ספרים ושירים שמתחבאות בהם מילים בוטות או "גסות" – זה היה היום נושא הפינה שלי ב"מה שכרוך". לכותבים ערמומיים יש שלל שיטות לא ללכלך את הפה (או את המקלדת) ותחת זאת להוביל אותנו, הקוראים, להשלים את החסר ולהבין למה הכוונה – לעיתים באופן מדויק ממש, לעיתים באופן כללי יותר. הבחירה ברמיזה משחקית במקום בכתיבת מילים […]
History classes are wasted on the young. Even if the
formal history classes given to youth in each country focus on ideas, not dry
facts, national educational systems tend to treat their national history as a
ITA - Israel Translators Association אגודת המתרגמים בישראל
10 Apr 2026 07:59:20 +0000
My name is Sohrab Gebraeil. Gebraeil is the Persian way of saying Gabriel — גבריאל, the name of the angel. I’ve always been interested in what words mean, especially my own name. But I don’t think there is any need to translate Gabriel for ITA members — I assume you already know it. Sohrab, on […]
Most people strive to be their best at something, with
some making more effort than others. There was the Kobe Bryant principle: you
have to invest 10,000 more hours than your closest competitor in order to stay
at the top. Languages, of course, have numerous terms expressing that ideal
יצא לאור בתרגומי בהוצאת אופוס “הקיסרות הקורסת” מאת ג’ון סקאלזי (עורכת התרגום: יערה מוקי). האנושות מצאה את הדרך למסע בין הכוכבים, אך היא עומדת לאבד אותה לנצח. היקום פועל בהתאם לשֶטֶף – רשת מסתורית וחוצת־ממדים המאפשרת למתיישבים אנושיים להגיע למערכות שמש רחוקות. בתוך הרשת הזו קיסרות חדשה צומחת, ברית התלות ההדדית, שנבנתה כך ששום מקום […]
In 1869, the Catholic Church issued an edict that the
Pope, whoever holds the office, is infallible, at least on certain matters
under certain conditions. To everybody but the most devout Catholics, this doctrine
Apparently, human beings are inherent librarians: they
need to classify the people around them, divide and conquer if you will. Clearly, one of the main criteria is age.
I’m translating something from Spanish for my wife. I manage to understand most words, but then I get stuck on one. I look it up in the dictionary, and as I do it, I mumble: — “You see? I’m putting in the effort. I’m serious. I’m responsible. When I don’t know a word, I look … Continue reading People Speaking – Dictionary→
Written language or, more specifically, its rules, is a matter of history and culture. All languages began as oral only. At some
point, sooner or later, scholars transposed the words into pronunciation
symbols (e.g., Western languages) or pictograms (e.g., Chinese). The timing and
One of the themes of my blog posts is culture in its
widest sense. Today’s post is about a special type of culture, one that has become unfortunately
far too common and international, specifically the culture of people living
פוסט ספציפי בקיצוניות היום; לא זו בלבד שנדבר על הכנת מפתחות (אינדקסים) לספרים, בילוי שמלכתחילה מעטים העוסקים בו, אלא שנגלה קיצורי דרך מעולים שמתאימים רק לספרים מסוימים. אם טעמכם דומה לזה של הסטודנט שלי שחיווה את דעתו (הלגיטימית!) על הנושא במילים "חבל רק שזה הורג את הנשמה" – חכו לפוסט אחר לגמרי באמצע השבוע הבא. […]
The only constant in life is change, meaning that the
only matter we control is our approach. My last post addressed the ITA
conference on AI, which discussed its technical elements. This week, Proz.com
לא אשקר לכם (אף על פי שאני יכולה!): בתוכנית מה שכרוך ששודרה היום שוחחתי עם מיה סלע על שפות ועמים ספרותיים שאינם מסוגלים לבטא שקרים. למה הם לא יכולים לעשות זאת? ומה זה אומר על מי שכן, כלומר עלינו? כפי שתראו, די הרבה. שקרן השבט שבט של אנשים שאינם מסוגלים לשקר תוכלו לפגוש בסדרת ספרי […]
In elegant or at least expensive dining, one main dish
will not suffice. The meal needs a prologue and epilogue, as they say in
theatre, to create a complete experience. However, the magic of the culinary
Most people in the world are exposed to a second
language. Some are fortunate enough to live in a place where many languages are
spoken while others have to learn an additional language in a more formal way
"אם הטיפשות הייתה מחלה כואבת אתה כל היום היית בגבס", אומרים הגששים למיסיה לוי במערכון "שבת שלום", ותורמים את חלקם לאחת התכונות המובילות של המין האנושי, שלצד החוכמה שבה ניחן, הוא סובל מטיפשות כרונית בדרגות אלה ואחרות.
To non-linguists, translation seems a rather simple
task, merely expressing the meaning of words in one language in another
language. A solid knowledge of grammar and a comprehensive dictionary should suffice
פרימו לוי בצעירותו השנים האחרונות זימנו לנו, לצערנו, הזדמנויות רבות לשמוע מאנשים מה סייע להם להחזיק מעמד בנסיבות קשות מאוד. היו מי שהחליטו להתמקד בטוב, מועט ככל שהיה. היו מי ששאבו כוח דווקא מתמיכה במי שנמצאו לצידם. והיו מי שנאחזו במילים – כמו תפילות, או מילותיהם של אנשים אהובים שהגיעו אליהם כנגד כל הסיכויים. לרגל […]
One of the heaviest prices to pay when adopting a
new country is leaving behind old friendships. This loss creates the need to
build a new network of friends, a task that can be challenging. Clearly,
chemistry is an essential element in any friendship, including platonic ones,
Last week, I attended a speed marketing event in
Jerusalem organized by Helena Baker as part of her English Speaking Networking
activities. It was the first time I had experienced such a format and found it
בשבוע שעבר התחלתי לעבוד עם הספרייה הלאומית, ובמסגרת שיתוף הפעולה הזה הקמתי קבוצת פייסבוק בשם על ספרים ואנשים - קהילת הספרייה הלאומית. אם אתם מתעניינים בספרים, ספרות, ספריות ומילים אשמח שתצטרפו לקבוצה - יש בה כבר כמעט 2,500 אנשים, אבל תמיד יש מקום לעוד. חשוב לי להגיד שהקבוצה החדשה לא מבטלת את הקבוצה של קורא [...]
What was, was. It may not have been as bad as people
feared and felt. That is a good omen for 2026. I, like many business
people, did a basic calculation of my numbers for last
יצא לאור בתרגומי “ברית הוורדים” מאת סשה פייטון סמית’ (עורכת התרגום: נאוה צלר). כזכור, בשנים האחרונות אני חוקרת את תחום ההיסטוריה של האופנה ומעבירה הרצאות שבהן אני מספרת ומראה מה לבשו במאות הקודמות. בזכות הידע הזה היה לי מעניין במיוחד לתרגם את הספר, שהוא פנטזיה המתרחשת בגרסה על-טבעית של המאה ה-19 באנגליה. כתבתי על ההיבטים […]
שימו לב למשפטים הבאים, התקינים בעברית: אני היחיד שקיבלתי מה שרציתי אני היחיד שקיבל מה שהוא רצה רק אני קיבלתי מה שרציתי לעומת המשפט הלא-תקני בעליל הבא (עבור אותה משמעות): רק אני קיבלתי מה שהוא רצה דוברי השפות האחרות ששאלתי (אנגלית, צרפתית, צ'כית) אמרו שאין דבר כזה בשפתם. כלומר, המשפט הראשון אינו קביל, וכמובן גם […]
אנו מציינים את סיומה של שנה אזרחית נוספת בתקופה שבה היו יותר מדי רעשים בארץ ובעולם. רבים חיפשו את השקט הפנימי במציאות הרועשת הזאת. נוסף על כך, החורף הגיע, מלווה ברעמים רועשים.
As so many people have finished digesting the excesses
of Christmas and are preparing for the excesses of New Year’s, it is an ideal
time to enjoy the sweeter pleasures of life before the January diet. Alas, with
תרגום לעברית של יצירות ספרות כרוך לעיתים בבחירות מפתיעות ויצירתיות בתרגום שמותיהן, וברור מדוע. שם של ספר הוא טקסט קצר מאוד, המופיע עם הקשר מועט מאוד. לצד הרצון לשמור על נאמנות לשם המקורי וגם לאפשר לקוראים לקשר בין הספר בעברית לבין שמו בשפת המקור, תרגום השם כרוך לפעמים באתגרים לשוניים ותרבותיים. יחד עם מיה סלע […]
From classrooms to courtrooms, conferences to company meeting rooms and legislatures to webinars, one key to long-term professional success is the
ability to make a persuasive oral argument. Due to the pervasive nature of
ITA - Israel Translators Association אגודת המתרגמים בישראל
22 Dec 2025 15:44:28 +0000
ביום שני, 5/1/2026, יתקיים ערב הרצאות במלון קולוני במושבה הגרמנית בחיפה. בתכנית: 16:30 - התכנסות והרשמה 17:00 - שיר, תרגום של שיר, וקצת הסטוריה של שחמט - אורי ברוק 18:00 - ארוחת ערב 18:45 - העדה האחמדית ופרויקט התרגום של הקוראן לעברית - מועאז עודה מזכיר העדה האחמדית עלות השתתפות: חברי אגודה - 150 ש"ח […]
ITA - Israel Translators Association אגודת המתרגמים בישראל
22 Dec 2025 15:44:28 +0000
ביום שני, 5/1/2026, יתקיים ערב הרצאות במלון קולוני במושבה הגרמנית בחיפה. בתכנית: 16:30 - התכנסות והרשמה 17:00 - שיר, תרגום של שיר, וקצת הסטוריה של שחמט - אורי ברוק 18:00 - ארוחת ערב 18:45 - העדה האחמדית ופרויקט התרגום של הקוראן לעברית - מועאז עודה מזכיר העדה האחמדית עלות השתתפות: חברי אגודה - 150 ש"ח […]
פורסם לראשונה ב"קורא בספרים - הקבוצה" בפייסבוק (מוזמנים להצטרף). 1. מהם הספרים האהובים עליך? אני תמיד חוזרת לספר maus 1+2 של ארט שפיגלמן כמו לנסות לפענח מחדש את הקסם שהספר הזה היה עבורי אי פעם כשנתקלתי בו לראשונה ונדהמתי מכל רגע בו. זו היתה הפעם הראשונה שנתקלתי בסיפור אישי ומורכב שכתוב בצורה של קומיקס. הציור [...]
Today is my late mother’s birthday. She would have
turned 98 today, but did live to 96. As birthdays are times to bring up happy
memories, I will share the connection that was Paris and my mother.
השפה מאפשרת לנו לא רק לספר על המציאות אלא גם לקבוע לגביה עמדה, להעניק לה גוון ייחודי. אחת הדרכים לכך היא דרך ההדגשה והחיזוק. באמצעות מילים וביטויים אנחנו מספרים שעניין מסוים אינו סתם 'יפה' אלא 'הכי יפה', וששר בתקשורת לא רק רוצה להשיג רפורמה בתקשורת אלא 'ממש' רוצה לעשות זאת. זוהי חבורת המעצימים, באנגלית: intensifires. באנגלית המעצים מתבטא גם כחלק מהמילה באמצעות סיומת מתאימה כמו er עבור 'יותר' ו-est עבור 'ביותר', למשל, nicer, nicest. בעברית המעצימים הם מילים עצמאיות הדבקות במילה, כמו "יפה ביותר", "חזק מאוד", או צירופי מילים.
ITA - Israel Translators Association אגודת המתרגמים בישראל
07 Dec 2025 11:28:04 +0000
כנס אגודת המתרגמים יתקיים בתאריכים 16-18/2/2026. הכנס יהיה כנס משולב (היברידי) החלק הפרונטלי יתקיים ב Mindspace, תל אביב. לוח זמנים ופרטים על הרצאות ומרצים הרשמו עכשיו! בנוסף, בשנת 2026 אנחנו מציינים 45 שנים להקמת אגודת המתרגמים. אגודת המתרגמים בישראל שמחה להזמין את חבריה ואת קהילת המתרגמים הרחבה להשתתף בכנס השנתי של אגודת המתרגמים. השנה […]
ITA - Israel Translators Association אגודת המתרגמים בישראל
07 Dec 2025 11:31:12 +0000
The ITA 2026 conference will be a hybrid conference and will take place on February 16-18, 2026. The in-person part will be in Mindspace, Tel Aviv. Conference Schedule and details about speakers and talks. The Israel Translators Association is pleased to invite its members and the wider community of translators to participate […]
פורסם לראשונה ב"קורא בספרים - הקבוצה" (מוזמנים להצטרף). 1. לפני מספר חודשים ראה אור הספר "על ארבע" מאת מירנדה ג'וליי בתרגומך מאנגלית (הוצאת פן). נתקלת בקשיים או באתגרים במהלך תרגום הספר? נהניתי כל כך מהעבודה על הספר, ככה שגם אם היו אתגרים לתרגום, חוויתי אותם כמו חידות שכיף לפצח. הרגשתי שאני עוקבת לאט ובבטחה אחרי [...]
יושב לו סופר וכותב על דובים מדברים שלובשים שריון, על מכשפות ועל מלאכים שיוצאים למרד רב־יקומי נגד אלוהים. קורא הסופר לספר שלו בשם שלקוח משורה מתוך "גן העדן האבוד" של מילטון. ובסוף באה מישהי ומשמיצה את פיליפ פולמן שבטרילוגיה הנפלאה שלו "חומריו האפלים", הוא המציא דווקא "דימוי מתוחכם ופיוטי לתהליכי הדיבור, ההבנה ואף הרכישה של […]
יצא לאור בתרגומי בהוצאת מטר “התנין והשופט” מאת זואי צ’אנס (עורכת התרגום גילי קנלבאום). אני אוהבת את השם בעברית, הלקוח מתוך מטפורות שבהן משתמשת המחברת בתוך הספר, ששמו המקורי באנגלית Influence is Your Super Power – השפעה היא כוח העל שלך. אפשר לקרוא ראיון מעניין עם המחברת בכתבתה של גלי ויינרב בקישור. “ספר מרתק על […]
This last week, the Israel Translators Association
organized a fascinating online lecture on the historical dictionary in Israel.
For those unfamiliar with the term, this type of dictionary documents the
כתבתי כבר לא פעם בעבר שקצת קשה לי עם ספרות אמריקאית מהדור החדש - תמיד היא מהוקצעת, קריאה ועשויה לעילא, אבל חסר בה משהו מהדברים שאני אוהב בספרות.מרגו צריכה כסף לא שונה בזה - הוא מאוד קריא וזורם, לא פעם שנון וחכם וברגע שמקבלים אותו כמו שהוא (אולי כמו שרוצה גיבורת הספר שיתייחסו אליה ואל [...]
יצאו לאור בתרגומי בהוצאת מודן זוג הספרים “ריקוד הגנבים” ו”שבועת הגנבים” מאת מרי א. פירסון, עורכת התרגום חמוטל לוין. גֵ׳ייס התכונן כל חייו ליום שבו יירש את מקומו של אביו, ראש משפחת פורעי חוק ששולטת בממלכת בֶּלֶנְגֶ׳ר ומטילה את אימתה גם על הממלכות השכנות. אבל כשהאב מת וג׳ייס הופך לשליט החדש, הוא מגלה שמלכה צעירה […]
רגע של שקט, ואז הבנה מצטללת של שורת אירועים שהיו מעורפלים עד כה – זוהי אחת החוויות שהסופרת האוסטרלית ליאן מוריארטי מרבה לתאר בספריה. חוויתי רגע כזה כאשר סיימתי לקרוא את ספרה "סיפור האהבה של המהפנטת", והבחנתי בדימוי בסיסי שאינו מוצג במפורש, אך מלווה את הספר והופך אותו למוצלח במיוחד. בואו נרים לרגע את מכסה […]
A vital but unquantifiable part of business success, whether
small or large, is the use of intuition. It tells us to fight or flee, engage
or avoid or seize or ignore. To be clear, intuition may sometimes feel similar
פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "קורא בספרים - הקבוצה" (מוזמנים להצטרף) 1. מהם הספרים האהובים עליך? את "זכרון דברים" של יעקב שבתאי אני יכול לקרוא פעם ועוד פעם, ותמיד לגלות בו עולמות חדשים. לאחרונה קראתי אותו שוב, והפעם ניסיתי להתמקד לא ברעיונות או בדמויות, אלא דווקא בשפה של שבתאי, בפואטיקה שלו, באופן שבו הוא בוחר ומסדר [...]
פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק של קורא בספרים (מוזמנים להצטרף אליה). 1. מהם הספרים האהובים עליך? אני אוהבת ספרים יותר מדי ואוהבת יותר מדי ספרים, ורבתי על זה הרבה עם מובילי דירות לאורך השנים. בעיקר סופרות שנכנסות לך מתחת לעור ונותנות לך את התחושה החמקמקה הזאת של אוי למה פרסמת עכשיו את היומן שלי. גאווה ודעה קדומה, עין החתול, [...]
ITA - Israel Translators Association אגודת המתרגמים בישראל
16 Nov 2025 13:07:35 +0000
לקראת סיום שנת תשפ"ה אספנו במשך כחודשיים הצעות למילת השנה העברית. נראה שהתחושה בתשפ"ה הייתה שהיא המשך של תשפ"ד. השנה הסתיימה בטרם הוחזרו אחרוני החטופים החיים - הם הוחזרו בתחילת תשפ"ו. השנה היו פחות הצעות משנים קודמות. ההצעות שנאספו עד סיום השנה הוצגו לחברי האגודה והם דרגו את ההצעות. להלן חמש ההצעות שקיבלו את הדירוג […]
ITA - Israel Translators Association אגודת המתרגמים בישראל
16 Nov 2025 13:07:35 +0000
לקראת סיום שנת תשפ"ה אספנו במשך כחודשיים הצעות למילת השנה העברית. נראה שהתחושה בתשפ"ה הייתה שהיא המשך של תשפ"ד. השנה הסתיימה בטרם הוחזרו אחרוני החטופים החיים - הם הוחזרו בתחילת תשפ"ו. השנה היו פחות הצעות משנים קודמות. ההצעות שנאספו עד סיום השנה הוצגו לחברי האגודה והם דרגו את ההצעות. להלן חמש ההצעות שקיבלו את הדירוג […]
סיסמאות פרסומת הן חלק מהשפה הסובבת אותנו. הן אפקטיביות מפני שהן חוזרות על עצמן ואמורות להיכנס לתודעה ולזיכרון. הסיסמה היא מרכיב מרכזי של הקמפיין הפרסומי, גם אם יש ירידה מסוימת במעמדה בין יתר מרכיבי הפרסום, בעיקר הטלוויזיוני.
פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק של קורא בספרים (מוזמנים להצטרף אליה). 1. לאחרונה ראה אור ספרך "אוצר מילים - שיחות עם מיטב הסופרים מהארץ ומהעולם" בהוצאת עם עובד. מה הביא אותך לכנס את שלל הראיונות האלה לספר דווקא עכשיו? הספר התבשל בתודעתי במשך הרבה שנים. בשלב מסוים הרגשתי שהצטברו אצלי הרבה חומרים מעניינים ומפרים, פרי עבודתי העיתונאית שבה [...]
רוצחת סדרתית באיטליה של מוסוליני וסטודנטית אמריקאית אבודה שמעלה תמונות עירום לאונליפאנס – שתי גיבורות ספרותיות, לכאורה שונות מאוד, ובכל זאת אולי גם דומות. מאפיין לשוני יוצא דופן מחבר בין שתי הדמויות והיצירות, וכאשר מבחינים בו, אפשר לשים לב לדמיון המפתיע ביניהן – אולי אפילו מבחינת האופן שבו קיבלו אותן הקוראים והביקורת. על כל אלה, […]
Freelancers can compete with agencies by making the
effort and applying their advantages. This week, I received a request for a
quote through an online specialized legal service site for a “certified”
translation of four documents from two different languages into English for a US
פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק של קורא בספרים (מוזמנים להצטרף אליה). 1. לאחרונה ראתה אור האנתולוגיה "גורמים חתרניים: סיפורים מארגנטינה" בתרגומך מספרדית (הוצאת לוקוס). נתקלת בקשיים או באתגרים במהלך תרגום הספר? הקושי הראשון, עוד לפני התרגום, היה איסוף הסיפורים: חיפשתי סיפורים ברשת, לפי הנושא – תקופת הדיקטטורה בארגנטינה בשנים 1976–1983, שבמהלכה נחטפו, עונו והועלמו כ־30,000 איש ואישה – [...]
שוחחנו כאן לאחרונה על גיבורים כבדי פה וכבדי לשון. הביטוי הזה מופיע בדברים שאומר משה על עצמו: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' בִּי אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי, גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ, כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי" (שמות ד י). אך משה תיאר את עצמו גם בביטוי נוסף: "ערל שפתיים". […]
ITA - Israel Translators Association אגודת המתרגמים בישראל
03 Nov 2025 15:29:39 +0000
מרצה: איילת הראל - חוקרת בעבר במפעל המילון, ומרכזת מפעל המילון בהווה. בהרצאה המרצה תסביר על מפעל המילון מראשית דרכו בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת ועד ימינו, ותדגים שימוש בסיסי באתר 'מאגרים' של המילון. עלות השתתפות: חבר/ת אגודת המתרגמים: 30 ש"ח לא חבר/ת אגודת המתרגמים: 50 ש"ח הרשמו עכשיו!
In November and December, many professional
associations, including those of translators, begin their annual membership
campaigns. In recent years, the results have been disheartening to one degree
or another. At least among translators, fewer and fewer freelancers choose to
ITA - Israel Translators Association אגודת המתרגמים בישראל
03 Nov 2025 15:29:39 +0000
מרצה: איילת הראל - חוקרת בעבר במפעל המילון, ומרכזת מפעל המילון בהווה. בהרצאה המרצה תסביר על מפעל המילון מראשית דרכו בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת ועד ימינו, ותדגים שימוש בסיסי באתר 'מאגרים' של המילון. עלות השתתפות: חבר/ת אגודת המתרגמים: 30 ש"ח לא חבר/ת אגודת המתרגמים: 50 ש"ח הרשמו עכשיו!
פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק של קורא בספרים (מוזמנים להצטרף אליה). 1. מהם הספרים האהובים עליך? הרשימה שלי אקלקטית, אבל לקוחה בעיקר מהספרות האמריקאית וכוללת גם ביוגרפיה, סיפורים קצרים, רומנים גרפיים וספרות שחוצה סוגות. ״אל המגדלור״ של וירג'יניה וולף הוא ספר קרוב למושלם. אני יכולה לקרוא אותו פעם בשנה. ״בתים של אחרים״ (1964) "Other People's Houses " מאת [...]
Every year, the Braude College of Engineering, located in Karmiel in northern Israel, hosts a conference showcasing the
research of its staff with emphasis on the application of technology in
industry. As it involves many disciplines, each with its own approach and terminology,
גיבורים עם קשיי שפה – זה היה נושא שיחתי אתמול עם מיה סלע ב"מה שכרוך". גיבורים כאלה הם דמויות מאתגרות: קשה להם להביע את מחשבותיהם ולתקשר עם הדמויות האחרות, ונוסף על כך הקושי השפתי שלהם מושך תשומת לב רבה, שעלולה להיות על חשבון דברים אחרים. אך האתגר הזה עשוי גם להניב תוצאות יפות ומעניינות. דמויות […]
As I wrote a few weeks ago, I have made the strategic
decision to focus on my competitive advantage – Hebrew to English legal
translation. The practical significance of that decision is that I must
maximize its potential. Thus, this last week I took on a project involving
פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק של קורא בספרים, מוזמנים להצטרף. לפני כעשר שנים צפיתי במיני סדרה של HBO אוליב קיטרדג' ומאוד אהבתי אותה, ומאז לא מיהרתי לקרוא את הספר של אליזבת סטראוט כי הרגשתי שאני כבר מכיר את העלילה ואת הדמויות (ואולי חששתי שזה יהרוס לי את הסדרה) .השבוע התחלתי להאזין לספר והחלטתי לכתוב עליו הרבה [...]
פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק של קורא בספרים (מוזמנים להצטרף אליה). 1. מהם הספרים האהובים עליך? יש כל כך הרבה. רומנים ריאליסטיים, רומנים היסטוריים, ממוארים ופה ושם גם עיון. מקור, מתורגם - הכל. בין האהובים עלי: ספרי נטליה גינזבורג (ובמיוחד הקובץ קולות הערב וספר המכתבים העיר והבית), השמיים שבתוכי (היומנים של אתי הילסום), ספר הדקדוק הפנימי [...]
שלום לכל מי שנשאר מנוי לאתר הזה למרות חוסר פעילותו בשנים האחרונות. אני מעיר אותו מרבצו כדי לספר שהקמתי קבוצת פייסבוק חדשה לקורא בספרים ואני מזמין אתכם להצטרף. אם אהבתם את מה שהיה באתר הזה בעבר - זה יהיה הכיוון גם שם. אפשר להצטרף כאן או לחפש בפייסבוק "קורא בספרים - הקבוצה". אשתדל גם להחזיר [...]
Mediterranean cuisine is known for its use of
vegetables. Curiously, many of the most typical vegetables in the cuisine are
not native to the area, meaning they were imported and had to be named. As any
player in a telephone game knows, fascinating versions of the original can arise,
ITA - Israel Translators Association אגודת המתרגמים בישראל
09 Oct 2025 18:04:29 +0000
כנס אגודת המתרגמים יתקיים בתאריכים 16-17/2/2026. הכנס יהיה כנס משולב (היברידי) החלק הפרונטלי יתקיים ב Mindspace, אחד העם 54, תל אביב. פרטים על ההרצאות ולוח הזמנים יפורסמו בקרוב. ההרשמה תיפתח בקרוב. בנוסף, בשנת 2026 אנחנו מציינים 45 שנים להקמת אגודת המתרגמים. אגודת המתרגמים בישראל שמחה להזמין את חבריה ואת קהילת המתרגמים הרחבה להגיש […]
ITA - Israel Translators Association אגודת המתרגמים בישראל
09 Oct 2025 18:10:04 +0000
The ITA 2026 conference will be a hybrid conference and will take place on February 16 and 17, 2026. The in-person part will be in Mindspace, 54 Ahad Ha'am st. Tel Aviv. Details about the talks and schedule will be published soon. Registration will open soon. The Israel Translators Association is pleased to invite its […]
לקח לי לא מעט זמן לקרוא את הספר הזה (שמכיל כ-500 עמודים) וכשאני ניגש עכשיו לכתוב עליו, אני עדיין לא לגמרי בטוח מה חשבתי עליו - אנסה לגבש משהו קוהרנטי תוך כדי כתיבה.קודם כל אתחיל בכך שאהבתי ספר אחר של עמנואל קארר (שקראתי די מזמן) וכשראיתי לפני כמה שנים שמתרגמים ספר שלו על הנצרות, היה [...]
