האסורים של היער. … Continue reading

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jun 09, 2011
לכבוד שבוע הגאווה ורגע לפני המצעד, הזירה הלשונית מתפנה לעסוק בצד הלשוני של הקהילה. נושכי כריות, אגזוזנים, גוש וגריינדר, כולם כאן

continue reading...


רוביק רוזנטל
May 26, 2011
לכבוד ערב מחווה לפזמונאי חיים חפר, "הזירה הלשונית" נזכרת בכמה מטבעות ושורות לשון בלתי נשכחות. וגם, מה מקור הפועל "ללרלר"?

continue reading...


אמיר אהרוני - חיפושים כמשל
04 May 2011 19:58:47 +0000
הרשומה הזאת היא המשך לרשומה "מופעה" מאתמול. יש בה הרבה תמונות. יש בה גם הצצה לתוך הנפש הרוסית המסתורית, אבל אני מקווה שזה לא יגרום לכם להפסיק לקרוא אותה מהר מדי. הפוליטיקה והחיים הציבוריים ברוסיה זה דבר מוזר למדי. בסוף שנות השמונים עוד קראו למקום ההוא ברית המועצות, הדגל עוד היה אדום ובשלטון עוד הייתה […]

continue reading...


אביגיל בורשטיין - אותיות, סימני פיסוק ורווחים
02 May 2011 18:04:28 +0000
הוצאה שלחה לי ספר בדואר. לביקורת. קודם כל משכו את עיני הפורמט החריג והכריכה המסקרנת, אחר כך חלפתי בנחת על עמוד הקרטון השחור משחור, הנייר הצהבהב – המממ הפקה איכותית משובבת נפש* – השתהיתי בסקרנות על הפרטים הטכנים (לא שריטה רק שלי, נכון?) ואז כדי לחתום את ההכרות המלבבת, הושיטה לי הוצאת סמטאות יד ידידותית […]

continue reading...


אמיר אהרוני - חיפושים כמשל
28 Apr 2011 10:13:30 +0000
בטוויטר יש מונחים ייחודיים. טוויטר לא מתורגם לעברית, אז משתמשי טוויטר ישראלים ממציאים דרכים שונות לומר את זה בעברית. למשל, אזכור של משתמש אחר נקרא באנגלית mention; זה לא מונח מיוחד באנגלית, אבל לפחות חלק מהישראלים התרגלו לקרוא לזה בעברית "מנשן", אף־על־פי שאפשר היה לומר "אזכור". ההודעה הקצרה עצמה נקראת באנגלית tweet; לעתים מתרגמים את […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Apr 21, 2011
חוץ מלשנות את חיינו, רשת האינטרנט גם עזרה ביצירת שפה שלמה. מטוקבקים ועד פ33ה, מילון הרשת לפי הספר "עברית אינטרנטית"

continue reading...


דנה זייברט - מילות קישור
21 Apr 2011 09:32:00 +0000
אבי דבאח שלח לי קישור לפרומו שערך לספר חדש מאת אברי הרלינג, ושמו סליחה איך מגיעים מכאן.
אני לא יכולה לכתוב על הספר כי אין לי אותו (רמז, רמז, רמז), והפרומו אפעס טיפה משעמם - זה לא סרטון אלא תמונות סטילס.  אבל הקטע שהוא מקריא - קטע מהספר מן הסתם - יפה ואפילו יפה מאוד. הקשבתי לו שלוש פעמים. באמצע הפעם הראשונה פתאום משהו תפס את תשומת לבי ורק אז שמעתי מחדש כדי להבין אותו ובסוף שמעתי הכול עם תובנה מחודשת, זה תהליך יפה של הפנמה, שעוברים גם בקריאה. אלא שחבל לא לנצל את המדיום של הווידאו שעומד לרשותך כדי שלא נצטרך להקשיב שלוש פעמים, לא?
והנה עוד קצת על טריילרים לספרים.
חג שמח



continue reading...