יצא לאור בתרגומי “איך להתעשר” מאת רמית סיטיי (עריכת התרגום: הלית ינאי-לויזון). רב המכר פורץ הדרך של The New York Times ו-Wall Street Journal שחינך דור שלם איך להרוויח יותר, לחסוך יותר ולחיות חיים עשירים. שבו בבית קפה, תזמינו כמה כוסות קפה שבא לכם ותרגישו חופשיים ליהנות ממה שאתם אוהבים, בלי רגשות אשמה. העיקר שתדעו […]
ITA - Israel Translators Association אגודת המתרגמים בישראל
04 Oct 2025 20:23:08 +0000
בחודשיים האחרונים אספנו הוצעות למילת השנה העברית תשפ"ה - מילים או ביטויים שמשקפים את השנה שחלפה. חברי אגודת המתרגמים מוזמנים לבחור מבין ההצעות את מילת השנה העברית תשפ"ה ההצבעה נפתחה והיא תינעל ב-26/10/2025 בחצות. הצביעו כאן!
ITA - Israel Translators Association אגודת המתרגמים בישראל
04 Oct 2025 20:23:08 +0000
בחודשיים האחרונים אספנו הוצעות למילת השנה העברית תשפ"ה - מילים או ביטויים שמשקפים את השנה שחלפה. חברי אגודת המתרגמים מוזמנים לבחור מבין ההצעות את מילת השנה העברית תשפ"ה ההצבעה נפתחה והיא תינעל ב-26/10/2025 בחצות. הצביעו כאן!
רגע לפני שהיה צריך לצאת להסעה הבחנתי שהחולצה של ארפכשד התלכלכה, ושלחתי אותו מהר-מהר להחליף. אם הוא יאחר אין מי שיסיע אותו לבצפר, אבא בחו"ל. כך שללא ספק זה היה הרגע המתאים ביותר להרהור עמוק על החיים, היקום וכל השאר, … להמשיך לקרוא ←
ITA - Israel Translators Association אגודת המתרגמים בישראל
17 Aug 2025 18:05:59 +0000
עם סיום שנת תשפ”ה, אגודת המתרגמים שוב בוחרת את מילת השנה העברית. בתום כל שנה אזרחית יש אי אילו ארגונים שבוחרים את מילת השנה שלהם. בשנים קודמות בחרנו בתום כמעט כל שנה את המילה העברית, לפי השנה העברית, השנה אנחנו ממשיכים בכך. מילת השנה יכולה להיות מלה או ביטוי שגור. מקבלים הצעות מכולם (גם חברי אגודה, וגם מי שאינם […]
ITA - Israel Translators Association אגודת המתרגמים בישראל
17 Aug 2025 18:05:59 +0000
עם סיום שנת תשפ”ה, אגודת המתרגמים שוב בוחרת את מילת השנה העברית. בתום כל שנה אזרחית יש אי אילו ארגונים שבוחרים את מילת השנה שלהם. בשנים קודמות בחרנו בתום כמעט כל שנה את המילה העברית, לפי השנה העברית, השנה אנחנו ממשיכים בכך. מילת השנה יכולה להיות מלה או ביטוי שגור. מקבלים הצעות מכולם (גם חברי אגודה, וגם מי שאינם […]
שמחתי לתרום, כידידת המערכת, תרגום שיר לפודקאסט המעניין “שמונה עיניים” בהגשתם של גיא טנא ואורן פילוסוף. השניים מדברים על יצירות ספרות וקולנוע, ומקדישים כל פרק של הפודקאסט לנושא ספציפי. בפתיחת הפרק, המוקדש לשלישיות, מדבר גיא על השיר “טריו” מאת ויטה סקוויל־ווסט. אפשר לקרוא עליה במאמר מאת איילת נגב באתר פרויקט בן יהודה. הנה השיר המקורי: […]
התארחתי בפינת ההיכרות של איגוד אנשי הספר ועניתי על כמה שאלות: הספר הראשון התחלתי לתרגם בשנת 1993, עבור הוצאת שלגי. הספר הראשון שתרגמתי היה בלש בריטי: “הרצחת וגם ירשת” מסדרת “המפקח ווקספורד חוקר” מאת רות רנדל. בדיעבד, הוא לא פשוט בכלל. יש בו רפרנסים קלאסיים וציטוטים מתוך “אוטופיה” מאת תומס מור. הספר הכי חדש לארון […]
הספרים החדשים שיצאו בתרגומי לשבוע הספר הם “ריקוד הגנבים“, “חוכמת הנישואים” ו”לילה טוב, דוכס” (תמונות וציורים שקשורים אליו נמצאים בפוסט באתר האחר שלי). * חברתי חמוטל ילין מארגנת מפגשי זום עם נשות ספרות, בתקווה להעביר את הזמן במחשבות מעניינות. בפוסט הזה בפייסבוק שלה יש פירוט על המפגשים בשבוע הקרוב. ביום חמישי, 26.6.25, בשעה חמש אחר […]
יצא לאור בתרגומי “חוכמת הנישואים” מאת בלינדה לאסקומב (עריכת התרגום: רותי חזנוביץ). מדריך חכם ותמציתי לשמירה על הזוגיות, המבוסס על ממצאים מדעיים, עצות מומחים ושנים של ניסיון, ומסביר מדוע נישואים טובים לבריאותכם, למצבכם הכלכלי, לילדיכם ולאושרכם. לאחר עשור של סיקור מערכות יחסים עבור המגזין “טיים”, העיתונאית עטורת הפרסים בלינדה לאסקומב, הבינה שלהישאר יחד לטווח הארוך […]
לקראת שבוע הספר הנוכחי יצא לאור הספר המאתיים שתרגמתי. בצירוף מקרים משעשע לא ברור אם זה הרומן ההיסטורי המסתיים בחתונה (לילה טוב, דוכס) או ספר העיון עם עצות לשימור הזוגיות לאורך זמן (חוכמת הנישואים), כי שניהם התפרסמו במקביל. את הספר המאה תרגמתי בשנת 2008 ובשנת 2018 יצא לאור הספר ה-150. אני מקווה להמשיך בקצב הנוכחי, […]
ITA - Israel Translators Association אגודת המתרגמים בישראל
29 May 2025 18:41:39 +0000
ITA Annual General Meeting Monday, June 9, 2025, 16:00 – 20:30 The ITA 2025 AGM will be held on June 9, 2025. Before the AGM there will also be a lecture. The event will be a hybrid event We will meet at 57 Rothschild Blvd., Tel Aviv. Online participation via Zoom will also be possible. […]
ITA - Israel Translators Association אגודת המתרגמים בישראל
28 May 2025 15:40:05 +0000
האסיפה הכללית של אגודת המתרגמים Annual General Meeting ביום שני, 9 ביוני 2025, י"ג סיון תשפ"ג, 16:00 - 20:30 ב-9/6 תתקיים האסיפה הכללית של אגודת המתרגמים, וכמו כן הרצאה. האירוע יהיה אירוע משולב (היברידי) נפגש בשד' רוטשילד 57, תל אביב. וניתן יהיה להשתתף גם השתתפות מקוונת בזום. אם בשעה 16.30 לא יהיה מניין תקני, תידחה […]
בפעם הקודמת כתבתי כאן על השורש רג"ז. משורש זה נגזרו מילים רבות, גם במקרא וגם בעברית שלאחר המקרא. בפעם הקודמת עסקתי ברוב המילים המקראיות משורש זה, וכעת אבחן מילים נוספות. בין היתר, אעלה את החידה איך קיבלה ציפור שיר את שמה העברי דווקא מהשורש הזה.
ביטויים משׂוכלים הוא משחק לשוני המוכר בתרבויות רבות. השם האנגלי שניתן לו הוא 'סְפּוּנריזם', על שם ויליאם ארצ'יבלד ספונר, מלומד אוונגלי מהמאה ה-19 שמיוחסים לו משפטים משוכלים שכנראה השמיע בלי כוונה תחילה. ביטוי משוכל הוא ביטוי שנערך בו חילוף מכוון של עיצור בודד, תנועה או הברה, בין שתי מילים. למשל, בביטוי המשוכל 'זהג נהיר' הוחלפו העיצורים ז' ונ' שבביטוי המקורי, שהוא מטבע לשון מוכרת: נהג זהיר. בביטוי המשוכל 'שבורית זכוכה' הוחלפו העיצורים ש-ב-ר בעיצורים ז-כ-כ בצירוף 'זכוכית שבורה'. במקרים נדירים השיכול נערך בתנועות ולא בעיצורים, וכן בין מילים במשפט.
יום אחד נתקלת בתערוכה שיכולה לדעתך לקדם את העסק שלך, והחלטת להגיע לשם במלוא הכוח והאנרגיה ולהתנפל על ביתני העסקים שמציגים שם עד שלא תהיה להם ברירה אלא לשתף איתך פעולה ולעשות איתך עסקים. רכשת כרטיס, אירגנת חומרים שיווקיים, לבשת את מיטב מחלצותיך ויצאת לכבוש את העולם, או יותר נכון – את האולם… ואז […]
עולם הפתגם משלב ניגוד לכאורה. מצד אחד, הוא נולד בתרבויות מקומיות, במרחבי הערבות הרוסיות, בהרי האטלס, בערים ובכפרים הטובלים בירק של אירופה או בין מקדשי בודהא במזרח. מצד שני, פתגם ראוי מביע רעיון אוניברסלי, קרוב לכל עם ואדם. על כן פתגמים רבים נודדים מעם לעם ומתרבות לתרבות באמצעות תרגום. ואולם, לעיתים קרובות נולדים בתרבויות שונות פתגמים המביעים אותו רעיון, אבל על פי האופי, התרבות והנוף השונים. אלה הם הפתגמים המקבילים, והדוגמאות לכך רבות.
ארפכשד הבטיח לבלדד: "אני ארשה גם לך לקחת מהעוגיות שהכנתי". טוב ויפה ונדיב מאוד מצידו, אבל הוא עוד לא הכין אותן, הוא רק מתכנן. למה הוא אומר "הכנתי" בעבר? ואם כבר מדברים, למה כתוב בספר מלכים "וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר … להמשיך לקרוא ←
בפעמים הקודמות כתבתי כאן על השורש רג"ש. כזכור, השורש הזה מצוי גם בשפות שמיות אחרות. מילונים אטימולוגיים משערים כי השורש השמי רג"ש קרוב לשורשים שמיים אחרים המצויים בעברית המקראית, בין היתר לשורשים רע"ש ורג"ז. כידוע, כיום השורש רג"ז משמש במשמעות 'כעס'. האם לשורש הזה יש משמעות דומה בלשון המקרא? שאלה טובה.
מאז ראשית הציונות ולאורך חיי המדינה זכו ילדים רבים לשמות שניתנו בעקבות אירועים היסטוריים. יגאל נולד בכפר ויתקין בשנת 1899 כי הוריו קיוו ששמו "יעזור לגאול את יהודי רוסיה מן הפרעות". ביבנאל נולדו באותו שבוע תקוה וגאולה, שמות שפתחו שושלת של תקוות וגאולות. ב־1904, לאחר שנפטר בנימין זאב הרצל, נקראו רוב ילדי יבנאל מתתיהו הרצל. השם הרצל נפוץ גם ביהדות עירק, לצד בלפור וויצמן.
דומה שאין בעולם חברה שיש בה מאגר עשיר ומגוון של שמות כמו החברה הישראלית, ולא רק ביחס למספר התושבים. כך בתחום שמות המשפחה, שעליו נכתבו רשומות קודמות, וכך גם בתחום השמות הפרטיים. בעוד שמות המשפחה מספרים את מורשת המשפחה, וחוזרים לעיתים לגלות ספרד או לאבות קדמונים במרוקו, השמות הפרטיים מספרים על העולם שמייעדים ההורים לילדיהם, ועל עולם הערכים שלהם.
ואני כבר חשבתי שלראשונה נסיים פה שנה קלנדרית בלי פוסט. בכל מקרה, שבירת שתיקה כזאת מחייבת טיפול בנושא שעל הפרק, וברוך השם ישנם המוני המונים כאלה (סקיבידי), אז לא אאכזב את קהל הקוראים ואדון בספר שיצא לאור ב-1985. בזה הספר, גלאפגוס לקורט וונגוט, מציג המחבר כל מיני דמויות ולחלקן מקדים כוכבית. עד מהרה הכוכבית מוסברת: […]
היום מלאו 14 שנים עבריות לאירוע מכונן בחיים שלי, אבל אני מרשה לעצמי לחשוב שזה אירוע, טוב, אולי לא מכונן, אבל חשוב למדי בהיסטוריה של השפה העברית. בז׳ בכסלו תשע״א, 14 בנובמבר 2010, השלמתי את התרגום לעברית של כל ממשק המשתמש של ויקיפדיה ושל מיזמים שקשורים אליה (ויקימילון וכיו״ב). לא עשיתי את זה לבד. היו […]
תרגום להמון שפות, לעיתים קרובות שפות ממש לא צפויות, הוא קטע שמאפיין הרבה דתות, או זרמים בתוך דתות גדולות יותר. מורמונים, ג׳הווז ויטנסז, סיינטולוגיה, הארה קרישנה, אחמדיה – כל אלה עושים המון תרגום. גם בברית המועצות, במיוחד בשנות ה־20, נעשתה עבודת תרגום ענקית של כתבי לנין ומרקס להמון שפות, שבחלק מהן מדברים פחות מעשרת אלפים […]
התסריטאית המצוינת נורה אפרון ("כשהארי פגש את סאלי") סיפרה פעם על מורה שלימד אותה בתיכון איך כותבים פתיח לכתבה. ראשית הוא מכתיב לתלמידים כמה עובדות: מנהל התיכון הודיע היום שסגל המורים ייסע ביום חמישי לסקרמנטו כדי להשתתף בסמינר על שיטות הוראה, שבו ירצו האנתרופולוגית מרגרט מיד ונשיא אוניברסיטת שיקגו.
התלמידים, מספרת אפרון, מנסחים פתיח שנראה בערך ככה: "האנתרופולוגית מרגרט מיד ונשיא אוניברסיטת שיקגו ירצו בפני סגל המורים ביום חמישי במסגרת סמינר על שיטות הוראה בסקרמנטו. כך הודיע היום מנהל התיכון".
דמיינו אותם שם: עשרה אנשים דחוסים בחדר צפוף ומחניק, אי שם בכלא מצרי. הימים ארוכים ומייאשים, השיעמום אינסופי ותקווה לשחרור לא נראית באופק. העשרה מנסים איכשהו להעביר את הזמן בשיחות, במשחקים אך המאמץ חסר תוחלת והזמן מזדחל לו לאיטו, כמעט עומד מלכת. ולפתע משהו קורה. אחד מהם מקבל חבילה ובה ספר שמשנה לחלוטין את הכל. […]
לקום מוקדם בבוקר. בחוץ עדיין קצת חשוך. להיכנס לרכב ולהתחיל לנסוע. לחנות בחניון החולי של החוף ולרדת למטה, אל מול הכחול האינסופי. להרכיב את משקפת השחיה ולהיכנס למים. קצת קר, לא נורא, מתרגלים. בתנועות אחידות של חתירה להיכנס פנימה, לעומק, מסביבי רק אדוות קלות של גלים. ופתאום – הכל נעלם. המלחמה, הממשלה, הכלכלה, ההפגנות, הקשיים […]
It’s fun. It gives value to my knowledge. When it’s in my head, it’s just for me. When it’s in Wikipedia, it’s there for the whole humanity. That is value, intrinsic value, which shows its worth only when shared. It can be translated. I am repeatedly amazed at the languages to which things that I … Continue reading What Is it Like to Be a Wikipedia Editor→
אז מה עושים 3 שבועות בטוקיו? האמת שטוקיו בסך הכל עיר קטנה וצנועה וביום אחד או מקסימום יומיים אפשר להספיק לראות הכל מהקצה אל הקצה… נראה לכם? אין דרך לתאר את הגודל של העיר הזאת ואת מגוון המקומות והפעילויות שיש לה להציע. לא סתם ריקי גל שרה: ״טוקיו גדולה, לא נגמרת״ – העיר הזאת פשוט […]
ארפכשד התחיל לכתוב, ואמא שלו מאושרת. היא משוגעת על שיבושי שפה של ילדים, ומה לעשות שבגיל שש שיבושי הדיבור כבר מתמעטים. חיכיתי וחיכיתי לשלב שבו אוכל להתחיל לצוד שיבושי כתיבה. שהחיינו וקיימנו – הגיע הרגע. צדתי לי השבוע מֵצלֵך. הילד … להמשיך לקרוא ←
מלחמה. מה המילה הזאת מעוררת בכם, אילו אסוציאציות ואילו מחשבות? מוות, הרס, פיצוצים, יריות, או סיפורי גבורה, נחישות, ניצחון. כמעט הכל, חוץ משימוש במילים. המילים והשימוש בשפות זה כבר תחום ששייך אולי יותר לדיפלומטיה, לתקשורת עם מי שאולי הוא גם האויב שלך במקומות שאינם שדה הקרב או סימטה בחאן יונס, אלא בטרקלין של מלון יוקרתי […]
האמת, התלבטתי. את ארגון BNI, ארגון הנטוורקינג הבינלאומי בו אני חברה כבר לא מעט שנים, לא ממש עניין שאנחנו מצויים במלחמה על הבית וביחד ננצח, והכנס הבינלאומי השנתי של הארגון – הפעם במדריד – התקרב בצעדי ענק. מה עושים? האם להשתמש בהזמנת הטיסה והמלון שנעשתה לפני המלחמה ולנסוע להשתתף בכנס, או להקשיב לכל הקולות שאמרו […]
התגייסנו. לא, לא קיבלנו צו שמונה, לא עלינו על מדים, לא לקחנו צ׳ימידן מאובק מהבוידעם, לא נישקנו את בני הזוג והילדים ולא עזבנו את הבית לזמן לא ידוע. אבל מאז השבת הנוראית של ה-7 באוקטובר, שבו האסון פרץ לחיינו והכל פתאום כבר לא נראה אותו דבר, היה לי ולבנות הצוות שלי ברור, שאנחנו חייבות לעשות […]
להאנק היה חלום. האנק חלם להקים מוזיאון לשוקולד במרכז פראג. האנק התרוצץ, מצא משקיעים, שכר בניין מרשים וישן שתי דקות הליכה מהכיכר המרכזית בעיר העתיקה של פראג, הזמין מומחי שוקולד, מעצבים ומתכננים, ובשנת 2008 פתח את מוזיאון השוקולד הגדול ביותר בצ׳כיה ואחד המתויירים בעולם. בין התצוגות המרשימות יש גם מתחם לסדנאות שוקולד שבו יכולים המבקרים […]
להלן איכסוס שהכותב הנאמן יובל שלח לעצמו, תודה יובל: קיצר זוכריםות שפעם AI בהקשר הזה פירושו היה ״קול מלאכותי שנוצר עבור דימוי הקלטה של אדם שנפטר או שאינו יכול להקליט יותר״ והיום הוא פשוט (אני מעריך) ״הקלטה שלא ניתן לבצע שוב״? זוכריםות שפעם ״סלפי״ היה כשאדם מצלם את עצמו, ולא כל תמונה שמופיע בה בן […]
מאז ש-ChatGPT הפציע בחיינו יש חשש גדול בקרב מתרגמות ומתרגמים (ושאר אנשי מקצוע) שהגיע היום שבו בינה מלאכותית תחליף אותנו, ובשנה האחרונה היו לפחות שלושה כנסים בנושא. אני חושבת שאנחנו עדיין לא שם, ובינתיים אנחנו יכולים ללמוד איך להיעזר בכלי החדש הזה בעבודה שלנו. הנה כמה דרכים שהשתמשתי ב-ChatGPT בעבודה בחודשים ההאחרונים. שימו לב: ChatGPT […]
I was wondering: In which languages, user interface translations tend to be longer, and in which ones they are shorter? The intuitive answers to these questions are that Chinese and Japanese are very short, English tends to be shorter than the average, Hebrew is shorter than English, and the longest ones are Turkish, Finnish, German, … Continue reading Average Lengths of MediaWiki Translations→
At first I thought it was a spam email. And then I realized it was real! While on vacation in Singapore in February, I received word that I had won the above prize for my translation of the novel I translated: House on Endless Waters, by Emuna Alon. Here is the link to the announcement. […]
"פרגים הם אדומים, ותורמוסים סגולים, יצאנו לבלות בזכות התרגומים." ישנם שני דברים שאני מאד אוהבת. אחד זה פרחים. להיות בחברת פרחים עושה אותי אדם הרבה יותר שמח. הדבר השני זה צוות העובדות שלי בליצ׳י תרגומים. מה לעשות, אני פשוט אוהבת את הנשים האלה. אז חשבתי לעצמי: איך אני יכולה לשלב את שתי האהבות האלה לדבר […]
סיימתי לקרוא את רוזנפלד לפני כמה ימים ועדיין לא ברור לי עד הסוף מה אני חושב עליו, אז חשבתי לשבת ולכתוב ואולי אגבש דעה ברורה יותר תוך כדי. אתחיל מכך שהגעתי לספר עם ציפיות די נמוכות. ההייפ הגדול שהיה סביבו בשנה האחרונה גרם לי לחשוב שאני מבין פחות או יותר במה מדובר וזה לא עשה [...]
בדרך כלל הבלוג שלך מיועד לעורכי דין. אז למה את כותבת פוסט לציבור הרחב?
כי חלק מהמטרה שאני מקדמת כאן בבלוג היא שמה שקורה במדינה יהיה מובן לציבור. בימים האחרונים נזרקות לאוויר הרבה סיסמאות: "דמוקרטיה היא שלטון הרוב", "השופטים ממנים את עצמם", "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו עבר ברוב של 32 ח"כים בלבד" וכו'. בכל הסיסמאות האלה יש מן האמת, אבל "מן האמת" זה גם בדיוק מה שהן: אמת חלקית.
אז אני כותבת את הפוסט הזה כדי שיהיה בנמצא טקסט פשוט שמסביר את הנושאים האלה קצת יותר לעומק. כך נוכל לחשוב ולהתווכח עליהם כשבידינו יותר מאמת חלקית בלבד.
להלן פוסט אורח מאת חן גפני. בימינו ישנה מגמה חברתית מתפתחת וחשובה (לטעמי) המאופיינת ברצון לשוויון מגדרי והכלה מגדרית על כל גווניה. אחד האמצעים העיקריים להבעת הכלה מגדרית הוא שימוש בשפה נייטרלית. למרבה הצער, עברית כשפה בעלת מין דקדוקי לא מקלה על מלאכת ניטרול המגדר, ודוברי.ות השפה נדרשים/ות לפתרונות יצירתיים. הפתרון הנפוץ ביותר לבעיה הוא שילוב סיומות של זכר ונקבה, כפי […]
פוסט אורח מאת כנרת עזריאל, כותבת הבלוג מצינו: הצצות על שפה בהתפתחות. יש קבוצה של שמות עצם שדוברי עברית משום מה מעניקים לה יחס מיוחד בכל מה שקשור ליידוע. למשל דודה. דוברי עברית ילידיים בחיים לא יגידו 'צבעתי את בית שלי', אבל לא תהיה להם שום בעיה להגיד 'פגשתי את דודה שלי'. דוברי עברית ילידיים […]
בסיפור "בגדי המלך החדשים" מציעים שני נוכלים לארוג למלך בגדים עדינים במיוחד – כאלו שאנשים טפשים לא יוכלו לראות. כזכור, כל המבוגרים מעמידים פנים שהם רואים את הבגדים, ורק ילד קטן אחד אומר את מה שאמור עקרונית להיות מובן מאליו: "תראו, המלך עירום!" ובכך חושף את העמדת הפנים המתמשכת.
ולמה אני מזכירה את הסיפור הזה? כי כשנתתי לבעלי לקרוא את המאמר "זכות הציבור להבין" שפרסמתי לאחרונה – גם הוא אמר את מה שאמור עקרונית להיות מובן מאליו: "תגידי, באמת יש צורך במאמר אקדמי של 73 עמודים כדי להסביר למה לציבור הישראלי יש זכות להבין את הזכויות והחובות שלו?"
החזאית / תמר וייס גבאי (הוצאת לוקוס) אפתח בגילוי נאות – אני מכיר את תמר וייס גבאי כמה שנים ואפשר להגיד שאנחנו מיודדים פייסבוקית. אמנם עד היום לא קראתי את הספרים שלה, אבל בגדול אני מחבב אותה ובעדה, וברגע שראיתי שהספר החדש והקצרצר שלה עלה לקינדל, רכשתי לי עותק. "החזאית" הוא אמנם ספר מקור, למעשה [...]
Jennifer Croft, who translated Nobel Prize laureate Olga Tokarczuk from
Ukrainian, has announced that next time if her name won’t be on the cover,
she won’t be translating. And together with novelist Mark Haddon, she
started a petition. Columnist Pamela Paul believes that better visibility
for translators can also lead to better pay.
זוכרים שהיתה מגפת קורונה? דגש קל, כאן בשביל לעורר מחדש את תחושת הכיף. לאורך המגפה ליווה אותנו הביטוי המיופמז-משהו ״חולה מאומת.ת״, שהתקצר ברבות הימים לפשוט ״מאומת.ת״. לכאורה, לפי התפיסה האפיסטמית שלי לפחות, מה שקורה זה דבר כזה: בת אנוש חושדת מסיבה כלשהי שהיא נשאית של נגיף הקוביד-י״ט, ואם נמצאה חיובית בבדיקה מהזן החביב עליה מצבה […]
פוסט אורח מאת יוחאי אורלן, אתר מילימילים. כמורה ללשון, אני אוהב לראות איך בני נוער משתמשים באפקטים דקדוקיים מתקדמים בתוך שפתם היומיומית. הם כמובן אינם מודעים לכך, אבל האינטואיציות קיימות שם – חבל על הזמן. זה משעשע אותי כי הבגרות בלשון נתפסת כאחת הבגרויות הקשות ביותר, וגם המיותרות ביותר. אילו הייתי מקבל שקל על כל פעם […]
הגעתי לספר הזה בלי ציפיות מיוחדות, לא חשבתי שאני אוהב אותו וניגשתי אליו בעיקר כי הוא הופיע פתאום באפליקציית ההאזנה (סטוריטל, מקריא מולי שולמן) ואמרתי לעצמי שאנסה לראות על מה כולם מדברים. להפתעתי, אחרי בערך רבע ספר חשבתי שהוא אדיר – שילוב בין חכם, מצחיק ומעניין – ואפילו הפצרתי בכמה חברים להתחיל לקרוא כדי שנוכל [...]
Oh… I know… they have been washed out and upstaged by Covid19. But one of the nice things about being a translator/editor is that you work from home. So I have been keeping pretty busy. Mostly academic stuff (especially mathematics education and the sort, plus a gamut of other interesting topics, such as Underwater Autonomous […]
עושה רושם שקהילת דוברי העברית במדינת ישראל החליטה מתישהו בחודשים האחרונים, או בשנה האחרונה, לעבור מהמודל הלא-אנגלי של הגיית שנים כאילו הן מספר מונה (אלפיים [ו]תשע-עשרה) אל המודל הכן-אנגלי של פיצולן לשני מספרים בני שתי ספרות (עשרים עשרים ואחת). התיעוד שלי הוא אנקדוטלי, כי וואלה אף אחד.ת לא כותב.ת את שמה של השנה כהגייתה. בשביל […]
כשהתחלתי לקרוא את הספר ממש לא אהבתי אותו. הוא נפתח במכתבים שכותבת ונדה לבעלה אלדו שעזב אותה לטובת בחורה צעירה, ואלה מכתבים נואשים, אובססיביים, מרגיזים במידת מה, אבל מה שעצבן אותי בעיקר זו הטכניקה; המכתבים לא מספיק ריאליסטים לסיפור ריאליסטי שכזה, ולא פעם ונדה מסבירה ומזכירה למושא המכתב (אלדו) דברים שלמים שברור שנועדו לקוראים של [...]
בגדול נראה לי שחוויית הקריאה שלי הייתה שונה משל רוב האנשים שהתייחסו אל הספר בפייסבוק או בעיתון: היו מי שאמרו שהספר מדהים וסוחף, אחד הטובים שקראו; והיו מי שהתרגזו נורא על המחברת שיצרה סיפור כדי להעביר בצורה דידקטית אידיאולוגיה של דאגה לסביבה ולחיות תוך שנאה מסוימת לבני האדם (אריק גלסנר כתב על זה ב-7 לילות). [...]
לפני כמה שנים החלטתי לנסות ולקרוא מדי פעם רבי מכר גדולים כמעין השתלמות מקצועית, מתוך מטרה לנסות ולחדד את החושים המסחריים המעט קהים שלי וגם מתוך סקרנות שקיימת בי תמיד לגבי יצירות פופולריות (בין אם בספרות ובין אם בטלוויזיה ובקולנוע). תוך כדי שאני כותב את השורות האלה אני מבין שגם המשיכה שלי לקריאת קלאסיקות נובעת [...]
הדבר החשוב ביותר שיש לי להגיד על "שיר ענוג" זה שהוא עזר לי לצאת ממחסום/משבר קריאה שפקד אותי בשבועות האחרונים, כשכל ספר שפתחתי וניגשתי אליו שעמם אותי ולא עשה לי חשק להמשיך. מדובר בספר קצר וקריא, שבמרכזו משפחה בורגנית עם שני ילדים קטנים והמטפלת של הילדים לואיז. למעשה לואיז היא מרכז הסיפור – אישה חידתית, [...]
בשנים האחרונות יצא לי לקרוא כמה וכמה רומנים גרפיים, וזו בהחלט תוספת מרעננת ושונה לשגרת הקריאה שלי. כך שלפני הכל – אני ממליץ למי שעוד לא התנסה, לבחון את הקטגוריה הזאת ולגוון את הקריאה (אני קראתי את מאוס, פרספוליס ואי"ה 50 שהם ממוארים, ואת שני ספריה של רותו מודן שהם יותר פרוזה עלילתית רגילה – [...]
אתחיל מכך ש"ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכל" הוא ספר טוב ומעניין, שמצליח לשלב בין שפה קריאה וקולחת לעומק מסוים שלא אופייני לרוב הספרים שמנסים לסכם תחום עצום בספר אחד. הבעיה בספרים כאלה היא כמובן השאלה מה בכלל נשאר לך בראש אחרי קריאה של כל כך הרבה מידע מתחומים שונים. התשובה היא שכנראה מעט מאוד, אבל [...]
את "עמודי תבל" שמעתי ולא קראתי, וזה ללא ספק הספר הכי ארוך שהאזנתי לו עד היום – 41 שעות האזנה. רק כדי שתהיה משמעות למספר 41 שעות, אגיד שספרים קצרים אורכים משהו כמו 2-6 שעות האזנה, וספרים "רגילים" (300-400 עמ') סביב 10-15 שעות האזנה. לא זו אף זו, החלטתי להאזין ל"עמודי תבל" רק לפני השינה, [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק “מועדון הספר הטוב של הכורסא” בתאריך 26/4/21) כבר כשיצא "צבע החלב" לאור קיבלתי המלצה חמה מהבוסית שלי על הספר - היא אמרה שיש בו משהו מ"ללכת בשדות הכחולים" של קלייר קיגן ששנינו אהבנו. אבל איכשהו לא היה לי חשק אליו, במיוחד אחרי שהצצתי בפתיחה שלו וראיתי את השפה המשובשת והילדית; הרגשתי [...]
שלום! אנחנו "דגש קל", בלוג העוסק בענייני שפה. מאז ינואר 2020 לא יצא לנו לפרסם רשומה, ומאז מרס 2020 *מחווה בנפנופי ידיים סביב*, אך עתה בשלה העת והגיע השיימינג העצמי עד נפש, לכן אוריד מעל לבי את שהיה לי לכתוב כבר בראשית תקופת המגפה ואולי ייפרץ הסכר להמשך פוסטיאדה כימינו כקדם. התופעה הסוג-של-לשונית הראשונה שהטרידה […]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק “מועדון הספר הטוב של הכורסא” בתאריך 12/4/21) התחושות שלי לגבי הספר הזה השתנו כמה פעמים במהלך הקריאה, ואנסה להתייחס לזה ולא רק לתחושה שנשארתי איתה בסיום הקריאה. התחלתי את הספר הזה די מזמן, ונהניתי בהתחלה מהאווירה – עיירה באירלנד, יער, ירוק, שקט. העלילה מסופרת מנקודת מבטו של הבלש רוב ראיין, שכילד [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק “מועדון הספר הטוב של הכורסא” בתאריך 1/4/21) יש לי יחסים מעט מורכבים עם ספרי מתח ובלש; מצד אחד, הם אף פעם לא היו העדפה הראשונית שלי בספרות, ולכן רוב מה שקראתי היו קלאסיקות או ספרים "מדוברים". מצד שני, העובדה שמדובר בקריאה קלה לרוב, יחד עם איזו אווירה מעניינת שמלווה אותם (במיוחד [...]
כשהילדים שלי היו בגיל של בניית משפטים ראשונים, בניית שאלות ראשונות, שמנו לב שהמנגינה של השאלות הרבה פעמים – איך לומר – פשוט לא נכונה. זו לא המנגינה של השאלה הזאת, זו המנגינה של שאלה אחרת, בהקשר שונה, ומזמינה תשובה … להמשיך לקרוא ←
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק “מועדון הספר הטוב של הכורסא” בתאריך 22/3/21) סיימתי לקרוא את הספר הזה כבר לפני שבועיים אבל לא הגעתי לכתוב עליו, ומבחן השבועיים הוא אולי לא רע לכתיבה על ספרים – כמה הם נשארו איתך ומה אתם זוכר מהם. ובכן, אני לא יכול להגיד ש"חיים שלמים" עשה עלי רושם עז במיוחד, כי [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק “מועדון הספר הטוב של הכורסא” בתאריך 10/3/21) ספר חכם מאוד, אבל לפעמים קצת דידקטי. הוא מספר על חברה בשם "הייטק" שמעסיקה מדענים שחוקרים תחומים שונים, וביניהם הגיבורה שחוקרת את היווצרותן של אופנות וטרנדים. אותה חוקרת מתחברת במקרה למדען שחוקר את תיאוריית הכאוס, ובעצם הספר עובד כל הזמן על שני מישורים – [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 16/2/21) אני מכיר את שמו של הספר "המחברת הגדולה" כבר די הרבה שנים, אבל למען האמת כשניגשתי לקרוא אותו לא ממש ידעתי למה לצפות ואפילו לא קראתי את הגב. אחרי לא מעט ספרים כבדים ומורכבים שקראתי לאחרונה, היה נחמד לקרוא ספר שאמנם התוכן שלו קשה, [...]
יש כמה עוקבים שהם חברים שלי בפייסבוק וכבר שמעו אותי מדבר על הספר הזה, אז אתם יכולים לדלג ציינתי זאת בעבר, אבל לצורך הפוסט אספר שוב שאני עובד בשנים האחרונות בהוצאת הכורסא, ואני כמובן לא כותב פה על ספרי ההוצאה כי מן הסתם ההמלצה שלי עליהם לא תהיה חסרת פניות. אבל הפעם מדובר בספר שאני [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 5/2/21) כבר זמן רב שאני זומם לקרוא את הספרים של אריק לארסון, שזכו לשבחים אדירים גם בחו"ל וגם בארץ, אבל רק בחודשים האחרונים זה הבשיל לכדי מעשה. אתחיל ברקע קטן לגבי הציפיות שהיו לי מהספר: לפני כמה שנים קראתי את "למוח של הימלר קוראים היידריך" [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 28/1/21) הזמנתי את הספר הזה מתישהו בעבר מהאחים גרין (דצמבר 2017, הלכתי לבדוק במייל), ואין לי מושג אם שמעתי עליו המלצה או שסתם הוא קפץ לי לעין, אבל כך או כך ניגשתי אליו בלי לדעת שום דבר מלבד העובדה שמדובר בספר סיני. בהתחלה הצצתי בו [...]
ציוץ מוזר של יהונתן קלינגר הוביל אותי לבדוק מהי צורת הרבים התקנית של אבוקדו. באופן צפוי למדי, צורת הרבים התקנית של האקדמיה היא „אבוקדואים”. זה פשוט וטבעי, ויש גם הרבה מילים דומות: לוגואים, מקרואים, וכו׳. אבל אבן־שושן משום־מה אומר שזה אבוקדות. אם מחפשים את זה קצת בגוגל, מוצאים שזה גורם לאנשים לחשוב שזה „תקני”, אבל […]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 20/1/21) כבר זמן רב שאני רוצה לקרוא ספר של ג'ומפה להירי, שזכתה ללא מעט שבחים ופרסים (ביניהם פרס פוליצר על הספר הנ"ל), אבל איכשהו לא הגעתי לזה. את "פרשן המחלות" קניתי די מזמן, אבל מתישהו כשהתחלתי את הסיפור הראשון הרגשתי שאין לי חשק אליו ודחיתי [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 24/12/20) אחרי שהשלמתי השנה את "מאוס" האלמותי של ארט ספיגלמן והתלהבתי ממנו מאוד, התעורר בי חשק להגיע גם לרומן הגרפי "פרספוליס" של מרג'אן סטראפי, שנמצא ברשימת הקריאה שלי די הרבה שנים. וכשאבא שלי ביקש ממני להזמין לו איזשהו ספר באנגלית, ניצלתי את ההזדמנות והוספתי להזמנה [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 11/12/20) מייקל שייבון היה עד היום הסופר היחיד מכוכבי הדור החדש של הספרות האמריקאית שטרם קראתי ספר שלו במלואו, אחרי שלפני כשנתיים ניסיתי את "איגוד השוטרים הידיים" ופרשתי בעמוד 70. להבדיל מהחוויה שהייתה לי עם "איגוד השוטרים היידיים", שהיה מתחכם מדי לטעמי ולא היה לי [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 2/12/20) כשפתחתי את "ים סרגסו הרחב" והתחלתי לקרוא, הייתה לי הרגשה שזה ספר שיהיה לי כיף איתו, כי משהו באווירה מצא חן בעיני וחשבתי שזה יהיה מסוג הספרים שצוללים אליהם ונעטפים בעלילה שלהם. זה לא ממש מה שקרה; אמנם היו קטעים מעניינים בספר, ואני יכול [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 16/11/20) אתחיל בכך ש"למה לך להיות מאושרת אם את יכולה להיות נורמלית?" הוא אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בשנים האחרונות, ויש סיכוי שיכנס לרשימת הספרים האהובים עלי (קשה להגיד סופית כי סיימתי לקרוא אותו לפני כמה דקות וצריך לתת לזה לשקוע). אבל להבדיל מרוב הספרים [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 9/11/20) לפני כמה שבועות ניגשתי לקרוא את "שלום לך, עצבות" בתרגום הישן שהיה ברשותי במשך כמה שנים, ותוך כדי קריאת הפסקאות הראשונות ניקרה במוחי הידיעה שיש תרגום חדש יותר של דורי מנור, שבוודאי הרבה יותר קולח ונהיר. ואכן הפסקתי לקרוא אחרי שני עמודים והזמנתי [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 19/10/20) לפעמים, כשמגיע יום שבת ואני נמצא באמצע ספר ארוך, אני מתפתה לזנוח אותו לטובת ספר קצר שאני יודע שאוכל לסיים ביום חופש אחד. כך קרה לי גם בשבת האחרונה עם "המקרה המוזר של דוקטור ג'קיל ומר הייד" – ספרון כיס שיצא בעם עובד ופיתה [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 14/10/20) במסגרת החיבה שלי להשלים קלאסיקות (דבר שאני עושה פחות ופחות ככל שעוברות השנים מפאת קוצר זמן וסבלנות), הגעתי לאחרונה ל"עולם חדש מופלא" של האקסלי – ספר שיושב אצלי שנים על המדף ואף פעם לא היה לי חשק אליו. מעבר לעובדה שהוא לא נשמע לי [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 1/10/20) את הספר "שארית היום" רכשתי עוד לפני שאישיגורו זכה בפרס נובל, אבל השילוב בין העטיפה המכוערת של העותק שלי (עטיפת הסרט) לבין גב הספר שלא עשה לי חשק מיוחד, גרמו לי לדחות את הקריאה בו עוד ועוד; עד שלפני כמה שבועות חיפשתי ספר חדש [...]
People who translate MediaWiki and other pieces of software with which I am involved to languages of India, Philippines, African countries, and other places, often ask me: Should we translate to pure native neologisms, or reuse English words? Linguistic purism is quite common in translation in general, and not only in software. I heard of … Continue reading Linguistic Purism and Software Localization→
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 13/9/20) את "קדמת עדן" רציתי לקרוא מזמן (גם כי הוא ספר ידוע וחשוב וגם כי קיבלתי עליו המלצה חמה מידידה), אבל העובדה שהוא ארוך מאוד בשילוב עם העותק הישן והלא מזמין שהיה לי בבית גרמו לי לדחות את הקריאה שוב ושוב. בסופו של דבר החלטתי [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 30/8/20) סיימתי לקרוא את הספר הזה כבר לפני כמה שבועות, אבל לא הגעתי לכתוב עליו, ועכשיו כשהתיישבתי לכתוב אני שם לב שאין לי דעה מגובשת במיוחד לגביו. הוא מורכב משתי נובלות – "פרסונה" ו"חתן הולך על ארבע" – דבר שלא שמתי לב אליו כשהתחלתי לקרוא, [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 23/8/20) קניתי את "ארוחת הערב" של הרמן קוך לפני כמה חודשים, אחרי ששמו שוב עלה בקבוצה באיזשהו הקשר, אבל למעשה לא ידעתי עליו דבר. איכשהו, למרות ששמעתי לאורך השנים על הרמן קוך בכלל ועל הספר הזה בפרט, לא היה לי מושג של ממש באיזה סגנון [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 16/8/20) את "תחנה אחת עשרה" יש לי בבית מאז שיצא ב-2017, אבל לא הצלחתי להביא את עצמי לגשת אליו על אף השבחים הרבים שקיבל בארץ ובעולם. תכננתי לקרוא אותו כשהתחילה הקורונה, אבל דווקא אז ראיתי שכמה אנשים כתבו משהו בסגנון "לא מומלץ לקורא אותו [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 9/8/20) לפעמים אדם מוצא את עצמו קורא ספרים שלא התכוון לקרוא. כך קרה לי עם "המטופלת השקטה", שהפך ללהיט גדול בישראל מיד עם צאתו ועדיין מככב ברשימות רבי המכר. בשום שלב לא חשבתי שאקרא אותו, כי קטלגתי אותו בראש כאיזה להיט המונים מתחלף שלא שווה [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 26/7/20) כתבתי השבוע לגבי "שלוש" של דרור משעני שניגשתי אליו בלי חשק מיוחד ועם ציפיות נמוכות, ואותו דבר קרה לי עם "אנשים נורמלים" של סאלי רוני; כבר כשהספר ראה אור בחו"ל וזכה להתלהבות רבה הוא נשמע לי די משעמם, והתחושה הזאת גברה כשיצא התרגום לעברית [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 19/7/20) בתקופה האחרונה יוצא לי לקרוא ספרים שלא חשבתי שאקרא, או שלא עניין אותי במיוחד לקרוא, אבל איכשהו בסוף מצאתי את עצמי מולם. במקרה של של דרור משעני – קראתי את הספר הראשון בסדרת הבלש "אברהם אברהם", חשבתי שהוא נחמד ולא הרגשתי צורך מיוחד לקרוא [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 6/7/20) קניתי את הספר הזה ביד שנייה בתחילת ימי הקורונה ולא הספקתי להגיע אליו, ואז פתאום הוא עלה לאחרונה לאייקאסט והחלטתי להאזין לו במקום לקרוא. כמו שכתבתי באחד משרשורי "מה קראתם השבוע" הקודמים, קצת קשה לי עם ספרי בלש שמתרחשים בישראל, כשהכל כל כך לא [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 6/7/20) את הספר הזה קניתי בעקבות המלצות כלשהן בקבוצה. ליתר דיוק – מזמן רציתי לקרוא משהו של אנה אנקוויסט, וכשמישהו (או כמה מישוהים) המליץ על הסוד, זה הזכיר לי את הרצון הזה שלי והניע אותי לרכישה. מאוחר יותר קראתי אצל הלה בלום שדווקא הספר "יצירת [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 29/6/20) הרבה פעמים כשאני כותב כאן על ספרים שהאזנתי להם באודיו, אני מקבל תגובות בסגנון "זה ספר שאי אפשר להאזין לו – צריך לקרוא אותו". אני לא מתווכח כי מן הסתם ברגע שהאזנתי לספר, לא קראתי אותו ואני לא יכול להשוות; אבל פעם בכמה זמן [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 8/6/20) לפחות שלוש פעמים במהלך האזנה לספר "תולדות היהודים" מאת עשהאל אבלמן החלטתי לזנוח אותו; זה קרה בעיקר בשעות האזנה הראשונות (מדובר בספר עבה – 624 עמודים שהם כ-22 שעות האזנה), כשהרגשתי שהוא מנסה לגייס את ההיסטוריה כדי להסביר עד כמה היהודים הם עם [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 25/5/20) כבר הזכרתי כאן בעבר את הבלוג המצוין ספרים באוטובוסים של שירי שפירא, שהוא אחד המקורות שאני משתמש בהם בבואי להחליט מה לקרוא. ובכן, בכל הקשור לאוטסה מושפג, מבחינתי לשירי שפירא יש זכות ראשונים על זיהוי הכשרון שלה (לפחות בארץ?), כי היא התחילה לדבר ולכתוב [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 20/5/20) לאורך שנות הקריאה שלי תמיד הייתה בי חדווה להכיר את כתיבתם של סופרים וסופרות קלאסיים ו/או אהובים מאוד, ולשם כך בדרך כלל ניגשתי לקרוא את היצירה המפורסמת ביותר שלהם. הבעיה היא שיש כמה וכמה סופרים שיש להם יותר מיצירה מפורסמת אחת, ובמקרה כזה אני [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 17/5/20) כשהתחלתי ללמוד בחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב לפני משהו כמו 12-13 שנה, אחד השיעורים שלקחתי בסמסטר הראשון היה "הנצרות מראשיתה עד הרפורמציה" שהעביר פרופ' אביעד קליינברג. זה היה שיעור שגרם לי להרגיש שבחרתי במקצוע הנכון כי התעניינתי בכל מה שנאמר ובאופן כללי נהניתי [...]
כשארפכשד היה בשלב החד-הברתי המלבב, מתושלח תהה למה הדובר הצעיר קמצן כזה. מרגע שהוא יוצר מילה חד-הברתית חדשה, הוא מעמיס עליה תילי-תילים של הוראות. אור, למשל. אור פירושו אור, ופירושו גם חושך (נכנסים לחדר חשוך, ארפכשד ממלמל בתמיהה: אור…); אור … להמשיך לקרוא ←
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 4/10/20) את "כוחו של הכלב" התחלתי לקרוא מיד אחרי שסיימתי את "קדמת עדן" של ג'ון סטיינבק שאהבתי מאוד, והסמיכות הזאת הקשתה עלי בהתחלה. זה לא שמדובר בהכרח בספרים קרובים במיוחד, אבל שניהם עוסקים בחוואים ובאחים ובאופן כללי האווירה די דומה. כך קרה שגם לא היה [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 10/5/20) לפני כמה שנים טובות קראתי ספר של חיים באר בשם "לפני המקום" ולא התרשמתי ממנו מאוד (ככל שאני זוכר – זה היה לפני שפרסמתי בפומבי את מחשבותיי על ספרים שקראתי, כך שאני לא יכול לשחזר במדויק את מה שחשבתי אז). העניין [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 6/4/20) מפגש עם חוליית הבריונים / ג'ניפר איגן (מאנגלית יואב כ"ץ, הוצאת עם עובד) אתחיל בכך שמדובר בספר מצוין ומומלץ לקריאה. למי שלא קרא, "מפגש עם חוליית הבריונים" בנוי כך שכל פרק מתרכז בדמות אחרת, אבל הדמויות קשורות ביניהן באיזשהו קשר, והדמות המרכזית בפרק [...]
Journaling is often described as the practice of keeping a written record of your thoughts and feelings regarding events in your life. Some of the benefits associated with journaling are reflection, a chance to process events and your reactions to it. It can also help you keep your thoughts organized, set goals, write down ideas. ...
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 16/3/20) בשולי הנוחות / סייקה מורטה (מיפנית עינת קופר, הוצאת כתר) הגעתי לספר הזה עם ציפיות די גבוהות כי אני אוהב ספרים יפנים, אוהב ספרים קצרים וגם ראיתי לא מעט המלצות עליו (גם כאן). בקצרה הספר מספר על אישה בת 30 פלוס, שמתקשה להשתלב [...]
(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מועדון הספר הטוב של הכורסא" בתאריך 17/2/20) שלושה ספרים שקראתי השבוע ולפחות לגבי שנים מהם הייתי אמביוולנטי, מה שמביא אותי לפעמים לפקפק בצורך לשתף את דעתי הכל כך לא נחרצת. אבל כמנהל הקבוצה אני צריך לשמש דוגמה ולהביע דעות על ספרים שאני קורא, ולכן אשתף בכל זאת: "המפגש" מאת אן [...]
Day two was good, too (pardon the obvious pun.)
The only problem is, that I waited too long to write this post, have forgotten much of what I heard, and must now rely on my skimpy notes. On the positive side, this might turn out to be a shorter post, and less time-consuming for you guys to read! Always look on the bright side, etc etc.
On the second day I made my life easier by deciding to skip the first session, which meant I could get up at 07:00 instead of 06:00 (sheer torture for me). I didn't mind missing Moshe Devere's talk about MemoQ for newbies, because I don't intend to get into CAT tools; (of course I can always change my mind!) and I didn't mind missing Liron Kranzler-Feldman's session about developing translator-client relationships because I'm not looking for clients. Ah, the privileges of being retired!
אז כפי שאולי שמעתם, יש בעולם מגפה של נגיף קורונה 2019. האם כותבים מגפה או מגיפה? התשובה: רק מגפה. הכתיב *מגיפה הוא לא „כתיב מלא”, אלא כתיב שגוי. אין שום סיבה לכתוב את האות י במילה הזאת. היא לא נחוצה מבחינת משקל. זאת מילה במשקל מַקְטֵלָה, כמו מַחְרֵשָׁה, מַזְמֵרָה, מַגְלֵשָׁה, וכיו״ב. השורש הוא נג״פ, כמו […]
Yep, the bottom line is that it was good.
Why was it so good?
- Ah, I'm glad you asked.
I was nearly late for the first session, having forgotten what public transport is like during morning rush hour. So I barely had time to hug and/or wave at colleagues before settling in. From the corner of my eye I glimpsed the very-colorful round buns (=sandwiches) on the bar next to the entrance to Marlen Hall, but had to forgo them. (Temporarily.) The event took place at ZOA House in Tel Aviv, like in 2017 and 2018. The interior design has undergone noticeable refurbishing, or redecorating, without major changes that could have altered the venue's character and "vibe". The chief annoyance at ZOA remains the lack of a place to hang one's coat!