דנה זייברט - מילות קישור
21 Apr 2011 10:08:00 +0000
סוכנות פרסום הכינה מסע פרסום לחנות ספרים. עד כאן אין חדש. מסע הפרסום יפה מאוד, מעוצב היטב ומושך. הוא מבוסס על ההנחה שכשקוראים ספרים מתחילים "לחיות" אותם ומזדהים עם הגיבורים. וכך דרך קריאת ספר אתה יכול להיות מישהו אחר - Become Someone Else היא סיסמת הקמפיין, אבל לא באנגלית. זה יפה אבל גם זה לא מיוחד. אז מה כן מיוחד? נחשו באיזו ארץ פורסם הקמפיין הזה של סוכנות LOVE.
לא אנגליה ולא ארה"ב, גם לא צרפת או איטליה. הציצו בדף של הסוכנות ואם לא תנחשו, התשובה למטה (רציתי במהופך אבל בלוגר לא נתן לי)




 
 ולמי שלא הצליח לפענח את השפה המוזרה: זאת המדינה. לא בדיוק מה שציפיתם, נכון?.

continue reading...


אביגיל בורשטיין - אותיות, סימני פיסוק ורווחים
15 Apr 2011 07:48:31 +0000
מתרגמים הם שקופים. אני דווקא לא מתכוונת לעצם המלאכה , שיש המתייחסים אליה, שלא בצדק, כשקופה. נכון שתרגום לא צריך למשוך תשומת לב אל עצמו, אבל אחרי הכל מדובר בפרשנות. בביצוע מסויים של טקסט. תנו לשתי מתרגמות פיסקה, עמוד, לא כל שכן ספר לתרגום, ותקבלו שני ביצועים שונים. כפי ששני שפים יבשלו אחרת אותה מנה […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Apr 14, 2011
עמיר פרץ מחיה את השפה, מה העיפה מור אלטשולר, אסף שליטא מוציא ספר מקסים ומהו צונאמי מדיני? הזירה הלשונית לסוף השבוע

continue reading...


רוביק רוזנטל
Mar 17, 2011
מהיכן מגיע הביטוי "כור היתוך" ואיך אומרים "מרקר" בעברית? מה הקשר בין צמר גפן וגפן והאם אומרים גנבה או גנבת? האם דתייה או דתית, חרדייה או חרדית? ומדוע אומרים "עיניים פקוחות"? הקוראים שואלים, רוביק רוזנטל עונה

continue reading...


אמיר אהרוני - חיפושים כמשל
25 Feb 2011 20:00:49 +0000
קיימת ויקיפדיה בשפה האמהרית. היא מתפתחת לאט, בין היתר משום שהממשק של האתר מתורגם באופן חלקי ומי שאינו יודע אנגלית, מתקשה מאוד להשתמש בו. התרגום לאמהרית, לעברית ולכל שאר השפות נעשה באתר translatewiki.net, שמארח גם תרגום של תכנוֹת חופשיות נוספות. בסטטיסטיקה של תרגום לאמהרית רואים עכשיו הרבה אדום, כי התרגום חלקי מאוד. האם אתם מכירים […]

continue reading...


אביגיל בורשטיין - אותיות, סימני פיסוק ורווחים
20 Feb 2011 07:24:05 +0000
לפעמים, כשהריצה טובה, אני מתענגת על המוזיקה שבאוזניות [פלייליסט אקלקטי ביותר, לא בהכרח קיצבי] והכל סבבה. לעומת זאת, יש את הריצות האלה שאחרי שתי דקות, עוד לפני שהגעתי לפארק, אני כבר בייאוש טוטאלי מזה שהריצה נוראית ואין מצב שאני גומרת את המסלול. כיוון שבריצה, כמו בדברים אחרים ‘הכל בראש’ אלה באמת ריצות יותר קשות, נטולות […]

continue reading...