פעם בכמה שבועות או חודשים צצה שאלה באחת מקבוצות הפייסבוק למתרגמים: "קיבלתי הצעה לתרגם טקסט בנושא שאני ממש מתנגד/ת לו. כדאי לי לקחת את העבודה בכל זאת?" זו דילמה שכולנו נתקלנו בה או ניתקל בה מתישהו, ולי עצמי יצא להתמודד איתה כבר כמה פעמים. כדי שיהיה לי יותר קל להחליט מה נכון לעשות, גיבשתי רשימה […]
מזה מספר חודשים שאחת הפרשות הבולטות בתקשורת הישראלית היא פרשת האונס (או החשד לאונס) בעיר איה נאפה שבקפריסין. מה שכמעט ולא היה חלק מהשיח הציבורי סביב הפרשה הוא עדות בלשנית שהוגשה לאחרונה במסגרת המשפט שהתנהל נגד הצעירה, משפט שזה עתה הסתיים עם הרשעה ועונש מאסר על תנאי. אם לקצר את עיקרי הפרשה, מדובר באירוע מהקיץ […]
ביטוי הוא צירוף מילים שמשמעותו שונה מסך המילים המרכיבות אותו. רבים מהביטויים שבהם אנו משתמשים ביומיום הם דימויים או מטאפורות פשוטים להבנה ("אהבה עיוורת", "על קצה הלשון") או צירופים שנוצרו בתרבות המודרנית-יחסית ("פעם שלישית גלידה", "פרה פרה"). לעומת ביטויים אלה, הביטויים הנפוצים בלשון המשפט נוטים להגיע ממקורות עתיקים יותר כגון התנ"ך, התלמוד ומשלים מפורסמים. לכן, באופן טבעי, קל יותר לשבש אותם.
ובכן, לרגל יום העברית תש"ף אני רוצה לספר לכם על מקורותיהם ומשמעויותיהם של חמישה שיבושי ביטויים הנפוצים בעיקר בכתיבה המשפטית.
A slangy way of translating nim’as li uses“over,” as in “I’m so over this
place” and “I’m over your patronizing tone, okay?” I think that’s a recent
usage; I don’t remember it from when I was young. And speaking of getting
old, “getting old” is another way of saying nim’as about something.
כמתרגמים ובכלל, אנחנו נעזרים לא מעט בשירותיהם של ספקים שונים: רואי חשבון, עורכי דין, מעצבים גרפיים, מעצבי שיער, שרברבים ועוד. כשאנחנו בוחרים לעצמנו ספק, אנחנו לרוב מסתמכים על המלצות, ניסיון וידע רלוונטיים והתרשמות כללית (למשל אתר או תיק עבודות). אפשר בהחלט להניח כשלקוחות ישירים מחפשים מתרגמים, הם בוחרים אותם על סמך אותם קריטריונים. עם זאת, […]
Yup, I have it here in my hands. A complimentary preview copy of House on Endless Waters by Emuna Alon. To be released Jan 2020. And not only that, the publishers are recommending it for a Mann-Booker International Prize! Woo ha. Here is some email dialog: Dear Linda, … I’m pleased to introduce myself to […]
ככל שעוברות עלי יותר שנים בחשיפה לעברית ולאנגלית, ההבדלים ביניהן אמורים פחות להפריע לי. אני כבר לא מצפה לשים לב לדברים שיצרמו לי באופן בלתי מוכר. ועם זאת, בשנתי הרביעית בפרקי הנוכחי בניכר, אני שמח להכריז על צרימה ממבע באנגלית (אמריקאית, לפחות דרומית אבל נדמה לי שלא רק) שתפסה אותי יחסית בהפתעה. את הביטוי "have […]
לפני כמה שנים נתקעתי באמצע הכתיבה של פרק בתזה שלי. הימים שלי אז נראו בערך ככה: כותבת, מוחקת, כותבת שוב, מתעצבנת, קמה, מרימה את החפצים מהרצפה, מפעילה רומבה, מורידה את החפצים מהשולחנות (הרצפה מעולם לא הייתה כה נקייה), שוב מנסה לכתוב, שוב מוחקת. אחרי שלושה חודשים כאלה כתבתי מייל מיואש למנחה שלי. ואז קרה סוג של נס: היא כתבה לי עצה – ומחסום הכתיבה שלי פשוט... נעלם.
“Netanyahu hasn’t learned the lesson of five months ago, that drinking up
too many of his so-called natural partners’ votes can hurt him,” said a
Jerusalem Post article. But there’s a better expression in English, and
it’s been in use since well before this election year. “Ralph Nader was
siphoning votes from Gore,” a 2004 book by William Saletan notes.
The dictionaries have more to say about translating hekel as applied to a
problem — alleviate, mitigate, palliate, etc. — than as applied to the
person who has the problem. If you find a software program complicated to
use, and the company supplies shortcuts to reduce that difficulty, then
actually none of the dictionary definitions of hekel can describe what the
shortcuts do for you.
Yeshayahu Ben-Porat’s book about the Yom Kippur War, called HaMekhdal in
Hebrew, was published in English translation under the title Kippur.
English-language journalists and scholars never did come up with a thorough
consensus on what to call the Mekhdal, and sometimes we see it
transliterated from Hebrew and glossed in English.
שלום בלוג יָשֵׁן. אלו העדכונים בקצרה: הצטרף למעבדה פריט חדש. טרם הספקתי לדווח כאן כיאות על הולדתו, והוא כבר הספיק ללמוד להתהפך, לזחול, ללכת, ולהגיע לצנצנות הזכוכית שמוחבאות בארון מאחורה. כל זה מילא, נו, יכולתי להבליג. אבל עכשיו, במעמקי השנה … להמשיך לקרוא ←
בשנים האחרונות אני מלמדת קורס תרגום מסחרי בתוכנית לימודי התרגום במכללת בית ברל. בשנים הקודמות הבאתי לשיעור הראשון כמה ספרים מומלצים וגם שלחתי לסטודנטים שלי קישורים לבלוגים שכדאי להם לקרוא, אבל השנה החלטתי לעשות את זה קצת אחרת: רשימה מסודרת כפוסט בבלוג שלי, כדי שגם אתם תוכלו ליהנות ממנה. גם מתרגמים מנוסים יוכלו למצוא כאן […]
וידוי: אני אוהבת הערות שוליים*. עוד בספרים שקראתי כילדה הערות השוליים היו בעיניי אינפורמטיביות ומעשירות. בהקשר הזה אני חושבת קודם כל על ספרי "בית קטן בערבה" שיצאו בסדרת מרגנית המופלאה, שהערות השוליים בהם הסבירו על מידות ומשקלות (כמה זה בושל או אקר) ועל חפצים שימושיים באותה התקופה (מקפה, למשל). כילדה לא הייתי חושבת לחפש את המידות […]
Morfix defines hitlabet as “to have doubts, to be uncertain, to weigh
possibilities; to think over, to deliberate, to ponder, to mull, to
debate.” Still I think of the meaning as commonly more specific than that.
When I leave the house, it’s not so much that I mitlabet about whether I
fed the goldfish. I mitlabet about whether or not to go back.
אם צפיתם באירוויזיון האחרון, לא יכולתם להתעלם מהשיר של להקת KEiiNO מנורבגיה. אחד הזמרים בלהקה, פרד בוליו, שר בסגנון שונה בבירור משני הזמרים האחרים. קצת רקע: הכללים לגבי שפת השירה באירוויזיון השתנו לאורך שנות קיומו. בשנים 1966-1972 ו-1977-1998 הותר לזמרים לשיר רק בשפות הרשמיות של המדינות שהם מייצגים. לפי הנתונים בוויקיפדיה, הרוב המוחלט של השירים הזוכים […]
עמודי המדיה החברתית של "כאן חינוכית" העלו לפני ימים ספורים קטע ארכיון בו ראומה אלדר – קריינית, עורכת לשון וקולו של השעון הדובר, שהלכה בתחילת השבוע לעולמה – מתראיינת אצל מני פאר ומדברת בעיקר על עברית [פייסבוק, טוויטר]. אני ממליץ לצפות בראיון המלא, הנה כאן מיוטיוב בדקות 5:20-14:20 (אין מה לדאוג, זו באמת רבקה מיכאלי […]
פרופ' עידית דורון הלכה לעולמה בחודש שעבר. לא אקח על עצמי להספיד אותה או לפרט את שלל תרומותיה לחקר העברית לדורותיה ולבלשנות באופן כללי, הן בגלל שבסופו של דבר זכיתי לעבוד איתה מספר שנים מועט יחסית, והן בגלל שהפצע עדיין טרי. סקירות קצרות על מפעל חייה אפשר למצוא בכל חיפוש קצר, בעיקר לאחר שהוכרזה זכייתה […]
The verb — apparently starting out with the meaning of a subtle welling up
from within — has taken on the popular meaning of protruding into
visibility, whether slightly and gradually or boldly and suddenly.
Yes, I'm talking to you, my translator and editor buddies. I missed you.
If there was anything disappointing about this conference, it was the size of the audience. Everything else was fine: good speakers, interesting talks, comfortable chairs, relatively short sessions, unlimited coffee and other drinks, the standard cakes and pastries. Not sure about the parking facilities, but then I had a ride to Kfar Maccabiah, and caught a bus home.
For old-timers like me, who remember 3-day conferences with two hundred(?) participants, the current event was a mite depressing. The in-house advertising for the event made it clear that it wouldn't be that type of conference. The wording clearly attempted to re-define expectations:
“Caring” appears a lot as a translation of ichpatiut. But “caring” doesn’t
always work. You can say you want an honest, caring leader, but you can’t
say you want a leader with honesty and caring. The word “caringness”
suggests itself, and it does get some usage. But no traditional dictionary
seems to include it.
חובבי השפה שביניכם (אל תדאגו, שונאי שפה שקוראים "דגש קל", גם אליכם נגיע מתישהו) כנראה כבר נתקלו ביצור הגרפי המרהיב שנקרא מפת ניבים, יעני דיאלקט מאפס. יושבים אנשי מקצוע, לקסיקוגרפים או סוציובלשנים או גם וגם, ומתכננים ומפיצים שאלונים לארבע כנפות המדינה דוברת-האנגלית שהם גרים בה, ולפעמים אפילו מכתתים רגליים עם שאלונים ברחבי המדינה דנן, ובהם דוברי […]
When we say “Isn’t it a shame?” the remark is commonly just an exclamation,
not a question to be thought about. If the neighbor’s dog is struck by
lightning, we might say “Isn’t it a shame?” but we wouldn’t say Lo khaval?
The Hebrew implies that the misfortune could have been prevented, or could
be prevented in the future.
Originally written as an answer to the question What are some major flaws in Wikipedia? on Quora. Republished here with some changes. Wikipedia has a whole lot of flaws, and its basic meta-flaw is the disease of familiarity. It does not mean what you think it means. The disease of familiarity is knowing so much … Continue reading Disease of Familiarity, the Flaw of Wikipedia→
[פוסט זה הוא פוסט חצי-אורח בשיתוף עם לימור נעמן] חזרתיות בשפה היא תופעה מעניינת. דוברים יכולים לחזור על משפט שלם, אולי באינטונציה שונה, כדי להבהיר שהם עומדים לחלוטין מאחורי הרעיון שהם מבטאים (היא היתה שלך עוד בשלום, ג'רי. היא היתה שלך עוד בשלום). אם נרד לקומת המרתף, יש מילים שמכילות רצפי צלילים חוזרים, נניח כלבלב […]
There was a movie monster called The Blob, which would nourish itself and
grow by absorbing into itself whatever animal life it encountered, and I
think of the mechil person as resembling The Blob but in a good way, wisely
accepting events and people and growing wiser by that acceptance.
One late night I found an unintended use of Geni, an online family tree service. If you're logged in, and you're on someone's profile, Genie will attempt to find a path between you and that person, going through relatives. It's mostly intended to figure out the relation to people on your extended family tree. However, ...
מזל שהשבוע לא חלף, כי אחרי שמצאנו שלילה מרובה אך תקינה, הגיעה העת לשלילה מיותרת כמו שצריך. אנחנו חיים באזור די ברוטאלי (הערה כללית למי שפיספס), אבל אם חייבים לבחור בין ארדואן שכולא מאות עיתונאים וחבריו לאח״ס בקטר, לבין בן סלמאן משולח הרסן, אני ברשותכם אלך עם זה ששונא אותנו קצת פחות ושהאיראנים לא יהיו […]
קיבלתי עכשיו הצעת עבודה במייל שכדאי שתראו גם אתם: איך היא נשמעת לכם? אולי אתם לא יודעים, כי בארץ נתקלים בזה פחות או שמדברים על זה פחות, אבל יש בעולם תעשייה שלמה של הונאות המופנות למתרגמים. חלק מההונאות האלה קשורות לגניבת קורות חיים ושימוש בהם במרמה, וחלק הן ניסיונות להוצאת כספים במרמה ממתרגמים. איך זה […]
אין כאן שלילה מיותרת, כי לפחות לי נראה שהמינוסים יוצאים בסדר, אבל אלוקים שת.ישמור. סקר חדשות עשר: 58% מכלל האוכלוסיה לא תומכים ביוזמה למנוע הגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן, 24% תומכים ביוזמה ו-18% אינם יודעים pic.twitter.com/rATBQyn8Ih — חדשות עשר (@news10) October 11, 2018 [הינד כובע לאורה בורה]
נתחיל בווידוי קצת מביך: כמו הרבה נערות שגדלו בשנות התשעים, גם אני קראתי באדיקות את סדרת הרומנים הרומנטיים לנוער "חלומות מתוקים" שיצאה בהוצאת עלמה. אחד הספרים בסדרה נקרא "נ.ב. אני אוהב אותך", ואני מספרת לכם את כל זה כי כבר בסביבות שנת 1995 עלו לי שאלות לגבי התרגום שלו. אני לא זוכרת הרבה מהספר, אבל […]
Among Babylon’s definitions of hegiakh is “appear suddenly,” which reminds
me that more than once in my technical writing career I saw the word
“appear” criticized when applied to items that pop up on the computer
screen. People would complain that “appear” is a word for magicians, not
for sober programmers and users. I never saw the point of the complaint.
בשבוע שעבר התפרסם בבלוג של אגודת המתרגמים בישראל פוסט שכתבתי בנושא התמודדות עם תקופות יובש, ואתם יכולים לקרוא אותו כאן. מקור ההשראה לפוסט היה דיון בקבוצת מתרגמים בינלאומית על התמודדות עם בצורת מקצועית קשה. פוסטים נוספים בבלוג של האגודה מופיעים כאן. לקריאה נוספת מה לעשות כשהטלפון לא מצלצל ותיבת המייל ריקה
When I started translating, some time at the end of the previous century, it seemed obvious to me that the application I should use for translating is a word processor. A word processor is what you write and edit documents with, and what you want to create is a document, so that's the thing to ...
Zeugmata Zeugmas are fun. We love them here on Dagesh Kal. Our inspiration at Language Log love them too (there's a list of posts here). And yet, they might not be for everyone. Watch this snippet from John Oliver's August 5 show (17:17-17:34, or follow this link, or tell me how to embed non-YouTube videos on […]
בעבר הרחוק, כשהארץ רחשה ובחשה סביב חוק השואה הפולני (זוכרים במעומעם משהו כזה?) נקלעתי לציוץ חצי אוף-טופיק של רועי עידן: 1/פרסומת לתערוכה של יד ושם ברדיו: "ידעת שהגרמנים *הנאצים* צילמו בתלת מימד את מחנות הריכוז? (וכו', לא זוכר בדיוק). הגרמנים *הנאצים*. לא הגרמנים. רק אלה הנאצים. וזה מעניין כי בימים האחרונים אני שמעתי את מכובדי […]
The other day, I was translating some Hebrew that referred to something as
“worth about as much as a garlic peel.” It’s a common expression in Hebrew,
but I’ve never heard it in English. Still, I thought, it’s
self-explanatory and expressions do pass from one language into another all
the time.
היום העברתי הרצאה בשם "מגמות וכלים שכל מתרגם חייב להכיר" בכנס של חבר תרגומים. כדי להקל על המשתתפים בהרצאה, הכנתי רשימה עם חלק מהקישורים למקורות, תוכנות, אפליקציות וטיפים מההרצאה. אני מקווה שהם יעזרו לכם, גם אם לא הייתם בהרצאה: גוגל – כאן אפשר למצוא הסבר לפונקציות חיפוש מתקדמות בגוגל. בנוסף, ידעתם שאפשר להמיר מידות, משקלות […]
For the catchphrase describing Menachem Begin’s supply-side economic
policies, I find various translations on the web: to make good to the
people, to benefit the people, to do well by the people, to let the people
enjoy, and more.
Back when I studied translation, one of our teachers told us that corpus research has shown that translated texts tend to have more synonyms for words than original language texts. Most translators know this. Translators have a natural tendency to add more variety to a text. If the same word appears several times in a ...
[פוסט אורח: אייל להמן הוא סטודנט לתואר שני בחוג ללשון העברית באוניברסיטת תל–אביב, ובשש השנים האחרונות הוא עובד במכון יואל גבע כבודק חיבורי פסיכומטרי וככותב חומרי לימוד לספרי ההכנה של המכון. בעבודתו זיהה כמה צורות לשוניות שהוא חושד שהולכות ומתפשטות. אלה הרהוריו.] קצת תולדות: איפשהו בסוף העשור הקודם, אחרי שנים של תלונות מצד מרצים במוסדות […]
I surfer came upon my translation of Penn’s “Confessions” (the one that was used in a film) and I promised that I would, one day, post my translations of some of his other poems. So here they are. When the songs were well-known folk songs, one of my goals was to render it singable! Five […]
If something or someone is described as being down on the ground and I see
the verb lirbotz, often I think “Why didn’t the writer just say lishkav,
to lie? Did he have anything special in mind, or is he simply disdaining
to use everyday language and forcing me to find a pompous equivalent?”
One of the family pastimes, ever since I was very young, was playing Scrabble. At first I played the Hebrew version, "Shabetz-Na". The Israeli sets sold back then were made of light blue plastic tiles, and the letter shapes were not drawn, but embossed. This did not detract from the fun of playing. Later on, ...
If in context the verb l’hitnossess refers to something flapping or
fluttering high like a flag, or hovering, so much the better for the
translation, because it’s hard to translate the concept of just sitting
still up there.
Merriam-Webster takes an example of prolepsis from a poem by Alexander Pope
where “yon slow oxen turn the furrowed plain.” The plain isn’t furrowed
until they’ve turned it. Some organizations hold a “lessons learned”
meeting at the end of a project, and if everyone had learned the lessons
already, the meeting wouldn’t be necessary. So that’s prolepsis too.
In case I haven't mentioned it before, I'm a notebook freak... Give me a unique or pretty notebook, and I'm yours forever -- or at least until the next attractive notebook comes my way :-)
So the moment I presented myself at the ITA desk on the second floor of the ZOA House, and received this notebook (and pen!)
Over the past few months I’ve been working on a new version of my Language & Translation resources site — the Translation Israel Project. Today I also added a Patreon page. The site collects language and translation resources, lots of links, some categorized, some not, to online dictionaries, glossaries, relevant publications, blogs, articles about language and translation. Additionally the site maintains a planet of language and translation related blogs, in Hebrew and English, whose authors are Israeli, or use Hebrew as one of their working languages. There’s also a new video almost every day. The videos are from youtube, however the Project curates the videos. You can also see previous videos.
From the Morfix and Babylon online dictionaries, we can learn that the
hishtalshelut of something is its evolution, progression, development (of a
situation, event), chain of events, or sequence. Some of those terms in
English are fine for a more lengthy happening, like the development of an
ideology or the progression of a relationship, but I’m not sure there’s
room for them in a startling incident that may have taken a couple of
seconds maximum.
Yesterday (Friday January 12th, 2018) was the world premiere screening of a film about the great Israeli actress Gila Almagor. I am proud to say that my English translation of the poem “Confessions” (Vidu’i) by renowned Israeli-Russian poet Alexander Penn was chosen for the subtitles when she (Ms. Almagor) sang the song in the film. […]
If you look up sefer iyun in Wikipedia and click for the corresponding page
in English, you find that it’s “nonfiction.” But you don’t find that it’s
a translation of the same article. I think every sefer iyun is nonfiction,
but not every book of nonfiction is a sefer iyun.
A machon can be a beauty shop, but it’s seldom if ever a barber shop. It
can be a language school, but it’s seldom if ever a driving school. What’s
the criterion?
Three years ago I first learned that October 16 is Dictionary Day, at least in the United States, where they honor Noah Webster on that date, the date of his birth. It's a nice holiday, and being a translator, I'm quite happy to adopt it. It's just over a fortnight after International Translators Day (September ...
Twitter sometimes offers machine translation for tweets that are not written in the language that I chose in my preferences. Usually I have Hebrew chosen, but for writing this post I temporarily switched to English. Here’s an example where it works pretty well. I see a tweet written in French, and a little “Translate from … Continue reading The Curious Problem of Belarusian and Igbo in Twitter and Bing Translation→
ודאי שמעתם על כמה מילים עבריות שהוצעו אך לא חדרו לשפה היומיומית ואפילו לא למילונים. הדוגמה הידועה ביותר היא "שח-רחוק", החידוש שהוצע למילה "טלפון". חלקכם אולי שמעתם גם על השערורייה מסביב למילה "עגבנייה". השימוש בשורש עג"ב, בהשראת השמות האירופאיים שפירושם "תפוח אהבה" נחשב בוטה מאוד. הצעות נגד רבות הוצעו, כמו "בדורה" של בן-יהודה, על סמך "בנדורה" (بَندُورَة) הערבית (שהיא עצמה סירוס של "pomodoro" האיטלקית), אך ללא הועיל.מתברר שיש אלפי חידושי לשון שלא תפסו בעברית. חלקם חמודים, חלקם מצחיקים וחלקם
“Styles” is a very powerful tool in WORD and a basic understanding of it and will save a lot of time! Really, a LOT of time! Here is my very basic primer about STYLES. Why you need to understand and use Styles Click on the link above to open a pdf document. It’s long (11 pages) […]
The madness of Ophelia has been a topic of fascination for critics and directors alike. The fascination for directors was about creativity. Madness can be quite theatrical. A young woman gone mad, speaking in vague sentences, obsessed with flowers. It's visual and dramatic. Madness can indeed be quite theatrical. Critics discussed everything from the role ...
I've been going to the Israel Translators Association conferences for over 10 years, and treating the event as a vacation, time off for good behavior. I'm used to signing up for the entire event, including two nights at a pleasant hotel far from home. "Far" being a relative term, of course. To an Israeli living in the country's central region (Gush Dan), a trip to Jerusalem or Haifa, about an hour's drive away, can feel almost as adventurous as a journey to where-the-wild-things-are.
"See you next year!" - That's how I blithely ended my fifth(!) post about last year's (2016) Translators' Conference. And what have I written in this blog since? Nothing. Zilch. Nada. How come? Do I simply live from one conference to the next? Surely not. Was I so darn busy working that I had no time for writing? Have I not had any inspiring insights about reading, writing, translating, editing, worthy of sharing with you, for an entire year? - Rubbish! So what the ...?
התארחנו בבית של סבוצפת, ובלדד התרשם עמוקות מכמה בקבוקים שמצא על שפת האמבטיה. הוא ספר, נרגש: לא שמפו אחד, לא שניים… שבעה שַׁמְפּוֹנִים! אם יום אחד אפתח בלוג על תפיסה חשבונית של ילדים, אולי יעלה בו דיון מעניין על תורת … להמשיך לקרוא ←
Finally! A book (actually two!) that I have translated has been published and my name appears. I did two books years ago, but through “oversight” my name didn’t appear (mainly that I was too much a newbie to make sure my contract stipulated this). Most of the other books I have translated since then are still […]
מלכישוע עמל על הכנת סיפור לעיתון החדש של מתושלח, וביקש עזרה באיות. "כְּשֶׁרַצְתָּ" – הוא הטעים – "כ"ף, שי"ן, ה"א, רווח, רי"ש, צד"י, תי"ו?" כשה לא שואלים אותי, אני לא עונה. אין מתוק מסיפור ילדים בשיבושי כתיב קלים. אני גם … להמשיך לקרוא ←
לפעמים, טעות בתרגום יכולה לעלות בחיים, לפעמים היא יכולה להשפיע על פוליטיקה, ולפעמים היא יכולה לגרום למבוכה לחברה שלמה. פוסט זה מונה כמה מקרים שבהם טעות בתרגום עשתה נזק רציני. תחשבו עליהם בפעם הבאה שאתם צריכים תרגום, ושוקלים אם לפנות למתרגם מקצועי, להשתמש בתרגום מכונה או סתם לפנות למישהו שטוען שהוא ממש טוב באנגלית.חיים על מאדיםטעות בתרגום של טקסט משנת 1877 אשר כתב האסטרונום האיטלקי ג'ובני סקיאפארלי הובילה למחשבה שאנחנו לא לבד. הטקסט מתאר תעלות לאורך פני השטח של כוכב הלכת מאדים, מה שהביא חוקרים
Please click on the links to see some sample translations for children’s books. You will see how I often had to change the “exact” wording to make the English text rhyme, while still keeping the original idea. Because of the different syntax and the fact that (obviously) two words that rhyme in one language will […]
בלדד, דרדק ירא שמים ומדקדק בקלה כבחמורה, אוהב לקדש. יום חול או שבת, בוקר או לילה, אמצע הארוחה או אמצע השעמום של אחה"צ ארוך – הילד לא קטנוני; כל זמן כשר לקידוש. גוררים כיסא לארון, שולפים מהמדף הנכון את הגביע, … להמשיך לקרוא ←
ילדונת שתכונה כאן מהיטבאל צפתה בזמר המקרב את המיקרופון לפיו והכריזה: "עוד מעט הוא משיר!" משיר, מהיטבאל? למה לא שר? פשוט בתכלית: כמו שמי שבעתיד יקים בהווה הוא מקים, כמו שמי שבעתיד יגיש בהווה הוא מגיש, כמו עוד עשרות צמדים … להמשיך לקרוא ←
A notice of a new post went out, but clicking on it led to a “dead page.” The post was a mistake, obviously. I have been updating and rearranging this blog today (mostly moving a lot of my creative writing over to its own “page.” However, if I’m already updating (which I haven’t done in way […]
ילד נכה שאינו מסוגל ללכת קם על רגליו והולך. הסיטואציה הניסית הזאת היא שיאן של שתי קלאסיקות ילדים: "היידי בת ההרים" ו"סוד הגן הנעלם". לאחרונה פגשתי גרסה מודרנית ומתונה יותר של הסיטואציה הזאת בספרו של רוי יקובסן "הבלתי נראים", וכמה קווי דמיון לכדו את תשומת לבי. רוב קוראי הבלוג ודאי קראו פעם את "היידי", […]
מהי גזענות? על פי ההגדרה המסורתית, "גזענות" היא הדעה שגזעים שונים של בני אדם הם שונים מאוד זה מזה, ושיש גזעים טובים יותר מאחרים; וכן אפליה בגלל דעה כזו. אם לבחור בדוגמה רחוקה מאיתנו, האבוריג'ינים באוסטרליה נחשבו בעבר לגזע נחות, והתוצאות היו קשות. אך בשנים האחרונות אנו מרבים להיתקל בשימוש במילה "גזענות" לציון […]
בשנים האחרונות היה "מבחן בֶּקדֶל" למונח אופנתי. המבחן, כידוע, בודק את מקומן של נשים בסרטים ובספרים, בעזרת שלוש שאלות: האם יש ביצירה לפחות שתי נשים? האם הן מדברות זו עם זו? והאם הן מדברות על משהו שאיננו גבר? המבחן נקרא "מבחן בקדל" על שם יוצרת הקומיקס אליסון בקדל, שהציגה את הפרמטרים האלה ברצועת […]
אם אתם לא חיים במערה, כנראה שמעתם על השערוריה האחרונה מבית האקדמיה ללשון עברית: בחיפושיה אחרי מילה עברית לפריפריה, עלתה ההצעה "שׁוּלָה", מלשון שוליים. ועדת המינוח הכללית של האקדמיה דחתה את המילה, אבל זה לא מנע מקולות זועמים לעלות עליה בציבור, ולא מכך שהמילה נשמעת כמו שם של דודה ולא אזור גיאוגרפי. אנשי הפריפריה, וכן השרה מירי רגב, הזדעמו על ההצעה, בטענה שהיא מנציחה את הקיפוח שממנו הפריפריה סובלת מזה שנים. משרד התרבות הקים בתגובה צוות משלו למציאת חלופה עברית ראויה ומכבדת למילה "פריפריה", והאקדמיה
Many translators today work from home. While working from home may sound ideal, with no more commuting to work and saving money on gas or public transport; working from home can be a lot tougher than you think. And you know what one of the hardest things about working from home is? People who think your life is easy. Translators hate people who think their lives are easy. And you want to know what else really gets them annoyed? Check out these 5 things that all translators hate:
אחד הפתגמים האהובים עליי באנגלית הוא measure twice, cut once – בתרגום חופשי "מוטב למדוד פעמיים מלחתוך פעמיים", ובתרגום עוד יותר חופשי "סוף מעשה במחשבה תחילה". ואם לעבור מעולם הנגרות לעולם האותיות, הרי שהזמן הטוב ביותר לשלב עורכת בפרויקט הוא לפני תחילת הכתיבה. כן, לפני: עוד בטרם כתבתם את האות הראשונה, הזמינו את העורכת […]
אם לפניכם ספר באנגלית ובמשפט מסוים מופיע הצירוף my niece, מה תצפו לראות בתרגום לעברית? התשובה המתבקשת היא "האחיינית שלי", או "אחייניתי" (או אולי אפילו: בת אחי, בת אחותי). אבל תרגום, כידוע, איננו המרת מילה במילה. כעורכת תרגום, עבדתי בזמנו על ספר שבמקור נכתב בו שוב ושוב my niece, ואילו בעברית רוב המופעים של […]
ספר שהוא חלק מסדרת ספרים צריך להתמודד עם כמה אתגרים ייחודיים. אחד מהם הוא פנייה לכמה סוגים של קוראים: אלה שקראו את הכרך הקודם וזוכרים אותו מצוין, אלה שקראו אבל לפני שנתיים, ואולי שכחו בינתיים, ואלה שמה לעשות – התחילו ישר מהאמצע. לפיכך הספר צריך לדבר בשני קולות: להציג או להזכיר את הדמויות, את היחסים […]
לכאורה אנחנו חיים בחברה אוריינית, חברה שכולם בה קוראים וכותבים. אך למעשה, קיימת בקרבנו תרבות שלמה – המגיעה לכל יישוב ואף כמעט לכל בית – של אנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב. הם חיים בינינו, אבל אינם יכולים לקרוא שלטים, ספרים או כתוביות. אלה הם הילדים עד גיל חמש, שש או שבע, המוקפים טקסטים כתובים […]
ברוכים הבאים לפוסט נוסף בסדרה "לעז עברי". היום נבחן בפעם האחרונה (לפחות לזמן מה) את הסוגיה של מילים לועזיות שנולדו בארץ ישראל, מילים פסודו-אנגליות בעברית המדוברת.פוסט זה אינו ממצה את הדיון במילים כאלה. למעשה, רבים מהקוראים נתנו דוגמאות נוספות למילים לועזיות עבריות כאלה בדיונים שהתקיימו על הפוסטים הקודמים בפייסבוק, ובהודעות פרטיות אליי. אני מודה ומברך על תגובותיכם ומבטיח שאחזור לדון בסוגיה זו בעתיד.עם זאת, לשם הגיוון, הפוסטים הבאים בסדרה יחקרו היבטים אחרים של הגבול בין עברית ולעז. היום ישנה מילה
בשנותיי האחרונות בבית הספר היסודי התברכתי במחנכת נפלאה ומלאת להט והתלהבות. דליה לא הסתפקה בכך שחינכה אותנו, תלמידיה הצעירים, אלא גם שלחה אותנו לחנך בעצמנו את כל מי שנקרו בדרכנו, להסביר להם שאסור להשליך פסולת ברחוב ולתקן להם שגיאות בעברית. נזכרתי בדליה כששמעתי לפני זמן-מה את השיר המצחיק עד דמעות איזה קרציות אתם, שכתב […]
כבר כמה פרקים ב-"לעז עברי" שענייננו במילים לועזיות הייחודיות לעברית − מילים לועזיות שלא נשאלו כפי שהן מלעז, אלא נוצרו בפי דוברי העברית המדוברת. בפרקים הקודמים דנו במילים סנפלינג, דיסק-און-קי, טוקבק וסייבר, והיום נדון בעוד שתי מילים לועזיות עבריות כאלה, ונעבור בדרך על תופעות לשוניות מסקרנות. קואצ'רלעתים כשאנחנו שואלים מילים לועזיות לשפתנו, הן עוברות שיבוש וסירוס. כך קרה למשל למילים האנגליות Puncture (פנצ'ר), Handbrake (אמברקס) ו-Penalty kick (פנדל), ולמילה הצרפתית Trottinette (קורקינט).עם זאת,
היום ב-'לעז עברי', בהמשך לפוסט האחרון, אבחן מילים שאנחנו מתייחסים אליהן כלועזיות, אף שהן למעשה ייחודיות לנו, דוברי העברית. למילים האלה יש אמנם שורשים שאינם עבריים, אך בין שצורתן היא שהשתנתה, ובין שהיו אלה משמען או שימושן, הרי שהן תוצר של התרבות הישראלית והשפה העברית המדוברת. להסבר מעט רחב יותר, קראו את ההקדמה לפוסט הקודם בסדרה.הפעם, נבחן שתי מילים טכנולוגיות במיוחד. עולם הטכנולוגיה הוא בהחלט כוח משמעותי בהתפתחותה של העברית המדוברת. לכן גם ברשימת המילים הלועזיות העבריות הזו, מקומה של הטכנולגיה לא
פוסט זה שונה מהרגיל בבלוג: תמצאו בו יותר שאלות מבדרך כלל, ולעומת זאת פחות תשובות. זאת משתי סיבות עיקריות: האחת, שאני מעלה כאן שאלה, או תהייה, על אופי השפה העברית, שהתשובה עליה אינה טריוויאלית. והאחרת – שבניסיון להשיב על השאלה הזאת יצאתי לסיור בתחומה של השפה הערבית, שפה שאודה ביושר שאין לי בה שמץ מושג. […]
ברוכים הבאים לעוד פרק של לעז עברי, סדרת הפוסטים הדנים בגבול הבלתי ממופה בין עברית ולעז. היום אנחנו עוברים ממילים לועזיות שלא ידעתם שהן בעברית למילים לועזיות שלא ידעתם שאינן באמת לועזיות: מילים שאנו משתמשים בהן וחושבים שהן אנגליות, אך למעשה ייחודיות לנו, דוברי העברית, בצורתן ו/או במשמעותן. לעתים אלה הן מילים שקיימות בלעז אך שבשאילתן לעברית משמעותן השתנתה; לעתים אלה מילים שנוצרו מהרכבת רכיבים אנגליים באמצעות מורפולוגיה עברית; לעתים אלה מילים שהתעוותו והשתנו בצורתן.אנגליות הן בטוח לא, והן משמשות
כל מילה המציינת מושג מופשט מקורה במילה שציינה משהו מוחשי – כפי שמסביר הבלשן גיא דויטשר בספרו הנפלא "גלגולי לשון". המשפט שלהלן, למשל, עוסק במושגים מופשטים למדי: "הכלכלה צמחה, אבל רווחי החברות ירדו". אם "נתרגם" אותו למובנים המוחשיים המקוריים של כל אחת מהמילים שבו, נקבל את המשפט המפתיע הזה: "מצרכי המזון התפתחו ולבלבו, אבל […]
The third day of the conference started bright and early -- far too early for me. The early-birds went on a tour of Machne Yehuda Market with a fascinating young man named Guy Sharett who is a linguist, Hebrew teacher, entertainer, and sharp-eyed collector of linguistic graffiti. The rest of us lazybones had to make do with his talk at the post-breakfast plenary: The Israeli Linguistic Landscape: Stuff I Found in the Street. Luckily for all of us, Guy's website is delightfully colorful, insightful, and educational in a lighthearted way. "Everything that happens in the streets can be used to teach Hebrew", says Guy. Go see for yourself. I'll just post a slide of one item that particularly appeals to me; plus one that I saw and liked in Rome:
Here we are again, still on Day 2 of the conference, and the next talk in the academic track is by my colleague Inga Michaeli, a very prolific English>Hebrew translator of travel guides, non-fiction and fiction by authors as diverse as Dave Barry, Stephen King, Thomas L. Friedman, and -- oh, the list is too long; just go to her website.
This time, her talk was entitled Between Transparency and Ideology -- Translation Politics and the Politics of Translation. An important topic, that tied in nicely with Temima Fruchter's talk. I listened and enjoyed the session, but didn't take notes, since I'm very familiar with this issue. Also, a similar talk, though from a different point of view, was given in the plenary session of the 2015 conference, by journalist Eetta Prince-Gibson: Objectivity, Subjectivity and Bias: A Journalist's View of Translation in Conflict. Last year I did take notes, but never got beyond posting about the first day of the conference :-( To make a long story short, whether you are reporting on politics or translating a report on politics, you cannot always resort to neutral words, even if you wanted to. Your choices betray your attitude and your convictions, or at least the biases and guidelines of those who pay you to write.
Hurray! I've finally made it to the Jericho/Masada Hall, the Academic & Other Track.
The first talk was the only one given in Hebrew on that day. It was Racheli Lavi on Rhetorical Features Translators Need to Identify So that They Don't Get Lost in Translation. Long title, but spells out exactly what it's all about. I made Racheli's acquaintance during last year's ITA conference, where she and her partner were promoting their Hebrew editing software, Ivri. We got to talking (yes, that's one of the purposes of a conference...), and she told me about her own conference, dedicated to creative writing. Being a compulsive writer, I expressed an interest, and was later invited to the conference, called Nekudat Mifneh (= "Turning Point". No, not the 1977 ballet movie... Oh, you weren't even born then? Sorry.) At the time, I couldn't go. But a year later I did attend the 2nd Nekudat Mifneh conference, in November 2015, and it was great, as you can gather from my blog post about it.
... so here I was, once again, at the Crowne Plaza hotel in Jerusalem, in mid-February, at the Israel Translators Association Conference. And as always, happy to be there. Happy to see familiar faces of colleagues I see only on such occasions. Happy to get to meet for the first time colleagues with whom I'd only been in touch online. Happy to sample the delicious bits of confectionery concocted by the hotel's elite kitchen team. (I use "sample" here as a polite understatement.)
רכשתי את המהורה החדשה של „דקדוק הפה והאוזן” של עוזי אורנן. נתקלתי שם ברשימת מילים שבהן יש א כאת קריאה (עמ׳ 40). בהן – „פֹּארָה” ו„נְכֹאת”. זה היה חשוב לי, כי אני מתחזק את הערך חולם בוויקיפדיה, ויש בו רשימת מילים שבהן יש א במקום ו. כמובן, לפני שהוספתי אותן לערך, רציתי להצליב עם מקורות […]
כידוע לכם, הביטוי העברי המודרני "זה סינית בשבילי" מבטא חוסר הבנה של הדובר. אבל למה דווקא סינית? מה הקשר בין שייקספיר לקסנופוביה באמריקה הלטינית? איך סינים אומרים שהם לא מבינים משהו? ובאילו שפות אומרים "זה עברית בשבילי"? המשיכו לקרוא וכל שאלותיכם ייענו. אז בואו נתחיל בביטוי העברי "זה סינית בשבילי". מכיוון שסין אינה מוזכרת בתנ"ך*, אפשר לנחש בקלות שזהו ביטוי צעיר יחסית שנשאל משפה אחרת. ואכן, עברית איננה השפה היחידה שקוראת לשפה בלתי ברורה סינית.ביטויים במבנה דומה ובמשמעות דומה קיימים בשפות רבות, ולא
ברוכים הבאים לעוד פרק של "לעז עברי" (לפרק הראשון לחצו כאן; לפרק השני לחצו כאן).גם הפעם ענייננו הוא במילים אנגליות שלא ידעתם שבאות מעברית. והיום, שתי מילים שקשורות זו לזו − כרוב וגריפין. הקשר עדיין לא ברור אך הוא יתבהר בהמשך. אז בואו נצא לדרך. Cherub בואו נתחיל במשהו יחסית ברור. אם אי פעם הייתם בחנות מתנות ממש גרועה, או לחלופין במוזיאון אמנות באירופה, הרי שכבר נתקלתם בהם. מלאכים שאינם אלא תינוקות (זכרים) שמנמנים עם כנפיים. חמודים. קיטשיים. מוזרים. אלה הם כרובים (ביחיד "Cherub", ברבים "Cherubim").
What an unimaginative title for a blog post about creative writing! From a person who used to be a copywriter, to boot. Couldn't I think of anything niftier?
- Sure I could. But, quite a while back, I decide to avoid unwarranted wisecracks, and concentrate on making my message plain and simple. So here's my message: The writers' conference I attended on November 11th, 2015 at the ZOA House in Tel Aviv, was a huge success: well planned and executed, well attended, enjoyable, and helpful. That's the bottom line; now for the details.
בהמשך לפרק שפורסם בשבוע שעבר, גם היום, ענייננו הוא מילים אנגליות שאף על פי שלא הייתם מנחשים זאת, מקורן בשפה העברית. שוב, חשוב להדגיש שכל הטענות המופיעות כאן מבוססות על מחקרים ומילונים אמינים. בחלק מהמקרים התפיסה שמקור המילים בעברית היא רק אחת ממספר סברות קיימות ובאחרים, זוהי טענה שאין עליה עוררין (בקרב מומחים). Cider "סיידר", במובן של משקה העשוי מתפוחים, היא מילה שנשאלה לעברית מהאנגלית. באנגלית אמריקאית, הסיידר הוא משקה תפוחים ללא-אלכוהול, ואילו בבריטניה, זהו משקה תפוחים משכר. תעידו אתם איך
Yippee! There's a writers' conference in Tel Aviv next week, November 11, 2015, and it sounds terrific. This is the second year that Racheli Lavi is holding this conference, called Nekudat Mifneh, i.e., turning point. I couldn't attend the previous one, but I sure-as-hell am going to this one.
The conference is in Hebrew. So, no matter what language you write in -- Hebrew, English, Russian, French, Amharic, Klingon -- as long as you understand Hebrew, you'll be able to enjoy this get-together, and benefit from it.
זהו פוסט ראשון בתוך סדרה שבה אתייחס למקרים שונים שבהם מיטשטש הגבול בין עברית ולעז (בהתמקדות באנגלית). בחרתי להתמקד במילים בודדות למען הנוחות והבהירות, אף שקשרים בין שפות מתבטאים גם בחלקים אחרים של השפה. כרגיל, זהו לא טקסט אקדמי, אבל הוא כן מבוסס ובדוק. תיקונים ותוספות יתקבלו בברכה. בפרקים הבאים אדון במילים לועזיות שקל לזהות את מקורן העברי אך משמעותן השתנתה מן הקצה אל הקצה, וגם במילים שאנו משתמשים בהן בעברית וסבורים שהן לועזיות אף על פי שהן נולדו כאן בישראל. ב-"פרק" של היום אני רוצה להסב את תשומת
Recently I attended the August Penguin – an annual half day event about Linux and open source. The Penguin, specifically a cute Penguin names Tux, is the logo of the Linux operating system. During the one of the breaks I ran into Amir Aharoni, a linguist and a software developer who works for Wikimedia, the ...
Well, at least one kind of papers: newspapers, magazines, brochures, leaflets. But mostly newspapers and magazines. The ones from yesterday and the ones from last week, last month, possibly last year.
- Oh, you don't understand the question? You mean you simply pick them up from wherever you last left them, and throw them into the appropriate rubbish bin / recycling container, whatever, and go about your business without giving it a second thought? Well, bully for you, as Teddy Brewster used to say in Arsenic and Old Lace. Amazing. I'm in awe. You need read no further.
מהיכן הגיעו אלינו הגוגל-מוגל, השיבוט והכרבולת? מדוע לֶמֶך הוא שם נרדף ללא יוצלח? מיהו גיס, ומי קבע את סדר האותיות באלף בית? הזירה הלשונית מספקת בוחטה של תשובות לשאלות בוערות ומוציאה את פולניה מפולין
בימים האחרונים שיחות על מזג האוויר הפכו מסמול טוק לאובססיה. לארצות אחרות יש סופות טרופיות ולנו יש חול ואבק. לא בפעם הראשונה, כולם מתלוננים על האובך. כנראה שכבר קראתם מה זה האובך הזה ומאיפה הוא הגיע, אבל אני רוצה לענות על שאלה הרבה יותר חשובה -- מאיפה הגיעה המילה "אובך"? השורש העברי אב"ק מתברר כמסתורי למדי. לא ברור מהי משמעותו ההיסטורית. לצורתו הקדומה בשפה האכדית, היה הפירוש "להביא" או "לסובב", לכן יכול להיות שהשורש אב"ך הוא למעשה קרוב משפחה של השורש הפ"כ, או של השורש בו"כ (כמו במילה "מבוכה").
Any translator (practically...) can get work if he/she is willing to work for peanuts. Not that I've checked the current price of peanuts. For all I know, a bag of peanuts may be pricier.
But how do you land those oh-so-coveted customers who are willing to pay you top dollars for your work?
This question keeps coming up on the translator forums I belong to.
On the one hand, we translators and editors exhort each other to charge decent rates for our skills and hard work; on the other hand, a high rate scares away many a potential client.
"Darmok" is an episode of Star Trek – The Next Generation first broadcast in 1991. The exceptional thing about this episode is that the universal translator, the "magic" device they have that instantaneously translates between any two languages, doesn't work. Or rather it works more as we'd expect it to work, it translates words, but ...
לפני כמעט שני עשורים, כשרק התחלתי את דרכי בעולם האינטרנט, עבדתי באקטקום, ספקית שירותי אינטרנט, והתחלתי שם בתמיכה טכנית. אחד התפקידים שלקחתי על עצמי בתמיכה היה כתיבת הוראות התחברות. באותה תקופה יצאה לאוויר העולם מערכת ההפעלה Windows 95, בתחילה באנגלית בלבד, ובהמשך גם בעברית. נראה מובן מאליו של-Windows 95 יש לכתוב הוראות התחברות באנגלית, ול-Windows ...
The fact that I've lived in Israel all my life, have Russian-speaking friends, have been seeing and hearing it all around me, and still don't know any Russian, is beyond me. I love languages. I've read Russian literature in Hebrew and in English translations. I've been baffled by the language, attracted to it, and at times extremely annoyed by it.
In the late 1950s there was a [relatively] large wave of immigration from Poland and the USSR to Israel. Our elementary school, like the other schools in town, got a boost of Russian- and Polish-speaking kids. I became quite close with several of them. Chief among my Russian friends at the time was one Shoshana Kaufman, who later became a math teacher. The practical Shoshana both liked me and saw how we could help each other. I wrote brief compositions for her in Hebrew, checked and corrected her English homework; she started teaching me Russian. Though I don't recall getting much beyond the alphabet, both print and script. Her handwriting, using a fountain pen with a flexible nib, was beautiful.
Translation by Linda Yechiel is Copyrighted. No part may be used for any reason whatsoever without express permission from the translator. Update: January 2018. Excerpts of this translation were used with permission for the international version of the film “Personal Conversations – Gila Almagor” (2017), directed by Adi Arbel and produced by Liran Atzmor. Hebrew […]
כל הכבוד להוצאת הכורסא הוצאה לאור שנותנת את הבמה למתרגמים שלה! כן יירבו!
Timeline Photos פינה חדשה בעמוד הפייסבוק של הכורסא: שאלונים קצרים עם מתרגמים.
ראשונה חביבה היא המתרגמת דנה כספי, שתרגמה מנורווגית את "נוסעת ללא מלווה" מאת סמואל ביורק.
-------------------------------
1. היה קטע, פסקה או פרק שאהבת במיוחד בספר שתרגמת?
איך קוראים בעברית לתופעת ההאשמות המכפישות ברשת, מפעל התרגום של אהוד מנור, שובה של הפנייה הוותיקה 'חברים', מלחמת הגבינות ומקורה של הקללה בשיר הטלפון. הזירה הלשונית במהדורה מגוונת מתמיד
קניתי את הקובץ הדיגיטלי של תבונה ורגישות ששי תרגם והוציא לאור.
אהבתי, ועשיתי לעצמי מנטל נוט לעקוב אחר המתרגם/מוציא לאור הזה.
זמן קצר לאחר מכן פרסם שי את רשימת הספרים שהוא מתכנן להוציא השנה. כולם היו מוצלחים ומעניינים - קלאסיקות שלא נס ליחן ולצדן ספרים שמככבים ממש עכשיו בראש רשימות רבי המכר בעולם. אחד מהם היה הספר הרביעי בסדרת האסופית. הרביעי לא במניין הישראלי - אצלנו בחרו פשוט לדלג עליו - אלא בסדרה המקורית של לוסי מוד מונטגומרי. מדובר באסופת מכתבים ששולחת אן מהקולג', טרם נישואיה לגילברט.
כשאנחנו שרים ״השפן הקטן״, למה אנחנו בדיוק מתכוונים? לנמר יש חברבורות או פסים? האם עוף אוכל נבלות מסמל את ארצות הברית?השפה נועדה להעביר מסרים ברורים מאדם לאדם, אבל לפעמים אנחנו מתבלבלים בין מילים ומונחים דומים. לרוב זה לא משנה עד כדי כך, אבל מוטב שנהיה מודעים לכך.בפוסט הזה אעבור על שלושה מקרים שבהם דוברי עברית נוטים לבלבל בין צמדים של חיות.אז בואו נתחיל: מקרה ראשון: שפן, שפן סלע, ארנב, ארנבת וארנבוןשפן (באנגלית hyrax) הוא יונק קטן ושמנמן. שפן סלע הוא סוג של שפן שנפוץ בארץ ישראל וביבשת אפריקה. הוא
Timeline Photos שתי נשים נפצעו בתאונה. האחת שכירה, קיבלה פיצויים על התאונה וזאת העצמאית, נשארה ללא כלום מחוסרת יכולת לשלם שכירות ולתפקד במשך כתשעה חודשים.
מה מבדיל בין שתיהן? השכירה הכירה את זכויותיה ודאגה לדרוש אותן כאשר זאת, העצמאית לא הייתה מודעת לכך שגם לעצמאים יש אפשרות לקצבת תאונה ונותרה פצועה ומחוסרת הגנה כביכול.
אז יש לנו בשורה טובה- שכחו ממה ששמעתם: גם עצמאי זכאי לקצבת תאונה ולא רק בהקשר של תאונות עבודה. לפרטים המלאים >> http://bit.ly/1G2PbPI
בלי צנזורה ובלי טיוח, הזירה הלשונית מעמיקה לשפתם של בני הנוער העוסקים בזנות, ולפיכך המדור מלווה בפעם בביטויים לא פשוטים לקריאה, ראו הוזהרתם. הרגישים מוזמנים לדלג קדימה, שם מחכים להם מקורות רעש האדמה ונחשים מעופפים
Photos of אגודת המתרגמים בישראל - Israel Translators Association (ITA) NOW IS THE TIME FOR THE BIG REVEAL!
We are thrilled to announce that the @[218381764907631:274:אגודת המתרגמים בישראל - Israel Translators Association (ITA)] is partnering with @[503806312986965:274:The Alexandria Project] for the 2016 ITA International Conference in Jerusalem. This year's conference promises to be one of the biggest and best-attended translation events next year! And right here in our backyard. We have already launched our dedicated website http://itaconference.com/. More info will be added to the website regularly, but please visit and sign up to receive conference news as it rolls off the presses.
לתשומת לבם של חברי האגודה: אנו מפרסמים משרות המגיעות לידינו בקבוצת "חברי אגודת המתרגמים" בפייסבוק וכן ב"פינת החברים" באתר אגודת המתרגמים תחת "חיפוש עבודה". כדאי לבדוק.