Hagit Rozenes
05 Feb 2011 18:40:43 +0000
לכולנו יש pet peeves – הדברים הקטנים והמעצבנים האלה שאנחנו פשוט לא יכולים לראות/לשמוע, אבל אצל אלי ברוש ה-pet peeve ממש קרם עור וגידים, כשהיא בראה חיה שתמחיש אותו. אלי מתעצבנת נורא כשהיא רואה שאנשים כותבים Alot במילה אחת, במקום הצורה הנכונה: A lot. אז היא ציירה את ה-ALOT, החיה שהיא רואה לנגד עיניה בכל פעם שהיא […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Feb 03, 2011
הרב עובדיה יוסף קבע שאסור לומר "או מיי גוד" או "יא אללה", אבל מה עם ביטויים אחרים בשפה העברית שכוללים את שמו של האל? וגם, מה בין פוטש ופיאסקו ועל השפה של דובר צה"ל

continue reading...


Hagit Rozenes
31 Jan 2011 09:55:07 +0000
בעוד שבוע מהיום, ייערך הכינוס השנתי של אגודת המתרגמים לשנת 2011. אני ארצה ביום הראשון, על שיטות חיפוש ב-Google. זו המצגת הוותיקה שלי, עם קצת חידושים ועדכונים. פה יש טיפ לדוגמה. 7-9 בפברואר 2011, מלון קראון פלזה, ירושלים מקצועיות ועסקים:  ליטוש כישורים והגדלת ההכנסות סדנה למתרגמים מתחילים – כל מה שלא לימדו אתכם בלימודי התרגום!!! יום […]

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jan 27, 2011
איך צריך לקרוא למייסד פייסבוק, מארק צוקרברג או מארק זאקרברג? מה הקשר בין איבר המין הגברי לציפור השיר בולבול? ומה אנחנו טורפים כשאנחנו טורפים ביצים? הזירה הלשונית עם שאלות ותשובות של קוראים

continue reading...


רוביק רוזנטל
Jan 20, 2011
יונתן רטוש אחראי לכמה מחידושי המילים המעניינים בשפה העברית. מה זה אַחְמַשְׂמָע, בר אוריין, גובהת, יעקומה וצחצח? לכבוד ספר חדש על האיש, "הזירה הלשונית" בוחרת את החידושים האהובים

continue reading...


Hagit Rozenes
10 Jan 2011 03:52:47 +0000
לפני שבוע, ניצן, הבן שלי, קיבל צעצוע חדש ומקסים. טרקטור צבעוני, נוסע ורועש, נהוג על ידי חוואי חביב, שגורר חיות חווה חביבות לא פחות. כל חיה משמיעה את הקול האופייני לה כשלוחצים עליה, והחוואי שר טרללה-לה-לה-לה אי-איי-אי-איי-או. ובכן, אתם ודאי שואלים את עצמכם אילו חיות חווה מסיע החוואי, ולאן. הנה הן, חיות החווה. הסוס, שעושה […]

continue reading...


דנה זייברט - מילות קישור
01 Jan 2011 09:52:00 +0000
WHEN THERE IS A WILL, THERE IS A WAY.

 הטלוויזיה מוצפת היום בסדרות לילדים ונוער, שיש להן מכנה משותף אחד ונמוך – הן מלבות שנאה וחוסר כבוד בין בני אדם. הגיבורים תמיד פוגעים אחד בשני, יורדים אחד על השני, מעליבים, מזלזלים. בסוף נותנים חמש דקות (מס שפתיים להורים ולמערכת החינוך) של פיוס והתנצלות, אבל את מי זה מעניין כבר. חלק הארי של התוכנית יעסוק תמיד בפגיעה במישהו, או בתכנון איך לעבוד על מישהו אחר. היחסים בין האחים פוגעניים, היחסים בין החברים מזלזלים, כולם מתחרים מי ירד יותר על האידיוט ומי יעליב בצורה מתוחכמת יותר.