״בשביל מה צריך לשלם למתרגם כשיש גוגל טרנסלייט?״אני לא צוחק, זו באמת שאלה שאני נשאל מדי פעם. תרגום מכונה כמו שמספקים אתרים כדוגמת גוגל טרנסלייט הוא עניין מרתק, ואולי יום יבוא והוא באמת יהווה תחליף למתרגם אנושי, אבל היום הזה עוד רחוק. הנה כמה הוכחות לכך: אני לא אומר שזה לא נכון, אבל זו לא הייתה הכוונה. זוועה שכבר הפכה לקלסיקה כתיב מלא היה מונע את הטעות האלימה הזו. רגע, מה? הנה מה טוב ומה נעים. נשמע הגון. דוברי רוסית וערבית מוזמנים לספר לנו כמה גרוע התרגום לשפות האלה. אוקיי... זה כמעט אירוני. אני
חברת האגודה יעל כהנא-שדמי חולקת איתנו טיפים מכנס האגודה:
הטיפים הטכניים שלי מכנס אגודת המתרגמים yaeltranslation.com לפני שבועיים נערך כנס אגודת המתרגמים בירושלים. כרגיל, נהניתי מההרצאות ומהמפגש עם חברים ומכרים. שלא כהרגלי, החלטתי להתמקד השנה בהרצאות שעוסקות בעבודה עם תוכנות תרגום, ושמעתי על כמה כלים שימושיים: Co...
"תרגימא" הוא כמובן כתב העת של אגודת המתרגמים. את הגיליון כולו תוכלו למצוא כאן*. המאמר מבוסס על עבודה שכתבתי על תרגום נתן אלתרמן למחזה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", אשר מופיע כאן באתר. אם אתם מרימים גבה וחושבים שהתבלבלתי ואלתרמן הרי כתב בעצמו את המחזה, אולי כדאי שתקראו את המאמר. * נכון לרגע זה, דף כתב העת באתר האגודה אינו פעיל. גורמים באגודה עדכנו אותי שהוא צפוי לחזור בשבועות או החודשים הקרובים [נכון לאפריל 2016]
The 2015 ITA Conference, which took place at the Jerusalem Crowne Plaza, 16-18 February, was wonderful, for more reasons than just its content. And there's no reason to go on and on about the truly varied content -- it's all in the program. If you've been to the conference, your program is probably well-worn, having been consulted over and over again in your attempt to decide which session to attend. I cherish my post-conference programs, with my notes scribbled inside. But even if you haven't been to the conference, the program is still available online. There you'll find also bios of the speakers and summaries of the lectures, in English and in Hebrew. See Hebrew program here, and English program here.
Why on earth should I choose to write about such a trivial aspect of the conference, when the three days were so choc-full of Really Important Goodies*? And when I say "the conference", I am referring to the ITA 2015 International Conference, which took place at the Crowne Plaza Hotel, Jerusalem, 16-18 February.
Well, because people look at each other during the conference. Whether in the plenary hall, in any of the other, smaller halls; in the wide corridor where coffee and cake-cake-cake-and-more-cake are served; in the dining hall; in the queue for the loo; in the lobby, the elevator, the front desk, and so on. And because one of my fave colleagues, who couldn't make it to the conference, expressed the hope that "people are dressed well", it got me thinking. And looking.
זלמן שז"ר היה מלך הפאתוס, עזר ויצמן הוא הצבר הפרחח, שמעון פרס הפתיע בחידודי לשון ורובי ריבלין חורז רעיונות. הזירה הלשונית מוצאת את ההבדלים בין נשיאי ישראל ועומדת על הקשר בין עמיר בניון, אחמד והלכלוך שנדבק לסירים
לכבוד חזרתה של פינת הלשון האהובה, כל הקוראים מתבקשים לשלוף אקדחים, לדפוק על החזה ולקפוץ ראש. מי שמאס בכדורגל בעקבות מאורעות הימים האחרונים יכול להתנחם בשפתו המשוכללת של ירון לונדון או לתהות על משמעות הלשלשת של ביבי נתניהו
יוצא לי לתרגם המון תכנה, ואני נאנח בכל אחת מהפעמים הרבות שאני מתרגם את המילה „dialog”, או „dialog box”. כשממשקים בלי שורת פקודה היו דבר חדש בשנות השמונים–תשעים, תיבת הדו־שיח הייתה אחד הלמנטים הנפוצים, ולפחות חלק ממשתמשי המחשבים דאז ידעו שיש לאלמנט הזה שם. היום האלמנט הזה עוד קיים, אבל הוא כה נפוץ ומובן מאליו […]
נשאלתי האם תקין לכתוב את שם המשפחה „יהלם” בכתיב חסר ללא ו. עשיתי את הדבר הפשוט: בדקתי במילון אבן־שושן. המילון הזה כולל רק את המילה יַהֲלוֹם, בכתיב מלא. בדוגמה מן המקרא כתוב רק הפסוק שבו המילה מופיעה, אבל לא הפסוק עצמו, כמתבקש. אם פותחים תנ״ך, רואים שהמילה שם כתובה בכתיב חסר: יַהֲלֹם. אבן־שושן לא כולל […]
As promised, the text of my talk at the ITA's seminar for new translators, July 29th, 2014, at the ZOA House in Tel Aviv. The Hebrew version appears here.
OK, so
you’ve decide to work with translation agencies. The question now is how to do
A bit late in the day, it occurred to me that I should tell
you all about the above wonderful opportunity, mainly because, to my surprise, the seminar program that appears on the ITA website and has been re-posted on Facebook and elsewhere, is in Hebrew only. Since many of my readers prefer English, and since I'm taking part in the event, here goes:
Should I become a translator? Can I make a living out of it?
שלום לכל המבקרים בבלוג החדש שלי, באתר החדש שלי. כאן אני מתכוון להעלות מדי-פעם פוסטים בנושא תרגום, חייו של מתרגם ושפות בכלל. אני בהחלט מקווה שיהיה מעניין. לעומת זאת, טרם הכרעתי איך כדאי לקרוא לבלוג הזה. אם יש לכם רעיון, אשמח לשמוע אותו, כאן, בדף שלי בפייסבוק או בכל מקום אחר. היו שלום ותודה על הדגים!
How to fight the dreaded Murphy’s Law of translation
“Most important?” Really? When it comes to translation and editing, I have lots of opinions and advice, accumulated over decades of work.
So how do I choose? “Who cares,” I can
hear you saying, “just give us what you’ve got.”
My old high-school friend S. recently posted this cartoon on Facebook that touched a nerve: Hey, this is just what I've been meaning to write about!
See, there’s this very-good-book that I've been wanting to read for ages and have finally picked up. Since my copy is a paperback and the print is rather small, I downloaded it onto Kindaleh. My eldest also has a paperback copy on her bookshelves, so when I’m on Savta Duty (i.e. babysitting – silly term, since not much sitting gets done) and Baby Yos is asleep, bless him, I can continue where I left off even if I've neglected to slip Kindaleh into my already-too-heavy shoulder-bag.
Translators, writers, other creative people all know the wonderful feeling of working "in the zone". It's that blessed feeling when you're at your best, on a roll, seemingly without putting any effort into it. Your thoughts and ideas flow smoothly, your fingers touch the keyboard (or pen, brush, strings, keys -- whatever your medium) and produce exactly what you want.
When this happens to me as I translate, I feel as if my fingers have a will of their own... My eyes see the Hebrew text, and my fingers produce the English without "asking" my brain what to do next. It's a wonderful, exhilarating state. I think there's a name for it -- one's mind is in its Alpha state, or something like that. I read about that many years ago, when I was enamored with the idea of the Silva mind control method. For a while I tried practicing guided imagery according to Silva's instructions. I don't think I persevered long enough for it to have any effect.
פסח הוא אחד הסוכנים הלשוניים החשובים של העברית לדורותיה, ויש לכך סיבה פשוטה: כל שנה קוראים ליד שולחן הסדר אותם טקסטים, הם נחרתים בזיכרון ואיתם מטבעות לשון, סיפורים ומיתוסים. הזירה הלשונית בודקת מה נשתנה
מה עושים חרדים דמויי חרקים? מה משמעותה של מלחמה עד המוות, כולל המוות? מה המתנה שלפיד העניק לחרדים ואיך חג פורים התגייס למאבק? הזירה הלשונית עושה סדר במילון מלחמת התרבות
כמו מגוון הביטויים שיש לאסקימוסים למילה "קרח", שפת המחסלים רוויה בפעלים שונים לבטא רצח ולקסיקון האסירים רווי ביטויי נאמנות מורכבים. הזירה הלשונית מפרקת את שפת העולם התחתון
שימושיו השונים של הגומי מתחילים במילה גרמנית שלא זכתה לתרגום, נמרחים על פני הזמן, מבטאים אלסטיות פוליטית, מסמלים הופעה צבאית מסודרת וכיבוש בו זמנית, וכעת הגומי מככב כלהיט התורן על זרועות ילדינו. הזירה הלשונית גומי לנצח
את נתניהו הצעיר כבר דנו קבל עם ותקשורת על השיקסע שלו, אבל הזירה הלשונית טוענת כי השיקסע העובדת בבית הרב יכולה גם היא לפסוק הלכה. וגם: למה עדיף שיהרוג אותך גוי טוב ועל אובדן הערכים של נפתלי בנט
2013 מסתיימת ואיתה, בתקווה, השיוך המשפחתי של בנט לכולנו. וגם: אביר העברית יורם שפטל מקלל בלועזית צחה, איך חותרים בקאנו ואיך אשכנזים קוראים לילדים שלהם?
ההתבטאויות החלקלקות של נוחי דנקנר, הרב מוטי אלון ונציגי המשטרה, העירייה וחברת החשמל, מעבירות את האחריות הלאה. וגם: מזרן או מזרון? עוגייה או עוגית? משאל עם לשוני
בתדהמה מסוימת גיליתי לא מזמן ששנה אחרי הבת-מצווש חוגגים את יום
הולדת 13. הידעתם? ובכן, התחוור לי שכל מה שעשיתי והשקעתי בבת המצווה בטל ומבוטל, ואני נדרשת
הרב עובדיה יוסף היה אהוב ונערץ על ידי קבוצה אחת באוכלוסיה, בעוד על אחרת היה מאוס ושנוא. כיצד התאפשר הדיסוננס הזה במשך שנים כה רבות? הזירה הלשונית מתחקה אחר מקור הדואליות
נאום הזאב והכבש של נתניהו היה שיאו של ההתכתשות הרטורית של השבוע האחרון, שבה ניסה כל צד להראות בנאומיו מי צודק יותר, חכם יותר ובעיקר חזק יותר. וכך נחשפנו לשרשרת מטבעות לשון ופתגמים, אם תרצו - לפנינו "הדיפלומטיה של הפתגם"
עשרים שנה בדיוק חלפו מאז השידור הראשון של "הקומדי-סטור" בטלעד. התוכנית נועדה להציג מענה עממי ל"החמישייה הקאמרית" גבוהת המצח, ויצרה הומור שטות מטורף שקנה לו מעריצים רבים. חלק נכבד בהצלחה של הקומדי סטור שייך ליצירתיות הלשונית, שהותירה לנו בשפה את הלפלפים, החלסטרה, הגורמֶט ועוד. לתזכורת, הזירה הלשונית מביאה לכם את מילון הקומדי סטור
אוויראות, גזר באוזן, על הרעידות וצעיר לחופות. אם לא שירתתם בחיל האוויר, כנראה שאתם לא בקיאים ברזי הז'רגון של דן חלוץ וחבריו, שנראה שמתנהל במקביל לסלנג הצבאי הירוק. לרגל השנה החדשה, רוביק רוזנטל לוקח אותנו לטיסה בשמי עולם התוכן של חיל האוויר. ואף מילה על "רעד קל בכנף"
מגנבה ועד וויבערס, מהשד העדתי עד ריקי כהן, מהרווחים הכלואים ועד הרוסים הלבנים. חברי הכנסת השתנו והפוליטיקה התיימרה להתחדש, אך גם הפוליטיקאים של תשע"ג ייצרו מילים וביטויים בקצב זהה לזה של דור הנפילים, פלוס העלגות ומינוס הבושה
הטרנד האחרון של פייסבוק העברי הוא קבוצות המתנשאים, עילאיים וסבירים למיניהן. חלקן מכילות הגיגים שנונים למדי, בעוד אחרות הופכות ללא יותר מעוד עמוד בנאלי ומייגע
המושג מאש אפ מוכר מתחום המוזיקה - שילוב של סגנונות מוזיקליים שונים ביצירה אחת. אני גיליתי אותו לא מזמן גם בתחום הספרות, כשערכתי את התרגום של עידן דרקולה בהוצאת אופוס. עידן דרקולה הוא סיפור היסטורי אלטרנטיבי - אפשר לקרוא לו גם "מה היה אילו". מה היה קורה אילו דרקולה נישא למלכה ויקטוריה והממלכה הבריטית של המאה ה-19 הייתה הופכת לאומת ערפדים? ואיך הייתה מתחילה ונגמרת פרשת ג'ק המרטש במציאות הזאת?
לא קל לתרגם את הביטוי שבכותרת, תלוי בהקשר, בתרבות, בקהל יעד, במשלב ובמה לא. המשמעות אגב:
A jinx is a condition of bad luck possibly by way of a curse
לפעמים תרגמתי אל תעשי עין הרע, או אל תפתחי עין, וגם אל תפתחי פה לשטן. היום ראיתי עוד הצעה יצירתית, גם אם מזרח תיכונית משהו:
אין צורך בהשכלה רפואית ובניסיון אישי כדי לקרוא את "מלכת כל המחלות" מאת סידהרתא מוחרג'י. שכן גם ללא כל אלו, תיאוריו הקשים והמפורטים של מחלת הסרטן וההתמודדות עמה, הופך אותו לקריאת חובה ולספר שקשה להניח
יאיר לפיד התייחס בחיוך דיפלומטי לסוגיית הלפידומטור, האתר מחולל הנאומים שנבנה לכבודו ברשת, ומבוסס על מאמרים ונאומים שלו. "נעלבתי כי הוא כותב יותר טוב ממני", אמר. לא בטוח שלפיד אמור לאהוב את האתר הזה, שהוא הברקת רשת מרשימה, וכדאי דווקא שיפיק ממנו לקח מסוים. כדי לעזור לו, "הזירה הלשונית" מביאה בפניו ובפניכם את מילון המושגים (ויש שיאמרו - הקלישאות) המלא
יודעים מה זה "דוס טרור"? ומה לגבי "רחפנים?" המילון הדתי לאומי של שגיא שקד ילמד אתכם כל מה שאתם צריכים לדעת על הסלנג של העולם הדתי; וגם: הקשר הישראלי של טוני סופרנו
הסערה שנוצרה סביב המילה שלחש גבי אשכנזי באזנה של אורלי וילנאי היא למעשה עניין לשוני: האם "כוסית" היא עלבון, או שמא מחמאה לגיטימית? בכל הנושא רק דבר אחד בטוח: מיוצא גולני כמו גבי אשכנזי, אין צורך לצפות לרגישות פמיניסטית
הציטוט מפיו של השופט אליקים רובינשטיין, בדבר פתיחת בתי העסק בשבת, החזיר את "ישראבלוף" הגששית לתודעה, ולא במקרה; לונדון וקירשנבאום יוצאים לסיבוב הופעות, אבל מי עשה סיבוב על יאיר לפיד?
עוד לפני שהיה לנשיא האהוב ביותר בתולדותינו, שמעון פרס היה פוליטיקאי משופשף ואומן רטוריקה מרשים. לכבוד חגיגות יום ההולדת הגרנדיוזיות, "הזירה הלשונית" סוקרת את קורותיו של פרס הנואם
כשתרגמתי את הקומיקס החדש זיטה ילדת החלל, נתקלתי בכמה בעיות. בעיקר לא ידעתי אם חלק מהמושגים הם יציר דמיונו הקודח של המחבר, ואם הוא מרפרר לדברים אמיתיים או מומצאים. לא הייתי צריכה לשבור את הראש יותר מדי. חיפשתי את בן האטקה, המחבר, בפייסבוק, כתבתי לו שאני מתרגמת את הספר שלו לעברית ואם הוא מסכים שאשאל כמה שאלות כדי להיות מדויקת. הוא ענה בלבביות ובהומור על כל שאלותיי. ובכל זאת מרגיע משהו לדעת שהוא לעולם לא יוכל לדעת אם באמת תרגמתי נכון.
המילון הצה"לי הראשון מגדיר באופן רשמי מי לוחם ומי לא; בני גנץ עוקץ את נפתלי בנט (אבל מספק לו אלונקה) ויאיר לפיד אמנם לא הציל את הכלכלה, אבל הכיר לנו כמה דמויות חדשות. הזירה הלשונית במהדורה ירוקה במיוחד
העונה השנייה של "מעושרות 2" מציגה לראווה בין היתר את השפה של האלפיון העליון. זו, כפי שאפשר היה לשער, אינה דומה לאלפיון עליון בריטי או צרפתי. למעושרות יחד, ולכל אחת לחוד, שפה ישראלית ממוצעת שלא השתדרגה עם חשבון הבנק. עם זאת, כל אחת מהחמש התמקמה במקום אחר בישראלית, הפסיפס שנוצר מרתק, משעשע, ולא אחת מביך
לא מעט השתנה בצבא מאז התגייס אליו דור הסמארטפונים והפייסבוק. הנהלים התחלפו, התפיסה השתנתה ועמם גם השפה הצבאית. הספר "תדע כל אם עברייה" מציג תמונה מקיפה של שינויים אלו. לפניכם מילון הצבא החדש
Today at 18:30 (IDT) there will be a live broadcast of the FLOSS Weekly podcast about Pootle Pootle , an open source localization server. The live broadcast and chat will be at Twit TV and the recording will be available later on the FLOSS Weekly site Floss Weekly in various audio and video formats.
A few months ago they covered another open source localization tool called Zanate. The recording of that podcast is available here Zanate (floss weekly)
תמונת ההליכה המשותפת של אובמה ונתניהו בחליפות הזכירה לרבים סצנה מסרט של טרנטינו ודרשה חיקוי מיידי; אלי גוטמן המציא לעצמו שם תואר וגם: כיצד אין להשתמש במילה "אין"
פרשת "עמרוסי והפאקֶטים" הולכת ומסתעפת, ויחד אתה מתברר שמגוון הדרכים להעביר כסף שחור הולך ומתרחב. להלן המילון שלם (והלא סופי). וגם: שנתיים למותה של נתיבה בן יהודה
גבי דנון כתב בבלוג שלו על התרגום הבעייתי באתר טוויטר: "aharoni נעקב על־ידי Phoebe". הבעיה הנדונה היא לא הערבוב של כתב עברי ולטיני – זאת בעיה אחרת שמגיעה לה רשומה משלה. הבעיה היא ה„נעקב” – שימוש בסביל שנשמע מוזר בעברית. זאת בעיה אמתית לגמרי. אני שונא את ה„נעקב” הזה. הסיבה לתרגום הזה היא לא רק […]
מתברר שגם אפס מדליות יכולות להכניס אותנו לראש רשימה כלשהי באולימפיאדה. וגם: הנסיך, חבר להקת הבנים וואן דיירקשן וכוכבת סרטי ערפדים משפיעים על הורי בריטניה כשהם ניגשים לתת שם לילדיהם. הזירה הלשונית
בעוד רוב כוכבי הריאליטי מספקים לנו חידושי לשון, תורג'י מתמקד במה שהוא טוב בו - קללות. וגם - היציאה הלשונית המוצלחת של ירון לונדון וסערת מקל הפז"ם והפצ'ולי. הזירה הלשונית
מתי הפכו המזגן והניאון לסמל הג'ובניקים? מה הקשר בין הפזמונאי דודו ברק, אוהדי נבחרת אירלנד ווינסטון צ'רצ'יל? ועל מה עבדה דפנה לוסטיג בדם, יזע ומסקרה? הזירה הלשונית
אמנם לא נמצאה יורשת ראויה לליטל סמדג'ה, אבל גם בעונה השלישית היפות והחנונים מספקים לא מעט רגעים לשוניים מרתקים. וגם - פרשת השלוחים והשלופים לא מניחה לקובי פרץ. הזירה הלשונית
איך יודעים שעובדי גוגל לא משתמשים בשירותי גוגל בעברית? נכנסים לשירות „כונן Google” החדש. במסך הפתיחה כתוב: כונן Google זמין עבור: מחשב ו-Mac Chrome OS iPhone ו-iPad (בקרוב) מכשירי Android מחשב ו-Mac, אתם מבינים? גם מחשב, וגם Mac. ואם נדבר ברצינות, אז הכוונה כנראה ל־PC. ליתר דיוק, למה שמשתמשי Mac, המזלזלים במשתמשי מערכות ההפעלה אחרות […]
מתברר שאבי לוזון דובר יידיש, האייפון, לעומת זאת, דובר איזו שפה שבא לו באותו רגע והניסיונות של הכתוביות הטלוויזיוניות לתקן שגיאות בדיבור נכשלים לא מעט. הזירה הלשונית
שרבוטים על מפית, נישואים בעל כורחם, תרגיל מקריח - אלה רק חלק מהכינויים שניתנו למהלך הפוליטי של בנימין נתניהו ושאול מופז. הזירה הלשונית עם גל הדימויים שאחרי הפצצה
בעקבות פרשת יובל דיסקין - כיצד הפך הכינוי "משיח" לפוגע? איך קרה שהעיצור ה' נעלם מהשפה העברית? ומשפט השבוע מתייחס לידידות בין יאיר לפיד לחרדים. הזירה הלשונית
פרשת אייזנר עוררה גם עניין לשוני - האם רוכבי האופניים הם אנרכיסטים? פרובוקטורים? תומכי טרור. וגם - ספר חדש ומקסים מאגד שירים ביידיש עם התרגום שלהם בעברית
גמר "האח הגדול" סיפק לא מעט רגעים לשוניים, וגם הזכיר לנו כאלה ממהלך העונה, וגם - "חד גדיא" בנוסח פרובאנס. הזירה הלשונית לומדת לאהוב את האח הגדול, ובעיקר את סער סקלי
יש מספר תנוחות ביוגה שיש להן וריאציה קשה יותר בצורה מפותלת. למשל, תנוחת המשולש, הנקראת בסנסקריט utthita trikonasana. מרכיבי השם הם: utthita = מתיחה מאומצת, tri-kona = תלת-זווית, כלומר משולש, asana = תנוחה. וכך היא נראית:...
השימוש של שלומי שבת במילה "כושים" חשף את הבעייתיות שברעיון התקינות הפוליטית, לגילה אדרעי יש שפה עשירה ושפע דימויים והקבלה הפכה לערימה של אמונות טפלות. הזירה הלשונית
השבוע מוקדשת הזירה הלשונית אך ורק לשאלות שלכם. מה מקור המילה אשכרה? למה מזהירים מפני סכנת חיים ולא סכנת מוות? מהו ההבדל בין לפשתן ולהשתין? ומה ההיסטוריה הלשונית של המרמור?
שאלת ההמנון הראוי למדינת ישראל עולה על הפרק מדי פעם בפעם. שפתיו החתומות של השופט ג'ובראן בטקס השבעת נשיא בית המשפט העליון היוו את העילה האחרונה – לעת עתה – לדיון זה. בהזדמנות זו, העלה עוזי אורנן הצעה להמנון ח...
נאום הברווזים של נתניהו גרם לזירה הלשונית להזכר באינספור ביטויים ברווזיים, דן אלמגור מוציא קובץ פזמונים שמוכיח, שוב, שהוא וירטואוז של השפה ומה באמת אמר טרומפלדור לגבי ארצנו?
אקי"ם מנסים למצוא תחליף ראוי ותקין פוליטית למונח "מפגר", באוניברסיטת בר אילן תוהים לפשר מילים לא ברורות בזמר העברי ואפואל ניקוסייה כובשת את ליגת האלופות. הזירה הלשונית
ב-1929 התפרסם אחד הספרים המופלאים בנושאי סמנטיקה פוליטית: ספרו של ולנטין וולושינוב "מרקסיזם והפילוסופיה של הלשון". וולושינוב חלק על פרדיננד דה-סוסיר, אבי הבלשנות המודרנית, בעניינים רבים, ולענייננו כאן, בשאלת קביעותו של ה...
כשהיינו ילדים, היינו שרים את השיר הבא: השקדייה פורחת, להיטלר יש קרחת. הוא טיפס על העצים, ושבר את הביצים. ט"ו בשבט הגיע, החמור הִחְרִיאַ. ט"ו בשבט עבר, והחמור גמר. לפי השיר הזה, החמור כאילו הִכְרִיעַ. אבל ברור שכששרנו את...
היות שחובבי אפל אוהבים מאוד את הבלוג הזה, הנה עוד רשומה שמזכירה את אפל. ק׳: „אני מנסה להתקין את המשחק הזה באייפון שלי ולא מצליח.” ל׳: „תן לי לראות… אתה נכנס לאַפְּסְטוֹר ומוריד… אה, אתה צריך ליצור ‚אפל איי־די’… בשביל מה צריך את זה?” א׳: „כי אפל רוצים לדעת מי אתה ואיפה אתה נמצא בכל […]
בת מונטסומה הוא אחד הספרים (אם לא ה-) שעיצבו את נעוריי. הרפתקאותיו של תומס וינגפילד בין האצטקים, מרדף הנקמה שלו אחרי חואן דה גרסיה ושתי אהבותיו לאוטומי וללילי הסעירו את הדמיון, סקרנו וריגשו אותי, ובעיקר ליוו אותי המון שנים (ולראיה - בקריאה עכשיו, אחרי כעשרים שנה, זכרתי חלק מהקטעים והביטויים עד לרזולוציה של המילה או הביטוי ושל הדימוי שהעלו בעיני רוחי).
כשהוחלט בכתר להוציא את הקלאסיקות מחדש קראתי DIBS על עריכת התרגום שלו (מתרגמים - מה החלופה בעברית? סתומי עלי? ) כי זוהי זכות - ועונג - גדולים לערוך מחדש עבור ילדיי ספר שהשפיע באופן משמעותי כל כך עלי.
שמות התנוחות ביוגה הם בסנסקריט, והם קשים לשינון, וכדי לזכור אותם אפשר לתת בהם סימנים. כידוע, הסנסקריט היא שפה הודו-אירופית והיא אחות לרוב השפות האירופיות. לעיתים קרובות יש קשר גנטי בין מילים בסנסקריט ומילים ידועות בשפות...
"אני רוצה את טובת הרפואה הציבורית בישראל" אמר הרופא המתפטר "ואין לי ארץ אחרת". טעות גדולה, ידידי הרופא המתפטר, ידידתי הרופאה המתפטרת. יש לכם ארץ אחרת. אתה יכול ואת יכולה לעבוד באוסטרליה, בקנדה ובארצות רבות אחרות המשוועות...
מחציתה הראשונה של 2011 עברה עלי במחיצת היתומה המתוקה אן שרלי, הלוא היא האסופית. המון המון מילים נשפכו, נכתבו, דוברו וסופרו וריכזתי את כולן, במקום לחזור עליהן לעייפה.
העבודה שלי, עריכת הגרסה העדכנית של הספרים - ארבעה בינתיים ונקווה ששאר הסדרה תצטרף - הייתה תענוג צרוף. כתבתי קצת על תהליך העבודה והמחשבות שעלו בי במהלכה בפוסט האסופית ואניבאתר סלונה.
עם חמוטל לוין המקסימה מטיים אאוט ריכלתי קצת על אן, ואילו עם נטע הלפרין המקסימה אף היא, מעכבר העיר, דיברתי על תהליך העבודה.
מסתבר שביוגה יש לכל אדם שמונה מפשעות. זה לא בגלל שאנחנו משקיעים כל כך בתרגול. זה בגלל שאנחנו מנסים לדייק. וכך יש לנו (1) מפשעה קדמית, כלומר החריץ שנוצר כשאנחנו מכופפים את הברך כלפי מעלה, (2) מפשעה אחורית, שמסומנת בקו שמפ...
ברשומה הזאת יש בתולה. טל לאור פרסמה ב־nrg רשומה יפה על עגנון: „שירה כבר בת 40.. ארבעים שנה ליצירתו המופלאה של עגנון” (אני אסלח לה על השימוש בשתי נקודות). בין היתר היא עוסקת בהטעמה: האם לאישה מכותרת הספר יש לקרוא שירה במלעיל או במלרע? אם לא ברור לכם מה זה מלעיל ומלרע, אז „שירה” במובן […]
מהן המילים הכי מדוברות בוילה של "הדור הבא 24/7"? מה פירוש המילה "מלעון"? מאיפה הגיעה המילה "פנדל"? ולמה כדאי לציין ימי הולדת שמסתיימים ב-8? הזירה הלשונית
זה לא היה השבוע של מרגול. כדי לשמח אותה קצת, קבלו את המרגוליזם, המילון המלא לשפה הייחודית של הזמרת, מ"שליכטה בלב" ועד "קרצנית". וגם, למה אומרים "להחליף דיסקט" ומילים של ההתפרעויות בלונדון
ולפני שאתן מגלגלות עיניים ומתחילות למנות את הצרבות והבצקות, הבדיקות והפחדים, הרשו לי לעצור אתכן. כן, ברור שיש דאגות וכאבים. ויש גם כאלה שנשבעות שזו התקופה האיומה בחייהן – טוב, אתן אל תמשיכו לקרוא. אבל לאחרות, היריון נורמטיבי הוא כיף.
מרגע הגילוי המאושר את נכנסת למקדש סודי שחצי מהאנושות כלל לא תדרוך בו ומהחצי השני – למי אכפת. ההיריון שלך הכי מיוחד. כל מה שאת עושה עובר דרך הפריזמה הזאת של מה שמתרחש בתוכך. ואת מחפשת שותפות. לחשוב ביחד אם מותר לעשות משהו (למשל, מותר לנסוע בפר לאשז בקרוניות האלה שמקפצות על האבנים הישנות?), מה לאכול או לשתות (ואז מגלים יותר מדי מאכלים עם ביצים חיות), מה ללבוש (כשאת משוכנעת שבשבוע 7 כבר יש בטן! וכולם רואים!), ולמי לספר.
אלא מה, ספרי ההיריון בישראל הם בעצם רשימות של בעיות פוטנציאליות וסיבות לדאגה. הם לא מתייחסים בכלל לפן הזה, הרגשי, שקל לפטור אותו כטיפשי – כי מה זה חשוב מה תלבשי, העיקר שהעובר בריא. זה נכון, אבל בתשעה חודשים הללו האישה לא מפסיקה לחיות והשאלות הטיפשיות מעניינות אותה מאוד.
כתבתי בעבר על ספרי ההיריון האמריקאיים, וביניהם The Girlfriend's Guideמאת ויקי איוביין. הספר אמנם תורגם לעברית, אבל התרגום לדעתי לא לכד כלל את רוח המקור השובבה, המצחיקה והלא רשמית. לאחר זמן הבנתי ששום תרגום לעברית לא יעשה צדק עם המקור, ולא יצליח להעביר את הדקויות של ההומור והתרבות. ספר כזה צריך להיכתב מראש בעברית, בישראל, ולבטא את רוח ההיריון הישראלי. אז חיכיתי. והנה הכפפה הורמה בידי ליאת לוי קופלמן וד"ר הגר שפר, בספר OMG אני בהיריון, בהוצאת ידיעות. על העטיפה מובטח שהן מספרות את האמת בשפה צעירה, הספר מלא איורים עליזים והכול ורוד – הכול נראה חיובי וקליל, אפילו שם הספר, ומבטיח התייחסות שונה להיריון.
בעוד ויקי איוביין הייתה "סתם אישה" שכתבה על ההריונות שלה – כלומר מוצלחת ורבת פעלים, אבל לא בעלת מקצוע שקשור להיריון – הרי ששתי הכותבות כאן מגיעות מתחום עיסוקן. אחת מהן היא מומחית תזונה, מה שמורגש מאוד בספר, והשנייה כתבת אופנה וצרכנות.
הספר של איוביין כתוב כולו כאילו היא מדברת אלייך. פה ושם פזורות רשימות של הצעות קורקטיות אבל הן נדירות. השפה בו יומיומית אבל בשום אופן לא נמוכה. הספר שנון מאוד ומצחיק מאוד ובגלל שהוא בנוי על שיחות עם הרבה חברות, הוא מציג כמה נקודות מבט כמעט ביחס לכל דבר, ומכיל הרבה סיפורים אישיים.
OMGלעומתו בנוי בשני קולות – בהתחלה מספרת כתבת האופנה איזו אפיזודה מחייה, בקול סחבקי וקצת מלאכותי, ואחריה מגיעה הדוקטורית ובדידקטיות רבה נותנת לדברים שם מקצועי ומכתיבה הוראות. כך הראשונה מספרת על הקרב האבוד עם הסופגנייה והשנייה מסבירה כמה עלייך לעלות בהיריון תקין. הראשונה לא מבינה למה במקום שמחה היא מרגישה פאניקה ומיד אחריה מגיעה השנייה ומספרת "על נדנדת הרגשות – בין אופוריה להיסטריה". אני לא מתה על המבנה הזה, שבעצם מוציא את העוקץ מהטון החברי והופך את הסיפור האישי למשהו ילדותי, כמעט היסטרי שהנה מיד אחריו תבוא הדוקטורית שתרגיע אותנו ותסביר לנו הכול (לפחות זה לא דוקטור הפעם). כמו כן, בגלל המעורבות של התזונאית, הספר עוסק במידה רבה במשקל ובאכילה. ואולי אם היה מתקרא מדריך לתזונה בהיריון זה היה מתאים יותר.
ב-OMG נדמה לי שחל בלבול בין הניסיון לדבר כמו חברה בגובה העיניים ובהומור לבין שטחיות ("המטרה הסופית – אמא כוסית – עמדה לנגד עיניי ועזרה לי להלחם בפחמימות שנקרו בדרכי"), הנמכה כללית של טון הדיבור והעצות ("חפשי שם בסדרות טלוויזיה", "מצאתי רופא עם שם חתיכי במיוחד, שאם לא היה מוצמד אליו השם דוקטור, הייתי חותמת שהוא טייס באל על. וכך נמצא הרופא שילווה את ההיריון שלי"), דיבור סלנגי אנגלית-עברית ("חליק עם האטיטיוד הבכייני", "טו מייק א-לונג סטורי שורט", "עבדו עליכם ביג טיים") וסיפורים נדושים (החלטה לא לספר לאיש על ההיריון ואז גילוי לכל מי שנקרה בדרכה, כישלון כל ההבטחות להתעמל ולשמור על הדיאטה או מדריכת קורס לידה שאנטי שמזדעזעת מאזכור של אפידורל).
שלושת הפרקים האחרונים מקיימים את ההבטחה ונותנים משהו שלא ראיתי בספרים אחרים – טיפוח, בגדים ומתכונים. תיק איפור להיריון, קוסמטיקה מתאימה או רשימת המאנצ'יז מתאימים בדיוק להגדרת הכיף בהיריון שאיתה פתחתי. חבל שלא הרחיבו אפילו יותר (אם כי, שימו לב למילים ששזורות בשמות המתכונים – חסר סיכונים, בעת משבר, בלי רגשות אשם, ללא פחד, מנות אסורות, לא משמין, גרסת לייט, בלי ייסורי מצפון, בלי להתבאס, תחליף גאוני, ועוד. מישהו פה ממש מפחד מאוכל!! )
ספר כזה לא מספיק לבדו – לא הייתי ממליצה לאף אחת לעבור היריון רק עם ספרים כאלו. אבל גם לא רק עם הספרים הרפואיים או התנ"ך של רוזין ובר. יש מקום על המדף לשניהם והמחברות עשו צעד לכיוון הנכון – די לשלטון הספרים גבוהי המצח; ברוכים הבאים ספרים כיפיים, מצחיקים, שמכירים בחווייה המהנה – הרגשית ולא רק הרפואית – של ההיריון. אבל בהשוואה, ידו של הספר האמריקאי עדיין על העליונה, גם בגלל היקפו והנגיעה שלו בהמון נושאים שלא קיבלו ביטוי בספר הישראלי (250 עמודים בכתב קטן וצפוף לעומת 181 עמודים בישראלי, בכתב מרווח מאוד ומלאים מסגרות וציורים), גם בגלל השפה העשירה והלא מתנחמדת – המדריך של החברה, אבל החברה האינטליגנטית – וגם בגלל האומץ והכנות של הכותבת.
"די לשלטהון!"? "העם דורש צדק חברתי"? "התעסקתם עם הדור הלא נכון!"? בעקבות מחאת הדיור המתפשטת, הזירה הלשונית עושה סדר בסיסמאות המהפכה. וגם, מילים חדשות ומה מקור המילה מרינדה?
כשהייתי ילדה קטנה קראתי כתבה ב"הארץ שלנו" על למידה מרחוק באוסטרליה. בגלל המרחקים העצומים בין החוות, סופר שם, הילדים לא יכולים לנסוע כל בוקר לבית הספר וחזרה, ולכן הם לומדים מבתיהם בעזרת מצלמה, טלוויזיה ומורה שמלמדת אותם מרחוק. אני באמת לא זוכרת מה הייתה הטכנולוגיה שאיפשרה את זה אז בשנות השבעים, אבל אני כן זוכרת איך הכתבה הזאת הסעירה את דמיוני. המחשבה שנוכל ללמוד מהבית הייתה מלהיבה - מן הסתם פחות עניין אותי הללמוד ויותר המהבית, יחד עם גבי ודבי באוסטרליה שלהם, שנראית באופן חשוד כמו יערות המנשה ועם הרופא המעופף שגם גילה כתב סתרים בעזרת נר בתוכנית אחרת ועם הציטוט המטריד:
הפרסומת החדשה של בנק לאומי מזמינה את הלקוחות „להיכנס ליומן של המנהל ולקבוע אתו פגישה”. היא משתמשת בכך שאנשים רבים התרגלו להשתמש ביומן בתכנות כגון אאוטלוק ויומן גוגל. לקראת סוף הפרסומת היצגן אומר „קבעו פגישה בכל זמן…” ואז מוצג המנהל קורא סיפור לפני השינה לבתו, והיצגן ממשיך: „… טוב, כמעט בכל זמן” ואז קוראקורה דבר […]
אתמול קטלתי פה את גוגל פלוס (וגם באנגלית), וכצפוי קיבלתי כל מיני תגובות – „למה אתה כזה אנטי?” אל תתרגשו כל־כך, כולה אתר אינטרנט. מדובר בעניין מעשי: אני „אנטי” גוגל פלוס, בעיקר כי אני לא ממש מבין איך האתר הזה עובד וגם אילו הבנתי, לא הייתי משתמש בו הרבה, כי די מיציתי את כל הקטע […]
בוויקיפדיה יש ערך המסביר מהו תרגום. הערך מוגבל כמובן ומיועד רק למי שאינם עוסקים בתרגום, אבל מציג על קצה המזלג כמה עקרונות בסיסיים שיש להתחשב בהם בתרגום, ואף מזכיר טעויות תרגום ומר"נים.
אחת הטעויות המוזכרות שם היא זו:
בספר אסופית של לוסי מוד מונטגומרי, בתרגום הישן, אן מספרת למרילה, שחברתה רובי תשאיל לה סנדלים להצגת בית הספר, שבה תופיע כפיה, וזה מזל, כי "הרי לא תתואר פיה בנעליים, ומה גם פיה עם ציפורני נחושה". הכוונה למסמרי נחושת copper nails, נעליים מסומרות.
הפרסומת עם דב נבון מזכירה את הבדיחות הלשוניות על שמות המשפחה בעלי המשמעות. וגם, איך עושים תערוכה לילדים על השפה העברית? מה זה תכנוסת? ומה מקור הביטוי "עף לו הסכך"? הזירה הלשונית
הרשומה הזאת היא המשך לרשומה "מופעה" מאתמול. יש בה הרבה תמונות. יש בה גם הצצה לתוך הנפש הרוסית המסתורית, אבל אני מקווה שזה לא יגרום לכם להפסיק לקרוא אותה מהר מדי. הפוליטיקה והחיים הציבוריים ברוסיה זה דבר מוזר למדי. בסוף שנות השמונים עוד קראו למקום ההוא ברית המועצות, הדגל עוד היה אדום ובשלטון עוד הייתה […]
בטוויטר יש מונחים ייחודיים. טוויטר לא מתורגם לעברית, אז משתמשי טוויטר ישראלים ממציאים דרכים שונות לומר את זה בעברית. למשל, אזכור של משתמש אחר נקרא באנגלית mention; זה לא מונח מיוחד באנגלית, אבל לפחות חלק מהישראלים התרגלו לקרוא לזה בעברית "מנשן", אף־על־פי שאפשר היה לומר "אזכור". ההודעה הקצרה עצמה נקראת באנגלית tweet; לעתים מתרגמים את […]
אבי דבאח שלח לי קישור לפרומו שערך לספר חדש מאת אברי הרלינג, ושמו סליחה איך מגיעים מכאן.
אני לא יכולה לכתוב על הספר כי אין לי אותו (רמז, רמז, רמז), והפרומו אפעס טיפה משעמם - זה לא סרטון אלא תמונות סטילס. אבל הקטע שהוא מקריא - קטע מהספר מן הסתם - יפה ואפילו יפה מאוד. הקשבתי לו שלוש פעמים. באמצע הפעם הראשונה פתאום משהו תפס את תשומת לבי ורק אז שמעתי מחדש כדי להבין אותו ובסוף שמעתי הכול עם תובנה מחודשת, זה תהליך יפה של הפנמה, שעוברים גם בקריאה. אלא שחבל לא לנצל את המדיום של הווידאו שעומד לרשותך כדי שלא נצטרך להקשיב שלוש פעמים, לא?
סוכנות פרסום הכינה מסע פרסום לחנות ספרים. עד כאן אין חדש. מסע הפרסום יפה מאוד, מעוצב היטב ומושך. הוא מבוסס על ההנחה שכשקוראים ספרים מתחילים "לחיות" אותם ומזדהים עם הגיבורים. וכך דרך קריאת ספר אתה יכול להיות מישהו אחר - Become Someone Else היא סיסמת הקמפיין, אבל לא באנגלית. זה יפה אבל גם זה לא מיוחד. אז מה כן מיוחד? נחשו באיזו ארץ פורסם הקמפיין הזה של סוכנות LOVE.
לא אנגליה ולא ארה"ב, גם לא צרפת או איטליה. הציצו בדף של הסוכנות ואם לא תנחשו, התשובה למטה (רציתי במהופך אבל בלוגר לא נתן לי)
מהיכן מגיע הביטוי "כור היתוך" ואיך אומרים "מרקר" בעברית? מה הקשר בין צמר גפן וגפן והאם אומרים גנבה או גנבת? האם דתייה או דתית, חרדייה או חרדית? ומדוע אומרים "עיניים פקוחות"? הקוראים שואלים, רוביק רוזנטל עונה
קיימת ויקיפדיה בשפה האמהרית. היא מתפתחת לאט, בין היתר משום שהממשק של האתר מתורגם באופן חלקי ומי שאינו יודע אנגלית, מתקשה מאוד להשתמש בו. התרגום לאמהרית, לעברית ולכל שאר השפות נעשה באתר translatewiki.net, שמארח גם תרגום של תכנוֹת חופשיות נוספות. בסטטיסטיקה של תרגום לאמהרית רואים עכשיו הרבה אדום, כי התרגום חלקי מאוד. האם אתם מכירים […]
לכולנו יש pet peeves – הדברים הקטנים והמעצבנים האלה שאנחנו פשוט לא יכולים לראות/לשמוע, אבל אצל אלי ברוש ה-pet peeve ממש קרם עור וגידים, כשהיא בראה חיה שתמחיש אותו. אלי מתעצבנת נורא כשהיא רואה שאנשים כותבים Alot במילה אחת, במקום הצורה הנכונה: A lot. אז היא ציירה את ה-ALOT, החיה שהיא רואה לנגד עיניה בכל פעם שהיא […]
הרב עובדיה יוסף קבע שאסור לומר "או מיי גוד" או "יא אללה", אבל מה עם ביטויים אחרים בשפה העברית שכוללים את שמו של האל? וגם, מה בין פוטש ופיאסקו ועל השפה של דובר צה"ל
בעוד שבוע מהיום, ייערך הכינוס השנתי של אגודת המתרגמים לשנת 2011. אני ארצה ביום הראשון, על שיטות חיפוש ב-Google. זו המצגת הוותיקה שלי, עם קצת חידושים ועדכונים. פה יש טיפ לדוגמה. 7-9 בפברואר 2011, מלון קראון פלזה, ירושלים מקצועיות ועסקים: ליטוש כישורים והגדלת ההכנסות סדנה למתרגמים מתחילים – כל מה שלא לימדו אתכם בלימודי התרגום!!! יום […]
איך צריך לקרוא למייסד פייסבוק, מארק צוקרברג או מארק זאקרברג? מה הקשר בין איבר המין הגברי לציפור השיר בולבול? ומה אנחנו טורפים כשאנחנו טורפים ביצים? הזירה הלשונית עם שאלות ותשובות של קוראים
יונתן רטוש אחראי לכמה מחידושי המילים המעניינים בשפה העברית. מה זה אַחְמַשְׂמָע, בר אוריין, גובהת, יעקומה וצחצח? לכבוד ספר חדש על האיש, "הזירה הלשונית" בוחרת את החידושים האהובים
לפני שבוע, ניצן, הבן שלי, קיבל צעצוע חדש ומקסים. טרקטור צבעוני, נוסע ורועש, נהוג על ידי חוואי חביב, שגורר חיות חווה חביבות לא פחות. כל חיה משמיעה את הקול האופייני לה כשלוחצים עליה, והחוואי שר טרללה-לה-לה-לה אי-איי-אי-איי-או. ובכן, אתם ודאי שואלים את עצמכם אילו חיות חווה מסיע החוואי, ולאן. הנה הן, חיות החווה. הסוס, שעושה […]
מסתבר שבאופן בהול, לקראת כ"ט בנובמבר (תאריך שכנראה הגיע במפתיע) ולרגל שנת השנה העברית, דנה הכנסת בהצעה לחייב את נבחרי הציבור לעברת את שמותיהם.
אי אפשר שלא להיזכר בבדיחה הישנה על אותו אחד שנקרא ליכטנשטיין. הפקיד הציע לעברת את השם לפי הצליל, ובחר את השם "לך-תשתין". ליכטנשטיין לא התלהב, וטען שהשם לא מצלצל טוב. "אם אתה רוצה שיצלצל, אז לך-תשתין-על-פח" קבע הפקיד.
לא מדובר בסלנג חדש במיוחד. הוא כבר היה בשימוש בשנות התשעים (לצערי זכיתי להיתקל בו בצבא). המילה היא לרוב אקט של איום, סמוי יותר או פחות, למרות שכמו במקרים אחרים חלה סובלימציה והמילה משמשת גם בהומור.
יש בסביבה שני פעלים: לְהֵרָגַע, ו-לְהַרְגִּיעַ. גוף שני של להרגע הוא "תֵּרָגַע" ("אם תרגע, תראה שהכל בסדר), או לחילופין, אם מדברים על להרגיע, "תַּרְגִּיעַ" ("דני, אם תרגיע את התינוק נוכל ללכת לישון"). צורות הציווי הן "הֵרָגַע!" או "הַרְגַּע!".
המשמעות של "תרגיע" בעברית ישראלית אינה גוף שני עתיד של הפועל היוצא ("האם תרגיע את התינוק לפני האוכל?"), ואף לא צורת ציווי של הפועל העומד ("הֵרָגַע!").
דקדקנים אולי יאמרו שמדובר פשוט בשיבוש, ושימוש בצורת עתיד (של הפועל הלא נכון), במקום בציווי (כלומר הרגע->תרגע->תרגיע). אני סבור שמדובר ב"הרחבה" של מערכת הזמנים, והוספת זמן חדש: ציווי נמרץ.
מצאתי עוד שתי עורכות ספרים קולנועיות. שתיהן רווקות ומחפשות אהבה. צירוף מקרים? אתמהה.
SEE JANE DATE
הנה קטע מהסרט, שבו בדקה וחצי הראשונות רואים את ג'יין העורכת נפגשת עם הסופרת שלה ומנסה להתמודד איתה ועם יכולת הכתיבה המוגבלת שלה. בשאר הזמן היא יוצאת לפגישות עיוורות מהגיהנום. ובשלב כלשהו היא מקבלת קידום לAssociate Editor בהוצאה שהיא עובדת בה.
במסגרת ניסיונותיי הנואשים להסביר לסובביי (לא אתם מהאינטרנט, שיודעים הכול. אני מדברת על העולם האמיתי - המורה, השכנה, הדודים) מה עושה עורך (ע"ע שם האתר שלי), אני מתעניינת גם מה קורה מעבר לים. בספרים שיוצאים לאור בארה"ב העורך לא מקבל קרדיט בין העוסקים במלאכה (ולכן גם לא בישראל), אבל תמיד וללא יוצא מהכלל הוא מוזכר בתודות של המחבר ולרוב במילים חמות בסגנון של "לא הייתי מצליח בלעדיו" (נדיר למדי בישראל אם כי בהחלט קורה). לאחרונה נתקלתי בסרט (הטפשי, העבש וחסר התחכום, שלא הצלחתי לראות עד הסוף, דונ'ט ג'דג' מי) ההצעה של סנדרה בולוק, שם היא משחקת עורכת ספרים בהוצאה ניו יורקית נחשקת, ונפגשת לראשונה עם הורי ארוסה. ככה מקבל האב את פניה:
לייק, הייד, איגנור, סטטוס, פרופיל. השפה שהביא איתה הפייסבוק כבר איננה שפה טכנית אלא חודרת, ממש כמו הרשת עצמה, לכל פינה בחיינו. קיבצנו כמה מונחי פייסבוק פופולריים, ומסתבר שיש לא מעט. אתם מוזמנים להוסיף משלכם
שלגון קרח זה ארטיק או קרטיב? מאיפה הגיע המונח "קרן" בכדורגל? מה מקור הביטויים "פירות ים" ו"לדפוק ברז" והאם יש מילה כזאת "גזמבו"? אתם שואלים, רוביק רוזנטל עונה
לרגל 100 שנה להולדת אלתרמן כתבתי לאתר הבלוגים המצוין מחשבה שנייה, פוסט קצר על אלתרמן וההעפלה.
אלתרמן היה קשור בנימי נפשו למפעל ההעפלה וביקר בחריפות את היישוב כשזה לא סיפק את התמיכה וההגנה המצופות ממנו. לחיי הספינות בדרך.
את לימודי העריכה למדתי בבית ברל, תוכנית מומלצת מאוד שהיום רק השתפרה וכבר נמשכת על פני שנתיים (בזמני הייתה רק שנת לימודים אחת).
הגישה של התוכנית בניהולה של רחל הלוי (היום מנהלת אותה רותי נויגרטן) הייתה שאין דבר כזה עורך לשון, כולם עורכי תוכן, משום שעורך נוגע בכל התוכן. לא יתכן עורך שיוסיף יו"דים ופסיקים אבל יתעלם משגיאות מהותיות בטקסט, גם אם הן לא לשוניות. מאז התפשט המושג עורך תוכן בכל הנוגע לאינטרנט וגם, רחמנא ליצלן, לגבי תוכן שיווקי שאין דבר בינו ובין תוכן. אבל אני עדיין עובדת לפי הגישה שהוטמעה בי בבית ברל - גישה של מחויבות לטקסט בכל הרמות (זאת בנוסף לעריכה מדעית במקרה של טקסט מקצועי).
מה עומד מאחורי "צעירה לעזאזל" ו-"ג'וליית הכותרת" של מירי פסקל? מה עושה צחי הנגבי עם המוץ והתבן? וכיצד נקבע סדר האותיות באלף-בית העברי? רוביק רוזנטל עם הזירה הלשונית
לפני כחודש נכחתי ביום עיון מצחיק ומועיל של המגמה לעריכה ותרגום בבית ברל, בנושא הומור וטקסט ומה שביניהם, ושם שמעתי את ההרצאה שלהלן, על הצורך בהגדרה מחודשת של מילון.