כשהיינו ילדים הכול היה תמים יותר – ובחיי שזו לא נוסטלגיה. כל יום רביעי בחמש וחצי אחותי ואני היינו מתיישבות לראות את משפחת אינגלס בסדרה בית קטן בערבה – צ'ארלס המלאכי, קרול היפה, מרי המדהימה ביופייה (שהתעוורה מאוחר יותר) ועוד כמה ילדים לא זכורים שהסתובבו שם, אבל בעיקר לורה אינגלס הג'ינג'ית האמיצה, שמספרת את הסיפור במקור. לורה התמימה, כל כך אמיתית וכנה, מתוקה וישרה, ושואפת לטוב. וגם אמיצה ויוזמת, תמיד מגנה על החלשים ועוזרת לנדכאים. איך אפשר לא לאהוב אותה? וזה לא מפתיע לאור העובדה שחונכה על ידי צ'ארלס אינגלס – גבר שבגברים, חלוץ שבחלוצים, שיודע שלהיות בנאדם חשוב יותר מכמה כסף יש לך בבנק (לידיעת הרייט ונלי אולסן!!!).

כשכתבתי את הפוסט לפרויקט של איתמר זהר, הגיבור הטלוויזיוני של ילדותי, כדי לוודא שלא הנוסטלגיה מערפלת את עיניי – חיפשתי ביוטיוב פרק (טוב על מי אני עובדת, ישבתי וראיתי פרקים כל הבוקר), וראיתי סדרה שעמדה יפה במבחן הזמן. קודם כל מצחיקה - חשבתי שהיא הייתה הרבה יותר חסודה ומוסרנית - נעימה לצפייה, אבל עם קודים מוסריים ברורים, מתמודדת עם נושאים קשים, והכי חשוב – מה שעומד לנגד עיניה הוא כבוד הדדי בין האדם לחברו. מובן שיש בה בנאליות והשתפרנו מאוד בהצגת דקויות, וגם הדילמות שלנו הפכו הרבה יותר מתוחכמות (אם כי מטפלים שם בנושאים של אלימות משפחתית ומות תינוק ולא רק האם האכלתי היום את הסוס ואיפה הקורנס שלי). אבל הבסיס המוסרי איתן ויציב. למה הוא לא נשאר כזה? לא יודעת אם הסדרה חיקתה את המציאות או להפך, אבל לא יזיק בכלל לילדים לראות היום דברים כאלה, במסגרת הרעיון הכללי שעל תרבות להציג את מה שעל הצופים לשאוף אליו ולא לרדת אל העם, ולמלא אחר צרכים בהמיים שלו, כדי לשאת חן בעיניו. 

רק פעם אחת אכזבה אותי הגיבורה שלי. היה זה יום חורפי, הייתי בערך בת 8, לבד בבית, ובחוץ השתוללה סערה. כשהתחיל פרק של בית קטן בערבה, שמחתי להיצמד למרקע המנחם עד שמישהו יחזור הביתה. אלא שדווקא באותו יום שודר פרק בו חולמת לורה ובחלומה גברת אולסן היא מכשפה איומה, עם צחוק מזוויע. עד היום עוברת בי צמרמורת כשאני נזכרת כמה פחדתי. ואפילו לא מצאתי את הפרק ביוטיוב כדי לעשות תיקון. למרות זאת, ולמרות הסרטים הצ'יזיים והקיטשיים שמליסה גילברט השחקנית מתעקשת להשתתף בהם מאז השילה את בגדי ההולי הובי , סליחה לורה אינגלס, שלה, תמיד אוהב את לורה.
אחטא לנושא הבלוג אם לא אזכיר שהסדרה הייתה מבוססת על סדרת ספרים, שחלקם אף תורגמו לעברית, אם כי אני לא זוכרת שקראתי או הכרתי אותם. 

והנה הגיבורים הטלוויזיוניים מילדותם של ניר הופמן ושל גלעד סרי-לוי.