באמת, כשחושבים על זה, המילונים הישנים בגרסת הנייר לא עומדים כבר בקצב השינויים המואץ של השפה והטכנולוגיה ואין שום סיכוי לעדכן ולהדפיס אותם בזמן. מה שארין מק'קין מציעה בהרצאה הקצרה והמצחיקה הזו הוא להגדיר מחדש מה זה מילון.
היא גיקית חמודה ומצחיקה, שצוחקת בעיקר על עצמה ועל הנושא המשמים שהיא מדברת עליו, וכך, בתחבולות, היא מצליחה לגרום לנו להקשיב ולהתעניין בו.
הפטרוזיליה, ירק נייטרלי שקשה לאהוב או לשנוא, הגיעה מהשפה היוונית וזכתה לשמות שונים ומשונים במקורות היהדות כמו "פטרוסלינון" ו"כרפס נהרות", הכוסברה, אחותה הסוררת והשנויה במחלוקת, מגיעה מהההודית העתיקה. וגם: איך אומרים אמריקאי או אמריקני. פורטוגלי או פורטוגזי?
הנבחרות הלאומיות הן מעין חיות מחמד לאומיות, ועל כן הן זוכות בדרך כלל לכינויי חיבה. המונדיאל הוא הזדמנות מצוינת לכינויים האלה לצאת מהארון, ולהלן סיור לשוני-תרבותי בכינויי המדינות המשתתפות
חלק גדול מספרו החדש של בוריס זיידמן מתרחש בשירות מילואים באינתיפאדה הראשונה, ואפשר ללמוד ממנו הרבה על הסלנג הצבאי בכלל, ועל הסלנג המיוחד בתפר של שנות התשעים
עורך, שאפו תחוב בין הדפים, ועיניו צמודות אל המסך, כיצד יבוא בין הבריות?
בשביל זה יש פניני עסקים, שבמסגרתן מכירים נשים מצוינות, מחליפים רעיונות, ומתקדמים בחיים.
ביום שישי 4.6 מתקיים כנס מושקע ומעניין לעצמאים, לנשים ובכלל למתעניינים, עם הרצאה של העיתונאית מרב בטיטו,
שפע סדנאות מועילות - החל מניהול כלכלי של עסק ועד להפרעת קשב וריכוז - והזדמנות להכיר וליצור קשרים.
הכנס מתקיים בזכרון יעקב, מחיר כרטיס במכירה מוקדמת 50 שח (אפשר דרכי). אני אהיה שם וממליצה גם לכם.
חזרנו לא מזמן מסופשבוע במלון הסקוטי בטבריה. המקום יפהפה והאוכל מעולה, אבל שימו לב לסלוגן שלהם: באנגלית: The Scots Hotel Unlike any other hotel ובעברית: המלון הסקוטי אין עוד מלון כזה בישראל דקויות… 🙂 וזה היה הנוף מהחדר שלנו:
סיפור נחמד על מילה בעברית, שהוא גם סיפור נחמד על מילים באנגלית.
מסור אנכי הוא כלי עבודה שימושי בעבודת נגרות (עשיתי בו לאחרונה שימוש רב בבניית צעצועים לבתי). השם הרשמי של הכלי הוא, כאמור, מסור אנכי, אך השם המקובל בעברית הוא ג'קסון. השם ג'קסון הוא שיבוש של השם הלועזי jig saw, שהפך בעברית כנראה ל-*ג'קסו, ומשם לג'קסון, שהוא שם משפחה נפוץ בעולם דובר האנגלית.
ומהיכן השם jig saw? המילה ג'יג, כמו מילים דומות רבות, משמשת לתיאור תנועה קפיצתית או חוזרת על עצמה. המקור הוא כנראה אונומטופאיה, אך מילון אוקספורד מציין שהאטימולוגיה של מילים אלה לא ברורה כל צרכה. מסור אנכי משמש לחיתוך עץ בצורות שאינן קווים ישרים: מעגלים, קשתות וכד'. משמו של המסור נגזר השם jig-saw puzzle, ובקיצור jigsaw, למה שמכונה בעברית תצרף, או פשוט פאזל, כלומר אוסף חתיכות בעלות צורות לא סדירות המרכיבות יחד תמונה שאותה יש לשחזר על ידי הרכבת החתיכות בסדר הנכון.
חברים הם תמיד נכס, אבל במקרה שלנו המתרגמים, עוד יותר, כי הם מקורות מידע מצויינים. במקרה הזה, למשל, אילן הוא לא רק חבר, אלא גם מתרגם שמתמחה בתרגום כלכלי. שלחתי אליו כמה שאלות בעקבות טקסט שלימדתי בכיתה, וקיבלתי מילון קטן ויקר ערך. שימו לב: בדוחות כספיים revenue זה הכנסה ו-income זה רווח (במסים זה אחרת). […]
הוא היה זאב בודד שלא האמין בשפה העברית אבל הוא אחראי לביטויים שנכנסו לז'רגון שלנו. יש רק עיר אחת בישראל שקרויה על שמו אבל יש לא מעט רחובות שמוקדשים לו. עשר הערות לשוניות על בנימין זאב הרצל, במלאת 150 שנה להולדתו
רוביק רוזנטל שם ידו על מילון יוצא דופן המתעד את שפת הגנבים הגרמנית, שנולדה במאה ה-14 ומכיל אלפי ערכים, שחלקם לקוחים מיידיש ומעברית. כיצד היו מכנים "כנופיה", איך אומרים "לעזאזל" ומה הקשר ל"בית כיסא"?
לפני כמה ימים, בתל אביב, שמעתי מישהי מדברת בסלולרי שלה. היא אמרה, "אני עכשיו בפינת המלך ג'ורג' החמישי", ואני חשבתי לעצמי שאנחנו תמיד מוסרים בדברים שלנו מידע נוסף, מעבר למילים, מבלי להיות מודעים לכך בכלל. *הבחורה הזאת, למשל, אני מיד יודעת שהיא לא מתל אביב 😉
אחד הפרחים המרשימים בארץ הוא האירוס. או שמא נאמר האיריס? מעט על סוגיה זו, ותמונות נאות של הפרח, תוכלו למצוא בבלוג החדש של ידידי דרור, שאין ספק שיהווה אתר עליה לרגל לחובבי הטבע הישראלי. דרור מצלם תמונות נפלאות של ציפורים ופרחים, ובנוסף הוא מומחה גדול לענייני חיידקים, שאין ספק יוזכרו בבלוגו לעתים קרובות גם הם.
הספר גנבת השואה שלי מאת נעם חיות קפץ לי ליד. בחיי שהיו לו שתי רגליים קטנות ובלתי נראות, ובעת שהושטתי את היד מעל הערימה בסטימצקי בלונדון מיניסטור הוא פשוט זינק ונכנס לי ליד. הילדים עמדו לצאת בכל רגע מהצגה בקאמרי מעבר לכביש, הטלפון צילצל, המוכרת הציעה לעזור, הלחץ גבר והספר קפץ. הדבר הבא שאני יודעת הוא שהיינו בבית, אחרי יום פורים וקניון ותחפושות וממתקים והספר הזה היה לי ביד.
לא ידעתי על מה זה בכלל, חשבתי שזה סיפור התבגרות של ישראלי בן דורי. הוא כתוב נהדר. כל הכבוד לכותב ולעורך האלמוני שהצליחו לשמור על עברית יפה ועשירה אבל גם ישראלית, יומיומית ובגובה העיניים. (רק קרקרו סביבו זה בכ', איך פספסתם את זה).
מה מקור המונח "עוף מוזר", מאיפה בא ה"צ'יפס" בשוקולד צ'יפס, לאן נעלמו כל הקללות על אבא ומה הקשר בין "עצם" למונח "עצם העניין"? אתם שואלים, רוביק רוזנטל עונה
כשהייתי בתיכון, הגיעה ארצה לבקר אותי חברה מאירופה. אני זוכרת שאמא של אחד החברים שלי אמרה עליה שהיא, "אין איך להגיד את זה בעברית, sophisticated". בתרגומים שיווקיים, וזה לא משנה של מה, כל מכשיר סלולרי, טלוויזיה, מחשב או תנור חדש, יוגדרו כ-sophisticated, ובשלב כלשהו בהודעה לעיתונות תמיד יהיה תיאור של עיצוב המכשיר. הוא בדרך כלל […]
בעקבות הזעם שעורר השיר "אתה חברה שלי" של יונה וולך במשרד החינוך, רוביק רוזנטל חוזר לעוד טקסטים פרובוקטיביים מהשירה העברית שדווקא לא זכו לפסילה. וגם: מה מקור המילה טוקבקים ואיזה טעויות בעברית נהגנו לעשות
כל מי שאני מכירה התמודד עם השאלה שבכותרת בשלב כזה או אחר של חייו. וגם עם שאלות קשות ואישית הרבה יותר שנוגעות למוות. התמודדות אישית עם מוות של אדם קרוב, ניחום אדם קרוב ואפילו תמיכה באדם חולה שיודע שמותו קרב ובא.
לין חלמיש היא טנטולוגית, כלומר תומכת באבל ואובדן (שם המקצוע טנטולוגיה נגזר מטנטוס, אל המוות היווני). קשה להאמין אבל בארצנו מוכת השכול ומוות התחילו ללמד רק בשנים האחרונות את המקצוע, שבארה"ב יש לו כבר ותק של עשרות שנים וגם אגודה מקצועית שמסמיכה את בעלי המקצוע.
יום ההולדת של ה OED הוא הזדמנות טובה להזכיר מילת סלנג לועזית שרציתי לכתוב עליה. זו מילה שנכנסה מספיק עמוק לעברית המדוברת, שלא זכור לי שראיתי אותה כדוגמה לפגיעה בטוהר השפה עקב שימוש במילים לועזיות.
כוונתי למילה קיטבג. הקיטבג הוא אחד המושגים הצהליים המובהקים, ונדמה לי שאף פריט האפסנאות הראשון שמקבל כל חייל בבקו"ם.
בפעם הראשונה שראיתי את המילה כתובה באותיות לועזיות חשבתי שמדובר בתעתוק מעברית (מה שכנראה אכן קרה), אך המילה היא כמובן באנגלית: קיט-בג (KIT-BAG), התיק בו חייל אורז את ציודו האישי. המילה אפילו לא עברה סירוס כשחדרה לעברית. המילה הגיעה, מן הסתם, מחיילים ארץ-ישראלים ששירתו בצבא הבריטי, המקום ממנו מגיע המונח קיטבג. המילה, אגב, קיימת באנגלית הבריטית, היא אינה בלקסיקון האמריקאי.
נחמד במיוחד שהמילה הפכה להיות חלק מניב ישראלי ייחודי, שאינו קיים באנגלית: שאלת קיטבג (הרשימה הזו היא נסיון משעשע להסביר את העניין למי שאינו ישראלי).
שאלת הקיטבג היא חלק מהפולקלור הצהלי, היונקת, כך נדמה, מההומור הידישאי. מכל מקום, "שאלת קיטבג" הוא ניב עברי אף שחציו באנגלית...
מחקר ישראלי חדש שבדק את עולמם הלשוני של גברים רוצחים, מצא כיצד הם מתארים את הרצח ("ניסיתי למשוך את הסכין"), את עצמם ("תמיד הייתי חותך מהלחם ונותן לאחרים") ואת הקורבנות ("לאשתי הייתה תאוות בצע"). וגם: מי יודע מה זה סתומצקי?
רשימת הטעויות אותן משרד החינוך ינסה לשרש הזכירה לי סוגיה שרציתי להזכיר וטרם הזדמן לי.
ישנן לעתים בשפה אבחנות סמנטיות עדינות עד כדי כך שהן לא רלוונטיות לרוב הדוברים, וסופן שיעלמו. למשל הבדלי משמעות עדינים בין שתי מילים שהן "כמעט נרדפות". כל עוד הן קיימות הן בעלות עניין, ויש שיגידו ובמידה של צדק שהן תורמות ליכולת ההבעה של השפה, ומעשירות אותה. לכל הפחות, הן בדרך כלל מעידות על זרמי מעמקים בשפה, שמהם צומחים הבדלי המשמעות בין המילים השונות. ניתן אף לטעון, למרות שקשה יותר לבסס טענה מסוג זה, שהעושר הלשוני הזה תורם לחדות המחשבה של הדוברים. אחרים יגידו שאבחנות דקות כאלה מבוזבזות על רוב הדוברים, ומשמשות בעיקר כלחיצת יד סודית המעידה על השתייכות למעמד חברתי גבוה, ועל חינוך פורמלי עשיר. דוגמאות לא מעטות לכך ניתן למצוא במשלבי השפה השונים באנגלית למשל.
על איזה מין אבחנות אני מדבר?
דוגמה אחת שכבר הזכרתי פעם היא האבחנה בין להלוות ולהשאיל. רוב הדוברים לא מודעים להבדל שאמור להיות בשימוש בין שני הפעלים, ולכל היותר זוכרים שצריך מסיבה עלומה כלשהי להגיד "לשאול ספר" אך "להלוות כסף".
הדוגמה שהזכירה לי את הסוגיה הזו היא הצירוף במידה שֶ. ברשימת הטעויות בווינט מוזכר הצירוף במידה ו, שהוא אכן טעות, וכתוב שיש לומר במקומו פשוט אם. אלא שהצירוף במידה ו הוא כמובן אח חורג של במידה ש שקים גם קים בשפה. מהו אם כן ההבדל בין אם ובין במידה ש, אם בכלל?
ובכן, האבחנה בין שני אלה מתבססת על אבחנה סמנטית בין תנאי קבוע ובין תנאי משתנה. "אם מתחשק לך לפעמים לפתוח לרגע את דלת הקסמים", הוא תנאי קבוע. כפי שניתן להבין מהדוגמה, הכוונה אינה שהתנאי קבוע בזמן, אלא שהיחס בין התנאי לתוצאתו קבוע ("בוא ואתן לך מפתח"). תנאי משתנה, מאידך, מאפיין מצבים בהם יש שינוי פרופורציונלי (ישר או הפוך) בין שני חלקי התנאי, ולמקרים אלה קיים במידה ש: "במידה שנשקיע בלימוד עברית, תתקבע השפה ותתאבן". כדי לזכור: במידה ש = ככל ש.
אין לי לקבוע האם האבחנה הזו היא בעלת חשיבות מספקת שכדאי שתישמר בשפה, ומה הסיכוי שכך יקרה. כל שנותר לי הוא לסיים בשני אתגרים לקוראים:
1. מה משמעות המילה במידה בצירוף במידה ש? 2. מצאו דוגמאות נוספות לאבחנות סמנטיות עדינות כל כך החבויות בשפה, וספרו לנו.
ווינט מדווח שבשנת הלימודים הבאה תלמידי בתי הספר יזכו לחמש דקות של תיקוני לשון מדי בוקר. הכתבה מכילה מספר דוגמאות (אני מניח שזו לא הרשימה המלאה...); חלק מהשיבושים נדונו כאן בעבר.
אני בספק אם גישה כזו יכולה לעזור מעבר למה שלימודי הלשון הרגילים עוזרים, ונדמה לי שעדיף לקוות שאנשים יחליטו לבד לשפר את לשונם, אם בהאזנה לרגע של עברית או באמצעות קריאה (למשל של הבלוג הזה).
אני מניח שהעמדות השונות בסוגיה זו נגזרות יותר מהיחס לחינוך, מאשר מעמדות ביחס לשפה העברית.
אפרופו או שלא אפרופו הדיון על שמות השכונות בירושלים, רשימה נאה על ממציא שפת האספרנטו, הלא הוא לודוויג לזרוס זמנהוף, או אליעזר זמנהוף.
הקשר לעברית:
For Zamenhof, the answer to this conundrum lay squarely in the arena of language. Wearing the mantle of Johann Gottfried Herder, who argued that language is the essence of the volk, Zamenhof identified language as the sine qua non of peoplehood. The fragility of Jewish identity, he argued, lay chiefly in the fact that the Jews lacked their own language. He noted that he’d at one time backed the Hebrew revival piloted by his contemporary, Eliezer Ben Yehuda (though I haven’t found evidence for this); he had also spent three years developing a modern, rationalized Yiddish using Latin characters. But by 1901, he had changed his mind on both counts. Hebrew, he felt, was “cadaverous,” and Yiddish, a “jargon.” Only with a neutral, artificial language—an Esperanto that Hillelist Jews would remake, eventually, in their own image—could the Jewish people justify their peoplehood to themselves and the modern world.
מהן מילות הסלנג הפופולריות ביותר בעשור האחרון ("אחי")? באיזה קלישאות הרבינו להשתמש ("סוף הדרך")? איזה מילים לועזיות נכנסו ללקסיקון שלנו ("ריאליטי"), ואיזה ביטויים פוליטיים הכרנו לראשונה ("התנתקות")? רוביק רוזנטל מסכם עשור
סביר שהשילוב של אבשלום קור ושל הרכבת הקלה מעורר צמרמורת בגבם של ירושלמים, עוד לפני ששמעו על ההצעות של אבשלום קור לשמות התחנות של הרכבת.
כצפוי, אין להצעות של קור הרבה קשר לסוגיות לשוניות; דווקא בגלל זה אני מניח שלקרוא את המסמך שהכין יהיה מאוד משעשע. אם מישהו מוצא קישור, אנא לשתף אותנו!
אני עוד מצליח להבין את הבעיה שיש לו עם המלך ג'ורג' (למרות שמדובר בשם של הרחוב המרכזי בעיר), ומידת הרחמים עוד מאפשרת להתייחס בסלחנות לרח' יפו (הרחוב הראשי השני), אבל מה יש לו נגד בית הכרם, רמת אשכול, והגבעה הצרפתית? כנראה שהמטרה היא לבלבל את הנוסעים כך שיאלצו לקנות כרטיס נוסף כדי להגיע למקום בו התכוונו לרדת מהרכבת.
בסרט "משפחה בשבי", נעם שליט מתלבט האם לקרוא לגלעד "הבן שלי" או "בני", וחושף את המתח הלשוני שבין שתי צורות תקינות בשפה. וגם: מה זה צוללת ונקניקייה בפיג'מה בשפה של קיבוצניקים מאורטל, והאם עוגית היא דרך שגויה להגיד עוגיה?
איך התקשורת מסקרת הפגנות? התשובה פשוטה: תלוי מי מפגין. מחקר חדש של ד"ר צוריאל ראשי מגלה שאם המתנחלים מפגינים – קוראים לזה מלחמה או קרב, וכשמדובר בחרדים – אז הם "מתפרעים". אבל כשהסטודנטים יוצאים לרחובות, התקשורת תתמוך בהם ותכתוב שהם מבטאים "מחאה סוערת". וגם: מיהו פזוונג?
לכבוד סיום שנת האסטרונומיה הבין-לאומית בחודש דצמבר 2009 יוכרזו השמות העבריים הזוכים לכוכבי הלכת אורנוס ונפטון - שעד היום נאלצו להסתדר בלי שם עברי. למרבה השמחה אפשר להצביע בעד השם המועדף עליכם. מי שמצביע, משפיע!
תוכנית הרדיו THE WORLD עסקה בבחירת השם העברי לכוכבי הלכת. ניתן להאזין לדיון כאן.
חידה: כיצד כל אחד מהשמות המועמדים מתקשר לעולם הפוליטיקה והתקשורת?
מפולסא דנורא ושלום חבר, דרך שמפניה ושטח סטרילי ועד נוער הנרות ופסטיבל רבין. הזירה הלשונית מציגה: מילון המושגים המלא לרצח רבין. וגם: איך אומרים "טלית" ברבים, ומה הקשר בין אהוד ברק לאחריות?
השנה נתקלתי באיחול משונה משהו לקראת יום כיפור, שלא זכור לי שראיתי בעבר. ראיתי את האיחול המשונה הזה במספר מקומות השנה, ואני תוהה האם מדובר בתופעה חדשה, או שמא באיחול מוכר שאני לא שמתי לב אליו עד היום. כוונתי לאיחול "צום קל ומועיל", או איחולים אחרים לקראת הצום, שמוזכרת בהם היעילות של הצום. אני לא בטוח אם הכוונה היא להצלחה אצל בורא עולם, או לתועלת דיאטטית, אבל הניסוחים הללו צרמו את אוזניי.
ויליאם סאפייר, בעל הטור לענייני לשון בניו יורק טיימס, הלך לעולמו.
ביקורת רבה הושמעה בחוגים של אנשי לשון על הסבריו של סאפייר, שלא היה בלשן מקצועי. ואכן, בעקבותיו החלו להופיע בעיתונות האמריקאית טורים בענייני לשון שנכתבו על ידי מומחים גדולים ממנו. קשה בכל זאת להתעלם מהשפעתו הרבה על העיסוק בשאלות לשוניות בעיתונות, ובעקבות כך בתרבות הפופולרית בכלל.
מי שמצוי בויכוח על הטיות תרבותיות בשפה (למשל שפה סקסיסטית), ועל הקשר בין שפה לחשיבה (ספיר-וורף) - נושאים שהוזכרו כאן פעמים רבות - לא ימצא חדש ברשימה של אפרת ירדאי, וייתכן שאף ימצא אותה שטחית באופן מקומם. התגובות מאידך מעניינות ברובן.
מי שהנושאים הללו קרוב לליבו, ודאי יהנה מהקליפ הזה של סמוקי רובינסון.
כיצד הפכה "רוחני" ממלה המתארת אדם המתרחק מהחומרי והגשמי ובוחר על פניו בנשגב ובמופשט לכזו המתארת מי שבצד רדיפת בצע עוסק גם במיני הבלים אסקפיסטיים ואמונות תפלות, שואלת נעה ידלין בעין השביעית. אלא שהדיון אינו לשוני, ומתעלם באופן מפתיע מכך שהעברית קשרה כבר מזמן בין הבלים ורוח (ראו כותרת הודעה זו).
אחד מיתרונות השפה המדוברת הוא האפשרות לקיצור, ולפעמים יש לניסוחים העממיים חן. כשראיתי את הניסוח "גנבו אותנו" צמוד לתמונה בעמוד הראשי חשבתי שיש חן מסוים לציטוט בו בחרו העורכים, אבל כשראיתי שזו אף הכותרת של הכתבה כולה התחלתי לחוש אמביוולנטיות מסוימת...
תוספת: הדיון על "נוח בשבע שגיאות" בוויקיפדיה הוא אגב מאיר עיניים. באופן אירוני משהו, הערך בוויקיפדיה היידישאית קצר מאוד בהשוואה...
שתי השורות שמופיעות אחרי הכותרת של ידיעה בעיתון, ובימים אלה גם בעמוד הבית של העיתון, מספקות מקור בלתי נדלה לשעשועים... היום בהארץ העמוד הראשי מפנה לכתבה על הפגנה מול שגרירות שוודיה: המפגינים שמחו על סירוב שטוקהולם להגיב לכתבה בעיתון אפטונבלדט, אחזו במצות צבועות והציעו למכירה "איברים של פלס'"
רק דבר אחד לא הבנתי. למה המפגינים שָׂמְחוּ? חשבתי לרגע שמדובר על סרקזם, אבל אז נפל האסימון...
צריך לקרוא: המפגינים שֶׁמָּחוּ על סירוב שטוקהולם להגיב לכתבה בעיתון אפטונבלדט, אחזו במצות צבועות והציעו למכירה "איברים של פלס'"
ולא
המפגינים שָׂמְחוּ על סירוב שטוקהולם להגיב לכתבה בעיתון אפטונבלדט, אחזו במצות צבועות והציעו למכירה "איברים של פלס'"
עברית שפה קשה, אה?
כותבי כותרות בעיתונים אמונים על זהירות מפני כפל משמעות. יש לי הרגשה שלאחרונה התדירות של בעיות כאלה באתר הארץ עולה. האם הסיבה לכך היא שבעלי הנסיון עזבו את המערכת?
על שם הפועל העברי החדש שחדר לשפה על שום התנהלותו של שר האוצר הטרי, על ספרה של נולי עומר הכולל הרבה סקס, צחוקים על אברי מין בגדלים שונים וגם קצת פוליטיקה ועל שני ספרים חדשים על ימים עברו. סיכום האירועים הלשוניים של השבוע
מסתבר ששהשפה ההומוסקסואלית לא מתה, אלא מתחדשת ובועטת במתחמי האוחצ'ות, בין תל אביב וירושלים. רוביק רוזנטל במורה נבוכים לשוני לסטרייט/ית ולכל היתר. וגם: מאיפה בא הביטוי "חופר", הצילו במקורות ובן כמה באמת האינטרנט
לקראת החנוכה נדרשת הזירה הלשונית למקורה של המילה סופגנייה ומסבירה את ההבדל בין פח שמן לפך שמן. בנוסף, מוגש בזאת לקורא הנבוך מילון לא שלם מעולמם של גור ואוח וכן תיזה מאתגרת על העברית המודרנית שאינה אלא שפת יידיש משוכללת
מה יישאר לדור הבא, אחרי שוך המהומה? מה יזכרו דוברי השפה העברית מבליל ההגאים של יוסי בובליל והאם יזכו מטבעות הלשון לשימוש חוזר? וגם: איך כותבים פתח תקוה בערבית, מה בין מחבקי עצים לסביבתנים ובין חזיר לחייזר
כישלון הפריימריז במפלגת העבודה מעלה לדיון סוגיות לשוניות מהותיות: מהו מקור המילה פדיחה, במה מתייחדת הפדיחה על הפשלה ומהן חלופותיהן העבריות. וגם: על ההבדל בין הדיוט לאידיוט ועל בורותם של כותבי השלטים העירוניים
Tech Jargon – The Microsoft Way and the Open Source Way
Summary of talk given on ITA lecture evening, January 14, 2008
Microsoft has been a dominant desktop operating system for quite some time and consequently managed to dictate a lot of jargon to the IT field. Nowadays, open source alternatives are becoming more common on the desktop, and there are several active FOSS localization projects. It is possible that translators working on localization may find themselves localizing a linux or a cross-platform applications. A translator might translate a book article dealing with non-MS computerese.
